בהמשך לתזכיר החוק שפרסם משרד המשפטים בנושא בחודש מרס 2021 (לנוסח תזכיר החוק לחצ/י כאן), ביום 20 ביוני 2022 פורסמה הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק החברות, שעניינה התאמות בכללי הממשל התאגידי בחברות ציבוריות ללא שליטה, זאת על רקע מגמת העלייה במספר החברות הנסחרות בישראל שאין בהן בעל שליטה.

להלן עיקרי התיקונים המוצעים:

1. תיקון הגדרת "שליטה"

מוצע להוסיף בהגדרת המונח "שליטה" בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 (אשר הגדרת "שליטה" בסעיף 1 לחוק החברות מפנה אליה) חזקה לפיה בחברה ציבורית יראו אדם כשולט בתאגיד אם הוא מחזיק 25% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ואין אדם אחר המחזיק 50% או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד. בדברי ההסבר צוין כי חזקה זו תהא ניתנת לסתירה.

2. הוראות מוצעות שונות לעניין הרכב הדירקטוריון בחברה ציבורית ללא שליטה

2.1 בחברות ציבוריות ללא בעל שליטה הדירקטוריון יידרש לקבוע מדיניות לעניין הרכב הדירקטוריון הרצוי וכשירותם הרצויה של חבריו ('מדיניות מינויים'), וזאת כבסיס להליך בחירת המועמדים לכהונה כדירקטורים שיוצעו מטעם הדירקטוריון לאסיפה הכללית;

2.2 ביטול החובה למנות שני דירקטורים חיצוניים לתקופה של שלוש שנים בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה והחלפתה בחובה לקיומו של רוב דירקטורים בלתי תלויים בדירקטוריון שיתמנו לתקופה כפי שתיקבע כמו כל יתר הדירקטורים (ולא לשלוש שנים בהכרח). בהתאם להוראות חוק החברות, כהונתם של דירקטורים תסתיים בתום האסיפה השנתית הבאה אלא אם נקבע אחרת בתקנון, כאשר לפי המוצע, כל תקופת כהונה של דירקטור תוגבל לכל המאוחר עד תום האסיפה השנתית השלישית שתתקיים לאחר מועד המינוי, ובלבד שבכל מועד נתון כהונתם של מרבית הדירקטורים תסתיים לכל המאוחר בתום האסיפה השנתית השנייה שתתקיים לאחר אותו מועד. מטרת ההוראה הינה לאפשר לגורם כלשהו המבקש לרכוש את השליטה בחברה למנות את רוב חברי הדירקטוריון בתוך תקופה של שנתיים לכל היותר ולהחליף את הדירקטוריון כולו בתוך שלוש שנים ממועד ההשתלטות.

2.3 מוצע להוסיף דרישה של היעדר זיקה של דירקטור בלתי תלוי בחברה ללא בעל שליטה לכל דירקטור (בנוסף לדרישה להיעדר זיקה בין היתר, ליו"ר הדירקטוריון, למנכ"ל, לבעל מניות מהותי או לנושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספים).

3. תשלום גמול לדירקטור בלתי תלוי המכהן כיו"ר דירקטוריון

מוצע לאפשר לדירקטור בלתי תלוי, המכהן כיו"ר דירקטוריון בחברה ציבורית שאין בה שליטה, תשלום גמול העולה על הגמול השנתי המשולם לפי תקנות החברות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור חיצוני), התש"ס-2000, בין היתר, כפוף לאישור ועדת הביקורת כי אין בגמול כאמור כדי לפגוע באי תלותו.

4. חובת הקמת "ועדת מינויים" בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה

לפי המוצע, בין היתר, הוועדה תמליץ לדירקטוריון על מדיניות המינויים (או תקבע אותה אם הוסמכה לכך על-ידי הדירקטוריון), תמליץ לדירקטוריון על המועמדים שיוצעו מטעמו לאסיפה הכללית (או תקבע את המועמדים שיוצעו אם הוסמכה לכך על-ידי הדירקטוריון). כמו כן, בוועדת המינויים יכהנו לפחות שלושה דירקטורים ורוב חבריה יהיו דירקטורים בלתי תלויים, וכן היו"ר יהיה רשאי להיות חבר בה (ועדת הביקורת יכולה גם כן לשמש כוועדת מינויים). ההוראות האמורות אינן גורעות מזכותו של בעל מניות להציע מועמדים כחלק מזכותו להציע נושאים לסדר היום של האסיפה הכללית כאמור בסעיף 66(ב) לחוק החברות.

5. אופן אישור עסקאות עם בעלי מניות דומיננטיים

לפי המוצע, בחברה שאין בה בעל שליטה, עסקה חריגה עם "בעל עניין מהותי" המוגדר כבעל מניה המחזיק בשיעור של 10% או יותר מזכויות ההצבעה באסיפה הכללית, תהיה טעונה, בין היתר, אישור ועדת הביקורת והדירקטוריון.

6. אופן אישור עסקאות חריגות עם דירקטור או שלדירקטור עניין אישי בהן

מוצע כי עסקאות כאמור (הן בחברה עם שליטה והן בחברה ללא בעל שליטה) תהיינה טעונות אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון וכן האסיפה הכללית ברוב רגיל.

7. הוראה מומלצת בעניין דירקטור בלתי תלוי מוביל

מוצע להוסיף לתוספת הראשונה לחוק החברות (הוראות ממשל תאגידי מומלצות) אפשרות למנות את אחד הדירקטורים הבלתי תלויים כדירקטור בלתי תלוי מוביל, אשר בין היתר, יאשר את סדר היום של ישיבות הדירקטוריון, ימלא את מקומו של יו"ר הדירקטוריון כאשר זה נמצא בניגוד עניינים או נעדר ויכנס ישיבה אחת לשנה לפחות בנוכחות הדירקטורים הבלתי תלויים בלבד.

מוצע לקבוע כי תחילת התיקון לחוק תהא 12 חודשים מיום פרסומו (למעט לעניין דירקטורים חיצוניים המכהנים ביום התחילה בחברה ציבורית שאין בה בעל שליטה, שלגביהם נקבעה הוראת מעבר שונה).

לנוסח הצעת החוק, כפי שפורסם ברשומות, לחצ/י כאן.

ביום 14 ביוני 2022, פורסם תיקון לתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש"ס-2000 שעניינו מתן הקלות ביחס לעסקה חריגה של חברה ציבורית ו/או תאגיד מדווח שבשליטת המדינה. בהתאם לתיקון:

• עסקה חריגה כאמור בסעיף 270(4) לחוק החברות של חברה ציבורית שבשליטת המדינה לא תהא טעונה אישור אסיפה כללית ככל שמתקיימים בה אחד מהתנאים המנויים בתיקון וככל שוועדת הביקורת והדירקטוריון אישרו את התקיימותו.
• עסקה חריגה כאמור בסעיפים 270(4) או (4א) לחוק החברות של חברה ציבורית או חברת אגרות חוב פרטית שבשליטת המדינה לא תהיה טעונה אישורם של ועדת הביקורת, הדירקטוריון והאסיפה הכללית (לפי העניין), ככל שהיקפה זניח, שנעשתה במהלך העסקים הרגיל של החברה ומתקיימים לגבי ההתקשרות בה התנאים המנויים בתיקון.

תחילת תוקף התיקון הינה שלושה חודשים מיום פרסומו, קרי, ביום 14 בספטמבר, 2022.

לנוסח התיקון, כפי שפורסם ברשומות, לחצ/י כאן.

ביום 21 ביוני 2022 רשות ניירות ערך ("הרשות") פרסמה דוח המפרט את הממצאים העיקריים שעלו בבדיקות הערכות שווי ושמאויות שביצע סגל הרשות, וכן, את עמדת סגל הרשות בקשר אליהם. הדוח מופנה לתאגידים מדווחים, לשמאים, למעריכי שווי ולציבור המשקיעים. זאת לשם שיפור וטיוב השיטות המיושמות והגילוי במסגרת הערכות השווי. בין היתר, הממצאים נוגעים לנושאים הבאים: שימוש בגישת ההשוואה מקום בו לא ניתן לזהות/לאתר עסקאות בנכסים דומים; שימוש במקדם אקוויוולנטי לצורך העמסת שטחים ציבוריים; ההנחות בנוגע לשטחים פנויים; ביסוס שיעור ההיוון שנקבע בהערכת השווי; היקף הגילוי בהערכות שווי ושמאויות; בחינת סבירות הנחות ההנהלה; ועוד.

לדוח הממצאים שפרסמה רשות ניירות ערך לחצ/י כאן.

יוזכר, כי הוראת השעה המאפשרת תשלום גמול השתתפות מלא לדירקטורים בגין ישיבות באמצעי תקשורת חלה ביחס לישיבות המתקיימות ב"תקופת ההגבלות" בלבד, אשר חלה כל עוד עומדת בתוקף הכרזה על מצב בריאותי מיוחד או מצב חירום בשל נגיף הקורונה מכוח חוק סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020. יצוין, כי ההודעה האחרונה בעניין "החלפת הכרזה על מצב חירום בהכרזה על מצב בריאותי מיוחד בשל נגיף הקורונה" שפורסמה ברשומות ביום 1 במרס 2022 פקעה ביום 2 ביוני 2022.

לפיכך, וכל עוד לא ייקבע אחרת, נכון למועד זה, הוראת השעה בעניין תשלום גמול מלא לדירקטורים בגין ישיבות שהתקיימו באמצעי תקשורת איננה בתוקף עוד.

המידע הכלול במזכר זה נמסר בתמצית ולמטרות אינפורמטיביות בלבד, במטרה להפנות את תשומת הלב לקיומו של עדכון בנושא מסוים, ואין בו להוות תחליף לייעוץ המשפטי הנדרש בכל מקרה לגופו. אין המשרד מתחייב לעדכן את האמור במזכר זה או את המכותבים אליו בשינויים במצב הנורמטיבי, החוקי או אחר שיש לו השלכה על האמור במזכר זה.