חובת דיווח על החזקת מטבעות קריפטו ותשלום "מס יציאה": הכל על הרפורמה המסתמנת במיסוי בינלאומי

הוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי הגישה היום (א') את המלצותיה למנהל רשות המסים, ערן יעקב. בראש הוועדה עמד סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים, רו"ח רולנד עם-שלם, והיא כללה נציגים מרשות המסים ומינהל הכנסות המדינה לצד נציגים של הלשכות המקצועיות: לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס.

● רשות המסים מעלה את חוק מילצ'ן על המוקד 

בשבוע בעבר חשף גלובס את ההמלצות הסופיות של הוועדה, שכוללות כמה מהפכות דרמטיות בתחום המיסוי הבינלאומי ובחובות הדיווח. לרפורמה המומלצת, שגיבושה נחשף לראשונה בגלובס בספטמבר 2019, תהיה השפעה דרמטית על אנשי עסקים ישראלים, על אלפי ישראלים היוצאים לרילוקיישן ועל משפחות המעדיפות להתפצל ולא להצטרף לבן או בת הזוג היוצאים לתקופה ממושכת בחו"ל, וזאת משיקולי מס.

הרפורמה - שקובעת כללים ברורים בנוגע למי נחשב תושב ישראל לצרכי מס, מפיחה חיים ב"מס היציאה" מהארץ (מס שמוטל על היורדים מהארץ, וקיים בחוק אך כמעט מעולם לא נגבה בפועל), מרחיבה את חובות הדיווח לרשות המסים וכוללת גם חובת דיווח ספציפית על החזקת מטבעות וירטואליים - טעונה אישור של מנהל רשות המסים שאמור לבחור אילו מההמלצות לקדם בחקיקה; אך ניתן להניח כי לאור העדכון השוטף של מנהל הרשות על עבודת הצוות, כלל ההמלצות יאושרו על ידי מנהל רשות המסים.

השלב הבא יהיה לנסח את ההמלצות להצעות חוק, ולעבור את המשוכות של ועדת הכספים והכנסת, אבל גם כאן נראה שדרכן של ההמלצות סלולה כיוון שהן גובשו על ידי צוות שהורכב מכל מי שיכול להעלות התנגדויות לחקיקה (כמעט). בצוות - בראשות רונלד עם שלם, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים - ישבו נציגים מהחטיבה המקצועית, מהחטיבה המשפטית ונציגים מיחידות השדה ברשות המסים, נציגות בכירה ממנהל הכנסות המדינה וכן נציגי הלשכות המקצועיות, לשכת עורכי הדין, לשכת רואי החשבון ולשכת יועצי המס.

רגע לפני שההמלצות מנוסחות להצעות חוק ומונחות על שולחן הכנסת, מבהירים מומחי מיסוי שישבו בוועדה מה בדיוק הרפורמה המסובכת - הפרושה על פני כ-120 עמודים - אומרת עבור תושבי ישראל שמתנהלים מול חו"ל "במילים פשוטות".

ההמלצה: קביעה מיהו תושבות ישראל לצרכי מס ברילוקשיין

מי נחשב תושב ישראל לצרכי מס, גם לאחר שיצא להתגורר בחו"ל?
עו"ד טל עצמון, סגן שותף מנהל, ראש מחלקת מיסים (משותף) במשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, ומי ששימש כאחד מנציגי לשכת עורכי הדין בוועדה שגיבשה את הרפורמה: "הוועדה מציעה לקבוע חזקות חלוטות (סופיות, ולא ניתנות לערעור) אשר בהתקיימן תיחשב תושב חוץ או תושב ישראל.

קיימות 3 חזקות הקובעות שתהיה תושב ישראל ללא יכולת לסתור זאת. עצמון: "אם שהית 183 ימים בישראל במשך שנתיים רצופות, אתה תושב ישראל; אם שהית בישראל 100 ימים וסך של 450 ימים או יותר בשנת המס והשנתיים שקדמו לה, ואתה לא תושב מדינת אמנה ששהה בה לפחות 183 ימים, אתה תושב ישראל; אם אתה ובן/בת הזוג שהיתם בישראל 100 ימים לפחות, אתם תושבי ישראל".

מתי אחשב בוודאות תושב חוץ ולא אשלם מס בישראל?
לגבי השאלה מיהו תושב חוץ, קיימות בהמלצות לא פחות מ-6 חזקות חלוטות (שלא ניתנות לערעור) אשר בהתקיימן ישראלי שעזב לחו"ל יחשב "תושב חוץ". לדברי עצמון: "חזקות אלה קובעות שהות בישראל של בין 30-99 ימים, כאשר הימים משתנים בתלות בבן זוג ובשהותו בישראל, במועד השהות בישראל (תחילת או סוף שנת המס לעומת אמצע שנת המס), ובמשך התקופה ששהית מחוץ לישראל (לפחות 3 שנים)".

מה קורה אם אני לא נכנס לאף אחת מהחזקות שקובעות תשובות?
עו"ד עצמון: "כל מי שהנתונים לגביו אינם נופלים לתוך אחת החזקות החלוטות, יחול לגביו מבחן מרכז החיים שחל היום, אשר קובע תושבות לפי אוסף נסיבות שתלוי בקשרים עסקיים, חברתיים, משפחתיים וכלכליים לישראל כמו עבודה, בית קבע, משפחה, חשבון בנק, ועוד.

מה קורה אם אני יוצא לרילוקיישן לשנה או שנתיים בלבד?
החוק כיום, וגם הרפורמה המתוכננת, מתייחסים באופן שונה למעבר למדינה אחרת לצרכי עבודה לתקופה של שנה או שנתיים, שבסיומה הישראלי שיצא לחו"ל חוזר לנהל את חייו בישראל לעומת מצב בו החליט אותו אדם לרדת מהארץ ולהגר למדינה אחרת.

יועצת המס גתית שלומי, סגנית נשיא לשכת יועצי המס בישראל, שהייתה שותפה לגיבוש הרפורמה: "מי שצפוי לחזור לנהל את חייו בישראל בתום כשנה-שנתיים ישלם מס בגין הכנסותיו בישראל, בקיזוז המס ששילם מחוץ לישראל במידה ומדובר במדינה שיש לה אמנת מס עם מדינת ישראל. כדי לצמצם מחלוקות, המליצה הוועדה לקבוע מצבים ברורים בהם יראו גם במי שאינו מתגורר כרגע בישראל כתושב ישראל, כך למשל מי שמגיע לביקורים ממושכים בישראל ונמצא 183 ימים בשנה במשך שנתיים, וכך גם מי שהיה בישראל 100 ימים בשנה ויחד עם השנתיים שלפניה סך הכול 450 ימים.

 חברי הוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי / צילום: דוברות רשות המסים

ולהפך, הוועדה המליצה לקבוע גם מצבים ברורים שבהם תחשב כתושב חוץ, למשל אם היית בישראל פחות מ-30 יום במשך 4 שנים רצופות או אם יחד עם בן/ת זוגך הייתם בישראל פחות מ-60 יום במשך 4 שנים רצופות. הוגדרו גם מצבים בהם עליך להציג אישור באיזו מדינה אתה כן תושב לצרכי מס אם תרצה לנתק את תושבותך ממדינת ישראל.

"מעבר זמני לשנה או שנתיים אינו בין המקרים הברורים, ולכן לא תהיה וודאות ותידרש להוכיח היכן מתנהל מרכז החיים שלך, בדיוק כמו לפני הרפורמה. כלומר יבחנו שיקולים כמו היכן ביתך הקבוע, היכן מקום מגורים שלך ושל בני משפחתך, מקום העיסוק, היכן החסכונות וההשקעות, היכן הקשר לארגונים ומוסדות שונים ועוד".

נכון להיום, אם אני שוהה 180 ימים מחוץ לישראל אני בוודאות תושב חוץ ולא אשלם מס בישראל?
יועצת המס גתית שלומי: "אחת הטעויות הנפוצות היא שמי שלא שהה בישראל 183 בשנה מסוימת חושב שהוא לא תושב ישראל, בחלק גדול מהמקרים זה פשוט לא נכון מאחר וקביעת התושבות לצרכי מיסוי נעשית מתוך הסתכלות רב שנתית. דיוני הוועדה התקיימו מרביתם בשנת הקורונה, לא היה ניתן להתעלם מהאבסורד, של אלו שטוענים שאינם תושבי ישראל ולא משלמים מיסים בישראל, אבל הגיעו למדינת ישראל כדי לקבל חיסונים, ששולמו מכספי המיסים של תושבי מדינת ישראל".

ההמלצה: תשלום מס יציאה ודיווח על נכסים

מה זה "מס יציאה"? ומתי אדרש לשלם אותו?
בחוק הישראלי קיים סעיף שקובע "מס יציאה" - מס שמוטל על מי שחדל להיות תושב ישראל, ונועד למסות רווח מנכס שלא מומש לפני שהאדם עזב את הארץ. בפועל כיום לא גובים את מס היציאה. הוועדה מציעה לסגור את הפרצה הזו באמצעות חובת דיווח לרשות המסים בכל ירידה מהארץ; תשלומי חובה בעת העזיבה ודיווחים מדי שנה עד למכירת הנכסים בפועל. הישראלי לשעבר יוכל לבחור לשלם את המס במלואו בעת העזיבה, או לבחור לדחות את התשלום עבור חלק מהמנכסים שבבעלותו, בהתאם לשווי הנכסים שלו והאם בבעלותו נכסים מעל 3 מיליון שקל או מתחת. בכל מקרה, גם אם דחיתם את תשלום המס - תצטרכו להפקיד ערבויות לתשלום ולדווח כל שנה על הנכסים.

אנחנו עוזבים את הארץ ויש ברשותנו תיק ני"ע בשווי של למעלה מ-3 מיליון שקל. מה המשמעות של ההמלצות לגבינו?
עו"ד רחלי גוז-לביא, שותפה ומנהלת מחלקת המסים במשרד עמית פולק מטלון: "לפי ההצעה החדשה, תוך 90 יום ממועד עזיבת ישראל, יהיה עליכם לשלם את המס הרעיוני של רווחי התיק (הרווח התיאורטי ממימוש התיק ברגע שעזבתם את הארץ), וזאת גם אם המניות טרם מומשו לכסף נזיל. ככל ותשובו לישראל תוך 5 שנים, תוכלו להזדכות על המס ששילמתם במועד העזיבה".

אני עומד לצאת לרילוקיישן בחו"ל ואני לא יודע לכמה זמן (בין שנתיים לשש שנים כנראה). יש לי אופציות ששוות המון, דירה בתל אביב וניירות ערך נסחרים בשווי כשני מיליון ש"ח בבנק. האם יחול עלי מס יציאה?
עו"ד טל עצמון: "בהתאם לחלופות השונות להגדרת תושבות המוצעת, לא ברור במועד היציאה אם תחדל להיות תושב ישראל, כיוון שתצטרך לשהות לפחות שלוש שנים בחו"ל כדי לחדול להיות תושב באופן ודאי. אחת הבעיות היא, שההצעה קובעת דיווח בתוך 90 ימים על נכסיך אם יצאת מישראל, ותשלום מס מיידי אם בחרת בכך או במקרים בהם נקבע כי הנכס מחויב במס מיידי, כמו ניירות ערך סחירים. על כן, תהיה חייב לכלכל את צעדיך מראש.

"מס היציאה החדש חל רק אם יש לך נכסים מעל 3 מיליון שקל. אבל אופציות ונדל"ן בישראל מוחרגים מרשימה זו. לכן, אם יש לך אופציות, דירה ותל אביב וניירות ערך בשווי של 2 מיליון שקל, יחול עליך מס היציאה הישן לפיו תוכל לדחות את מועד אירוע המס לגבי ניירות ערך, ואולם עדיין תהיה חייב בהצהרת הון ודיווח תוך 90 ימים מיום היציאה מישראל. דירה בישראל אינה חייבת במס יציאה כיוון שהמיסוי ממילא יהיה בישראל.

"לגבי דירה בחו"ל, אם המס הנובע ממכירתה הוא מתחת ל-1.5 מיליון שקלים, תוכל לדחות את אירוע המס ללא בעיה (וכמובן, תצטרך גם לדווח). אם המס הנובע ממכירתה הוא מעל סכום זה, תחויב בהפקדת ערובה אם תבקש לדחות את המס למועד המכירה בפועל. לגבי ניירות ערך נסחרים ששוויים מעל 3 מליון שקלים - אלה יחויבו במס מיידי כאילו מכרת אותם".

מה קורה אם יצאתי לרילוקיישן ואני לא יודע מתי אחזור?
עו"ד עצמון: "לגבי תושבות בישראל, תצטרך להמתין מספר שנים (לפחות שלוש), על מנת לדעת בוודאות אם אינך תושב ישראל. מאחר ויש חובת תשלום מס יציאה מיידית לגבי ניירות ערך סחירים ששווים מעל 3 מליון שקל, אם הינך מחזיק בכאלה, תצטרך להחליט אם הינך בוחר בניתוק תושבות, דיווח ותשלום מס בתוך 90 ימים, או שאתה טוען שאתה עדיין תושב ישראל, אולם אז אם תנתק תושבות בעתיד, לא תוכל לבחור במסלול המס המיידי".

ההמלצה: דיווח על קריפטו

נתתי לבן שלי 10,000 שקל מכספי הפנסיה להשקיע בביטקוין, אני פנסיונר שלא מרוויח כלום. הביטקוין עלה ל-60,000 דולר, האם אצטרך לדווח? האם זה חייב במס?
אחד הפרקים הדרמטיים בדוח הוועדה לרפורמה במיסוי בינלאומי הוא הפרק שמרחיב את חובות הדיווח לרשות המסים. בין היתר, הוועדה ממליצה להוריד את הסכום המחייב בדיווח נכסים מחוץ לישראל למיליון שקל (כיום עומד על 1.8 מיליון שקל) וכן מחדדת כי הדיווח יכלול "אמצעי תשלום מבוזר" - משפט שמחייב למעשה את כל המחזיקים במטבעות דיגיטליים בהיקף של מיליון שקל ויותר לדווח על כך לרשות המסים.

עו"ד ליאת גרבר, שותפה במחלקת המסים במשרד עוה"ד גולדפרב-זליגמן, בעבר ממונה על החקיקה ברשות המסים וסגנית היועץ המשפטי, מסבירה: "בהתאם להצעת הוועדה, חובת הגשת דוח תחול על כל נכס (כולל מטבעות קריפטו) מחוץ לישראל, ששוויו מעל מיליון שקל. אם שווי סך הביטקוין עבר ביום מסוים בשנה מיליון שקל, הפנסיונר יחויב בהגשת דוח שנתי אפילו אם לו אין כל הכנסה אחרת. עצם החזקת הביטקוין ועליית הערך שלו אינן מחייבות במס (אם הביטקוין לא נמכר ולא הוחלף בכל טוקן אחר)".

קניתי ביטקווין לפני הרבה שנים ב-1000 דולר והוא שווה עכשיו 60,000 דולר לביטקוין. זה מוחזק בארנק. האם אני צריך לדווח על זה? איך אני מחשב את השווי? האם זה חייב במס?
עו"ד ליאת גרבר: "אם שווי סך הביטקוין יעלה ביום מסוים בשנה על מיליון שקל, על פי הצעת הוועדה אותו מחזיק יחויב בהגשת דוח שנתי לרשויות המס, גם אם לא הפיק כל הכנסה מהמטבע (עצם החזקת הביטקוין ועליית הערך שלו אינן מחייבות במס, אם הביטקוין לא נמכר ולא הוחלף בכל טוקן אחר).

"לא נקבע כיצד יש לחשב את השווי, וזו אכן סוגיה שדורשת פתרון כיוון שאין ציטוט רשמי למטבעות הקריפטו, ובניגוד לביטקוין שמצוטט בכל הזירות העוסקות במכירת מטבעות אלה, ישנם טוקנים אחרים הרבה פחות סחירים שיהיה קושי לחשב את השווי שלהם.

"שאלה נוספת היא האם החזקה בארנק נחשבת החזקה בארץ או בחו"ל, מאחר ומדובר בכתובת אלקטרונית ולא בנכס פיסי. הנושא הזה מעורר שאלות לא פשוטות שקיימות היום ממילא בעידן האינטרנט. נזכיר, כי רק לאחרונה קידמה רשות המסים הצעת חוק, בנושא חיוב במע"מ של חברות רב לאומיות המוכרות מוצרים וירטואליים או מספקות שירותים באינטרנט. הצעה זו בסופו של דבר הוצעה מחוק ההסדרים".

ההמלצה: דיווח על מתנות שמתקבלות מחו"ל

דודה גרה בברזיל וקיבלתי ממנה 200,000 דולר מתנה לקניית דירה. האם אצטרך לדווח על כך?
במסגרת הרפורמה ממליצה הוועדה המגבשת גם על הרחבת חובת הדיווח על מתנות המתקבלות מחו"ל. עו"ד טל עצמון: "הוועדה מציעה לקבוע חובת דיווח שנתית על מתנות או תקבולים מחו"ל, בסכום של מעל 500,000 שקל. תצטרך להגיש דוח שנתי בגין קבלת הכסף, גם אין לך כל הכנסה אחרת".

סבא שלי מארה"ב נותן לי מדי שנה מתנה בסכומים משתנים. לאחרונה העביר לי במתנה דירה להשקעה באריזונה בשווי של 300,000 דולר. האם אני חייב לדווח על כך? האם המתנה חייבת במס?
עו"ד עצמון: "הוועדה מציעה לקבוע חובת דיווח שנתית על מתנות או תקבולים מחו"ל, בסכום של מעל 500,000 שקל. אם הסכומים המשתנים שתקבל במהלך שנת המס יעברו סכום זה, תצטרך להגיש דוח שנתי בגין קבלת הכסף, גם אין לך כל הכנסה אחרת. גם דירה בחו"ל נכנסת גם היא לקטגוריה של מתנה, על כן תחויב לדווח. המתנה אינה חייבת במס אם היא מקרוב משפחה וניתנה בתום לב".

המלצה: הקלה ממיסי כפל

מה ממליצה הוועדה בנוגע לחשש מכפל מיסוי בישראל ובחו"ל?
הוועדה ממליצה לצמצם את "שיטת הסלים" הנהוגה כיום באופן שיאפשר לנישומים ליהנות מאפשרויות זיכוי בגין מס זר רחבות יותר. במקום לסווג את הכנסות החוץ ל"סלים" בהתאם לסוגי ההכנסות השונות, יסווגו הכנסות אלו לחמישה סלים בלבד: סל להכנסות פאסיביות; סל להכנסות מעסק ומיגיעה אישית; סל להכנסות הוניות; סל להכנסות מחנ"ז; סל להכנסות מחמי"ז.

הוועדה ממליצה גם לעדכן את הגדרת "מסי חוץ" באופן שיטיל באופן מפורש על נישום חובה להציג אסמכתאות מהותיות אשר יניחו את דעתו של פקיד על תשלום המס במדינה הזרה וסופיותו.

כמו כן, הוועדה ממליצה להחריג מהגדרת "מסי חוץ" מסים זרים ששולמו על ידי תושב ישראל במדינה שבה הופקו ההכנסות במידה ומתקיים במסים אלו אחד מהתנאים הבאים: נדרשו בזיכוי במדינה זרה כלשהי על ידי אותו נישום או נישום אחר; שולמו במדינה שאין לישראל יכולת לעשות עימה חילופי מידע; שולמו במדינת אויב או ששולמו על הכנסות שהופקו בעקבות סחר עם מדינת אויב; שולמו במדינה הנמנית ברשימה "שחורה" שתיקבע על ידי המנהל.

בקשר לעודף זיכוי, הוועדה ממליצה במסגרת הדו"ח לצמצם את האפשרויות שבהן הנישום יוכל ליהנות מעודף זיכוי כאמור, כך שנישום לא יוכל ליהנות, ככלל, מעודף זיכוי שייווצר כתוצאה מהפרשים בין שיעורי המס החלים בחו"ל לבין שיעורי המס החלים בישראל.

ההמלצה: זיכוי עודף על דיבידנד מחוץ לישראל

לצורך עידוד חלוקות דיבידנדים מרווחים הנצברים מחוץ לישראל, הוועדה ממליצה להרחיב את הזכאות לקבלת זיכוי עקיף בידי חברה ישראלית בשתי שכבות מעבר לשתיים הקיימות היום, תוך שמירה על העקרונות ותנאי ההחזקה הקיימים בדין כיום (אחזקה ישירה של 50% לפחות במניות של החברה שהפיקה את ההכנסה המחולקת + שיעור אחזקה אפקטיבי של החברה הישראלית בחברה שהפיקה את ההכנסה המחולקת יעמוד על 12.5% לפחות במסלול ישיר).

 יו''ר הוועדה לרפורמה במיסוי הבינלאומי, רו''ח רולנד עם-שלם, מגיש את הדוח למנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: דוברות רשות המסים

כמו כן, הוועדה המליצה לכלול הוראה אנטי-תכנונית שמטרתה למנוע תכנוני מס שיאפשרו לחברות ליהנות מהטבות מסלול זה באמצעות שינויים מבניים מלאכותיים וזמניים.

ההמלצה: הרחבת חובות הדיווח

הוועדה ממליצה להרחיב את חובות הדיווח הקיימות בחוק על מנת להגביר שקיפות ולקבל כלים שיאפשרו להילחם בתכנוני מס אגרסיביים. מלבד דיווח על נכסים בחו"ל בשווי של מעל מיליון שקל, בהם קריפטו וכן דיווח על מתנות בשווי מעל חצי מיליון שקל,
מחסירה הוועדה אל השולחן את ביטול הפטור מדיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים. כזכור, רשות המסים ניסתה להכניס את ביטול הפטור בחוק ההסדרים ללא הצלחה, אך כעת היא מבקשת לכלול את הדיווח ברפורמה החדשה המתוכננת.

תיקונים נוספים הינם:
1. חובת דיווח של חברות שעשויות להיחשב כתושבות ישראל מכוח "שליטה וניהול" שיקיימו 3 חזקות. חברות שיקיימו את החזקות יידרשו להגיש דו"ח בצרוף טופס ייעודי שינמק מדוע אינה תושבת ישראל ומדוע השליטה והניהול אינו בישראל.

2. הרחבת חובות דיווח על בעלי שליטה בחבר בני אדם תושב חוץ על מנת לגשר על פערי מידע שקיימים היום בין הנישומים לבין רשות המיסים. יוגדר "בעל שליטה מיוחד" ויוטלו עליו דרישות דיווח נוספות הכוללות צרוף לדו"ח השנתי דו"ח חשבונאי של החברות הזרות המוחזקות על ידו וצרוף של טופס 150 מורחב.

3. סמכות לדרוש ידיעות מתאגיד זר שפועל בישראל.

4. התאמת גילוי ודיווח לסטנדרט הבינלאומי - אימוץ חלקי של הנחיית האיחוד האירופאי (DAC6) שמגבירה שקיפות ונלחמת בתכנוני מס בינלאומיים אגרסיביים באמצעות תיקון התקנות מכוח סעיף 131(ז) - תקנות מס הכנסה (תכנון מס החייב בדיווח), התשס"ז 2006.

רשות המסים מנסה שוב לבטל את חוק מילצ'ן 

כבר שנים מנסים מנהלי רשות המסים לבטל את הפטור מדיווח על הכנסות ונכסים בחו"ל שניתן לעולים חדשים ולתושבים חוזרים במסגרת החוק המכונה "חוק מילצ'ן". כעת עושה הרשות ניסיון נוסף לבטל את הפטור.

בהודעת רשות המסים על המלצות וועדת הרפורמה צוין כי "בחלוף יותר מעשור לתחולתו של תיקון 168, מצאה הוועדה לבחון האם התיקון לחוק הגשים את מטרתו, האם יש מקום להמשיך ולהעניק את ההקלות לתושב ישראל לראשונה ולתושב חוזר ותיק במתכונתן המקורית או שמא יש מקום לשינוי ולעדכון וזאת על סמך הניסיון שנצבר, הביקורת שנמתחה על מדינת ישראל בנושא והתאמתן לעת הנוכחית".

הוועדה ממליצה לבטל את הפטור מדיווח הקיים היום בחוק לעולים חדשים ולתושבים חוזרים (לשכת עורכי הדין היחידה שהותירה את התנגדותה לביטול וציינה כי היא סבורה כי הדבר יטיל נטל בירוקרטי על העולים והתושבים החוזרים ואין כל תועלת כלכלית בדיווח זה שכן מדובר על דיווח לגבי הכנסות הפטורות ממס).