הדרך לשלום לא עוצרת כאן

חברות וחברים יקרים,

במהלך החודש האחרון, מאז היוודע תוצאות הבחירות, עקבנו מקרוב אחר תהליך הרכבת הממשלה החדשה, המתנגדת הנחרצת ביותר לשלום שישראל ידעה אי פעם. בלי אופק מדיני ועם ייצוג נמוך יותר למחנה השלום בכנסת, על החברה האזרחית כעת להיות ערנית ובמוקד ההתרחשויות, על מנת לשמור על היתכנותו של פתרון שתי המדינות: לפעול כדי למנוע צעדים חד-צדדים מסוכנים בשטח ולהציג אלטרנטיבה ברורה לגורל המדינה ועתידם של מיליוני ישראלים ופלסטינים.

כותרות נובמבר:

ממשלת ימין "על מלא" - 4 סוגיות שחשוב לעקוב אחריהן לקראת תום המו"מ הקואליציוני: כיצד ממשלת ישראל החדשה תתמודד עם הרחבת ההתנחלויות, הכשרת המאחזים, עתיד האזורים E1 ו-E2, חוק וסדר בגדה ובישראל וכן עם שחיקת הסטטוס-קוו במזרח ירושלים?

בעוד תשומת הלב מופנית לממשלה הישראלית החדשה, ארה"ב מאותתת כי לא תהיה התקדמות בתהליך השלום: הממשל האמריקני אמנם מציג את מינויו של האדי עמר לשליח לענייני פלסטינים כשדרוג ביחסים עמם, אך הפלסטינים דווקא רואים במינוי כשנמוך
ברקע השיח הפוליטי הרעיל, האלימות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מרקיעה שחקים: האירועים בחברון מדגישים את ההשפעה השלילית של הימין הקיצוני במקום, ומצביעים על פוליטיזציה גוברת בקרב חיילי צה"ל

האם הכיבוש הישראלי הוא זמני או קבוע? השאלה הקריטית בה צפוי בית הדין הבינ"ל להכריע: לאחר 55 שנים של הרחבת ההתנחלויות, האם ניתן עוד להתווכח שהכיבוש הינו זמני, כנדרש לפי אמנת ז'נבה הרביעית?

אירועים אלו הביאו לירידה של 3.6% במדד שתי המדינות לחודש נובמבר, וערכו עומד על 5.48 (ירידה של 0.2 נק')

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

ממשלת ימין "על מלא": 4 סוגיות שחשוב לעקוב אחריהן לקראת תום המו"מ הקואליציוני

נכון להיום, נראה כי בנימין נתניהו עומד לחזור לשלטון במסגרת ממשלה ימנית "על מלא", כפי שכונתה במהלך קמפיין הבחירות, אשר גורמים משמעותיים בה תומכים במדיניות שתעמיק את הכיבוש ותפעל לסגור את הגולל על כל אפשרות ליישום פתרון שתי המדינות בעתיד.

תהילה וונגר, סמנכ"לית יוזמת ז'נבה, אומרת: "למחנה השלום כעת ייצוג פוליטי מוגבל בכנסת והוא נטול ייצוג כלל בממשלה. הקולות הפוליטיים המשמעותיים ביותר התומכים בפתרון שתי המדינות ומתגדים לכיבוש כבר לא יושבים סביב שולחן קבלת ההחלטות. המשמעות היא שהחברה האזרחית בישראל תצטרך לעמוד בפרץ ולפעול כנגד שיח אלים ופעולות חד-צדדיות ומזיקות בשטח".

בעוד המו"מ הקואליציוני נמשך, אנו כבר יודעים לצפות כי נציגי הימין הקיצוני יחזיקו בעמדות כוח משמעותיות, המשפיעות על המדיניות בשטח בגדה המערבית. המדיניות של הממשלה החדשה צפויה להשפיע על סוגיות הליבה השונות של הסכסוך הישראלי-פלסטיני, החל מהרחבת ההתנחלויות, דרך התנהלות החוק והמשפט בגדה המערבית, וכלה בגורלו של הסטטוס-קוו במזרח ירושלים.

שר הבריאות היוצא, ניצן הורוביץ, אומר: "אנו יודעים מהעבר שבעיקרון נתניהו הוא אדם פרגמטי שמאמין במזעור סיכונים, אבל הממשלה הבאה תכלול גם מרכיבים אידיאולוגיים שינסו לקדם מהלכים קיצוניים בגדה המערבית ואפילו בהר הבית. יהיה משא ומתן קשה ומתמיד בין שני הצדדים הללו של הממשלה. נתניהו לא טיפש – הוא יודע מה יהיו ההשלכות של סיפוח או ניסיון לשנות את הסטטוס-קוו. אנחנו עוד נראה מי תנצח, הפרגמטיות או הקיצוניות".

הנה 4 סוגיות מרכזיות שחשוב לעקוב אחריהן, לקראת השלמת מלאכת הרכבת הממשלה החדשה:

הרחבת התנחלויות והכשרת מאחזים: שתי מטרות שבליבת המצע של הציונות הדתית בהקשר הגדה המערבית, הן הכשרת כ-100 מאחזים בלתי-חוקיים ודחיקת הנוכחות הפלסטינית בשטחי C. צפו להסכמים לגבי הכשרתם של מאחזים כמו חומש (שדורש גם ביטול/תיקון חוק ההתנתקות) ואביתר, להם גם משמעות סימבולית במאבק הפוליטי של המתנחלים. כמו כן, סביר שנחזה בעלייה משמעותית בתקציב המיועד להרחבת הבנייה והתשתיות, לרבות תחבורה, בהתנחלויות.
התפתחויות סביב חאן אל אחמר ואזורים E1 ו-E2: כדאי לשים לב בעיקר להתפתחויות סביב השטחים הקרויים E1 ו-E2. התוכניות לבנייה בשני האתרים הללו עשויות לפגוע משמעותית ברצף הטריטוריאלי בין ערים פלסטיניות בגדה המערבית, ולמנוע את התפתחותה הכלכלית והחברתית של מדינה פלסטינית עתידית שבירתה מזרח ירושלים. בחאן אל אחמר, הכפר הבדואי בגדה המערבית אשר בג"ץ הורה על פינויו, כדאי גם כן לצפות בהתפתחויות סביב יישום פסיקת בית המשפט, שנדחה עד כה, וההשלכות הצפויות לכך, כמו גם בהריסות בתים ופינויים באזורים נוספים בגדה ובמזרח ירושלים.
חוק וסדר בגדה המערבית ובתוך הקו הירוק: איתמר בן גביר, ראש מפלגת "עוצמה יהודית", עומד להתמנות לשר לביטחון לאומי, גירסה מורחבת של המשרד לביטחון פנים, שמתסמן כי תכלול גם אחריות על כוחות מג"ב מעבר לקו הירוק. צעד זה עלול לגרום לשינויים, וכתוצאה מכך גם לנזק פוטנציאלי, סביב כמה נקודות חיכוך עם פלסטינים בגדה ובמזרח ירושלים, וכמו כן לפגוע גם בפלסטינים אזרחי ישראל, בתוך הקו הירוק. כדאי לשים לב לשינויים במדיניות ובמסגרת החוקתית, אשר עשויים לאפשר מהלכים שונים להגדלת השליטה של הפוליטיקאים בזרועות הביצועיות בשטח, כמו למשל בהוראות הפתיחה באש ונהלי ההתמודדות עם מפגינים פלסטינים.
שחיקת הסטטוס-קוו במזרח ירושלים: מספר שותפים בקואליציה העתידית של נתניהו תומכים בהתרת תפילת יהודים על הר הבית, דבר המהווה הפרה של הסטטוס-קוו הרגיש והשביר. ניתן לצפות למהלך רחב הקורא לביקורי יהודים בהר הבית, והפחתת השיטור והאכיפה כלפי תפילה יהודית באתר. מן הצד השני, נתניהו עשוי לנסות ולרסן את השחקנים האידיאולוגיים בממשלתו בכל הקשור לשמירת הסטטוס-קוו, בניסיון למנוע השלכות כבדות מידיי בסוגייה כבדת-המשקל הזו.

על אף שנתניהו הביע בעבר תמיכה בפתרון שתי המדינות, הוא לא הביע כל תמיכה פומבית בפתרון מאז 2017. בחודש האחרון, נתניהו התחייב לעבוד למען "שלום מתוך עוצמה" ולקדם הסכמים עם מדינות ערביות נוספות, כמנוף לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני, על אף שמדינות אלו בדיוק מצהירות כי התנאי לנורמליזציה עם ישראל הוא התקדמות בנושא הפלסטיני. עוד אמר לאחרונה נתניהו על הפלסטינים, כי "הם לא רוצים מדינה לצד ישראל, הם רוצים מדינה במקום ישראל".

פרמטר "ראש הממשלה הישראלי" במדד שתי המדינות יורד החודש מ-6 ל-3. הפרמטרים "ממשלת ישראל" ו"המחוקק הישראלי" יורדים גם הם מ-6 ל-3, עם אפשרות לירידה נוספת עם סיום המשא-ומתן הקואליציוני. הפרמטרים "דעת הקהל הישראלית" ו"דעת הקהל הפלסטינית" יורדים גם הם מ-5 ל-4, בשל תוצאות הבחירות והשלכותיהן.

בעוד תשומת הלב מופנית לממשלה הישראלית החדשה, ארה"ב מאותתת כי לא תהיה התקדמות בתהליך השלום

נראה כי ארה"ב בוחנת בזהירות את המצב הפוליטי בישראל, כאשר ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו מרכיב את ממשלתו החדשה. המינוי הצפוי של מנהיגי הימין הקיצוני למשרדי ממשלה בכירים ומשמעותיים, עשוי לשים את יחסי ישראל-ארה"ב במסלול התנגשות במספר סוגיות, כמו התנחלויות והיחסים עם הפלסטינים.

בשל תוצאות בחירות אמצע-הכהונה בארצות הברית החודש, בהן הדמוקרטים שמרו על הרוב בסנאט, ניתן לצפות כי ממשל ביידן עלול להיתקל בלחץ פנימי של חברי מפלגתו לאתגר ולפעול כנגד צעדים ישראליים חד-צדדיים, בהקשר היחסים עם הרשות הפלסטינית והמדיניות בגדה המערבית.

דוגמא לכך היא ההכרזה החודש שלשכת החקירות הפדרלית, ה-FBI, תפתח בחקירה עצמאית סביב מותה של העיתונאית הפלסטינית-אמריקנית, שירין אבו עאקלה. זו באה כתוצאה מקמפיין לחץ של חברי קונגרס דמוקרטיים. מקרה זה עשוי להעיד על צעדים נוספים שינקטו בעתיד, בעוד הדמוקרטים בארצות הברית עומדים בדאגה למול הרכבת ממשלת הימין בישראל.

במקביל, ממשל ביידן ממשיך לאותת כי אינו מתכוון לנסות ולקדם תהליך מדיני בין ישראל והפלסטינים, אלא יתמקד במקום בשיפור חיי היום-יום של הפלסטינים. המינוי של בכיר משרד החוץ האמריקני, האדי עמר, לתפקיד נציג הממשל, העוסק באופן בלעדי בעניינים פלסטיניים, מוסגר על ידי ארה"ב כשדרוג ביחסי ארה"ב והפלסטינים. מהלך זה מסמן, באופן לא רשמי, שארה"ב לא מתכוונת לממש את ההבטחה לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקנית במזרח-ירושלים, וכי ממשל ביידן לא מתכוון לדחוף לעבר חידוש המו"מ עם ישראל.

ראש הממשלה הפלסטיני, מוחמד אשתייה אומר: "אנו מבינים כי אין לממשל האמריקני כוונה להתערב בסכסוך. זה לא בסדרי העדיפויות שלהם... אבל הגורם היחיד שיכול להפעיל לחץ על ישראל למען שלום זו ארה"ב. זה לא שארה"ב לא יכולה להפעיל את הלחץ הזה, אלא שהיא פשוט לא מעוניינת בכך".

סמיח אל-עבד, שר לשעבר ברשות הפלסטינית ומראשי יוזמת ז'נבה, אומר בעניין כי "מינוי האדי עמר כנציג האמריקאי לענייני פלסטינים עשוי להיחשב דווקא שנמוך, יותר מאשר שדרוג ביחסים. הוא כבר היה אמון בעבר הן על הקשר עם הפלסטינים והן עם הישראלים. אנחנו יודעים, האמריקנים יודעים והישראלים יודעים, כי המינוי החדש מאותת כי ארה"ב לא יכולה לספק את הסחורה סביב התקדמות בתהליך השלום".

פרמטר "שחקנים בינלאומיים – ארצות הברית" במדד שתי המדינות יורד החודש מ-7 ל-6

ברקע השיח הפוליטי הרעיל, האלימות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים מרקיעה שחקים

חודשים של מעגל דמים בלתי פוסק הגיעו לשיאים חדשים בחודש נובמבר, עם פיגוע מטעני-נפץ בשתי תחנות אוטובוס בירושלים, שהורג שני אזרחים ישראלים ומזכיר את הפיגועים אשר אפיינו את תקופת האינתיפאדה השנייה. במקביל, ישראל ממשיכה ללחוץ צבאית על הפלסטינים עם פעולות ועימותים קטלניים על בסיס יום-יומי, שמביאים למספר רב של הרוגים פלסטינים במהלך החודש החולף ברחבי הגדה המערבית.

בתמיכת השיח הפוליטי הרעיל של מנהיגי הימין הקיצוני, אלימות מתנחלים קיצונים ממשיכה, בעודה מכוונת לעבר פלסטינים ופעילי שמאל ישראלים. השיא נרשם במספר אירועים חריגים בחברון, החל באלימות ופרעות כלפי פלסטינים וחיילים בשבת "חיי שרה", בה למעלה מ-30 אלף איש הגיעו לחברון, וכלה בתקיפת חיילים את פעילי השמאל בחברון, במסגרתה החיילים הושעו, לאחר שאחד מהם גם תועד מאיים על הפעילים: "בן גביר יעשה כאן סדר". שני המקרים הללו מעידים הן על ההשפעה השלילית של מנהיגי הימין הקיצוני בשטח, והן על תהליך פוליטיזציה בקרב חיילי צה"ל.

הפרשן מוחמד דחלה אומר כי "עם בן גביר בראשות המשרד החדש לביטחון לאומי, הפלסטינים יכולים לצפות רק לעוד אלימות. בן גביר התעקש להטמיע את המצע שלו בהסכמים הקואליציוניים ולהבטיח פגיעה בפלסטינים, בניית התנחלויות נוספות, הכשרת מאחזים... הפלסטינים לא יעמדו מנגד וימשיכו להגיב לצעדים הללו".

מספרים אשר פורסמו החודש על ידי צה"ל מעידים על עלייה חדה במספר הפיגועים הפלסטינים כלפי כוחות הביטחון הישראלים וכלפי אזרחים, וגם על כמעט-הכפלה במספר תקריות האלימות הלאומניות מצד יהודים נגד פלסטינים בשנה האחרונה. העלייה באלימות הביאה לקיפוח חייהם של לפחות 150 פלסטינים ו-30 ישראלים רק מאז תחילת השנה, מה שמציב את 2022 בדרך להיות השנה הקטלנית ביותר בסכסוך בעשור האחרון, לפחות.

לא נרשמו החודש שינויים בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות.

האם הכיבוש הישראלי הוא זמני או קבוע? השאלה הקריטית בה צפוי בית הדין הבינ"ל להכריע

מליאת האו"ם צפויה להחליט בחודש הקרוב האם בית הדין הבינלאומי בהאג (ICJ) יתבקש לספק חוות דעת על הסטטוס החוקי של הכיבוש הישראלי בגדה המערבית ובעזה, לאחר שועדה של האו"ם כבר הצביעה בעד ההחלטה. במידה ויתבקש בית הדין הבינלאומי לבחון את הסוגייה, נקודה משמעותית לדיון במסגרתה תהיה התרחבות מפעל ההתנחלויות הישראלי, אשר מעידה על האופי הקבוע של הנוכחות הישראלית בגדה.

בשנת 2004 הוציא בית הדין הבינלאומי בהאג חוות דעת שקובעת בבירור כי אמנת ז'נבה הרביעית חלה על כל השטחים תחת כיבוש ישראלי, ובהתאם לכך מצהירה כי כל ההתנחלויות הישראליות אינן חוקיות תחת החוק הבינלאומי. זאת מהסיבה שאסור, לפי האמנה, לכוח כובש להעביר את אזרחיו לשטח הכבוש על-ידו. בעוד ישראל ממשיכה לטעון כי הכיבוש הינו זמני, עד כה, הבנייה בהתנחלויות המשיכה, וההתפתחויות במרקם החיים האזרחי ובתשתיות בגדה המערבית, הרחיבו הלכה למעשה את הנוכחות הממשלתית הישראלית במקום – דבר אשר מהווה גם כן הפרה של אמנת ז'נבה הרביעית.

"במשך 55 שנים ישראל מעבירה את אזרחיה לחיות בשטח הכבוש, מפתתחת שם חיים אזרחיים, תשתיות וממשל. אזרחים ישראלים חיים שם למשך כל ימי חייהם – אז האם עוד נוכל לומר כי הכיבוש הוא זמני, כפי שאמנת ז'נבה דורשת? השאלה הזאת תיבחן על-ידי בית הדין הבינלאומי, ועלולה לסתור את הטענה הישראלית שהכיבוש הינו חוקי", כך אומרת עו"ד טליה ששון, מראשות יוזמת ז'נבה ובכירה לשעבר בפרקליטות המדינה.

במידה ובית הדין הבינלאומי יספק חוות דעת שהכיבוש אינו חוקי, זו עלולה לגרור מספר השלכות עבור ישראל, כך לפי עו"ד ששון: "זה עלול להביא את ישראל לעמוד בפני סנקציות בינלאומיות. עשויות גם להיות מדינות שינסו להביא את הסוגייה לפתחו של בית הדין הפלילי הבינלאומי, אבל ההשלכות לא חייבות להיות מרחיקות לכת עד כדי כך: מספיק נזק עלול להיגרם רק בכך שכמה מדינות יחליטו עצמאית על נקיטת צעדים שונים, כמו הגבלות על אשרות כניסה לישראלים, חרמות כלכליים, סנקציות נקודתיות... באמצעות אלפי דרכים שונות, הקהילה הבינלאומית עלולה להסביר לישראל שהמצב אינו מתקבל על הדעת. אנחנו בישראל צריכים לצפות ולשאול את עצמנו מה הסיכונים שאנו מוכנים לקחת, ומה ההשלכות שאנו מוכנים לקבל".

ראש הממשלה היוצא, יאיר לפיד, שלח החודש מכתב ללמעלה מ-50 ראשי מדינות בעולם, המפציר בידידותיה של ישראל בעולם למנוע את המהלך להעברת השאלה האמורה לפתחו של בית הדין הבינלאומי. לטענתו, המהלך פוגע בעיקרון המוסכם-בינלאומית של משא-ומתן ישיר בין הישראלים לפלסטינים, כאמצעי לפתרון הסכסוך. בכל אופן, כאשר ישראל וארה"ב לא מאותתות על אפשרות להתקדם בתהליך המדיני כאמור, הפלסטינים מצידם פונים ליתר הקהילה הבינלאומית, ובעיקר האו"ם ומוסדותיו, עבור מענה לפניותיהם.

לא נרשמו החודש שינויים בפרמטרים רלוונטיים במדד שתי המדינות.

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות