ניוזלטר ביה"ס פדרמן למדיניות ציבורית

דבר ראש ביה"ס - פרופ' רענן סוליציאנו קינן

מגיפת הקורונה, שהתפרצה לראשונה במחוז ווהאן שבסין בדצמבר 2019 והתפשטה לכל העולם בתוך חודשים ספורים, היא כנראה הארוע המשמעותי ביותר ב 75 השנים האחרונות - מאז מלחמת העולם השניה. השלכותיה הישירות של המגיפה הן בריאותיות, אך השלכותיה העקיפות כוללות גם השפעות דרמטיות על כלכלה, חינוך, פוליטיקה, טכנולוגיה, ועוד היבטים רבים אחרים שאת חלקם אולי נגלה ונבין במהלך השנים הקרובות.

גם ישראל, אליה הגיעה המגיפה בסוף פברואר 2020, מתמודדת עם המגיפה, ואתגר זה יוסיף להיות מרכזי בסדר היום הציבורי, כנראה עד שימצא חיסון, וזמינותו לאוכלוסיה תתאפשר. למרות שהמגיפה פוגעת בכל המדינות, מבט השוואתי מאפשר ללמוד על החוזקות והחולשות של המדיניות הישראלית והשלכותיה. בימים אלה ישראל נאלצת להיכנס שוב לסגר כללי כדי לצמצם את ממדי התחלואה וגם הפעם, ללא תכנית ברורה לגבי אופן היציאה מן הסגר.

כמי שמאמינים במדיניות מבוססת ידע ומחקר אנו גאים לשלוח איגרת זו, המוקדשת לציון המאמצים והתרומות של חברי/ות קהילת בית הספר להתמודדות עם אתגר הקורונה. אלה כוללים ייעוץ למקבלי החלטות, איסוף ועיבוד נתונים, עריכת מחקרים, גיבוש וקידום תכניות מדיניות שונות וכו'. אני מקווה שהמאמצים הרבים והטובים הללו יזכו לאוזן קשבת ולאומץ מנהיגותי בקרב מקבלי ההחלטות, לטובת הבריאות והרווחה של כולנו.

בברכת שנה טובה ובריאה,

רענן

תרומות מחקריות או ציבוריות של קהילת ביה"ס לטיפול במשבר הקורונה

פרופ' מומי דהן

הצגת ניתוח כלכלי-חברתי בצוותי יעוץ למשרד האוצר, המוסד לביטוח לאומי ופרופ' רוני גמזו.

רות וייצברג

כנציגת ישראל ב- European Observatory of Health Policy, מדווחת באופן שוטף על מדיניות הבריאות בישראל להתמודדות עם הקורונה.

רועי ג'רופי

באווירת משבר כהזדמנות, יצר הג'וינט יחד עם גוגל תכנית להכשרה דיגיטלית לקמעונאים קטנים, במטרה לסייע להם להגדיל את קהל הלקוחות ומחזורי המכירות שלהם. כעת, אנחנו עמלים על הרחבת התכנית.

ד"ר לימור סמימיאן דרש

ד"ר סמימיאן דרש שהתמחתה בהיערכות לאי ודאות עתידית ולמצבי חירום אזרחיים (וביניהם מגיפות), מסייעת בניתוח מידע השוואתי ושותפה בדיונים המקצועיים השונים, בתהליכי קבלת ההחלטות ובעיצוב המדיניות.

גאליה לפידות

עמותת לביא מפעילה צהרונים לכ-12,000 ילדי ירושלים שבזמן הסגר בקורונה לא יכלו להגיע למסגרות החינוכיות. לכן יזמנו קייטנה אינטרנטית חינמית, עם שפע תכנים ופעילויות שיעשירו את עולמם של הילדים בבית.

לפרטים נוספים

אסף צחור-שי

זיהוי של מאפיינים סוציו-דמוגרפיים המשפיעים על תחלואה גבוהה בקורונה ברמה אזורית, ופיתוח מודל לחיזוי של אזורים עם סיכון לתחלואה גבוהה, במסגרת עבודת הצוות המייעץ למל"ל בהתמודדות עם נגיף הקורונה.

לפרטים נוספים

פרופ' אודי ניסן

סיוע בניתוחי תחלואה ואפקטיביות הסגרים.

פואד תמימי

COVID-19 has devastating effect on women and girls. Hence, putting them at the heart of the crisis response is essential via new Coping Strategies to avoid repeating past ineffective policies. From Phd. research.

חיים שולמן

ניהול שת"פ עם פיקוד העורף בטיפול ברשויות, חלוקת 30,000 ערכות הפגה לילדי הגליל, הקמת זירת מסחר מקוון לעסקים בגליל, קיום פעילות למשפחות של צוותים רפואיים בגליל, מתן תקציב לפיתוח יכולות דיגיטליות לעסקים ועוד.

לפרטים נוספים

מור יששכר

במסגרת מפקדת הקורונה שהוקמה בצה"ל, שנועדה לעצור את שרשרת ההדבקה, קם חמ"ל ארצי של מאות חיילים ומפקדים, לביצוע חקירות אפדימיולוגיות. במטרה להגדיל את מספר המגעים בתשאול ולמקסם את איכות החקירה. המטרה היא קטיעת שרשרת הדבקה דרך ביצוע חקירות אפדימיולוגיות והפיכת רשויות מאדומות לירוקות.

לפרטים נוספים

עבדאללה זועבי

בעת משבר הקורנה הבחנתי בפניקה בקרב הציבור הערבי. הפכתי לגורם מרכזי בכל מערך ההסברה של משרד הבריאות בשפה הערבית וחוליית הקשר בין המשרד ותכניו לבין החברה הערבית על כלל גורמיה. התראיינתי מסביב לשעון בכל כלי תקשורת אפשרי על מנת להעביר את המסר של המשרד לציבור הערבי.

לפרטים נוספים

יוספה מרגולין

החברה הערבית סובלת במיוחד מעוני ואבטלה גם בשגרה, ובמשבר הקורונה ספגה פגיעה קשה במיוחד. העובדים הערבים הם הראשונים שמפוטרים והאחרונים שחוזרים לשוק העבודה: עפ"י נתוני שירות התעסוקה ממאי 20, 19% מהמובטלים הם ערבים (למרות שהם מהווים פחות מ- 14% משוק העבודה).

לפרטים נוספים

ד"ר יהודה צור

ממחקר שערכתי בתקופת הקורונה עולה, כי הקהילה המקומית היא ארגון יעיל ומתאים לטיפול במצבי משבר; הקהילות אבחנו את המצב במהירות, הקצו משאבים ונתנו מענה מדויק לחברי הקהילה.

לפרטים נוספים

יוספה מרגולין

לפרטים נוספים

ציון מזרחי

שותף לעיצוב ותשלומי מענקי קורונה לילדים ולבוגרים. בתוך כך, מעורבות בניסוח החקיקה, הגדרת קריטריונים והעברת התשלום בפועל לחשבונות הזכאים.

שלומי יחיאב

משבר הקורונה הביא לאבטלה קשה בקרב הצעירים, שמערערת את עתידם המקצועי. הצלחנו להגשים מערך סיוע בהיקף 100 מליון ש"ח, ובימים אלו פועלים מול הממשלה לקידום מנגנונים להחזרת צעירים לשוק העבודה.

אהוד עוזיאל

סייענו לעיריית ירושלים בפיתוח מערך משלוחי התרופות לתושבים ותיקים, ובתיאום העירוני בשירות לתושבים ותיקים ולאנשים עם מוגבלות. מפתחים את תפקידי מנהלות.י התחום לגיל השלישי - תפקיד שכונתי חדש, לתכלול כלל השירות לתושבים ותיקים

שחר בוקמן

עריכת גיליון מיוחד שהוקדש למשמעויות הסביבתיות של מגפת הקורונה. מצד אחד, המגפה היא תוצר מערכת יחסים לקויה בין בני האדם לטבע, ומצד שני יש לה השפעות נרחבות על הסביבה.

ד"ר עידו סיון-בסיליה

ערכנו מחקר אודות האופן בו אתרי אינטרנט העוסקים בבריאות בזמן המגפה עוקבים אחר הגולשים. גילינו כי בהשוואה לאתרים אחרים, מזהה ייחודי שנוצר לכל גולש באתר העוסק בבריאות הוא אטרקרטיבי יותר עבור מפרסמים המשתמשים בו להמשיך ולעקוב אחר גולשים...

לפרטים נוספים

ריטה גולטשטיין גלפרין

ארגון האקתון של חדשנות ציבורית למציאת פתרונות פורצי דרך עבור אוכלוסיית הקשישים בקורונה - תוך דגש על בדידות וקבלת מענה רפואי.

לפרטים נוספים

מעין אלכסנדר

ויראליות של תוכן היא מטאפורה ששאולה מעולם המחלות, ולא היינו משתמשים במטאפורה הזאת אם היא לא היה דמיון כל כך גדול בין הדברים. עם כל החששות ואי-הוודאות שהיא מביאה, מגפת הקורונה מראה לנו דברים שאנחנו כבר יודעים על ויראליות, ויכולים לעזור לנו להבין אותה ולהתמודד איתה.

לפרטים נוספים

יוסף גואטה

האתגר העיקרי שלנו הוא לנסות לעזור לבתי ספר לשמור על שגרת חינוך בבתי הספר הפועלים בתוך המתווה של הלמידה בקפסולות או למידה מרחוק משרד החינוך. אנו דיאגנוסטיקה ייחודית ומענה טיפולי ייחודי ומתאים לתקופה. בנוסף, אנו שוקדים על בניית מרחבי חשיבה ותמיכה ריגשית ומקצועית לצוותים החינוכיים. לצד דברים אלו הקמנו מערך תמיכה בהורים הפתוח לקהילה ולהורי בתי הספר.

ד"ר גלעד מלאך

מגיפת הקורונה יצרה משבר בריאותי, כלכלי וחברתי בחברה החרדית. נייר המדיניות מתאר שינויים שעוברת החברה החרדית ביחס לכניסה לתעסוקה, שימוש בטכנולוגיה ועוד ומציג המלצות מדיניות ליציאה מן המשבר הכלכלי-חברתי.

גלעד בארי

יש דרך לפתח את הזדמנויות התעסוקה בפריפריה מעבר לעידוד מרכזי תעסוקה מקומיים ו/או סלילת כבישים למרכז – עבודה מרחוק. זאת, במיוחד על רקע הלגיטימציה שהקורונה העניקה לשיטת עבודה זו.