אם אתה בן תרבות המערב, נסיעה לעיר סיביו ברומניה, המשמשת גם כבירת מחוז סיביו בטרנסילבניה – אזור נרחב המכסה את חלקה המרכזי של המדינה, עשויה לעורר בך מגוון של אסוציאציות. חובבי הקולינריה לדוגמה יעלו מיד על השולחן את הנקניק המשובח של סיביו, נקניק סלאמי יבש העשוי בשר חזיר, או סוס, ששמו מפורסם בכל העולם. אחרים ילכו על טרנסילבניה, אותו חבל ארץ עמוס בהיסטוריה עשירה ומורכבת במיוחד שנחרטה במשך 1000 השנים האחרונות, תוצאה של מעורבותם של מדינות ולאומים שונים ברחבי אירופה של העבר וההווה. זה לא סתם שאתה נוסע בחבל סיביו ורואה שמות של כפרים וערים בשלש שפות, הונגרית, גרמנית ורומנית. ואי אפשר, כמובן, להימלט מהערפדים והרוזן דרקולה, הד מתגלגל לאותו רומן מפורסם שנכתב בשנת 1897 על ידי סופר אירי בשם ברם סטוקר, ושעלילתו משמשת עד היום מקור לא אכזב לספרים, סרטים וסדרות טלוויזיה למכביר.
פיאצה מארה, הכיכר המרכזית של סיביו | צילום: שאטרסטוק
העיר סיביו הממוקמת במרכז המדינה היא אחת מאותן פנינות נסתרות שצריך לגלות ולחשוף לאט לאט. הנה ציטטה מתוך כתבה מרתקת באתר מסע אחר ובהחלט מומלצת לקריאה: "כמתוך ספר נפרשת מול העיניים תמונה של עיירה גרמנית מימי הביניים: קו הרקיע שלה מצטייר על רקע הרי הקרפטים מדרום, על העיר העילית חולשת כנסייה גותית גדולה, והעיר התחתית משתרעת עד נהר צ'יבין (Cibin). כל הבניינים המרכזיים מרוכזים בעיר העילית, אבל הקסם של העיר התחתית טמון במבוך של שבילים צרים ובתים בני מאות שנים, מלאים בפרטים שובי לב".
המוזיאון הפתוח אסטרה
מחוז סיביו מספק אטרקציות בשפע. אם אתם ממוקמים בעיר עצמה ותרים אחר חוויות ומקומות מרתקים לטייל בהם, כל מה שאתם צריכים זה לקום בבוקר ולבחור לכם כיוון. סביר להניח שזו שתהיה עסקה טובה.
בחרתם לדוגמה בדרום, לא תתאכזבו. ארבעה קילומטרים בלבד דרומה מסיביו נמצא המוזיאון הפתוח "אסטרה" (ASTRA). המונח מוזיאון נתפש אצלנו כמקום תרבותי ומהוגן, תחום בתוך קירות. אלא שכאן המוזיאון נמצא בחוץ, באוויר הפתוח. מדובר ללא ספק באחת התצוגות היותר מרשימות בכל מה שקשור בתרבות עממית ומסורתית. "אסטרה" שוכן בשמורה טבע יפה, המעוטרת בשני אגמים מלאכותיים, ומהווה מעין כמוסת זמן גדולה שבה אתה יכול להלך בעולם של פעם. המקום מייצג בעצם ארבעה מוזיאונים בתחומי התרבות והאתנולוגיה, לרבות סדרה של מעבדות לשימור ולמחקר, וכן מרכז תיעוד.
המוזיאון הפתוח אסטרה. עולם של פעם בלב שמורת טבע | צילומים בכתבה: עמי בן-בסט
אפשר להלך כאן בעשרות השבילים שבחורש, ולראות עשרות רבות של בתים ובניינים, בהם כנסיות ובתי עץ עתיקים, לחוות סדנאות בתחומי החיים בעבר הרחוק, ובאותה ההזדמנות להציץ במטעי פרי, כבשים הרועים באחו, מכונות ודגמים כלים עתיקים, לרבות דגמים נדירים של טחנות מים ורוח מהעבר הרחוק. כתובת: str. Pădurea Dumbrava, nr. 16-20, פרטים נוספים (באנגלית) כאן >>
כביש הטראנספגרשאן והאגם
בדיוק כמו שהערפדים דומיננטיים בפולקלור של טרנסילבניה (בעיקר במחוז וולאכיה) ברומניה, הרי הקרפטים דומיננטיים בגאוגרפיה שלה. שלושת הרכסים של הקרפטים תופסים כשליש משטחה של המדינה, ויוצרים, במבט מלמעלה, צורה של חצי ירח. אם אנחנו יוצאים מסיביו לכיוון דרום-מזרח נגיע לאחר כשעה נסיעה לרכס הררי השייך לשרשרת הקרפטית והמכונה הרי פאגארש (Făgăraș). פסגתו מתנשאת לגובה של כ-2,500 מטר, אולם מה שמעניין אותנו הוא אגם קטן המונח לו בשקע שנוצר ברכס – אגם בלאה (Bâlea Lake).
בקתת אירוח ליד אגם בלאה. מיקום אידיאלי למטיילים, גולשי סקי (בחורף) וגם לחתנים וכלות
רגע לפני שנגיע אל האגם צריך להגיד משהו על הדרך עצמה, כביש המכונה הטראנספגרשאן (Transfăgărășan). הכביש המתפתל והיפהפה הזה, שנבנה בשנות ה-70 של המאה הקודמת תחת שלטונו (הקומוניסטי) של צ'אוצ'סקו, נועד מלכתחילה להוות נתיב צבאי אסטרטגי שחצה את רכס הפאגארש והיה אמור לשמש דרך נגישה למעבר צבא יבשתי במקרה של פלישה סובייטית. את הכביש, שאורכו הכולל מגיע לכ-90 ק"מ, סללו אנשי הצבא הרומני בעבודה רציפה שארכה למעלה מארבע שנים, כולל במהלך החורפים הקפואים במקום. סלילת הטראנספגרשאן גבתה לא רק כסף רב, אלא חייהם של מאות עובדים.
כביש הטראנספגרשאן עוצר הנשימה מתעקל במישור הררי בינות עצי החורש
הדרך מתעקלת בצורה אלגנטית במישור ההררי ובינות לחורש הירוק והיא פשוט עוצרת נשימה. כאשר אתה מגיע לפסגה בגובה של כ-2,034 מטר אתה בא על שכרך. הרכס כולו, כולל אגם בלאה, נוצרו בעבר הקדום כתוצאה מקרחוני ענק שנמסו ועיצבו את הגיאוגרפיה הקיימת במקום. לצד האגם ממוקמות שתי בקתות אירוח שמאחסנות את המטיילים, חובבי הטרקים וגולשי אתר הסקי הפועל במקום בימי החורף. קשה קצת להאמין, אבל אגם בלאה, כנראה בזכות יופיו וייחודו, משמש גם כאתר חתונות. אי אפשר היה שלא להתפעל מאותו זוג (ראו תמונה) שבחר להתחתן בטמפרטורות של 5-4 מעלות.
חתונה לצד אגם בלאה. בחוץ הטמפרטורה כחמש מעלות
מידיאש: בית כנסת וטיל בחצר
סיביו. נוסעים צפונה. היעד הראשון הוא העיר מידיאש (Mediaş), טרנסילבניה (כשעה נסיעה). אחר כך, כ-20 דקות נסיעה מזרחה משם, נמצא היעד השני: ארץ הכנסיות המבוצרות. האזור כולו יושב החל מהמאות ה-12-13 בסקסונים (שבטים גרמניים) שבנו כאן כפרים וערים שנושאים את החותם הגרמני גם בימינו אלה.
בית הכנסת במידיאש. הבניין המרשים יכול להכיל עד אלף מתפללים
בעבר הרחוק הייתה בעיר מידיאש גם קהילה יהודית גדולה, ונבנה בית כנסת גדול ומרשים במיוחד. בית הכנסת הזה כמעט אינו מוכר, למרות שמדובר בבניין מפואר במיוחד שיכול להכיל עד 1000 מתפללים. מסתבר כי אחרי מלחמת העולם שנייה רוב היהודים נטשו את העיר ובית הכנסת הגדול נותר בשיממונו. במקום יכולנו לראות תקרה רעועה וקירות מתקלפים בצד הרבה כתבי יד וספרי קודש נטושים. נראה כי בשנים האחרונות נעשים במקום מאמצי שימור ושחזור ויכול להיות שיהיה סוף טוב יחסית לסיפור הזה.
התקרה המתקלפת של בית הכנסת. מרבית היהודים עזבו את מידיאש אחרי מלחמת העולם השנייה
במהלך נסיעה ברחוב המרכזי החוצה את העיר מידיאש קשה שלא להיתקל במראה הזוי משהו; בית עם רקטה גדולה הונחת בחצרו, כאילו מוכנה לשיגור. המדובר בביתו של הרמן יוליוס אוברט (Oberth), פיזיקאי ומהנדס אוסטרו-הונגרי שהיה מחלוצי האווירונאוטיקה ומדע הטילים והיה שותף בפיתוח רקטת ה-V2 עבור המשטר הנאצי במלחמת העולם השנייה, ומאוחר יותר, גם במחקר ופיתוח טילים בארה"ב שלאחר המלחמה. אוברט נולד אמנם בסיביו, אבל עבר בצעירותו למדיאש, שם שימש כמורה לפיזיקה ומתמטיקה בתיכון בעיר, וזו הדרך בה בחרו ראשי העיר להנציח אותו.
מראה לא שגרתי: הרקטה בחצר ביתו של אוברט
הכנסייה המבוצרת של ביירטאן
ממידיאש אנו פונים מזרחה, בואכה הכפר ביירטאן (Biertan) עם הכנסייה הלותראנית הגדולה והמבוצרת שבו. ביירטאן הוא אחד מקבוצה של כפרים באזור שיש בהן כנסיות בצורות. הרקע לסיפור הזה ולמדיניות ההתבצרות הזאת הם הקרבות והסכסוכים הבלתי פוסקים שהתושבים הסקסוניים, בני המקום, נאלצו לעבור ולהתמודד במהלך התקופות, לרבות פלישות מבחוץ, החל מהאימפריה המונגולית ועד העות'מאנית. מתוך כך, חלקה הדרום-מזרחי של טרנסילבניה עמוס בעשרות רבות של כנסיות מבוצרות שנבנו במקום בין המאות ה-13 ל-16 ושרדו עד היום, רובן במצב טוב.
הכנסייה המבוצרת בביירטאן, אתר מורשת עולמית
אחת מהכנסיות היותר מרשימות מצויה בביירטאן (Biertan), אתר מורשת עולמית של אונסקו. הכנסייה המרשימה היא למעשה מתחם מבוצר, הכולל חומה וארבעה מגדלי שמירה, לרבות קו ביצורים נוסף שנבנה מאוחר יותר במאה -16. אחד המבנים היותר מלבבים בכנסייה הזאת נועד לבני זוג נשואים אשר ביקשו להיפרד. הם נדרשו לשהות במשך שבועיים בחדר קטן יחסית, לחלוק אוכל ומיטה אחת. מספרים כי במשך 300 שנה שבהן היו בישופים במקום, רק זוג אחד ביקש להתגרש עם תום השהות בכנסייה.
החדר שאליו הוכנסו המבקשים להתגרש. אחרי שבועיים באינטימיות כפויה, רק מעטים המשיכו עם הגירושים
הנסיעה חזרה לסיביו מזמנת, בדיוק כמו הנסיעה לכאן, שפע של מראות פסטורליים של נוף עירוני וכפרי קסום. מחלון המכונית אפשר לראות בקתות פשוטות, חלקן צבעוניות, נטועות לצדי הכביש, כאשר מאחוריהן שדות תבואה עם כרכרות סוסים ואיכרים בני המקום, בחלקם צועניים, שהופכים את הנסיעה לחוויה צבעונית ואסתטית. הוסיפו לזה את הדמויות המהלכות או לעיתים ישובות בפתחי הבתים, ותקבל תמונה מרגשת של חיים פשוטים, כמו בסרט צועני ישן.
נשים מקומיות משוחחות על מפתן הבית. מסוג המראות שמוסיפים צבע ועניין לטיול
____
הכותב היה אורח של חברת התעופה WizzAir ושל לשכת התיירות של סיביו. וויז אייר מציעה שתי טיסות ישירות שבועיות מנתב"ג לסיביו במהלך כל השנה בימי שלישי ושבת, במחיר של החל מ-129 שקל לכיוון.