מחקרה של רנה פוזננסקי מנתח את "מלחמת המילים" שהתחוללה על במת התקשורת בת הזמן ומסתמך על קורפוס מרשים של עיתוני המחתרת מכל גוני הקשת ושל שידורי ה=BBC בצרפתית. מן המחקר עולה כי אומנם במשך חודשים אחדים בקיץ ובסתיו של שנת 1942 זכתה רדיפת היהודים למקום בולט באמצעי התקשורת של המחתרת הצרפתית, אבל עד מהרה החל תיאור מוראות המצודים והגירושים של יהודים לשמש כלי שרת לתעמולה שבישרה על הגורל המצפה לכלל הצרפתים. כאשר החלו להתפשט הידיעות על השמדת היהודים במזרח אירופה ובשעה שהרדיפה בתוככי צרפת הלכה והתעצמה נעלמו היהודים כליל מדפי העיתונים ולא בגלל היעדר מידע, שכן בו בזמן פרסמו עיתוני המחתרת היהודיים בלי הרף מידע על רצח ההמונים בפולין. המפתח נעוץ בסדרי העדיפויות של ארגוני המחתרת המובילים, אשר בחרו בכוונה בביטויים המשתמעים לשני פנים ובשתיקה עיקשת בכל הנוגע לגורל היהודים. בחירות אלו מציירות תמונה קשה של דימוי היהודי, אשר נתפס כשונה, כ"אחר", בחברה הצרפתית בכלל ובקרב האליטות שהתנגדו לכיבוש הנאצי בפרט.
מן הספר תעמולה ורדיפות: סיפורה המורכב של הרזיסטנס ויחסה ליהודים עולה כי לפני המלחמה, תפיסת "הבעיה היהודית" הסוותה את סכנות הנאציזם; בזמן המלחמה, היא דחפה את חברי הרזיסטנס לשתיקה או לעמימות; ואחרי המלחמה, היא ערפלה את הדרכים שבהן נתפסה שואת היהודים. המהדורה הצרפתית של ספר זה בהוצאת Fayard זכתה לשבחי הביקורת ואף הוכתרה בפרס אנרי הרץ.
פרופ' רנה פוזננסקי (אמריטה) עמדה בראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן=גוריון בנגב, מחלקה שהיא ייסדה, וכן בראש מרכז סימון וייל למחקר וללימודי אירופה בת זמננו באוניברסיטה. פרופ' פוזננסקי עוסקת במחקריה ביהודים בצרפת בזמן מלחמת העולם השנייה: חיי היום=יום שלהם, יחסי יהודים ולא=יהודים, הצלה והתנגדות בקרב היהודים והשפעת הזיכרון על ההיסטוריוגרפיה של השואה. עם פרסומיה נמנים הספרים להיות יהודי בצרפת, 1939–1945 (בהוצאת יד ושם, 1999); Jews in France during the World War II (בהוצאת Brandeis University Press , 2001), אשר זכה בפרס יעקב בוכמן; וכן הספר על מחנה דרנסי שכתבה עם דניס פשנסקי, Drancy, un camp en France (בהוצאת Fayard, 2015).