מענקים, איך, למה, מתי וכיצד?
מפגש עם ד"ר איה אלידע, החוג להיסטוריה, האוניברסיטה העברית. יום שני ה-6 ביולי 2020, משעה 14:30עד 16:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה. המצגת כאן
כתיבה של הצעת מחקר מרשימה ומשכנעת היא אחת המיומנויות החשובות ביותר באקדמיה. החל מהצגתה של תכנית הדוקטורט לאישור הוועדה המלווה, דרך הגשות למלגות, פרסים וקרנות מחקר ועד למועמדות למשרה או פוסט-דוקטורט – הצעת המחקר היא המפתח להצלחה בכל הרמות, מהתואר השני ועד למרצים וותיקים. בהרצאה יינתנו הנחיות ודגשים כיצד לכתוב את הצעת המחקר כך שתציג את הפרויקט באופן ברור ומשכנע, ולא פחות חשוב מכך – "תשווק" אותו בהצלחה לכל נמען ולכל מטרה.
ד"ר איה אלידע היא מרצה בכירה בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית. מתמחה בהיסטוריה ותרבות גרמנית ויהודית-גרמנית, יחסי יהודים-נוצרים והיסטוריה חברתית ותרבותית של שפה ותרגום. לאחר לימודי דוקטורט באוניברסיטאות תל אביב ומינכן (2004-2009) ופוסט-דוקטורט באוניברסיטת דיוק, צפון קרוליינה, היא שבה לארץ ב- 2012 והחלה ללמד באוניברסיטה העברית. ספרה, A Goy Who Speaks Yiddish: Christians and the Jewish Language in Early Modern Germany ראה אור בהוצאת אונ' סטנפורד בשנת 2012. לאורך השנים פרסמה מאמרים בכתבי עת מובילים בארץ ובעולם וזכתה במלגות ומענקים מטעם קרן מינרבה, קרן רוטשילד (יד הנדיב), הקרן הלאומית למדע (ISF), האיחוד האירופי (מארי קירי) והקרן הישראלית-גרמנית למדע (GIF).
הגשת מועמדויות לפוסט-דוקטורט: הצעת המחקר והמכתב הנלווה
מפגש עם ד"ר יפעת מוניקנדם, החוג להיסטוריה של עם ישראל, אוניברסיטת תל-אביב. יום שלישי ה-14 ביולי 2020, משעה 20:30 עד 22:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
לקראת סיום הדוקטורט נפתח עולמן של המועמדויות לפוסט-דוקטורט בכלל, והמועמדויות לפוסט-דוקטורט בחו"ל. מועמדויות אלה כוללות מכתב (cover letter) והצעת מחקר מקוצרת, לצד קורות חיים ופרטים נוספים. בהרצאה זו נדבר על כתיבתה של הצעת מחקר מהודקת ואפקטיבית ונתמקד במבנה ההצעה, בתוכנה ובהתאמתה למועמד ולמשרה
ד"ר יפעת מוניקנדם היא מרצה בכירה בחוג להסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. מחקרה עוסק בהתפתחות החוק הנוצרי בשלהי העת העתיקה בהקשרו היהודי, היווני והרומי. ד"ר מוניקנדם היתה עמיתת קריין באוניברסיטת ג'והנס הופקינס ועמיתת מרטין בובר במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית. היא זכתה במענקי מחקר מטעם האיחוד אירופי (מרי קירי) ומטעם הקרן הלאומית למדעים (ISF) ופרסמה בבמות שונות. ספרה Jewish Law and Early Christian Identity: Betrothal, Marriage and Infidelity in the Writings of Ephrem the Syrian יצא לאחרונה לאור בהוצאת קיימברידג.
איך כותבים ואיך שופטים הצעת מחקר מנצחת? – מדריך לחוקר ראשי מתחיל
מפגש עם פרופסור ערן הורנשטיין, מכון וויצמן. יום חמישי ה-16 ביולי 2020, משעה14:30עד 16:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה. המצגת זמינה כאן.
ההרצאה תעסוק בתהליך הכתיבה והשיפוט של הצעת מחקר תחרותית. ההרצאה כללית ומתאימה לחוקרים במגוון תחומים לפוסטדוקים וחוקרים עצמאים צעירים.
פרופסור ערן הורנשטיין הוא חוקר במחלקה לגנטיקה מולקולרית וראש מרכז בנוזיו לחקר מחלות נוירולוגיות במכון ויצמן למדע. ערן וחברי המעבדה שלו מתעניינים במנגנונים גנטיים מולקולריים של מחלות מח ניווניות עם דגש על חקר המנגנונים המניעים את מחלת ה ALS
הערות, טיפים והנחיות עבור מסע כתיבת התזה
מפגש עם ד"ר יותם הוד, הפקולטה לחינוך, אוניברסיטת חיפה. יום שני ה-20 ביולי 2020, משעה 14:30 עד 16:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה. המצגת זמינה כאן.
סטודנטים המעוניינים בכתיבת עבודת תזה מוצאים עצמם, על פי רוב, נכנסים לעולם בלתי מוכר של פרקטיקות מוסדיות ודיסציפלינריות. מטרת הרצאה זו היא להאיר את התהליך הזה, ולהבהיר יותר כל שלב בדרך. זאת בכדי להפחית מעט מהחרדות (בנוגע לתהליך שהוא מלכתחילה מעורר חשש) כמו גם לפתוח אפיקים לפעולות מכוונות יותר בכל שלב בדרך. באופן ספציפי, ההרצאה מכסה נושאים הכוללים את לוח הזמנים של כתיבת התזה, טיפוח מערכת היחסים עם המנחה, תכנון מבנה התזה ועוד.
ד”ר יותם הוד הוא מרצה בפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. הוא מכהן כעת כראש המגמה לטכנולוגיה בחינוך, כמנהל מרחבי הלמידה העתידניים של LINKS, כעמית Marie Curie החוקר את זהותם של תלמידים כבוני ידע (2018-2020), וכPI שותף בשני מענקים הממומנים על ידי הקרן הלאומית למדע (למידה בחברה מרושתת; קידום מדע אזרחי בבתי הספר). בשנת 2019 ד"ר יותם הוד זכה בפרס ע"ש מרדכי ניסן לחוקרי חינוך מצטיינים באוניברסיטה העברית בירושלים.
אתגרים והזדמנויות בהכנת הצעת מחקר לקרנות תחרויות במדעי הרוח
מפגש עם פרופסור נירית בן אריה דבי, המחלקה לאומנויות, אוניברסיטת בן גוריון בנגב. רביעי ה-22 ביולי 2020, משעה 14:30עד 16:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
הרצאה זו תעסוק באתגרים ובהזדמנויות הכרוכים בהגשתה של הצעת מחקר בתחומי מדעי הרוח. נעסוק ביתרונות ובחשיבות של הכנת הצעת מחקר, בבחירת הנושא, בתהליך כתיבת ההצעה בקשיים ובהתלבטויות בהכנתה של הצעת מחקר ובהמלצות להדגשים הרצויים. המפגש יכלול הרצאה קצרה ולאחריה דיון ושאלות. קהל היעד: חוקרים צעירים ופוסט דוקטורנטים. המצגת זמינה כאן.
נירית בן אריה דבי היא פרופסור מן המניין וראש הקתדרה ע"ש אוולין מץ במחלקה לאמנויות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. תחום התמחותה העיקרי הוא אמנות ודרשנות באיטליה בתקופת הרנסנס. בין ספריה ניתן לציין את: הטפה בפירנצה בתקופת הרנסנס (2001), דוכן ההטפה הרנסנסי (2007), הכת של קליר הקדושה מאסיסי (2014), מטיפים, אמנים וקדושים בטוסקניה של הרנסנאס (2015) ותעמולה צלבנית במילים ותמונה באיטליה הקדם מודרנית (2016).
אנרגיה טובה ומחקר מצוין: איך לבנות ולהשיג מימון למחקר בינתחומי
מפגש עם ד"ר ורד בלאס, בית הספר לפורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב. יום שני ה-27 ביולי 2020, משעה14:30עד 16:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
במפגש נדבר על איך מתכננים פרויקט מחקר חדש, איך בונים הצעת מחקר חזקה ואיך מוצאים מקורות מימון. נראה דוגמאות מפרויקטים שמשלבים חוקרים ממגוון תחומי מחקר וזכו במענקי מחקר מגוונים.
ורד בלאס היא מרצה בכירה בבית הספר פורטר לסביבה ומדעי כדור הארץ באוניברסיטת תל אביב. היא בעלת מסטר ודוקטורט במדעי הסביבה וניהול מאוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה, ותואר ראשון בהנדסת תעשיה וניהול מהטכניון. המחקר שלה מתמקד בממשק שבין עסקים וסביבה ובמיוחד בראיית מחזור חיים והערכת השפעות סביבתיות של מודלים עסקיים וייצור ודפוסי צריכה חדשים. ד"ר בלאס קיבלה מענקים שונים מהאיחוד האירופי, ISF ומשרדי ממשלת ישראל לתמיכה במחקר העצמאי שהיא מובילה במעבדה לחדשנות באקולוגיה תעשייתית. בעבר הייתה חברה בוועדת המומחים הטכניים לפלטפורמת התעשייה הירוקה בהובלת UNIDO.
מרכיבים חשובים של כתיבת הצעה למענק מחקר תחרותי (ISF ואחרים)
מפגש עם פרופ' יוסף ג'בארין, פקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. יום חמישי ה-30 ביולי 2020, משעה 14:30 עד 16:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
הקידום האקדמי וניהול המחקר תלויים מאד בגיוס כספים מקרנות תחרותיות. ההרצאה תעסוק בכתיבת הצעת מחקר לקרן תחרותית עם התמקדות בהגשות לקרן המדע הישראלית (ISF). נעסוק בהגדרות של מחקר בסיסי, בניית טיעון והשערה מובילה, מיקום המחקר בספרות הבינלאומית, החידוש, ההקשר של המחקר, ופירוט שיטות המחקר המוצעות.
יוסף ג'בארין הוא תיאורטקן בתחום התכנון העירוני. הוא סגן דיקן למחקר בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. הוא סיים את לימודיו בטכניון ובאוניברסיטת הארווארד (Harvard University) בארה"ב. הוא לימד ב-MIT והיה מרצה אורח ב- Aga Khan Program for Islamic Architecture ב-MIT. המחקר של ג'בארין עוסק בקשרים בין התיאוריות העירוניות והפרקטיקות של ערים ומדינות בהקשר של תכנון ופיתוח עירוני ולאומי. הוא עוסק בפיתוח תיאורטי בנושא קיימות עירונית, קבוצות, צדק עירוני וזכויות בתחומי התכנון. בין המושגים שהוא פיתח: מרחבי אימון (spaces of trust), מרחבי סיכון (spaces of risk) ואי-פורמאליות מתנגדת (insurgent informality). ספרו האחרון, The Risk City, עסק בתכנון ובמוכנות של ערי עולם בהתמודדות עם שינוי האקלים.
מענקי מחקר: עצות לחוקר/ת המתחיל/ה
מפגש עם ד"ר איתי בר-סימן-טוב, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן. יום שני ה-3 באוגוסט 2020, משעה 14:30 עד 16:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מדוע להגיש הצעות למענקי מחקר? האם זה בכלל נדרש בתחומים כגון משפטים, מדעי החברה והרוח? כיצד לבחור נושא להצעת מחקר למענקים? כיצד לכתוב הצעת מחקר?
ד"ר איתי בר-סימן-טוב הוא מרצה בכיר וראש מעבדת החדשנות למשפט ומדעי הנתונים (BIU Innovation Lab for Law, Data-Science and Data Governance) בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. ד"ר בר-סימן-טוב זכה במענקי מחקר ממקורות מגוונים, לרבות, בין היתר, הקרן הלאומית למדע (Israel Science Foundation); הקרן הגרמנית ישראלית למחקר ופיתוח מדעיים (German-Israeli Foundation for Scientific Research and Development); ה- Israel Institute; והמכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות.
המלצות על חומרי עזר נוספים:
What should the research proposal process look like?, From Phd Assistance Blog.
How To Write A Research Proposal? 11 Things To Include In A Thesis Proposal, Video
Writing a Winning Research Proposal, Tel Aviv University, Ray Boxman, Engineering.
חלון למענקי האי.אר.סי
בשיתוף איסרד – המנהלת הישראלית לתכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי
הסידרה מיועדת לתמוך בהתפתחות המקצועית של חוקרים וחוקרות צעירים בכלל ובמתעדים להגיש לתכנית ERC בפרט. אנחנו מאמינים שהמפגשים יהיו גם מועילים לחוקרים צעירים ולחוקרות צעירות, המפתחים קריירה מחקרית בכלל ואקדמית בפרט. גם כאלה שלא יגישו לאי.אר.סי. לומדים מוקדם, מגיעים רחוק יותר. סרטוני המפגשים זמינים בקישור זה.
איך לכתוב מענק ERC מוצלח? מפגש עם פרופ' צבי פירן, מכון רקח לפיסיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים. יום שלישי, ה-2 ביוני 2020, משעה 16:30 עד 18:00. בשיתוף איסרד, מרכז הקישור הישראלי לתוכנית המחקר של האיחוד האירופאי. הסרטון אינו זמין לצפיה.
פרופ' פירן זכה בשני מענקים חשובים אלו ושימש בעבר כיו"ר אחת מוועדות השיפוט. בשיתוף איסרד, מרכז הקישור הישראלי לתוכנית המחקר של האיחוד האירופאי. הסרטון אינו זמין לצפיה.
פרופ' פירן הוא חתן פרס אמת. עוד על פועלו ניתן לקרוא כאן.
מפגש עם זוכי מענק הERC במדעי החברה והרוח.
שיחה ועצות למתמודדים בעתיד. עם פרופ שירה דביר (תקשורת, תל אביב; מענק מתחילים), פרופ גיא בר עוז (ארכיאולוגיה, חיפה, מענק קונסולידטור) ופרופ' גידעון שלח-לביא (לימודי אסיה, העברית, מענק מתקדם). יום רביעי ה-3 ביוני בין משעה 16:30 עד 18:00. המפגש הוקלט וזממין לצפייה.
מפגש זוכי מענקי ה ERC במדעי החיים.
שיחה ועצות למתמודדים בעתיד. בהשתתפות פרופ' מאיה שולדינר (מכון וויצמן ובעלת ניסיון בוועדות השיפוט), פרופ' איציק מזרחי (אוניברסיטת בן-גוריון), פרופ אהוד גזית (אוניברסיטת תל-אביב, ובעל ניסיון בוועדות השיפוט). יום שלישי ה-9 ביוני 2020, משעה 14:00 עד 15:30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מפגש זוכי מענקי ה-ERC במדעים מדוייקים.
שיחה ועצות למתמודדים בעתיד. בהשתתפות פרופ' מוטי הייבלום (מכון וויצמן), פרופ' לילך עמירב (הטכניון), פרופ' יהודה לינדל (אוניברסיטת בר-אילן, חברת Unbound Tech ובעל ניסיון בוועדות השיפוט). יום שני ה-22 ביוני 2020, משעה 11:00 עד 13:00. בשיתוף איסרד – המנהלת הישראלית לתכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
יום חמישי, ה-8 באוקטובר 2020, משעה 14:30 עד 16:0. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
התיאטרון היידי הפופלרי תפס מקום מרכזי בחייהם של יהודים בארצות הברית ובאירופה במפנה המאה העשרים. תיאטרון זה, על תוצריו הדרמתיים והמוזיקליים, נתפש על-ידי אינטלקטואליים יהודיים כ'שונד' (זבל) והוגדר כנטול תחכום פואטי, מלודרמטי ובנאלי. תפישה זו הידהדה דורות קדימה ואף חילחלה אל תוך המחקר האקדמי. כך, עולם תרבותי מהותי להבנת החוויה היהודית המודרנית אבד. בהרצאה נשוחח על נרטיבים היסטוריים ותרבותיים קאנונים ועל הניסיון לספר סיפור שונה מתוך ידע מגולם בגוף. נדבר עם ד"ר אבליוביץ' על דרכה האקדמית, ביניית הפרויקט וההגשה לאי.אר.סי וגם על האתגר שבהוצאתו אל הפועל.
ד"ר רותי אבליוביץ' היא חברת סגל בחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה. מחקריה מתמקדים בהיסטוריה של התיאטרון היהודי במאה ה-19 ובמאה ה-20. רותי הינה בעלת תואר שלישי בלימודי תיאטרון, מאוניברסיטת תל-אביב. בין השנים 2017-2014 היא היתה עמיתת פוסט-דוקטורט בתכנית עמיתי מרטין בובר באוניברסיטה העברית. בין שאר פרסומיה, ספרה שכותרתו Possessed Voices: Aural Remains from Modernist Hebrew Theatre ראה אור בהוצאת SUNY Press בשנת 2019. ובשנת 2020 זכתה אבליוביץ במענק מחקר מטעם מועצת המחקר של האיחוד האירופאי (ERC StG) עבור פרויקט המחקר Yiddish Popular Theatre 1880-1920: Performance as Knowledge.
מפגש עם פרופ' הילה שמיר, אוניברסיטת תל-אביב. במסגרת המפגשים על מענקי הדגל של האי.אר.סי. הילה תציג את הפרויקט, תענה על שאלות ותספר על האתגרים סביב ההגשה, ההתמודדות והביצוע של פרויקט המחקר שלה. יום ראשון, ה-19 בדצמבר 2021, משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
TraffLab (ERC) is a five-year interdisciplinary research project, led by Prof. Hila Shamir, at the Tel Aviv University Faculty of Law, that pursues a theoretical, methodological, and normative paradigm shift in the research and policy on human trafficking. The project moves away from the currently predominant approach to trafficking, which focuses on criminal law, border control, and human rights, toward a labor-based approach that targets the structure of labor markets that are prone to severely exploitative labor practices. The project aims to transform the way trafficking is researched and, as a result, the way anti-trafficking policy is devised, by unsettling and replacing three prevailing assumptions in existing work on anti-trafficking: first, challenging assumptions about agency and victimhood – shifting the perspective to the potential agency of workers; second, re-conceptualizing exploitation in the context of trafficking – from an exceptional crime to a phenomenon that is paradigmatic of precarious labor market practices in a globalized economy; third, shifting attention from the individuated anti-trafficking instruments of criminal law, border control, and human rights toward the structural, labor-market-based means of reducing vulnerability to exploitation. The case studies include a qualitative analysis of innovative measures – not traditionally, but increasingly, thought of as being related to anti-trafficking– which are employed in different jurisdictions. The research focuses mostly on initiatives in migrant-receiving countries where exploitation of workers occurs. We focus on four main legal tools that when put together, cover private and public, local and global, labor and capital, to map the matrix of labor-based interventions in the sphere of human trafficking. We believe that the insights from these case studies will enable the creation of an enhanced and improved anti-trafficking tool kit. The four legal tools we examine are bilateral labor agreements, national protective legislation, unionization and alt-labor, and corporate responsibility.
הילה שמיר היא פרופסורית למשפטים באוניברסיטת תל אביב. היא קיבלה את הדוקטורט ואת התואר השני מאוניברסיטת הרווארד, ואת התואר הראשון מאוניברסיטת תל אביב. שמיר חוקרת ומלמדת בתחומי משפט העבודה, ההגירה, והרווחה ומתמקדת בנושא מניעת סחר בבני אדם, וגישות פמיניסטיות וביקורתיות למשפט והינה המנחה האקדמית של הקליניקה לזכויות עובדים בפקולטה. שמיר לימדה באוניברסיטאות ג'ורג'טאון, ברקלי, קורנל, והרווארד, ושימשה כסגנית דקאן בפקולטה למשפטים בתל אביב (2017-2018) וכיו"ר התואר השני העיוני (2018-2022). בשנת 2018 שמיר זכתה במענק מחקר מהאיחוד האירופי (ERC) למחקר בנושא גישת עבודה לסחר בבני אדם (TraffLab) וכן במספר מלגות ופרסים ביניהם מלגת פולברייט, מענק מארי קרי של האיחוד האירופי, ובמענקי מחקר מקרן המדע הישראלית (ISF), וממשרד המדע והטכנולוגיה. קישור לאתר קבוצת המחקר כאן. קישור לסרט על המחקר כאן.
תמיכה במגישי מענקי מחקר מארי-קירי
בשיתוף איסרד – המנהלת הישראלית לתכנית המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי, ובשיתוף קודו – גב' תמר אלמוג
מפגש ראשון על תוכנית מלגות הפוסט דוקטורט מארי-קירי התקיים ביום ראשון ה-5 באפריל 2020 משעה 14:30 עד 16:00.המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מפגש פתוח לשאלות ותשובות בעניין מענקי מארי קירי.יום ראשון ה-3 במאי משעה 14:30 עד 16:00 המפגש הוקלט וזמין לצפייה. המצגת כאן.
מפגש מילוי סעיפי מענק מארי קירי, טפסים B1 and B2. יום שני ה-4 במאי 2020, משעה 14:30 עד 17:00 סרטון החלק הראשון של המפגש כאן וסרטון החלק השני כאן. המצגת המלווה כאן.
מפגש עם זוכי מענקי מארי קירי (מחזור תשעט): ד"ר יובל סער-היימן (עו"ס), ד"ר נגה ברנשטיין, ד"ר נטלי פרידיאן-מלמד וד"ר ענת וואש (עו"ס). יום ראשון ה-10 במאי משעה 16:30 עד 18:00 המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
מפגש שאלות ותשובות למגישים למענקי מארי-קירי במחזור הקרוב. עם גב' סמדר הירש וגב' ג'סיקה סטרוואזאייס. יום שני ה-9 באוגוסט 2020, משעה 20:00 עד 21:30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה
מפגש היכרות עם תוכנית המענקים של מארי סקוודובסקה-קירי
מפגש עם גב' סמדר הירש וגב' ג'סיקה סטרווייס מ-ISERD (המנהלת הישראלית לתכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי). יום חמישי ה-18 בפברואר 2021, משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
תוכנית המענקים ע"ש מארי ס. קירי של האיחוד האירופי, היא תכנית מענקי המחקר הנדיבה, החכמה והגדולה ביותר בעולם. אחוז ההצלחה של הישראלים בתוכנית זו הוא מעל הממוצע למרות חוסר המודעות היחסית לתוכנית ושיעורי ההגשה הנמוכים מצד חוקרים ישראלים.
התוכנית פתוחה לכל התחומים המדעיים וכוללת מספר מסגרות:
א. נסיעה לפוסט דוקטורט באירופה (לבעלי דוקטרנט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)
ב. פוסטדוקטורט מחוץ לאירופה במרכזי מחקר מובילים בכל העולם, עם חובת חזרה לאירופה(כולל ישראל) (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)
ג. מענקים לחוקרים צעירים המעוניינים להגיע לארץ לשנה או שנתיים (לתשומת הלב של חברי סגל המעוניינים לארח פוסט דוקטורנטים)
ד. המענקים מאפשרים גם תמיכה בישראלים הנקלטים במשרה או בפוסט בארץ לאחר שהות בחו"ל. (צריך להיות בחו"ל שנתיים משלושת השנים שלפני מועד ההגשה)
מועד פרסום הקול הקורא הבא: ה-15 באפריל 2021. מועד הגשה: ה-15 בספטמבר 2021. המלצה: פרויקט קודו של תמר אלמוג מארגן קבוצת תמיכה (בתשלום) ליוצאים לפוסטדוקטורט בכלל ולמגישי מארי קירי בפרט. פרטים כאן. אנחנו מפרסמים את הפרויקט וממליצים עליו מתוך אמונה בחשיבותו.
תוכנית המענקים של מארי קירי לפוסטדוקטורט. מפגש למתקדמים
מפגש עם גב' סמדר הירש. יום רביעי ה-14 ביולי 2021, משעה 17:00 עד 18:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
אני שמח לצרף את ההזמנה למפגש הדרכה עם גב' סמדר הירש על תוכנית המענקים הטובה בעולם לפיתוח מקצועי. תוכנית זאת, הידועה גם בשם מארי קירי, מעניקה עד שנתיים של אפשרות להתפתחות מקצועית בכל מדינה בעולם. תוכנית המענקים פתוחה לישראלים ולא ישראלים היוצאים מן הארץ או חוזרים אליה. היא מעניקה דמי מחקר, דמי ניידות ואפילו דמי משפחה. היא גם נעשית בקנה מידה שמאפשר אימפקט אמיתי על איכות המדע. אין שום העדפה לנושא או דיסציפלינה כזאת או אחרת. התוכנית פתוח לכולם. מרכיבים חשובים הם איכות ההצעה, המציע והגיון ההשתלמות במקום הקולט. כמובן שצריך מקום קולט איכותי ובעל מוניטין בתחום המחקר והתאמה משמעותית לצרכי הפיתוח המקצועי של המבקש.
תוכנית מארי קירי הינה תוכנית פוסט דוקטורט.
הסבר על סוגי המענקים בתוכנית מארי-קירי
לקול הקורא של התוכנית (לשנת 2021).
המפגש שלנו מיועד למתקדמים. כלומר אלו שכבר יודעים את עובדות הבסיס, הכינו שיעורי בית וצפו בתכני מפגשים בשנים קודמות. התוכנית מתחדשת אז כדאי להסתמך על הידע האחרון כפי שיוצג בפגישה וזמין דרך הקול הקורא. חשוב לומר שניתן לחזור עם המענק מחוץ לארץ. בחלק מהמוסדות החזרה עם מארי קירי מלווה בעסקה של קליטה לתקן. הרבה תלוי במוסד הקולט. הפרויקט מקודם במסגרת פרויקט מעברים לפיתוח מקצועי-אישי לקראת סיום הדוקטורנט.
הוא מבקש לקדם חשיבה לטווח רחוק על בינוי קריירה:
א. בעידן שבו הדוקטורט והפוסטדוקטורט אינם רק כלים לפיתוח קריירה אקדמית
ב. בעידן שבו הציפיות מדוקטורנטים לבינלאומיות ולפיתוח אישי רק הולכות וגוברות.
ג. בעידן בו הגישה המובילה באירופה היא גישה הוליסטית לתחום המחקר והגברת שת"פ בין האקדמיה לגופים לא אקדמיים.
תוכנית המענקים של מארי סקוודובסקה-קירי
מפגש הסבר עם גב' סמדר הירש מ- ISERD (המנהלת הישראלית לתכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי). המפגש ייערך ביום שני ה-2 במאי משעה 16:00 עד 17:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
תכנית המענקים ע"ש מארי ס. קירי של האיחוד האירופי, היא תכנית מענקי המחקר הנדיבה, החכמה והגדולה ביותר בעולם. התוכנית פתוחה לכל התחומים המדעיים וכוללת מספר מסגרות:
א. נסיעה לפוסט דוקטורט באירופה (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)
ב. פוסטדוקטורט מחוץ לאירופה במרכזי מחקר מובילים בכל העולם, עם חובת חזרה לאירופה (כולל ישראל) (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)
ג. מענקים לחוקרים צעירים המעוניינים להגיע לארץ לשנה או שנתיים (לתשומת הלב של חברי סגל המעוניינים לארח פוסט דוקטורנטים)
ד. המענקים מאפשרים גם תמיכה בישראלים הנקלטים במשרה או בפוסט בארץ לאחר שהות בחו"ל (צריך להיות בחו"ל שנתיים משלושת השנים שלפני מועד ההגשה)
כדי להצליח בתוכנית יש ללמוד את "שפת" מענקי המחקר האירופאית, הרציונל ולהיות מסוגלים לכתוב הצעת מחקר ברמה גבוהה. מפגשים קודמים באתר מעברים במודלה של מענקי מחקר. קישור כאן.
מציאת מנחה לפוסטדוק בכלל ולמארי קירי בפרט
מפגש עם גב' סמדר הירש. יום ראשון ה-19 ביוני 2022, משעה 14:30 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
נושאי השיחה:
- העתיד שלכם בידיים טובות – טיפים למציאת מנחה אידיאלי.ת
- היכן אפשר למצוא מידע על חוקרים.ות מובילים.ות היכולים.ות לשמש מנחים.ות?
- בחירת מנחה אידיאלי.ת?
- טיפים לפניה אפקטיבית למנחה פוטנציאלי.ת
גב' סמדר הירש אחראית תחום מדעי החברה במנהלת הישראלית לתוכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי.
מפגש הצעה למענק מארי קירי
מפגש עם גב' סמדר הירש מ-ISERD (המנהלת הישראלית לתכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי). יום חמישי ה-21 ביולי 2022, משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
בעקבות הקול הקורא של תוכנית המענקים של מארי סקוודובסקה-קירי, אנחנו מזמינים אתכם/ן למפגש הצעה למענק. נכיר את נבכי ההצעה ורבדיה, נתמקד בז'ארגון ובמאפייניה הייחודיים וניתן טיפים לכתיבת הצעה מותאמת אישית לפי כללי ההגשה המחייבים.
ראו כאן את מצגת המפגש.
ראו כאן את ספרון ההדרכה המעודכן לתוכנית.
תכנית המענקים ע"ש מארי ס. קירי של האיחוד האירופי, היא תכנית מענקי המחקר הנדיבה, החכמה והגדולה ביותר בעולם. התוכנית פתוחה לכל התחומים המדעיים וכוללת מספר מסגרות:
א. נסיעה לפוסט דוקטורט באירופה (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)
ב. פוסטדוקטורט מחוץ לאירופה במרכזי מחקר מובילים בכל העולם, עם חובת חזרה לאירופה (כולל ישראל) (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)
ג. מענקים לחוקרים צעירים המעוניינים להגיע לארץ לשנה או שנתיים (לתשומת הלב של חברי סגל המעוניינים לארח פוסט דוקטורנטים)
ד. המענקים מאפשרים גם תמיכה בישראלים הנקלטים במשרה או בפוסט בארץ לאחר שהות בחו"ל (צריך להיות בחו"ל שנתיים משלושת השנים שלפני מועד ההגשה)
כדי להצליח בתוכנית יש ללמוד את "שפת" מענקי המחקר האירופאית, הרציונל ולהיות מסוגלים לכתוב הצעת מחקר ברמה גבוהה. מפגשים קודמים באתר מעברים במודלה של מענקי מחקר. קישור כאן.
המלצה: פרויקט קודו של תמר אלמוג מארגן קבוצת תמיכה (בתשלום) ליוצאים לפוסטדוקטורט בכלל ולמגישי מארי קירי בפרט. פרטים כאן. אנחנו מפרסמים את הפרויקט וממליצים עליו מתוך אמונה בחשיבותו ואיננו חלק מהניהול או התמיכה בו.
מפגש היכרות עם מענק מארי קירי
מפגש היכרות עם תכנית המענקים ע"ש מארי סקוודובסקה-קירי, עם גב' סמדר הירש מ-ISERD (המנהלת הישראלית לתוכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי). יום שני, ה-17 באפריל 2023, משעה 14:00 עד 15:00. המפגש הוקלט וזמין לצפייה. קישור למצגת המפגש.
במפגש נתרכז ב:
- הכרות עם התוכנית
- בחירת המוסד המארח והמנחה המתאימים ביותר למועמד.ת
- הנחיות לכתיבת הצעה טובה
- מפגש לשאלות ותשובות על אתגרים בכתיבה
מועד פרסום הקול הקורא הבא: 12 באפריל 2023. מועד הגשה צפוי 13 ספטמבר 2023. קישור לדף ההגשה המיועד כאן.
תכנית המענקים ע"ש מארי ס. קירי של האיחוד האירופי, היא תכנית מענקי המחקר הנדיבה, החכמה והגדולה ביותר בעולם. התוכנית פתוחה לכל התחומים המדעיים וכוללת מספר מסגרות:
א. נסיעה לפוסט דוקטורט באירופה (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)
ב. פוסטדוקטורט מחוץ לאירופה במרכזי מחקר מובילים בכל העולם, עם חובת חזרה לאירופה (כולל ישראל) (לבעלי דוקטורט, ועד שמונה שנים לאחר קבלת הדוקטורט)
ג. מענקים לחוקרים צעירים המעוניינים להגיע לארץ לשנה או שנתיים (לתשומת הלב של חברי סגל המעוניינים לארח פוסט דוקטורנטים)
ד. המענקים מאפשרים גם תמיכה בישראלים הנקלטים במשרה או בפוסט בארץ לאחר שהות בחו"ל (צריך להיות בחו"ל שנתיים משלושת השנים שלפני מועד ההגשה)
המלצה: פרויקט קודו של תמר אלמוג מארגן קבוצת תמיכה (בתשלום) ליוצאים לפוסטדוקטורט בכלל ולמגישי מארי קירי בפרט. פרטים כאן. אנחנו מפרסמים את הפרויקט וממליצים עליו מתוך אמונה בחשיבותו ואיננו חלק מהניהול או התמיכה בו.
מפגשי מארי קירי לשנת תשפ"ג
בעקבות פרסום הקול הקורא של תוכנית המענקים של מארי סקוודובסקה-קירי, ולאחר המפגש ההיכרות הראשוני, אנחנו מזמינים אתכם/ן לשני מפגשים נוספים עם גב' סמדר הירש מ-ISERD (המנהלת הישראלית לתכניות המחקר והחדשנות של האיחוד האירופי).
המפגש השני יתקיים ביום שני, ה-19 ביוני 2023, בין השעות 14:00 עד 15:30. המפגש הוקלט וזמין לצפייה.
המפגש השלישי יתקיים ביום שלישי, ה-25 ביולי 2023, בין השעות 10:00 עד 14:00. המפגש יתקיים פיזית במשרדי הרשות החדשנות, ירושלים.
הרשמה חובה לשני המפגשים הבאים כאן.
להזכירכם/ן, במפגש הראשון התרכזנו בהיכרות עם התוכנית, בבחירת המוסד המארח והמנחה המתאימים ביותר למועמד.ת. צילום המפגש הראשון של תשפ"ג כאן.
במפגש השני, נדון בכתיבת הצעה טובה. נכיר את קריטריוני ההערכה של ההצעה, נתמקד בנקודות ההתייחסות השונות בתיאור המחקר, המוסד המארח והחוקר/ת הצעיר/ה. נכיר את השינויים שהוטמעו בפורמט של שנת 2023. נבחן כיצד לנצל את מספר העמודים המצומצם של ההצעה להעברת מסרים אפקטיביים.
במפגש השלישי, נערוך סדנא פיזית לכתיבת הצעה משותפת, בה תוכלו להתייעץ פרטנית וכקבוצה לגבי האספקטים השונים הקשורים לכתיבת הצעה טובה. הסדנא תערך במשרדי רשות החדשנות, בגן הטכנולוגי מלחה,
כתובת: דרך אגודת ספורט הפועל 2, ירושלים, בקומה 17, בחדר ישיבות מארי קירי. הגעה: תחבורה ציבורית: קווים פנימיים המגיעים לגן הטכנולוגי מתחנה מרכזית ירושלים ותחנת הרכבת יצחק נבון. קווי אגד: 6,9,14,31,504,531. רכב: חניה חינם לשעתיים בקניון מלחה (מעבר לכביש).
