ב-1948 הוקמה המדינה בדוחק-הזמן על יסודות זמניים, תוך אילתור הסדרים בין דת למדינה, בין הרשויות השונות, ובין האזרח למדינה. בחלוף השנים הולבשו על המערכת השלטונית טלאים על גבי טלאים של פתרונות זמניים ושטחיים. לאחר יותר משבעים שנה, הפתרונות הזמניים כבר לא עובדים, והמערכת הפוליטית באשר-היא כבר אינה מסוגלת לייצר פתרונות. כתוצאה מכך, בעיות העומק צפו במלוא העוצמה והביאו אותנו אל סף משבר חוקתי, כלכלי וחברתי המאיים על עצם יסודותיה של המדינה. המכון למחשבה ישראלית מבקש לחזור באופן סמלי לרגע ההסטורי הזה ולחולל מחשבה ישראלית חדשה באמצעות יצירת פעילות מחקרית המתמקדת בבעיות המבניות של החברה הישראלית, והפצתה לציבור הרחב על-מנת לעצב שיח ציבורי חדש הממוקד ביצירת חזון ישראלי חדש.
בשנה אחרונה התרכזה פעילות המכון בכתיבת אמנה ישראלית. בעינה של הסערה בה מצויה ישראל אנו מציעים לכל הצדדים קריאת כיוון לבנייתה של מדינה מתוקנת, הוגנת וצודקת.
המכון למחשבה ישראלית מקיים פעילות מחקרית הממוקדת בזיהוי בעיות מבניות של מדינת ישראל. עמיתי המחקר הבכירים, אינטלקטואלים ציבוריים עם מבט אלטרנטיבי על המציאות, המקיימים מחקרים בינתחומיים שתכליתם להעניק מבט מבני וקונסטרוקטיבי על בעיות יסוד של ישראל . בסמוך אליהם פועלים עמיתים זוטרים (פוסט-דוקטוקרטים), עוסקים בשאלות חברתיות, כלכליות ופוליטיות הנוגעות למוסד המדינה הישראלית. שילובם של חוקרים בכירים עם חוקרים צעירים מבטיח תסיסה רעיונית וחדשנות. המכון יקיים סמינר דו-שבועי, בו תתקיימנה הרצאות ציבוריות בהן יוצגו מחקרים עם מבט מבני המציע כיוון ותקווה ליצירת ישראל חדשה. כיוון שקהל היעד הוא הציבור הרחב תוצרי המחקר יהיו הרצאות ציבוריות פתוחות אשר יצולמו, ויופצו באמצעי המדיה השונים.
כמו כן, בכל שנה, בחודש יולי, תתקיים הועידה השנתית של המכון למחשבה ישראלית בה יתקיימו פאנלים העוסקים בבעיות מבניות. את הפאנלים ינחו חוקרי המכון ויוזמנו אליהם דמויות ציבוריות מכל קצוות הקשת הציבורית. ועידה זו תשודר ותקודם ברשתות ובתקשורת הממוסדת.
פודקאסט של המכון למחשבה ישראלית בהנחיית גל גבאי ונועה מועלם.
דיונים עם חוקרים העוסקים בבעיות המבניות של ישראל, במורה ליצור חזון חדש המבוסס על אזוריות, חוקה ולאום ישראלי.
מחשבה הוא כתב עת דיגיטלי החותר לחולל מחשבה ישראלית באמצעות פרסום של מסות רעיוניות העוסקות בבעיות המבניות של ישראל.
בעידן שבו הכתיבה הרעיונית נעה בין מאמרים אקדמיים למאמרי דעה, מחשבה מבקש להחזיר את השימוש בפורמט המסה, פורמט המגלם ידע ודיעה, ובהיקפים של עד 2000 מילים.
הסטטיסטיקה היא הכלי המדעי שהוביל להולדת הציונות ולבניית חברת המופת ולא להקמת מדינה המיועדת לכלל היהודים. ואולם השואה שיבשה את התוכניות, ולתוך גבולות המדינה שהוקמה בדוחק הזמן ב־1948 נקלעו אוכלוסיות רבות שלא היו חלק מחברת המופת: ערבים, בני היישוב הישן וגלים המוניים של מהגרים – ניצולי שואה ויהודים מארצות האסלאם. אבל כדי לכונן מדינה המיועדת […]
למאמר המלא
התנועה הציונית היתה תנועה חילונית במהותה ופחדה ממשיחיות. אבות הציונות השתמשו במושגים כמו גאולה וחורבן ושיבת ציון, אבל הם לא התכוונו לתכלית הדתית שלהם. ואולם, לפי פרופ' אניטה שפירא, מאז מלחמת ששת הימים מפלצת המשיחיות, המנותקת מהמציאות, הרימה את ראשה והשתלטה על החינוך, על הפוליטיקה, על חיינו ועתידנו בהיסטוריה קורה לעיתים מזומנות שהיוולדות תהליכים מדיניים […]
למאמר המלא
ההשוואה בין צרפת לישראל מעלה כי הנסיבות ההיסטוריות קובעות במידה רבה את מערכת היחסים המורכבת בין שני ממדי הלאומיות – האזרחית והתרבותית. בעוד שבשנים הראשונות של מדינת הלאום הצרפתית הייתה ידה של הזהות האזרחית על העליונה, השנים הראשונות של מדינת הלאום היהודית המחישו את עליונות הזהות התרבותית. לפי פרופ' אבנר בן-עמוס, הפרדת הדת מהמדינה היא […]
למאמר המלא
הציונות החילונית, ובעקבותיה מדינת ישראל (העברית-ממלכתית), החליפו את הדת כמסגרת רעיונית ומוסדית המגדירה ומארגנת את חיי היהודים כאומה ישראלית מודרנית. אלא שבניגוד לחזון ולכוונות האבות המייסדים של הציונות, ואף שנבנתה על בסיס החילוניות והמודרניות, המדינה הציונית הריבונית העצימה כוחות פוליטיים דתיים הערך הראשון שמבטא יותר מכול את הציונות על הגדרותיה השונות, הוא ערך המדינה היהודית. […]
למאמר המלא
המתנחלים בשטחים הכבושים דומים במידה רבה לא רק לצלבנים המדיאבליים, אלא הם הולכים ומגשימים את ההשקפה הכנענית. שינוי סדר העדיפויות של הציונות הדתית מ"תורה, עם, ארץ" ל"ארץ, עם, תורה" מעיד כי המקום הפיזי בא אצלם במקומו של "המקום" המטפיזי. ולא רק זאת – לפי פרופ' דוד אוחנה, גם הפוסט־ציונים מעדיפים מרחב גאוגרפי משותף בין ישראלים […]
למאמר המלא
ללא בירוקרטיה רציונלית, ללא מריטוקרטיה וללא שוויון אזרחי פוליטי וכלכלי, הייתה ישראל למדינה של מייסדיה ולא של אזרחיה. פרופ' אבנר בן-זקן קורא להקים את מדינת ישראל מחדש על בסיס זהות ישראלית, הפרדת דת ממדינה, שיטת בחירות אזורית, רובד שלטוני אזורי, כלכלה סולידרית ושאיפה לחברה הומניסטית ומטיבה בקיץ 1882 התיישב יהודי רוסי לכתוב בגרמנית על דוחק […]
למאמר המלא
בתור חברי המכון תקבלו, מיילים על תכני המכון, הזמנות להרצאות, ותוכלו לנהל תקשורת בין-אישית איתנו ולשאול כל שאלה שעולה ברוחכם. כמו כן, תכנים אקסלוסיביים שרק חברים מקבלים
בואו לחשוב יחד איתנו...
