אחרי הבחירות, לפני ההכרעות
חברות וחברים יקרים, 

הבחירות הפוליטיות מאחורינו, אבל ההכרעות הלאומיות החשובות עוד לפנינו. המדד מטה מתאר את אירועי אוקטובר והשלכותיהם על ההיתכנות להתקדמות מדינית. הממשלה שתקום כנראה בשבועות הקרובים לא תוכל להתעלם מהמציאות, כמו גם לא מ-3 מיליוני פלסטינים החיים לצידנו ובשליטתנו. 
אנחנו נמשיך לעקוב אחר ולנתח את ההתנהלות של הגורמים השונים ונמשיך בעבדותנו השוטפת לנסות להשפיע על המגמות, הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך. בינתיים, הנה המדד האחרון לתקופה שהסתיימה ב-1 בנובמבר.

 

 

כותרות אוקטובר:

  • הזינוק באלימות בגדה המערבית משקף תסכול וחוסר תקווה פלסטינית, נוכח היעדר התקדמות מדינית: "אלה הרואים את הפתרון לצמצום האלימות רק במונחים צבאיים, אינם מבינים את הסכסוך", אומר תא"ל במיל' אילן פז, מראשי יוזמת ז'נבה וראש המנהל האזרחי לשעבר

  • אלימות מתנחלים מגיעה לשיאה החודש, במקביל לתקופת מסיק הזיתים והבחירות בישראל: מאות אירועי אלימות מתנחלים אירעו באוקטובר, כולל אירוע חריג של תקיפת קצין צה"ל

  • התפתחויות נוספות: ישראל מגבילה ביקורי זרים בגדה המערבית; אסטרטגיית הביטחון הלאומי האמריקאית מתעדפת את השלום במזה"ת; דו"ח של האו"ם טוען כי ישראל "רודפת" אחרי פלסטינים; אוסטרליה חוזרת בה מההכרה במערב ירושלים כבירת ישראל

אירועים אלו הביאו לירידה של 0.7% במדד שתי המדינות לחודש אוקטובר, וערכו עומד על 5.68 (ירידה של 0.05 נק')

 

 

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

 

 



הזינוק באלימות בגדה המערבית משקף תסכול וחוסר תקווה פלסטינית, נוכח היעדר התקדמות מדינית

העלייה המשמעותית באלימות ובפיגועים ברחבי הגדה המערבית מדגישה עד כמה שגויה ההנחה שישראל יכולה להיעזר בכוח לבלימת הזינוק בפיגועים, בלי לנקוט צעדים משמעותיים בחזית המדינית. הפעלת הכוח הצבאי שנוקטת ישראל ברחבי הגדה המערבית גוררת תסכול, ייאוש וחוסר תקווה בקרב הפלסטינים, וליבתה גם החודש עימותים אלימים במעוזי התנגדות כמו שכם, חברון וג'נין. 

הופעתן של מיליציות המתאפיינות בארגון פנימי רופף, כמו "גוב האריות", שבסיסה בשכם, גייסה את תמיכתו של ציבור פלסטיני, שברובו הוא צעיר וחילוני, ממגוון זיקות ושיוכים פוליטיים. תמיכה זו, שאינה מאורגנת ואינה מתבטאת בצעדי מחאה או אלימות המוניים בשלב זה, משקפת תסכול עמוק מחוסר היעילות של הרשות הפלסטינית לצד הזעם הנובע מהיעדר אופק מדיני. לדברי פרשנים, בהיעדר התקדמות מדינית כלשהי, תגובותיה הצבאיות המתמשכות של ישראל רק ימשיכו ללבות את להבות העימות הנוכחי.  

לדברי תת-אלוף (במיל') אילן פז, ראש המנהל האזרחי לשעבר ומראשי יוזמת ז'נבה, "ישראל לא יכולה להרשות לעצמה שהתפיסה הפלסטינית הרווחת תהיה ש-"הישראלים מבינים רק כוח". אלה הרואים את הפתרון לצמצום האלימות רק במונחים צבאיים, אינם מבינים את הסכסוך. ישראל חייבת ליצור אופק למשא ומתן עתידי להסכם שלום".

כדי לבלום את גל האלימות, בחרה ישראל להעצים את תגובותיה, על רקע העלייה במספר הפיגועים הפלסטיניים נגד חיילי צה"ל ומתנחלים, שכללו החודש פיגועים קטלניים בשבי שומרון, במזרח ירושלים ובקריית ארבע. רבבות פלסטינים הושמו החודש תחת סגר בשכם ובשועפאט, שיצר אתגרים כלכליים, תחבורתיים וביטחוניים בעבור התושבים הפלסטינים, אשר גינו את הצעד והגדירו אותו כענישה קולקטיבית. בירושלים הצית הסגר כמה מן העימותים הקשים והנרחבים ביותר שידעה העיר זה שנים, והכניס את הסכסוך "בדלת האחורית" אל השטח הריבוני של ישראל. הסגר בשכונת שועפאט, בתוך גבולותיה המוניציפליים של ירושלים, הגביל את התנועה בשכונה ופגע באזרחים פלסטינים וישראלים כאחד.

בתוך כך, בחמאס לא הסתירו את העובדה שסיפקו סיוע כספי ולוגיסטי ל"גוב האריות" ולחמושים אחרים בגדה, תוך ניצול המתיחות מחד, ושמירה על הסטטוס קוו בחזית בעזה מאידך. אף שנשיא הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, הבהיר כי לא יקבל את פעילותן של מיליציות חמושות, שאינן בסמכות הרשות הפלסטינית, מתקשים גורמי ביטחון פלסטינים לפעול נגד חמושים  אשר מגיעים במקרים רבים משורותיהם וטוענים כי פעולותיהם הן תגובה לפשיטות צה"ל בעריהם. עם זאת, לאחר פעולה משמעותית של צה"ל בשכם כנגד אנשי ארגון "גוב האריות", הסגירו עצמם מספר פעילים נוספים מטעם הארגון לידי הרשות הפלסטינית, כפי שקרה בעבר גם עם ארגונים חמושים אחרים. זאת, בין היתר, גם בזכות התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית.

לדברי תא"ל (במיל') פז, "אם ישראל תציב – גם כיעד רחוק – הסכם מדיני לסיום הסכסוך, הרשות הפלסטינית תתחזק כתוצאה מכך. בהסטתה של הסוגייה המדינית הצידה מסדר היום, הצליחה ישראל להחליש את הרשות לטובת חמאס וארגונים פלסטינים חמושים אחרים". 

למרות תדירותם ועוצמתם ההולכות וגוברות של העימותים הנוכחיים, פרשנים מעידים כי עדיין לא סביר שתפרוץ אינתיפאדה או התקוממות עממית רחבת היקף, בשל קרעים פוליטיים פנים-פלסטיניים והעליונות הצבאית של ישראל. סקר דעת קהל, שערכה יוזמת ז'נבה הפלסטינית (PPC) והמרכז הפלסטיני למחקר מדיניות וסקרים (PSR), מצביע על כך שפתרון שתי המדינות הוא עדיין האופציה העדיפה על הציבור הפלסטיני. העלייה הקלה שנרשמה בתמיכה בפתרון זה מוסברת במעט האופטימיות שגרם נאומו של רה"מ לפיד על בימת האו"ם. 

לדברי הפרשן מוחמד דראגמה, "אינתיפאדה מקיפה ורחבת היקף תיתכן רק כאשר הפלסטינים ישימו קץ לפילוג בתוכם ויסכימו על דרך אחידה להתנגדות קולקטיבית, או כאשר תיוולד תנועת התנגדות חדשה, שלא תהיה תלויה בפלגים הקיימים כעת. נפילתו המהירה יחסית של ארגון 'גוב האריות'  מדגימה זאת ומעלה שאלות באשר לצורות המאבק הקולקטיבי שבאפשרותן להצליח, בהתחשב בעליונותה הצבאית של ישראל".

שנת 2022 צפויה להיות השנה הקטלנית ביותר בגדה המערבית זה 17 שנה, וכבר כעת ברור כי אם הישראלים והפלסטינים לא ינקטו צעדים משמעותיים לעיסוק ולטיפול בסוגיות הליבה המדיניות בסכסוך, ימשיכו מעשי האיבה והמתיחות להזין מעגל  של אלימות קטלנית, שממנה יהיה קשה יותר ויותר להימלט.

ערך הפרמטר ההפוך "פיגועים פלסטיניים (הגדה המערבית)" במדד שתי המדינות (פרמטר שערך גבוה שלו מצביע על ירידה בהיתכנותו של פתרון שתי המדינות), עולה החודש מ־7 ל־8. עלייתו משקפת את העלייה בתדירותם ובעוצמתם של הפיגועים וכי עלייה זו מעצימה את הדחיפות שבה נדרשת תגובה מדינית שתקטע את מעגל האלימות. נוכח  פעולות צה"ל המתגברות, לרבות פשיטות ועימותים כמעט מדי לילה ואלפי פלסטינים שנעצרו בחודשים האחרונים, נותר ערכו של הפרמטר ההפוך "פעולות צבאיות של צה"ל (הגדה המערבית)" במדד שתי המדינות יציב החודש והוא עומד על 8.

ערכי הפרמטרים "דעת הקהל הפלסטינית" ו"דעת הקהל הישראלית" יורדים מ-6 ל-5 החודש. בד בבד, ערכו של הפרמטר "השיח הציבורי בישראל" יורד מ-8 ל-7 וערך הפרמטר "השיח הציבורי הפלסטיני" יורד החודש מ-6 ל-5. את הירידות האלה ניתן לייחס לזינוק באלימות ברחבי הגדה המערבית על רקע הבחירות בישראל ומפגני תמיכה גדולים יותר בהתנגדות המזוינת של הפלסטינים. גם ערכו של הפרמטר "התיאום הביטחוני" יורד החודש, מ-8 ל-7, כאשר הפעולות הצבאיות שנוקטת ישראל מחלישות משמעותית את מעמדם של מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית ולא מצליחות להרגיע את המתיחות המתעצמת.

 

 

 

אלימות מתנחלים מגיעה לשיאה החודש, במקביל לתקופת מסיק הזיתים והבחירות בישראל

על רקע תקופת החגים, עונת מסיק הזיתים והבחירות בישראל, הזינוק באירועי אלימות מתנחלים החודש רק החריף את המצב הנפיץ ממילא בגדה המערבית. נראה כי חלק ניכר מן המתיחות מתרכז בחווארה, בסמוך לשכם, שם התעצמה בחודשים האחרונים התנגדות פלסטינית חמושה. מתנחלים ניצלו את האלימות בזמן האחרון להזנת חששות מפני אובדן שליטה של הצבא במצב, זאת נוכח עלייה של 47% במספרם של פיגועי הירי בגדה המערבית ובירושלים רק בחודש האחרון.

יריב אופנהיימר, מנהל קואליציית שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, מציין כי "הזינוק באלימות נגד פלסטינים ונגד רכוש פלסטיני אינו פסול רק מוסרית, אלא גם יוצר סיכון ביטחוני ממשי לישראל. אלימות מתנחלים מעמידה את הפלסטינים במצב של חוסר ביטחון, פחד, כעס והשפלה. זו אחת הסיבות לעלייה הנוכחית בתמיכה בעימותים מזוינים עם חיילים ישראלים ועם מתנחלים."

החודש נרשמו עימותים במספר אתרים דתיים, לרבות קבר יוסף בשכם, מערת המכפלה בחברון ומתחם הר הבית במזרח ירושלים. עימותים אלו פרצו כאשר סרטונים של מתנחלים מנגנים ורוקדים במקומות הקדושים ומתפללים בהם, בחלקם בניגוד לסטטוס-קוו, וכמו גם דיווחים על שריפתם וחילולם של עותקים של הקוראן מצידם, עוררו את זעמם של הפלסטינים וגררו הדי זעם בהיקף נרחב גם ברחבי העולם המוסלמי.

נוסף על כך, עשרות אזרחים פלסטינים נפצעו ובתים, מכוניות, חלונות ראווה ומטעי זיתים פלסטיניים ניזוקו במאות תקריות רק החודש. פעילים ציינו כי את אירועי האלימות לא מבצעים רק קומץ יהודים קיצוניים כבעבר, אלא מעורבת בהן קשת רחבה יותר של משתתפים. 

יריב אופנהיימר מוסיף כי "את האירועים האלימים האלו לא מבצעים רק בני נוער שטופי שנאה, והם גם פחות ספונטנים מכפי שנראה. אירועי האלימות הללו מתוכננים היטב ומשרתים מטרה פוליטית ספציפית - איום על פלסטינים, גירושם מאדמותיהם ויצירת אווירה של פחד וזעם על חוסר צדק בקרבם, המעודדים את המתנחלים להתרחב לשטחים נוספים ולהקים מאחזים חדשים." 

ועל רקע הבחירות בישראל, פעלה ממשלת המעבר של לפיד, כמו ממשלות ישראל הקודמות, מעט, אם בכלל, לריסון אלימות מתנחלים. רק כאשר חיילי צה"ל היוו מטרה לאלימות מתנחלים, כמו באירוע חריג בו הותקפו מג"ד צנחנים ולוחמיו על ידי מתנחלים בחאוורה, התבטאו ראש הממשלה לפיד ושר הביטחון בני גנץ וגינו את התופעה. בתוך כך, מאות אירועי אלימות נגד פלסטינים ופעילי שמאל ישראלים נמשכו כסדרם.

בינתיים, ערך הפרמטר "אלימות מתנחלים" במדד שתי המדינות נותר ללא שינוי החודש ועומד על 8. 

 

 

 

התפתחויות נוספות:

  • ההגבלות הישראליות על ביקורי זרים בגדה המערבית נכנסות לתוקפן: תקנות ישראליות חדשות הנוגעות לביקורי זרים בגדה המערבית נכנסו החודש לתוקפן ומגבילות, במקרים רבים, את פרק הזמן שבו מורשים רוב הזרים לשהות  בשטח הפלסטיני. המתנגדים להנחיות החדשות, ובהם ארה"ב, חוששים כי ההגבלות יקשו על איחוד משפחות במצבים, שבהם זרים, שלא קיבלו מעמד תושב, נשואים לפלסטינים מהגדה המערבית וכי ההגבלות יקשו גם על אקדמאים ועל יזמים לפתח מיזמים וקשרים ארוכי טווח עם פלסטינים. אי לכך, עלולות ההגבלות להשפיע לרעה על החברה האזרחית, על התיירות, על שירותי הבריאות, על האקדמיה ועל המסחר. ערך הפרמטר ההפוך "החוק הישראלי בגדה המערבית" במדד שתי המדינות עולה החודש מ-7 ל-8 עקב יישום התקנות החדשות מצד ישראל.

  • אוסטרליה נסוגה מההכרה במערב ירושלים כבירת ישראל: הממשלה האוסטרלית החליטה לסגת מהחלטתה מ-2018 להכיר במערב ירושלים כבירת ישראל, ושבה ואישרה בכך כי שאלת מעמדה של ירושלים חייבת להיפתר במשא ומתן לשלום בין ישראל לבין הפלסטינים. הפלסטינים ובני בריתם קיבלו בברכה את ההחלטה, ואילו ישראל גינתה אותה בחריפות. ערך הפרמטר "שחקנים בין-לאומיים נוספים" במדד שתי המדינות נותר בעינו החודש ועומד על 7.

  • עלייה בחשיבות השלום במזרח התיכון ופתרון שתי המדינות בפרסום העדכני של אסטרטגיית הביטחון הלאומי האמריקנית: אסטרטגיית הביטחון הלאומי לשנת 2022 של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מבטאת את כוונתו של הממשל בוושינגטון לקדם הסכמי שלום כדוגמת "הסכמי אברהם" בין ישראל לבין שכנותיה, לרבות פתרון של שתי מדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. פירוט רב יותר על האזור במסמך הרשמי, מאותת בכך על עלייה בחשיבות הנושא עבור ממשל ביידן, המהווה קו מדיניות חשוב בתחום הביטחון הלאומי האמריקני. ערך הפרמטר "ארצות הברית" במדד שתי המדינות נותר ללא שינוי החודש ועומד על 7.

  • בדוח חדש של האו"ם נכתב כי ישראל "רודפת" את העם הפלסטיני: מדו"ח, שפרסמה החודש פרנצ'סקה אלבנזה, שליחת האו"ם לבחינת זכויות האדם בשטחים הפלסטיניים, עולה כי פעולות ישראל נגד פלסטינים בגדה המערבית מגיעות עד כדי "רדיפה". בתוך כך, הדו"ח הראשון, שהציגה ועדת החקירה (COI) של מועצת האו"ם לזכויות האדם בעצרת הכללית של הארגון, הצהיר כי הכיבוש הישראלי של שטח פלסטיני מהווה הפרה של המשפט הבין-לאומי. בדו"ח זה נכללה פנייה לבית הדין הבין-לאומי בהאג בבקשה לפרסום חוות דעתו בסוגיה. הן ארה"ב, הן ישראל גינו את ממצאי הדו"ח והדגישו כי טבעו הפתוח של המנדט, שהוענק לוועדת החקירה, מקטב ובעייתי במיוחד. גם ערכו של הפרמטר "החלטות ונורמות בין-לאומיות" במדד שתי המדינות נותר יציב החודש ועומד על 8.

 

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות