מה חושבים הסטודנטים על עברית תקנית?
 
ב־2015 התפרסמו באתר "מאקו" נתוני סקר שבו התבקשו קוראות לדרג מנהגים של גבר שירתיעו אותן ויגרמו להן לא לצאת אתו. לפי הסקר "אין דבר יותר מדכא חשק כמו גבר שכותב אני 'ידבר' איתך, במקום 'אדבר'". אף על פי שהסקר לא כלל, מן הסתם, רק עורכות לשוניות או חוקרות לשון, התוצאה הזאת איננה מפתיעה במיוחד. לרוב הדוברים, גם כאלה שלא למדו דקדוק או עריכת לשון, יש דעות על האופן שעברית תקנית אמורה להישמע, והדעות האלה משפיעות על האופן שהם תופסים ומעריכים את מי שמדבר אתם (או מסמס להם).
מעניין להידרש למושג התקניות ולאופן שבו הוא מתפרש על ידי אנשים שונים. בעוד שגוף כמו האקדמיה ללשון העברית יכול להגדיר לשפה תקן מדויק, השיפוט החברתי שדוברי השפה מייחסים לצורות לשוניות אינו מונחה ישירות על ידי תקן כזה. למשל אף על פי שמבחינת האקדמיה גם הצורה "חִכִּיתִי" בחיריק וגם הצורה "חִכֵּיתִי" בצירי קבילות, דוברים רבים עשויים לשפוט באופן שלילי את מי שמשתמש בצורה בתנועת e ולראות בה טעות. מצד שני, גם צורות תקניות לחלוטין עשויות להישמע קפדניות או פדנטיות מדי לדוברים ולעוררם לשיפוט שלילי. אם כן עבור רוב דוברי השפה השאלה איננה פשוט אם צורה לשונית מסוימת היא תקנית או לא. בחיים האמתיים, מחוץ למסדרונות האקדמיה ללשון העברית ולמדריכי הלשון, פועל שוק לשוני המבוסס על ההשקפות של הדוברים, שבו שימוש לא מקובל בלשוןבין שהוא נתפס נמוך מדי בין שגבוה מדיעלול להיות נלעג.
לפיכך סקרן אותנו לשמוע מדוברים שונים כיצד הם תופסים את העברית התקנית ואיזו חשיבות הם מייחסים לה. לשם כך פנינו לסטודנטים שאינם לומדים לשון עברית ושאלנו אותם מה עמדתם על תקניות לשונית. בפרט שאלנו לדעתם על שימושים כגון "עשר כדורים", "גודלת", "אני יעשה", "ששותים לא נוהגים" – צורות לא תקניות נפוצות מאוד.
בתגובות המובאות להלן אפשר לראות שרוב הסטודנטים שדיברנו אתם העידו שצורות כאלה מציקות להם וצורמות בעיניהם. אם כך לפחות בקרב נשאלים אלה נראה שיש קונצנזוס שתקניות לשונית היא חשובהאך מעניין שהסיבות והנימוקים מגוונים. חלקם ציינו שעיקר הבעיה הוא הרושם שהצורות האלה יוצרות ולאו דווקא אי־התקניות. כמו כן חלקם הודו שבעצם אינם יודעים מדוע צורות מסוימות מפריעות להן יותר, או שאינם יודעים בכל מקרה ומקרה מהי הצורה התקנית. השיפוט החברתי המיוחס לצורה לשונית הוא אפוא עשיר ומורכב הרבה יותר מהניגוד בין "תקני" ל"לא תקני" ויכול להתקיים גם ללא הכרת התקן עצמווזה בדיוק מה שמעניין כל כך בחקר התפיסות הלשוניות האלה.
 
 
מאור זילברמן (כלכלה וחשבונאות)
מאור זילברמן תמונה.jpg
יש ביטויים שמסיבה לא ברורה הרבה יותר צורמים לי מאחרים. יש לי הבנה מסוימת כלפי צורות כמו "אני ילך", אבל ביטוי כגון "עשר כדורים" מאוד צורם לאוזניי. מעבר לכך מילים כגון "גודלת" ו"יושנת" גורמות לי לחשוב על כישלון מסוים של תחום החינוך בארץ ושלנו כדוברי השפה. למרות שיש חוקים רבים בשפה העברית, כמו בכל שפה, שמירה על תקינות לשונית מציגה אותנו בצורה יותר אינטליגנטית מול כלל האוכלוסייה, וזה משהו שראוי לשימור ולשיפור.
 
 
רות פסוק (גאוגרפיה)
רות פסוק תמונה.jpg
אני חושבת שצריך להקפיד על תקינות לשונית בדיבור. אמנם אני לא מכירה את כל החוקים, אבל אני משתדלת לדבר כמו שצריך, ואם מתקנים אותי אני לומדת ומדברת טוב יותר. כשמישהו מדבר אתי בצורה שגויה זה מטריד אותי בדרך כלל. כמעט תמיד זה נשמע צורם. ואם בחור שמתחיל אתי מדבר בשגיאות, "יורד" לי ממנו. מפריע לי גם הצירוף "שוב פעם", שהוא כפילות שגויה.
 
 
אייל קשן (לימודי המזרח התיכון ובלשנות)
אייל קשן תמונה.jpg
אני חושב שצריך להקפיד על תקינות לשונית בדיבור מהסיבה הפשוטה שטעות אצל קבוצה מצומצמת באוכלוסייה עלולה להתפשט ולהנחיל לדורות הבאים סדרה של טעויות נוראיות. אני מאוד משתדל להקפיד על תקינות לשונית, בעיקר בכתב. אני מאמין שלפעמים אני עושה טעויות בעל פה, אבל כמעט אף אחד לא מתקן אותי, כי העברית היא שפת האם שלי. די מכעיס אותי לשמוע אנשים עם עברית קלוקלת, כמו "גודלת" ועוד יותר כמו "אני ילך" במקום "אני אלך", בעיקר בקרב ילידי הארץ. אצל עולים חדשים התופעה פחות צורמת כי הם בתהליכי הסתגלות. אני חושב שצריך להקפיד על עברית תקינה כדי שנגדל דור של אנשים שמדברים עברית טובה ולא עברית קלוקלת.
 
 
יהודה רומם (מוזיקולוגיה, האוניברסיטה העברית)
יהודה רומם תמונה.jpg
אני משתדל להקפיד על הגייה נכונה של שם המספר, הטיות של פעלים (למשל גוף ראשון בעתיד) ואלמנטים מהסוג הזה. קשה לומר שכל משפט שאני אומר הוא נכון לגמרי מבחינה דקדוקית. אולי זה מפני שהרכבת משפטים בעברית בדיבור היא לא קלה כמו באנגלית למשל. טעויות כמו "גודלת" ו"יושנת" צורמות לי. אני מנסה להתחקות אחר המקור לטעות. אולי היא נובעת מהמחשבה שהמילה מוטה באותו אופן כמו הפעלים השגורים "אוכלת" ו"כותבת". הפן המעניין בטעויות כאלה גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים הוא שהן גורמות לשומע לתהות על פשר השינוי בהטיה. למרות שלכאורה הטעות מתקבלת על הדעת בגלל הדמיון לפעלים שגורים, טעויות מהסוג הזה משאירות רושם של עילגות.
 
 
תומר פז (תעודת הוראה)
תומר פז תמונה.jpg
אני משתדל מאוד להקפיד על תקינות לשונית כשאני מדבר. אבל אני חושב שעם הזמן השפה ברחוב השתנתה, ואפשר להבין את השינוי. כלומר שגיאות כאלו לא צורמות לי באוזן, ואפילו יותר מכך, הן נשמעות לי בסדר, כי גדלנו על השפה ה"קלוקלת". אז למה בכל זאת אני מקפיד, לפחות משתדל להקפיד, על עברית תקנית? כי בפורומים מסוימים כל טעות בעברית יוצרת רושם של בורות לצערי.
 
 
אופיר שמאי (לימודי המזרח התיכון ומחשבת ישראל)
 
אופיר שמאי תמונה.jpg
אני משתדל לשמור על תקינות לשונית בדיבור. צורם לי לשמוע שגיאות. בדרך כלל אני מתקן כשאני מרגיש בנוח עם האדם שאתו אני מדבר.
 
 
ויאולטה רבייב (תעודת הוראה)
ויאולטה תמונה.jpg

מאוד צורם לי לשמוע שכך מדברים היום בני נוער. הם לא מצליחים להבדיל בין הפועל "למלא" לבין "למלות", בין שמות המספר וכו'. בתור מורה בבית ספר אני רואה שלא תמיד מתקנים את התלמידים. לפעמים גם אנשים מבוגרים מדברים ככה, ואפילו בטלוויזיה קורות נפילות כאלה, כך שזה ממש מכעיס ומעציב. הייתי מאוד שמחה אם היו משקיעים יותר זמן בלימודים מסוג זה, מכיוון שחשוב מאוד שתלמידים ידעו אותם כאזרחים, למרות שהם לא נבחנים עליהם בבגרות.
 
 
דותן בן יוסף (היסטוריה ופילוסופיה)
דותן בן יוסף תמונה (1).jpg
מעבר לכך שחלק מהמשפטים האלו נשמעים תקינים להרבה אנשים, אותי זה משגע. תקינות לשונית היא דבר די פשוט שיכול מאוד לעזור, וחבל שכל כך הרבה אנשים שוגים בזה.
 
 
נס גנון (כלכלה וניהול, אוניברסיטת תל אביב)
נס גנון תמונה.jpg
רוב הביטויים האלו צורמים לאוזן עבור דוברי השפה. חלק מהם נעשו נפוצים יותר, כמו השימוש בפועל בגוף שלישי עבור גוף ראשון. יש חשיבות לשמירה על תקינות הן בשיח הפורמלי הן בשיח היום־יומי, כי הרי זה הגרעין של השפה העברית שמשתנה ומתרחבת כמעט באופן יום־יומי.
 
 
 
ערך: נועם כהן