מילים נכונות באו"ם, בשטח כלום
חברות וחברים יקרים, 

החודש הביעו, לראשונה מזה שנים, גם ראש הממשלה הישראלי, לפיד, וגם נשיא הרשות הפלסטינית אבו מאזן, את תמיכתם ואמונתם בפתרון שתי המדינות. עם זאת, המצב בשטח, בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, נראה הרבה פחות מבטיח. מספר ההרוגים הפלסטינים בחודש ספטמבר היה הגבוה ביותר בתקופה האחרונה, כשמאז תחילת 2022 נהרגו כמאה פלסטינים בגדה בלבד. כדי להפוך את המילים מבימת האו"ם למעשים, ובוודאי כאשר אנו בעיצומה של מערכת בחירות, עלינו לדרוש מההנהגות הפוליטיות תכניות קונקרטיות לכיוון משא ומתן שבסופו הסכם, ובוודאי נכונות לקיים מו"מ כזה לאחר כינון הממשלה הבאה. 

 

 

כותרות ספטמבר:

  • הסוגייה הפלסטינית תופסת מקום מרכזי בבחירות בישראל, בעוד שיעורי התמיכה בלפיד עולים בעקבות נאומו באו"ם - בחירתו האסטרטגית של לפיד מעידה על הערך האלקטורלי, ובוודאי היעדר הנזק, בהבעת תמיכה בפתרון שתי המדינות

  • מתכון לאסון: הרשות הפלסטינית על סף קריסה, לנוכח ריק שלטוני והתגברות פעולות צה"ל -  הרשות עוצרת בשכם פעילי חמאס המבוקשים בישראל, לאחר דרישת ישראל ומדינות נוספות ממנה להגביר את דריסת רגלה במקום

  • לאחר נאום לפיד: דעת הקהל הפלסטינית חצויה בנוגע לפתרון שתי המדינות – על אף שנרשמה עלייה בתמיכת הציבור הפלסטיני בפתרון, רק כשליש סבורים שהוא עדיין אפשרי בשל התרחבות ההתנחלויות

  • התפתחויות נוספות – שיא במספר היהודים העולים להר הבית בראש השנה בעוד חמאס מנסה לנצל את המתיחות בירושלים, ישראל מקדמת תוכניות ל-700 יח"ד בגבעת השקד


אירועים אלו הביאו לעלייה של 1.4% במדד שתי המדינות בחודש ספטמבר, 
וערכו עומד על 5.73 (עלייה של 0.08 נק')


 

 

כדי ללמוד עוד על מדד שתי המדינות של יוזמת ז'נבה, בקרו באתר המדד.

 

 

הסוגייה הפלסטינית תופסת מקום מרכזי בבחירות בישראל, בעוד שיעורי התמיכה בלפיד עולים בעקבות נאומו באו"ם

ראש הממשלה יאיר לפיד, ניצל החודש את נאומו בעצרת הכללית של האו"ם להבעת תמיכה בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני. המהלך זכה לשבחים מהקהילה הבין-לאומית, לרבות מהממשל האמריקאי והנשיא ביידן. נשיא הרשות הפלסטינית, אבו מאזן, בירך עליו בזהירות, במה שכינה: "התפתחות חיובית", אך הזכיר כי המבחן האמיתי הוא חזרה לשולחן המו"מ.

על אף שנאומו של לפיד הכיל מסרים דומים לאלה שהעביר ב-2016 ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, הפעם ניכר כי הציבור הישראלי ורבים בזירה הבין-לאומית אכן מאמינים ללפיד בהצהרותיו. עיתויה של החלטת לפיד להכריז על תמיכתו בפתרון שתי המדינות, בעיצומה של מערכת הבחירות, הדיפה משיקולים פוליטיים ואלקטורליים, ופחות אותת על תחילתו של מהלך מדיני אמיתי. עדות לכך ניתנה באופן בו לשכת רה"מ שחררה לתקשורת יום קודם כי לפיד יביע תמיכתו בפתרון שתי המדינות, על מנת לשלוט בסדר היום התקשורתי.

היות והסוגייה הישראלית-פלסטינית בולטת יותר במערכת הבחירות הנוכחיות מאשר בעבר, נאומו של לפיד מצביע על חישוב פוליטי ואסטרטגי, בו תמיכה בפתרון שתי המדינות מניבה תועלת אלקטורלית. זאת, כפי שעלה גם בסקר יוזמת ז'נבה מיולי האחרון. 

עדי גבע ממכון המחקר והסקרים "מדגם", מסבירה כי "בעקבות נאומו של לפיד, מעידים סקרי דעת הקהל על עלייה בשיעור התאמתו לראשות הממשלה. כמו כן, מספר המנדטים שחוזים הסקרים למפלגתו עלה לראשונה זה כמה שבועות. עלייה זו משמעותית וניתן לייחס אותה בעיקר למצביעים מתלבטים, שאינם בטוחים למי יצביעו. מצביעים אלה הרגישו בעבר שאין מועמד שמתאים להם או אמרו כי אינם יודעים למי יצביעו."

לדברי גבע, "השינויים שראינו בשיעור התמיכה בלפיד אחרי מבצע 'עלות השחר' בחודש שעבר לא היו משמעותיים כמו הקפיצה שאנו רואים עכשיו. ברור שהיה בנאום משהו שהניע והפעיל את הבוחרים הישראלים, ובמיוחד את אלה שאולי היססו, לא היו בטוחים או התלבטו  למי להצביע."

במערכת הבחירות הזו מועמדי המפלגות השונות מביעים עמדות כאלה, בהקשר הסוגייה הישראלית-פלסטינית, באופן פומבי יותר ובעוצמה רבה יותר מאשר במערכות הבחירות הקודמות. כך, למשל, שר הביטחון, בני גנץ, ששוחח החודש בטלפון עם אבו מאזן ונפגש עמו כמה פעמים בשנה האחרונה, פירט גם הוא את עמדותיו בסוגיות ישראליות-פלסטיניות בריאיון ארוך ל"ידיעות אחרונות", שכותרתו "אנחנו זקוקים להושטת יד של שלום לפלסטינים". 

המצטרף החדש לפוליטיקה, ממפלגת המחנה הממלכתי, הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, הגדיר את עצמו החודש כ-"מומחה" לסוגייה הישראלית-פלסטינית, והזהיר כי ההרחבה הבלתי מוגבלת של ההתנחלויות והמשך השליטה על מיליוני פלסטינים מהווים איום על אופייה הדמוקרטי והיהודי של ישראל. עם זאת, גם יו"ר מפלגתו, בני גנץ, וגם יתר נציגי המחנה הממלכתי, מרבים לטעון כי פתרון הסכסוך אינו ישים, ומדברים במקום זאת על "צמצום הסכסוך" כאמצעי למניעת הגלישה למדינה דו לאומית.

יו"ר מפלגת העבודה ושרת התחבורה, מרב מיכאלי, דיברה גם היא החודש ספציפית על הסכסוך הישראלי-פלסטיני בהשקת הקמפיין של מפלגתה, והתייחסה ליריביה ממפלגות המרכז ואמרה בהקשר זה: "הממשלה הבאה חייבת לחדש את השיח המדיני ולהפסיק להתחבא מאחורי מילים ריקות כמו 'ניהול הסכסוך' או 'צמצום הסכסוך'. יושבת ראש מרצ, זהבה גלאון, התבטאה מאז נאום לפיד בנושא גם היא, ואף קראה לרה"מ לפיד להיפגש עם אבו מאזן על מנת להרגיע את הרוחות ולקדם את פתרון שתי המדינות. 

בשעה שהמצב בגדה המערבית קרוב כעת לפיצוץ, זוחל הסכסוך הישראלי-פלסטיני קרוב יותר ויותר אל חיי היום-יום של הבוחרים הישראלים. הסכסוך משפיע ללא ספק על האופן שבו פוליטיקאים ממסגרים את השיח הפוליטי בתמרוניהם למאבק על קולות במרוץ, שיהיה לבטח צמוד גם הפעם.

ערכו של פרמטר "השיח הציבורי בישראל" במדד שתי המדינות עלה החודש מ-7 ל-8, נוכח הזינוק שנרשם בשיח הציבורי בנושא על רקע מערכת הבחירות. גם ערכו של פרמטר "השיח הציבורי הפלסטיני" עולה החודש, מ-5 ל-6. בה בעת, ערכו של פרמטר "המגעים הרשמיים בין הישראלים לבין הפלסטינים" יורד החודש מ-6 ל-5, ומשקף את ההזדמנות שהוחמצה למגעים משמעותיים יותר בין לפיד לבין אבו מאזן החודש באו"ם וגם בשיחות הטלפון של אבו מאזן עם מנהיגים ישראלים לרגל החגים.

 

 

 

מתכון לאסון: הרשות הפלסטינית על סף קריסה לנוכח ריק שלטוני והתגברות פעולות צה"ל

העימותים שפרצו החודש בין פלגים פלסטיניים לבין כוחות הביטחון הישראליים והפלסטיניים, הדגישו את חוסר היציבות הגובר ברחבי הגדה המערבית. זאת, לצד החשש כי הידרדרות נוספת במצב עלולה להצית אינתיפאדה חדשה או לדחוק את ישראל למבצע צבאי מוגבל, בעוד הרשות הפלסטינית נאבקת לשמר את שליטתה בערים גדולות כמו חברון, ג'נין ושכם.

עימותים פרצו החודש בשכם בין פלסטינים לבין כוחות הביטחון של הרשות הפלסטינית בעקבות מעצרם של פעילי חמאס המבוקשים בישראל. עימותים אלה היוו התפתחות משמעותית, שהדגישה לחצים סותרים המאפיינים את זירת הגדה המערבית: 

מצד אחד, עומד רצונה של הרשות הפלסטינית שלא להיתפש ככלי שרת של צה"ל, שביצע ומבצע פעולות נועזות יותר ובהיקף הולך וגדל ברחבי הגדה, ובעיקר בצפונה. לפחות 19 פלסטינים נהרגו בעימותים בין פלגים פלסטיניים חמושים לבין כוחות הביטחון הישראליים רק החודש, יותר מפי שניים ממספר ההרוגים שנרשם באוגוסט. מתחילת השנה נהרגו כמאה פלסטינים, נתון שהופך את השנה הנוכחית לקטלנית ביותר בעבור הפלסטינים בגדה המערבית מאז 2015. 

מן הצד השני, הרשות הפלסטינית נתונה ללחצים משמעותיים מצד ישראל ושחקנים בעולם, השואפים לצמצם את ההשפעה הגדלה של חמאס ושל הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני. זאת, מתוך חשש שהשחיקה בלגיטימציה של שלטון הרש"פ, עשויה לחזק את חמאס בגדה באופן משמעותי. 

למרות הרטוריקה מבשרת הרעות, המזהירה מפני קריסת הרשות הפלסטינית, פרשנים פלסטינים טוענים כי תרחיש כזה עדיין בלתי סביר. ההתפתחויות בשכם ובג'נין החודש הראו כי חיזוק הרשות הפלסטינית אינו משרת רק את ישראל, אלא גם את העם הפלסטיני, המעוניין בממשלה מתפקדת המסוגלת לטפל בענייניו האזרחיים והכלכליים.

לדברי הפרשן ג'יהאד חרב, "העימותים, שהתפתחו החודש בשכם משקפים ייאוש נרחב ברחוב הפלסטיני. ניתן בהחלט לחוש בטינה כלפי הרשות הפלסטינית, אך טינה זו לא תתפתח לכדי התקוממות המונית שעלולה להוביל לקריסת הרשות הפלסטינית. ישראל, מדינות האזור והקהילה העולמית הרחבה לא יאפשרו לרשות הפלסטינית לקרוס. כמו כן, הפלסטינים יודעים כי אין להם אלטרנטיבה שלטונית בגדה המערבית, זולת הרשות הפלסטינית."

הפרשן מוחמד יונס מציין כי "ההתפתחויות האחרונות מרעידות את הקרקע שעליה ניצבת הרשות הפלסטינית, אך עדיין לא סביר שיובילו לקריסתה המוחלטת. הרשות תמשיך להתקיים בעזרת חבלי ההצלה שמגישות לה ישראל ומדינות נוספות באזור ובזירה הבין-לאומית. עם זאת, חבלי ההצלה יוכלו לכל היותר להבטיח כי הרשות תמשיך לנשום, בעוד הרחוב הפלסטיני בכלל פונה לכיוון אחר".

ערכו של פרמטר "פיגועים פלסטיניים (בגדה המערבית)" במדד שתי המדינות מזנק החודש מ-5 ל-7, בעוד ערכו של הפרמטר "פעולות צה"ל (בגדה המערבית)" נותר על כנו ועומד על 8, מה שמשקף חוסר יציבות בגדה. ערכו של הפרמטר "התיאום הביטחוני" נותר יציב ועומד על 8. עם זאת, ערכו של הפרמטר "המשילות הפלסטינית" יורד החודש מ-3 ל-2, בשעה שהעלייה בערך הפרמטר "הקשרים בין הגדה המערבית לבין עזה" מ-3 ל-4 החודש משקפת את הגריעה שחלה בלגיטימציה של הרשות הפלסטינית ואת ההשפעה הגוברת של חמאס בגדה.

 

 

 

לאחר נאום לפיד: דעת הקהל הישראלית והפלסטינית חצויה בנוגע לפתרון שתי המדינות

סקרים שנערכו לאחר נאום לפיד מראים תמונה כללית סותרת לגבי תמיכת החברה הישראלית בפתרון שתי המדינות. מחד, סקר חדש של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראה כי חלה ירידה מסוימת במידת ההתנגדות לקידום פתרון שתי המדינות, אך התמיכה בו ירדה, כאשר רק 36% מן הישראלים חושבים שהממשלה הבאה צריכה לנסות ולקדם פתרון של שתי מדינות לסכסוך עם הפלסטינים, ל-50% שסברו כך בסקר מפברואר 2021. 

מומחים לנושא מציינים כי תוצאותיהם של סקרי דעת קהל, במיוחד בסוגיות מדיניות וביטחוניות בישראל, מושפעות במיוחד משימוש בטרמינולוגיה זו או אחרת בשאלות הסקר. כך עולה כי התמיכה בפתרון שתי המדינות נוטה להיות רבה יותר בקרב הישראלים כאשר הוא ממוסגר באופן כללי יותר או מנקודת מבט ביטחונית, זאת בניגוד לניסוחים של פתרון שתי המדינות במונחים של "תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל", כפי למשל ששאלו בסקר חדשות 12, ביום שלאחר נאום לפיד באו"ם. על כן, ניתן לראות כי בסקר יוזמת ז'נבה מחודש יולי האחרון, רוב ישראלי תומכים בחזרה למשא ומתן על בסיס פתרון שתי המדינות. מומלץ לצפות בקטע של גיא זוהר בנושא, מתוך תוכניתו "מהצד השני" בכאן 11. 

בה בעת, תוצאות הסקר האחרון, שערך המרכז הפלסטיני לחקר סקרים ומדיניות (PSR) בגדה המערבית וברצועת עזה, הראו כי שיעור התמיכה של הפלסטינים בפתרון שתי המדינות עלה מ-28% ל-37% בשלושת החודשים האחרונים. למרות זאת, רק 32% מן הפלסטינים מאמינים כי פתרון שתי המדינות עודנו מעשי בשל הרחבתן של ההתנחלויות. בהתאם לסקר, 43% מן הפלסטינים יתמכו במשא ומתן עם רה"מ לפיד על הסכם שלום.

ערכם של הפרמטרים "דעת הקהל הפלסטינית" ו"דעת הקהל הישראלית" במדד שתי המדינות עלה מ-5 ל-6 החודש.

 

 

 

התפתחויות נוספות:

  • מספר הביקורים של יהודים במתחם הר הבית רשם שיא בימי ראש השנה ופלסטינים התעמתו שוב עם שוטרים במקום הקדוש והנפיץ. על אף שהאלימות הוכלה ברובה עד כה, הזהירו בחמאס מפני "השלכות אלימות" למצב, בעוד ביקורי יהודים במתחם בחגי תשרי הנמשכים עד אמצע אוקטובר. אזהרה זו של חמאס מושמעת כחלק ממאמצי הארגון לנצל את המתיחות בירושלים ולחזק את הפופולריות שלו ואת השפעתו בגדה המערבית. לא נרשמו שינויים בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות. 

  • הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז ירושלים הפקידה תוכניות להקמתן של 700 יחידות דיור בהתנחלויות כחלק מהתוכנית להקמתה של שכונת גבעת השקד, צפונית-מערבית לשכונה הפלסטינית בית צפאפא, הסמוכה לקו הירוק. לפי "שלום עכשיו", גבעת השקד תמוקם בשטח האחרון שאליו יכלה בית צפאפא להתרחב, בהתחשב בכך שהשכונה הפלסטינית הצפופה מוקפת כמעט מכל עבריה. התוכניות הנוגעות לגבעת השקד טעונות עדיין הגשה מחדש לוועדה המחוזית, בטרם יאושרו סופית. לא נרשמו שינויים בפרמטרים הרלוונטיים במדד שתי המדינות. 

 

מדד שתי המדינות מובא לכם על ידי יוזמת ז'נבה, ארגון ישראלי ופלסטיני הפועל לקידום הסכם קבע בין ישראל לפלסטינים, על בסיס פתרון שתי המדינות