$$Events$$

15 ינו' 2018
18:00

המחלקה לסיעוד בביה"ס למקצועות הבריאות הקהילתיים על שם רקנאטי,
מתכבדים להזמינכם להרצאתה של:

 

אילנה דובקין

 

מנחים: ד"ר דנה זילברמן-קרביץ, ד"ר ורד דלבר, פרופ' פסח שוורצמן

 

יועצת: גב' ולדה שור

 ​

בנושא:

סיפור מקרה: תפיסת המסוגלות העצמית של אחים ואחיות בטיפול בסוף החיים

 במרכז רפואי רב-תרבותי

 

 

ההרצאה במסגרת הסמינר המחלקתי תתקיים ביום ב', 15.01.2018, בשעה 18:00, בנין דייכמן ,חדר 123

הסמינר מיועד לסגל בית הספר למקצועות הבריאות ולתלמידי התואר השני בסיעוד.
ציבור הסטודנטים, סגל המרצים ועובדי המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה מוזמנים
.

 


תקציר

עבודת תזה במסגרת תואר מוסמך בסיעוד:

סיפור מקרה: תפיסת המסוגלות העצמית של אחים ואחיות בטיפול בסוף החיים

 במרכז רפואי רב-תרבותי

מאת: אילנה דובקין

        מנחים: ד"ר דנה זילברמן-קרביץ, ד"ר ורד דלבר, פרופ' פסח שוורצמן יועצת: גב' ולדה שור

 

רקע: מרבית המטופלים בעולם המערבי נפטרים בבתי החולים הכלליים ומטופלים בסוף חייהם בידיי אחים ואחיות. הטיפול הפליאטיבי הנו גישה טיפולית כוללנית לניהול הטיפול בתקופת סוף החיים, הטיפול מתמקד בשיפור איכות חיי המטופל, הפחתת הסבל, מתן תמיכה למטופל ומשפחתו וסיוע בקבלת ההחלטות הטיפוליות. ההתנהגות הטיפולית של הצוות הסיעודי בחולה הנוטה למות, מושפעת מתפיסת המסוגלות העצמית, הידע והעמדות כלפיי הטיפול הפליאטיבי. המחקר הינו חלק ממחקר רב מרכזי, שבחן התנהגות טיפולית של צוות סיעודי בבתי חולים כללים בארץ בקרב חולים הנוטים למות.

מטרת המחקר: בחינת עמדות, ידע ותפיסת מסוגלות עצמית של הצוות הסיעודי בטיפול הפליאטיבי בחולה הנוטה למות במחלקות לאשפוז כלליות במרכז רפואי רב תרבותי.

שיטת המחקר: זהו מחקר חתך תיאורי הנערך בקרב אחים ואחיות בבית חולים ממשלתי פריפרי בצפון הארץ העובדים במחלקות אשפוז כלליות של טיפול במבוגרים, מרפאה אונקולוגית, יחידות לטיפול נמרץ ומיון באמצעות שאלונים לדיווח עצמי. המדגם כלל 150 משתתפים שנדגמו בשיטת דגימת לא אקראית (ע"י דגימת נוחות). מילוי השאלונים היה אנונימי והסכמה ניתנה בעצם מילוי השאלון ומסירתו לחוקרת. השאלונים נאספו במהלך ארבעה חודשים. הנתונים הוזנו לגיליון SPSS ועברו ניתוחים סטטיסטים בהתאם להשערות המחקר

תוצאות המחקר: נמצא כי אחיות אונקולוגיות גילו פחות ביטחון בטיפול בסימפטומים של מטופלים הנוטים למות t=3.64 p< .001)) וגם כי אחיות אונקולוגיות תופסות באופן משמעותי וחיובי יותר את הטיפול בנוטים למות מאשר אחיות מחלקות אחרות t=2.83 p< .05)). בנוסף נמצא כי השכלה נוספת (קורס על בסיסי) כן הניבה הבדל מובהק p= .014, F(1,147)=6.17 ולא נמצא קשר בין ותק לבין טיפול בסוגיות וסמפטומים בטיפול פליאטיבי וגם לא נמצא קשר בין רמת ידע לבין תפיסת מסוגלות עצמית בטיפול פליאטיבי. נמצא כי כאשר מוות נתפס כמפלט מהעולם הזה או כחלק טבעי מהחיים, כך עולה הביטחון בטיפול בסימפטומים (p< .01) ובטיפול בסוגיות (p< .01) בקרב המטופלים הנוטים למות. ברגרסיה לניבוי ביטחון בטיפול בסוגיות בטיפול פליאטיבי נמצא מודל רגרסיה סופי מובהק. F(3,143)=10.63, p < .001) ), המסביר 18% מהשונות: ככל הרואים את המוות כסיום הסבל בעולם הזה ופחות מפחדים ממנו, כך עולה הביטחון בטיפול בסוגיות העולות בטיפול פליאטיבי. נמצא הבדל בין יהודים לדתות אחרות בידע ובמימד המפלט בעמדה כלפי מוות.

מסקנות והמלצות: בימים אלה עולה החשיבות של הטמעת טיפול פליאטיבי בכל המסגרות טיפוליות תוך כדי ההתייחסות הרב תרבותית במתן טיפול למטופלים, בייחוד בטיפול במטופלים בסוף חיים. למחקר זה חשיבות רבה בהבנת אתגרים העומדים בפני אחים ואחיות בטיפול פליאטיבי. גם מסקירת ספרות עולה שליווי החולים הנמצאים בסוף החיים מציב בפני האחיות המטפלות אתגרים רבים  הקשורים לידע, לרגשות, לסביבה ארגונית ולתמיכה. אחים ואחיות נדרשים להפגין ידע מקצועי ניכר באיזון סימפטומים, ולהתמודד עם סוגיות אתיות ורגשיות הכרוכות בטיפול בחולה הנוטה למות. בכדי לשפר את תפיסת המסוגלות העצמית ולהגיע לשינוי בהתנהגות הטיפולית נדרשת תכנית התערבות הכוללת למידה והתנסות קליני.