שנת 2023: הסכנות והאתגרים
חברות וחברים יקרים, 

עם תחילת השנה החדשה, נמצא מדד שתי המדינות בשפל של כל הזמנים. קווי היסוד של ממשלת ישראל החדשה וההסכמים הקואליציוניים מציגים מדיניות לביצוע סיפוח דה-פקטו של השטחים. סיפוח כזה, גם אם לא יוכרז פורמלית, יקשה מאד על חלוקה עתידית של הארץ ויוביל למציאות דו לאומית קבועה, בה שני עמים, האחד נהנה ממלוא הזכויות והשני ממשיך להיאבק עליהן, חיים ונלחמים זה בזה. מדד זה ימשיך בשנה הקרובה לעקוב אחר כל התפתחות, לנתח את משמעותה ולשרטט תמונה כוללת שמובאת למקבלי ההחלטות ומעצבי דעת הקהל בארץ ובחו"ל.

 

 

כותרות דצמבר:

  • סיכום 2022: סיכום השנה המדממת ביותר בגדה המערבית זה 17 שנה

  • השטן נמצא בפרטים הקטנים - האם ההסכמים הקואליציוניים יאפשרו מימוש מדיניות של סיפוח דה-פקטו: תא"ל (במיל') אילן פז, ראש המנהל האזרחי לשעבר, מזהיר מפני הנזק הצפוי לגופי הביטחון הפועלים בשטחים

  • תגובת ישראל להחלטת האו"ם לא מסייעת למעמדה הבינלאומי: "חזרתה של הרטוריקה שבה השתמשו ממשלות נתניהו הקודמות מחלישה את מעמדה של ישראל בעולם", אומר ד"ר נמרוד גורן, נשיא מכון מיתווים

  • נוכח השינויים בישראל, פוחתת התמיכה הפלסטינית בפתרון שתי המדינות וגוברת התמיכה בהתנגדות מזוינת: כך עולה מסקר חדש שערך המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרים (PSR). 

  • הקשר בין המצב בגדה המערבית להסכם נורמליזציה עם סעודיה: נתניהו מנסה למנף את ההסכמות עם שותפיו הקואליציוניים כדי לשנות את כללי המשחק מול סעודיה, אשר עד כה דרשה פתרון של שתי מדינות עבור נרמול היחסים עם ישראל

אירועים אלו הביאו לירידה של 9.1% במדד שתי המדינות לחודש דצמבר, וערכו עומד על 4.98 - הערך הנמוך ביותר שתועד בתולדות המדד

 

 

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

 

 

סיכום 2022

בשנה החולפת הגיע מדד שתי המדינות גם לשיאו הגבוה וגם התדרדר לשפל הנמוך ביותר שלו. הממשלה היוצאת, ממשלת בנט-לפיד, השקיעה מאמצים ניכרים במחצית הראשונה של השנה לייצוב המציאות הכלכלית של הפלסטינים החיים בגדה המערבית וברצועת עזה ולשיפורה של מציאות זו: מספר חסר תקדים של היתרים הונפקו לפועלים מעזה וצעדים כלכליים בוני אמון וחיוביים ננקטו לצד מגעים תכופים בין גורמים ישראלים ופלסטינים רמי דרג.
 
בספטמבר טיפס ערכו של מדד שתי המדינות לשיא כאשר ראש הממשלה היוצא, יאיר לפיד, ניצל את נאומו באו"ם להבעת תמיכה בפתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, הכרזה ראשונה מסוגה, זה שנים מצידו של ראש ממשלה ישראלי.

עם זאת, סחרור האלימות במשך השנה בלם את ההתקדמות הזהירה שנרשמה. הסלמה בהיקף מצומצם בין ישראל  לבין הג'יהאד האסלאמי הביאה לירי של אלפי רקטות לעבר ישראל ולהרג 53 פלסטינים בעזה. בגל פיגועים פלסטיני נהרגו 31 אזרחים ישראלים, חיילי צה"ל ופעילי ארגונים בין- לאומיים ועקב כך נקטה ישראל תגובה צבאית רבת-עוצמה שהביאה במצטבר להרג של 182 פלסטינים – בכך הפכה שנת 2022 לשנה הקטלנית ביותר בגדה המערבית מתום האינתיפאדה השנייה.

מתנחלים התעמתו תכופות עם פלסטינים במוקדי חיכוך ותסיסה ברחבי הגדה המערבית ובמזרח ירושלים, בעוד גל של מבקרים יהודים ושינוי נורמות בהר הבית הצביע על שחיקה איטית ומתמדת של הסטטוס-קוו. בתוך כך, האלימות בין לאומנים יהודים קיצונים לבין כוחות הביטחון הישראלים ופעילי שמאל ישראלים הדגישה את הפילוג והפירוד המרים שחלחלו אל השיח הפוליטי והחברתי לקראת הבחירות לכנסת, שנערכו בנובמבר. בסופו של דבר, התחזק  הימין הקיצוני האולטרה-לאומני שהיה ממוקם בשולי המפה הפוליטית בישראל, והשפיע על דמות הממשלה החדשה ודרכה, המחויבת לקידום אג'נדת סיפוח ואי שוויון. 

"סיכום השנה" של מדד שתי המדינות לשנת 2022 עוקב אחר אבני דרך בשנה שהסתיימה:

 

 

 

השטן נמצא בפרטים הקטנים: האם ההסכמים הקואליציוניים יאפשרו מימוש מדיניות של סיפוח דה-פקטו?

בדצמבר חזר בנימין נתניהו לשלטון בראשות הממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל, והתחייב למדיניות סיפוח דה-פקטו של הגדה המערבית. את משמעות ההשלכות המעשיות של קווי היסוד שעליהם הוקמה הקואליציה השלטת, המקדמת "מדיניות של החלת ריבונות [בגדה המערבית]", ניסה נתניהו למעזר כאשר הציב לה בזהירות ובמיומנות סייגים שלפיהם, בצעדים כאלה, "[יילקחו] בחשבון העיתוי והאינטרסים הלאומיים והבין-לאומיים של ישראל".

אולם, השטן נמצא בפרטים הקטנים, והסכמי נתניהו עם שותפותיו הקואליציוניות, במיוחד עם מפלגת "הציונות הדתית" הימנית-קיצונית והלאומנית ביותר של בצלאל סמוטריץ', מצביעים על העמקה בלתי הפיכה של כיבוש הפלסטינים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים ושל נישולם מאדמותיהם ומבתיהם, שאין לטעות בהם. ככלות הכול, מדובר בלא פחות מסיפוח. כמובן שההסכמים לבד אינם מספקים וראוי להמתין ולראות האם יתורגמו לכלל חקיקה והחלטות ממשלה. על כך יהיה מאבק בשבועות ובחודשים הקרובים. 

נוסף על מתן אפשרות לחזרה להתנחלויות אשר פונו בעבר, להכשרתם של כ-70 מאחזים בלתי חוקיים ולהקצאה  של 1.6 מיליארד ש"ח בשנה לסלילת כבישים ולהרחבת השירותים והתשתיות בגושי ההתנחלויות, מעניק המהלך לשר בממשלה, הדוגל באידיאולוגיה ימנית קיצונית, פיקוח עצמאי על המנהל האזרחי ועל מתאם פעולות הממשלה בשטחים, הכפופים למשרד הביטחון. פיקוח זה מדאיג במיוחד בשל השלכותיו על סדרי העדיפויות ועל הסמכות של המוסדות הישראליים  המעורבים ביותר במדיניות הננקטת בגדה המערבית.

יתר על כן, ההסכם כולל התחייבות לתיקון של החלטת ממשלה המחייבת את שר הביטחון לאשר הקצאת קרקעות  לבנייה בגדה המערבית ולכנס את הוועדה האחראית לאישור של תוכניות בנייה בשטח. תיקון זה מאפשר לסמוטריץ' להשיג  את מטרותיו כמעט ללא מגבלה.

רוב הצעדים האלה לא יהיו מחייבים עד אשר יתורגמו להחלטות ממשלה רשמיות או לחקיקה. על כן, יש חשיבות מכרעת לתגובה תקיפה ומשמעותית, מצד הציבור שרובו מתנגד לסיפוח, ארגוני החברה האזרחית והקהילה הבין-לאומית במהלך השבועות והחודשים הקרובים. 

לדברי תא"ל (מיל') אילן פז, ראש המנהל האזרחי בגדה המערבית לשעבר, "נתניהו נמצא בעמדה שבה ניתן לסחוט אותו  לשם המשך קיומה של ממשלתו. הפיקוח הישיר של גורמים פוליטיים, עם סדר יום אידיאולוגי משלהם, על יחידות צבאיות הוא ערובה לכך שגורמים אלה יוכלו ליישם את קווי המדיניות שעליהם הסכימו בלי יכולת של נתניהו למנוע רבות מפעולותיהם בשטח."

"יש סיבה לכך שלשרים בממשלת ישראל לא הייתה מעולם סמכות בנושאים הקשורים בגדה המערבית. לפי החוק הישראלי והמשפט הבין-לאומי, ישראל אינה הריבון בשטחים אלה, אלא צה"ל. מבחינת הקהילה הבין-לאומית, העברת האחריות על ענייני הגדה המערבית לשרים אחרים בממשלה (מלבד שר הביטחון) שקולה לסיפוח דה-פקטו", מוסיף פז.

מינויו של סמוטריץ' כמפקח בלתי תלוי על גופים במשרד הביטחון, המעורבים בתיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית  ובעניינים אזרחיים ברצועת עזה, אף מציב את ישראל בעמדה מאתגרת, הן מבחינת ביטחון הפנים, והן מבחינת המשפט הבין-לאומי.

"מנהל פעולות הממשלה בשטחים, לפני שהוא משרת את המתנחלים ואת ההתנחלויות, אחראי לטיפול בעניינים האזרחיים של הפלסטינים ולתיאום הביטחוני עם הרשות הפלסטינית. שרשרת הפיקוד תיפגע קשות ממינוי זה. אם יפצלו את שרשרת הפיקוד בין שרים שונים, ולא יהיו מפקד אחד והיררכיה הגיונית או גישה אסטרטגית מתואמת, הדבר ייצור כאוס," אומר פז.

הרשות הפלסטינית כבר הביעה את דאגתה מן הממשלה החדשה, בעודה מזהירה כי מדיניותה יוצרת "איום קיומי על העם הפלסטיני. הפרשן מוחמד דראגמה מוסיף, "הרשות הפלסטינית ניצבת בפני דילמה משמעותית. היא ודאי לא יכולה לשתף פעולה עם הממשלה הזאת, אך בה בעת, אינה יכולה להחרים אותה. הרשות וממשלת ישראל צריכות לשמור  על מידה מסוימת של שיתוף פעולה בנושאים יום-יומיים". 

נשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הכיר בכך, ופנה אל הקהילה הבין-לאומית בבקשה להתנגד לסדר היום של ממשלת ישראל החדשה. אף שעדיין מוקדם לשפוט כיצד תגיב לכך הקהילה הבינלאומית, נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, כבר הזהיר כי וושינגטון תתנגד למדיניות המסכנת את היתכנותו של פתרון שתי המדינות – אזהרה שיש בה פוטנציאל לכמה עימותים בין ארה"ב לבין ישראל סביב סוגיות מרכזיות בסכסוך הישראלי-פלסטיני, לרבות הרחבת ההתנחלויות והסדרת המאחזים, שלטון החוק בגדה המערבית והסטטוס-קוו השברירי במזרח ירושלים.

ערכי הפרמטרים "ממשלת ישראל" ו"הרשות המחוקקת הישראלית" יורדים שניהם מ-3 ל-2 החודש, ואילו ערכו של הפרמטר "החוק הישראלי בגדה המערבית", פרמטר הפוך (שערך גבוה שלו מעיד על היתכנות נמוכה של פתרון שתי המדינות), עולה החודש מ-6 ל-8. עלייתו משקפת ריכוז מאמצים לסיפוח הגדה המערבית באמצעות הצעות חוק משמעותיות העוסקות בסיפוח ובאמצעות ההחלה השיטתית הצפויה של החוק הישראלי בשטחי התנחלויות ישראליות. ערך הפרמטר ההפוך "תכנון התנחלויות" צונח אף הוא, מ-6 ל-4, בעוד ערכו של פרמטר "השיח הציבורי הישראלי" צונח מ-7 ל-4 (בדומה לפרמטר "השיח הציבורי הפלסטיני") וערכו של פרמטר "דעת הקהל הישראלית" יורד מ-4 ל-3. 
הרכב הממשלה הנכנסת וקווי היסוד שלה מביאים גם לשינוי בפרמטרים הנוגעים ל"פתרון סוגיות הליבה" במדד שתי המדינות – ערכו של פרמטר "הגבולות" צונח מ-6 ל-4, פרמטר "מעמד ירושלים" יורד בערכו מ-5 ל-4 וערך הפרמטר ה"הכרה/נרטיב/פיוס" יורד מ-4 ל-3.

 

 

 

תגובת ישראל להחלטת האו"ם לא מסייעת למעמדה הבינלאומי

העצרת הכללית של האו"ם הצביעה בעד בקשה לחוות דעת מייעצת מבית הדין הבין-לאומי לצדק בנוגע לחוקיות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית. הצבעה זו גררה תגובה ישראלית זועמת המאפשרת לחזות את הטון הדיפלומטי הצפוי בפורומים בין-לאומיים ממצד ממשלתו החדשה והניצית של נתניהו. 

ההחלטה, הקוראת לבית הדין הבין-לאומי לצדק למסור חוות דעת מייעצת בנוגע לחוקיות הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובנוגע לחוקיותה של מדיניותו במזרח ירושלים, כמו גם מדיניותו במזרח ירושלים, התקבלה ברוב של 87 תומכות לעומת 26 מתנגדות ו-53 מדינות שנמנעו בהצבעה. היא סוללת את הדרך לחקירה של בית הדין הבין-לאומי לצדק בשאלה, האם הכיבוש הישראלי בגדה המערבית הוא מציאות זמנית שיש לפתור במשא ומתן עם הפלסטינים, כפי שטוענת ישראל, או שמא מדובר, לאחר 56 שנים, במצב קבוע (ולכן בלתי חוקי). עוד תיחקרנה ההשלכות המשפטיות האפשריות של שאלה זו  בקהילה הבין-לאומית.

פרשנים מציינים כי אף שההצעה התקבלה בפער קטן מן המקובל, מספר לא מבוטל של מדינות אירופיות ובנות ברית אחרות של ישראל הצביעו נגד העמדה הישראלית או נמנעו, ובכללן צרפת, ברזיל, דנמרק, פינלנד, יפן, הולנד, שוודיה ושווייץ.

לדברי ד"ר נמרוד גורן, נשיא מכון מיתווים ועמית בכיר במכון המזרח התיכון (Middle East Institute), "ההצבעה האחרונה בעצרת הכללית של האו"ם שיקפה שוב כי הקהילה הבין-לאומית בכללותה אינה מקבלת את הנרטיב הישראלי בנוגע לסוגיה הפלסטינית. כמו כן, ההצבעה מדגישה כי אף שהסוגיה הפלסטינית אינה בראש סדר היום העולמי, היא מהווה עדיין מקור לדאגה בעבור רבים בקהילה הבין-לאומית. לרוב המדינות אין מוטיבציה לתרגם את החשש הזה למעשים, אך הצבעות באו"ם עשויות לזרז תהליכים, שיביאו להשלכות קונקרטיות על מדיניות בהמשך." 

ההצבעה התקיימה ימים מספר לאחר עליית הממשלה החדשה לשלטון, והיא מבשרת על הסבירות לעימותים נוספים באו"ם ובזירה הבין-לאומית, היות שישראל מקדמת מדיניות מוצהרת של הרחבת ריבונות בגדה המערבית. 

גורן ממשיך ואומר, "מדינות וארגונים בין-לאומיים, שהיו מוכנים לתת הזדמנות לממשלת לפיד-בנט ונמנעו מביקורת מוגזמת על מדיניותה בסוגיה הפלסטינית, אינם מוכנים לעשות זאת בהקשרה של הממשלה החדשה. ההצבעה באו"ם הראתה כי מדינות, אשר מיישרות קו עם ישראל בסוגיות רבות, עשויות להצביע נגד העמדה הישראלית כאשר הסוגיה הפלסטינית נמצאת  על כף המאזניים בפורומים בין-לאומיים."

לדברי גורן, "התגובה הישראלית להצבעה באו"ם הייתה תוקפנית ושיקפה את חזרת הרטוריקה שבה השתמשו ממשלות נתניהו הקודמות - תיוג של ביקורת על מדיניות ישראלית כ'אנטי-ישראלית' וכתומכת בטרור, בחרמות ובדה-לגיטימציה של ישראל. רטוריקה ישראלית שכזאת מצמצמת את מרחב ההידברות עם מבקרים לגיטימיים של הבדלי מדיניות ממשיים, שאמנם קיימים, ומחלישה בכך את מעמדה של ישראל בעולם, במקום לחזק אותו."

לא תועדו שינויים כלשהם בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות.

 

 

 

נוכח השינויים בישראל, פוחתת התמיכה הפלסטינית בפתרון שתי המדינות וגוברת התמיכה בהתנגדות מזוינת

שיעור התמיכה הפלסטינית בפתרון שתי המדינות צנח משמעותית בעקבות הבחירות בישראל. לפי תוצאות הסקר האחרון של המרכז הפלסטיני למחקרי מדיניות וסקרים (PSR), שיעור התמיכה ברעיון ירד ל-32% (ירידה של חמישה אחוזים, מ-37% בספטמבר). 

רוב הפלסטינים אשר השתתפו בסקר, 69%, מאמינים כי פתרון שתי המדינות כבר אינו מעשי או ישים בשל הרחבתן של ההתנחלויות הישראליות (עלייה מ-64% לפני שלושה חודשים), בעוד שיעור זהה של משיבים פלסטינים צופים כי ממשלת ישראל הנכנסת תספח גושי התיישבות ישראליים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, או את בקעת הירדן כולה.

החרדות בנוגע למדיניותה של ממשלת ישראל הנכנסת משתקפות בסקר המצביע על כך שרוב רובם של הפלסטינים (72%) מאמינים כי הסיכויים להקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל בחמש השנים הקרובות קלושים או לא קיימים כלל, בשעה ש-67% מן הפלסטינים פחות אופטימיים גם כן, באשר לסיכויים לשיפור ביחסים בין ישראל לבין הפלסטינים במהלך השנה הבאה (בדמות צעדים בוני אמון חדשים או הגבלת הרחבות של התנחלויות). לדברי פרשנים פלסטינים, תוצאות אלה משקפות הקשחה בעמדות הציבור הפלסטיני ומאותתות על ירידה בנכונותו להתפשר עם ממשלה ישראלית שאותה הוא תופס עוינת ומקדמת קווי מדיניות מזיקים וחסרי תקנה. 

אכן, שיעור התמיכה בצעדים כלכליים בוני אמון כלכלי צנח מ-69% לפני שלושה חודשים ל-57% בחודש שעבר, בעוד שיעור התמיכה בחזרה לעימות מזוין טיפס מ-41% בספטמבר ל-51% בדצמבר. יותר מ-70% מן הנשאלים תומכים בהקמתן של מיליצות חמושות נוספות כדוגמת "גוב האריות" שבסיסה בשכם, והייתה מעורבת בחודשים האחרונים בעימותים אלימים יותר ויותר עם כוחות הביטחון הישראלים.

לדברי הפרשן מוחמד דראגמה, "הרכב הממשלה הישראלית החדשה עשוי לחולל תפנית בתפיסת הציבור הפלסטיני בנוגע לפתרון שתי המדינות, ועשוי גם לעורר תמיכה באמצעים חדשים לקידום השאיפות הלאומיות של הפלסטינים."

ערכי הפרמטרים "השיח הציבורי הפלסטיני" ו"דעת הקהל הפלסטינית" במדד שתי המדינות יורדים שניהם בנקודה אחת, ל-4 ול-3 בהתאמה.

 

 

 

הקשר בין המצב בגדה המערבית להסכם נורמליזציה עם סעודיה

גורמים ישראלים רשמיים רבים ציינו בחודש האחרון כי הונחו היסודות לנורמליזציה בין ישראל לבין ערב הסעודית, ונתניהו הצהיר בריאיון לרשת החדשות הסעודית "אל-ערביה" כי הסכם כזה יוכל לשמש גם "קפיצה קוונטית" אשר תתניע את שיחות השלום עם הפלסטינים, הגוועות זה שנים.

אף שנראה כי נתניהו השאיר לעצמו מרחב תמרון בסדרי היום של שותפותיו הקואליציוניות מן הימין הקיצוני בשעה שהוא מציע את  הצעותיו לערב הסעודית, ריאד אינה ששה להצטרף להסכמי אברהם בהובלת ארה"ב, ומתעקשת כי פתרון של שתי מדינות בין ישראל לבין הפלסטינים יהיה תנאי מקדים לכל הסכם נורמליזציה. כמנהיגת העולם המוסלמי וכבירת המקומות הקדושים לאסלאם, סולידריות עם המאבק הפלסטיני היא שיקול פוליטי וציבורי חשוב בעבור ערב הסעודית.

הבכיר הפלסטיני ג'יבריל רג'וב אומר כי "רעידת האדמה הפוליטית בישראל משנה את כל כללי המשחק. הסיפוח הוא מרכיב מרכזי במצע הממשלה החדשה ויתחיל בקרוב בשטח. הפלסטינים חייבים לגייס סולידריות ממדינות ערב ומן הקהילה הבין-לאומית."

הרשות הפלסטינית דחתה שוב ושוב יוזמות של ארה"ב ושל ישראל למפגשים בין ישראל לבין בנות ברית ערביות, וביקשה סולידריות רבה יותר מצד שותפות ערביות בשעה שוושינגטון מקדמת מדיניות של שיתוף פעולה במזרח התיכון, במנותק מן הסוגיה הפלסטינית. 

בזמן שהמדינות החתומות על הסכמי אברהם ממשיכות לתמוך בפלסטינים ולקדם את פתרון שתי המדינות בפורומים בין-לאומיים, פגישות בין גורמים אמירותיים לבין חברי הכנסת האולטרה-לאומנים והניצים, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ', שהתקיימו החודש, הכשירו את הגורמים הימנים הקיצונים ביותר השותפים לממשלה הנכנסת, ואותתו כי ישראל ובנות ברית במפרץ יוסיפו להתקרב מחדש – עם הפלסטינים או בלעדיהם.

ערכו של פרמטר "העולם הערבי" במדד שתי המדינות יורד החודש מ-7 ל-6, כאשר הנורמליזציה באזור מנותקת מהתקדמות בשיחות השלום בין ישראל לבין הפלסטינים ומבודדת אף יותר את הסוגיה הפלסטינית מאינטרסים אזוריים אחרים ומן הזירה הבין-לאומית.

 

 

 

כותרות נוספות:

  • מאות אלפי משתתפים בעצרת בעזה לציון 58 שנים לפת"ח: מאות אלפי פלסטינים נכחו החודש בעצרת ברצועת עזה לציונו של יום השנה ה-58 להקמת פתח במפגן תמיכה נדיר בארגון, שהתקיים בשטח בשליטת חמאס. העצרת סימנה ויתור נדיר מצד חמאס, אשר הגבילה ומגבילה לעיתים תכופות את פעילות פת"ח. מספר המשתתפים הגדול בה נתפס כביטוי לאי שביעות הרצון של תושבי הרצועה מחמאס, אשר זוכה עדיין בסקרים לפופולריות רבה יותר מפת"ח, ושומרת על פער ניכר ממנה. העצרת של פת"ח התקיימה שבועות ספורים לאחר עצרת של מאות אלפים מתושבי הרצועה לציונו של יום השנה ה-35 להקמת חמאס. מנהיגי חמאס חזו אמנם, במהלך העצרת, "עימות גלוי" עם ישראל בשנה הקרובה, אך פרט לכך ריככו את הרטוריקה האנטי-ישראלית המקובלת של התנועה, המבקשת לשמור על הטבות כלכליות החיוניות לשמירת היציבות היום-יומית ברצועה. 

  • אסיר פלסטיני מת מסרטן במעצר בישראל: האסיר הפלסטיני נאסר אבו חמיד מת החודש בעודו במעצר בישראל, וזאת לאחר שאובחן באוגוסט האחרון כחולה בסרטן המתפשט במהירות. פעילים פלסטינים וארגוני זכויות אדם קראו זה מכבר לשחרר את אבו חמיד מן הכלא מסיבות רפואיות, תוך האשמה את ישראל ברשלנות רפואית בשל אבחונו המאוחר. מותו של אבו חמיד הצית מחאות בגדה המערבית וברצועת עזה, בעוד ישראל מתעקשת כי קיבל טיפול הולם.

 

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות