לאחרונה, במסגרת בקשה שהגישה חברת ספנות לעיכוב הליכים בתיק תביעה שנפתח נגדה בגין נזקים למטען, קבע בית המשפט כי אין לקבל טענה של צד להסכם הטוען שלא ראה את התנאים הכלליים של ההסכם אפילו אם תנאים אלו הופיעו רק במסמך חיצוני או באתר האינטרנט של הצד השני, ובלבד שההסכם שבידיהם הפנה למקום בו מופיעים התנאים הנוספים.

עובדות המקרה:

המבטחת הגישה תביעה נגד חברת ספנות בטענה לנזק שנגרם למטען של רהיטי עץ שיובא מאינדונזיה על-ידי חברת הספנות.

חברת הספנות הגישה בקשה לעיכוב הליכים בטענה כי בהסכם בין הצדדים, בסעיף "תנאי ההובלה", קיימת תניית שיפוט זר ייחודית המקנה סמכות שיפוט בלעדית לבית המשפט המוסמך בלונדון.

מנגד המבטחת טענה, כי "תנאי ההובלה" לא הופיעו בהסכם שנמסר למקבלת המטען והיא לא קראה אותם, לא הייתה מודעת להם, ולא הסכימה להם. כך שלטענתה אין רלוונטיות להפניה חיצונית אל "תנאי ההובלה" שבהסכם.

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט הבהיר, כי צד לחוזה שלא עיין בתנאים כלליים אליהם מפנה החוזה, ושיכול היה לעיין בהם, אין לו להלין אלא על עצמו. נפסק, כי המבחן העיקרי שיש לגזור מן הפסיקה בעניין זה, הוא שאין משמעות לשאלה היכן מופיעים "תנאי ההובלה" – האם על גבי צידו האחורי של ההסכם, או במסמך נפרד, או אפילו באתר אינטרנט, כל עוד במועד עריכת ההסכם היו "תנאי ההובלה" זמינים לעיון מקבלי המטען.

בית המשפט הוסיף והבהיר, כי אילו היה מוכח כי במועד עריכת ההסכם לא היו "תנאי ההובלה" זמינים לעיון מקבלי המטען (או לחלופין אילו הופיע שם נוסח שונה של תנאי הובלה, וכיו"ב), הרי שלא היה מקום לראות במקבלי המטען ככאלה שקראו את תנאי ההובלה והסכימו להם. אולם במקרה שלנו הדבר לא נטען ובוודאי שלא הוכח.

ומכאן מסקנת בית המשפט, כי ככל שמקבלת המטען לא היתה מודעת ל"תנאי ההובלה" – הדבר נבע מבחירתה שלא לעיין בהם. ובהתאם לכך אישר בית המשפט את הבקשה לעיכוב הליכים בתנאים מסוימים המפורטים בפסק הדין.

ת"א (שלום חיפה) 22916-03-22 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' EVERGREEN MARINE SINGAPORE PTE LTD  (24.07.2022)

בשם התובעת : עוה"ד אריאל זיסמן ואח'

בשם הנתבעת : עוה"ד ש. פרידמן, אברמזון ושות'

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.