למה הימין מתכוון כשהוא מדבר על סיפוח?

קודם כל להבטיח את זכויות היתר של המתנחלים, הסיפוח יבוא אחר כך. בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר בהתנחלות במזרח ירושלים, אפריל 2021 (צילום: אוליביה פיטוסי / פלאש 90)

היה רגע אחד ב-2020, שבו נראה היה שהימין המתנחלי יצליח להגשים את מטרתו האולטימטיבית. היו אלה שלהי ימי ממשל טראמפ, וראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצהיר כי קיבל אור ירוק מהבית הלבן לספח חלקים מהגדה המערבית. הרגע הזה התברר, בדיעבד, לא רק כחולף, אלא גם כפיקטיבי. מהר מאוד טראמפ הודיע כי לא יגבה את תוכנית הסיפוח, בעודו מבהיר בדיוק מה הוא חושב על נתניהו.

בניגוד לכל הציפיות, נתניהו גם לא רווה נחת בקרב הבסיס האלקטורלי שלו: מנהיגי המתנחלים יצאו בנחרצות כנגד תוכנית הסיפוח. אי אפשר היה לפספס את הדרמה שהתחוללה בימין, דרמה שלבטח תפסה את נתניהו לא מוכן. דוברים בולטים בתנועת ההתנחלות יצאו לתקשורת בסערה ולא חסכו את שבטם מנתניהו. אך ההסברים שניתנו לה, לטעמי, רחוקים מלסבר את האוזן.

כידוע, סיפוח הגדה הוא המטרה המוצהרת של תנועת ההתנחלות. זה כמובן לא חדש. סיפוח השטחים היה אחד מהעקרונות שהניעו את תנועת גוש אמונים מהקמתה. תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה לימדה את המתנחלים שכל עוד השטחים לא מסופחים באופן פורמלי, אין בידיהם כלים חוקיים להתנגד להחלטות ממשלה לפנות התנחלויות. פינוי גוש קטיף, לפיכך, הכניס תחושת דחיפות בתנועה, ומזה למעלה מעשור קמפיינים לקידום תוכניות סיפוח נמצאים בראש סדר העדיפויות שלה.

השיחה מגיעה אליך

רוצה לקבל את מיטב הסיפורים של שיחה מקומית ישר למייל? הניוזלטר השבועי שלנו הוא התשובה בשבילך.

שם מלא

כתובת האיימיל שליחה

ארגונים לקידום רעיון הסיפוח מפרסמים שלל מאמרים על הנושא, מגייסים תמיכה, מארגנים כנסים, ומריצים קמפיינים ציבוריים. ישנה גם קבוצה בולטת של חברי כנסת המקדמת חוקי סיפוח דה פקטו והצעות חוק של סיפוח דה יורה. בעוד שסיפוח הגדה המערבית כולה היא עדיין המטרה הסופית, תוכניות לסיפוח חלקי, בין אם של גושי ההתנחלויות, ובין אם של כל שטח C, סומנו כשלב ביניים שיסיר את איום הפינוי מההתנחלויות.

ההתנגדויות הנחרצות של מנהיגי המתנחלים להצהרה של נתניהו, לפיכך, היו מפתיעות. המתנחלים הסבירו את התנגדות שלהם כנובעת מפרטי התוכנית. הם טענו שתוכנית טראמפ/נתניהו תסלול את הדרך למדינה פלסטינית, שהיא תהווה למעשה ויתור טריטוריאלי על שטחי A ו-B ו"תפקיר" התנחלויות מבודדות. היו גם מי  שטענו כי סיפוח חלקי שגוי בעיקרו, מכיוון שהוא עשוי לשמוט את הקרקע מתחת לאפשרות סיפוח הגדה כולה.

התנגדות לא צפויה. נתניהו, במסיבת עיתונאים על סיפוח בקעת הירדן, ספטמבר 2019 (צילום: הדס פרוש / פלאש90)

הסברים אלה הופיעו לא רק בערוצי התקשורת המרכזיים, אלא גם בתקשורת של הימין ובפורומים המוקדשים לקידום רעיון הסיפוח, כך שאל לנו לשער כי מדובר בניסיון להסתיר את המוטיבציות האמיתיות של הדוברים. אבל לא קשה להבחין שמשהו לא מסתדר בטענות האלה.

כבר מלכתחילה היה ברור כי תוכנית טראמפ/נתניהו לא תוביל להקמת מדינה פלסטינית, ושהיא לא באמת תכפה "ויתורים" טריטוריאליים על ישראל. כמו כן, כפי שתנועת ההתנחלות יודעת היטב, כל הסכמה שכזו מהווה קרש קפיצה להשתלטות ישראלית על שטחים נוספים. כתנועה שמתגאה בשכלול "שיטת הסלאמי" לדרגת אמנות, גם ברור לגמרי שסיפוח חלקי (לכשעצמו) לא יסכל את הסיפוח המלא.

מהי ריבונות

אז איך אפשר להסביר את ההתנגדות הזו? מה הניע את דוברי המתנחלים לצאת נגדה? בשביל להבין זאת, צריך להקדיש תשומת לב זהירה לאופן שבו המתנחלים מדברים על המושג ה"ריבונות" כשהם מדברים על סיפוח.

בשימוש השגור, "ריבונות" מתאר את החלת החוק הישראלי במלואו, ובאופן פורמלי, על אזורים בגדה המערבית. משתמע מכך שהשטח המסופח יהווה חלק משטח מדינת ישראל לכל דבר ועניין. אבל, כפי שאיאן לוסטיק מראה, זה לא האופן שבו דוברי המתנחלים מדברים על ריבונות.

שלמה נאמן, שנבחר בספטמבר אשתקד לשמש כיו"ר החדש של מועצת יש"ע, מסביר את ההבדל בין מה שהוא מכנה "ריבונות מלמעלה" ל"ריבונות מהשטח" על ידי הנגדת רמת הגולן ומזרח ירושלים להתנחלויות: "ברמת הגולן, לדוגמה, יש ריבונות, אבל איפה היהודים?… ב[מזרח] ירושלים קיימת ריבונות, אבל בשועפאט ובשכונות מזרח העיר אתה לא מרגיש ריבונות". לעומת זאת, הוא טוען ש"כשאתה מסתובב במעלה אדומים, באריאל, בחלק גדול מגוש עציון, בביתר עילית, אתה רואה ריבונות".

אז מה היא אותה הריבונות, שנאמן לא מרגיש ברמת הגולן או במזרח ירושלים? הוא לא מדבר על היעדר של אכיפת חוק או על ריק משילותי. מה שמפריע לו בשועפאט היא נוכחות של פלסטינים, ומה שחסר לו ברמת הגולן היא נוכחות של יהודים. הריבונות שנאמן רוצה להחיל, לפיכך, אינה המושג החוקי והאזרחי; ריבונות עבורו היא מושג לאומי.

בגוש עציון אתה מרגיש ריבונות. יו"ר מועצת יש"ע שלמה נאמן, ינואר 2022 (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

הריבונות הזאת אינה ריבונות של מדינת ישראל, אלא ריבונות של עם ישראל. במילים אחרות, ריבונות לשיטתו היא עליונות יהודית. לכן, הוא מוצא את אותה ה"ריבונות מהשטח" בהתנחלויות, שבנויות על אקסקלוסיביות יהודית, אף שהן לא חלק ממרחב הריבונות הפורמלית של המדינה. הבנה זו של ריבונות מאפשרת לו לצאת בהצהרה שתשמע אבסורדית למשפטן או חוקר מדע המדינה: שריבונות "חזקה מכל פוליטיקה".

סיפוח כאיום

כל זה עדיין לא מסביר מה הפריע למנהיגי תנועת ההתנחלות בתוכנית הסיפוח של נתניהו. ניתן היה לשער, כפי שמשתמע מדברי נאמן, שהחלת ריבונות פורמלית תהיה קרש מקפצה להגשמת ה"ריבונות בשטח" שאליה הוא שואף. כפי שהוא עצמו אומר: "אנחנו חייבים להבין שעם החלטת הריבונות המשימה רק מתחילה".

אולם ניתן לראות ששתי המשמעויות האלה של ריבונות למעשה לא רק נבדלות זו מזו, אלא בעצם מנוגדות. אף שבאופן עקרוני הן לא סותרות זו את זו, אם נסתכל על האופן שבו העליונות היהודית מיושמת על ידי המתנחלים בגדה, נגלה שהן אינן מתיישבות זו עם זו. ההתנגשות נובעת מהסיבה הפשוטה שרבים מהאמצעים שדרכם העליונות היהודית מופיעה בגדה לא יעמדו במבחן החוק הישראלי.

מדינת ישראל אמנם מעניקה זכויות יתר לאזרחיה היהודים במגוון תחומים – מדיור וזכות לקרקע, דרך הגנה על חופש הביטוי והזכות לחופש התאגדות, ועד הזכות לאזרחות. עם זאת, החוק בישראל עדיין כולל רכיבים (יש שיגידו: שרידים) ליברליים. כך שאף שהאוכלוסייה הפלסטינית בתחומי הקו הירוק זוכה למעמד של אזרחים סוג ב', ולמרות הדריסה השיטתית של הזכויות הקולקטיביות והזהות הלאומיות שלה, החוק עודו משמר אלמנטים שמעמעמים את הפגיעה בזכויות הפרט של האזרחים הפלסטינים בישראל.

כששטחי הגדה שיסופחו יוכפפו לחוק הישראלי, הם יחשפו את העליונות היהודית במרחב הזה למבחן החוק. כך, לדוגמה, התנחלויות שיסופחו יתקשו לשמור על היותן מרחבים של טהרה יהודית (כפי שניתן ללמוד מהכניסה של תושבים פלסטינים לשכונות היהודיות במזרח ירושלים, דוגמת הגבעה הצרפתית או פסגת זאב).

סיפוח גם יוביל להכפפה של אזורים בגדה לתוכניות מתאר ולתקנות בנייה. רגולציה שכזו תגביל בהכרח את ההשתלטות הפרועה על קרקעות באמצעות בניית מאחזים ושכונות לווין ללא היתר או הסדרה.

ואולי יותר מהכל, ההחלה הפורמלית של שלטון החוק תאיים על הביטוי המובהק ביותר של העליונות היהודית בגדה: המיליציות החמושות של המתנחלים שמטילות טרור על חקלאים פלסטינים ותושבי האזורים הכפריים.

להבטיח את זכויות היתר. מתנחלים ליד המאחז ״מעלה אהוביה״, דצמבר 2020 (צילום: אורן זיו)

ניתן לראות, לפיכך, שהתנגדות המתנחלים לתוכנית נתניהו לא נבעה מחילוקי דעות טקטיים. ברגע שהסיפוח נעשה אפשרות קונקרטית, ונדמה היה שהוא עוד רגע הוא מיושם, הנהגת המתנחלים נבהלה מההשלכות שלו, ועשתה כל שביכולתה לסכל את יישומו. התנגדות זו של המתנחלים חשפה שהלכה למעשה, הם מתנגדים לסיפוח הגדה.

כל זה לא אומר שמנהיגי המתנחלים לא רוצים גם סיפוח פורמלי, שיבטיח את ההתנחלויות מפני נסיגות ופינויים. אבל כדי שסיפוח שכזה לא יסכן את משטר העליונות היהודית שכבר התבסס בשטח C, עוד מלאכה רבה בידיהם. ואת המלאכה הזו ממשלת הימין הקיצוני לקחה על עצמה להוציא אל הפועל.

השינויים החקיקתיים והרפורמות של בתי המשפט שממשלת הימין הקיצוני מקדמת במרץ מאז הקמתה נועדו לפתור אחת ולתמיד את המלכוד שהסיפוח מציב עבורם. במילים אחרות, השאיפה של שותפי נתניהו בממשלה החדשה היא לעצב את החוק ואת המערכת המשפטית בישראל בהתאם להיגיון התנחלותי, על מנת שישרתו את העליונות היהודית.

התוכניות של הממשלה הנוכחית ליישום שינויים מהותיים בחוק ובמשפט בישראל חושפת את מה שבעצם מסתתר מאחורי הקמפיינים ל"החלת ריבונות". השאיפה האמיתית היא לא לספח את ההתנחלויות למדינת ישראל, אלא להפך: לספח את ישראל הפורמלית להתנחלויות.

ד"ר מירב אמיר היא מרצה בכירה לגיאוגרפיה באוניברסיטת קווינס, בלפסט