יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

19 בספטמבר, 2022

בית משפט שלום: יועץ ביבוא אישי לרכב נחשב כיבואן וחויב בתשלום מסי היבוא

לאחרונה דן בית משפט השלום באשקלון בבירור מחלוקת שהתעוררה בין יבואן אישי (להלן: "היבואן"), שביקש לייבא רכב מחוץ לישראל, לבין חברה העוסקת במתן שירותי ייעוץ וייבוא אישי של כלי רכב מחוץ לישראל (להלן: "החברה"). בירור המחלוקת הביא להחלטת בית המשפט כי תוספת מסי היבוא שנדרשו רטרואקטיבית מהיבואן יוטלו על החברה.

עובדות המקרה

התובע הוא אדם פרטי שנקשר בחוזה עם החברה לצורך יבוא אישי של רכב מסוג מרצדס S-350. מספר שנים לאחר שיובא הרכב לישראל, הודיע המכס ליבואן כי עליו לשלם תוספת מסי יבוא בסך 115,968 ₪ בגין יבוא הרכב (להלן: "הגרעון"), וזאת מכיוון שהתגלה כי מחיר עסקת הרכב הינו גבוה מהמחיר שדווח ברשימון היבוא בעת שחרור הרכב.

היבואן פנה לחברה בבקשה לקבלת הבהרות ומסמכים לרכישת הרכב אבל זו השיבה כי בעקבות חלוף הזמן אין בידה את המסמכים המבוקשים. בהיעדר שיתוף פעולה מצד החברה, הגיע היבואן להסדר עם המכס לפיו הוא ישלם סכום של 67,729 ₪ במקום הסכום המלא של הודעת הגרעון.

טענות הצדדים

לטענת היבואן, החברה אינה עוסקת בייעוץ ליבוא אישי אלא ביבוא עצמו, ועל כן יש להטיל עליה את מסי היבוא שבהודעת הגרעון. עוד טען כי סכום התמורה ששילם במסגרת החוזה כולל את הסכום של רכישת הרכב, שינוי הרכב, מס הקניה שמוטל על הרכב, תשלום עבור עמיל המכס ועמלת החברה.

לעומת זאת, החברה טענה כי היבואן הוא יבואן כלי הרכב, וכל המסמכים שהוגשו לשחרור הרכב נעשו על דעתו וכן הוא חתם עליהם ועל התצהירים שהוגשו על ידי עמיל המכס. עוד טענה, כי הסכומים שהופיעו במסמכי היבוא תואמים את הסכומים ששולמו עבור רכישת הרכב, וממילא לפי החוזה עם היבואן, כל תוספת מס תחול על היבואן. על כן, היא אינה חבה בתשלום המס הנוסף.

דיון והכרעה

בית המשפט קבע כי על מנת להכריע בשאלה, האם יש לחייב את החברה בסכום הגרעון ששולם על ידי היבואן יש לבחון, בין היתר, האם ההסכם עליו חתמו הצדדים הוא הסכם לרכישת רכב או למתן ייעוץ ליבוא אישי של רכב. לאחר מכן, יש לקבוע, האם המס כלול בתמורה ששולמה על ידי היבואן לחברה.

המשמעות לכך הינה שאם ייקבע על ידי בית המשפט כי ההסכם עליו חתמו הצדדים הינו הסכם לרכישת רכב, היבואן בפועל היא החברה ועליה תוטל תוספת המס. לעומת זאת, אם ייקבע על ידי בית המשפט כי ההסכם הוא הסכם למתן ייעוץ ליבוא אישי, אזי היבואן הוא היבואן במקרה זה והוא חב בתשלום תוספת המס.

לאחר בחינת נוסח ההסכם, בית המשפט קבע כי התנהלות הצדדים מצביעה על כך שמדובר בהסכם למכירת הרכב ולא רק ייעוץ ליבוא הרכב. אלה הן חלק מהנסיבות שהביאו את בית המשפט לפסיקתו.

ראשית, בית המשפט קבע כי נוסח ההסכם עצמו מלמד כי הצדדים עושים שימוש במילה ייעוץ אבל בפועל הפעולות שמתחייבת להן החברה הן מעבר לייעוץ.

שנית, בחינת התנהלות הצדדים מלמדת גם כן כי אין מדובר בייעוץ שניתן על ידי החברה אלא כי החברה הייתה זו שביצעה את היבוא בפועל, ולמעשה היבואן רכש מהחברה את הרכב, מתוך מטרה ליהנות ממחיר מוזל של רכב ביבוא אישי.

שלישית, השחרור של הרכב בפועל מפיקוח המכס נעשה על ידי החברה, ולפי הוראות אשר ניתנו על ידי החברה לעמיל המכס.

בכל הנוגע לטענת היבואן, כי סכום התמורה ששילם, כולל את מסי היבוא לשחרור כלי הרכב מפיקוח המכס, קבע בית המשפט כי לפי נוסח ההסכם, עצם העובדה כי אין כל אבחנה בין מחיר הרכב לבין תשלומי המסים או העמלה עבור שירותי הייעוץ של החברה, מעידה על כך ששולם לחברה סכום כולל על מנת שהיא תדאג לכלל התשלומים עבור רכישת הרכב, לרבות תשלומי המסים.

משכך, בית המשפט קבע כי התביעה של היבואן כנגד החברה מתקבלת, וכי על החברה לשלם לתובעת סך של 74,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

 

ת.א. (ת"א) 36231-03-20 ניתן על ידי כב' השופטת שרון הינדה (פורסם בנבו, 31.3.2022)

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

כותבי המזכר: עו"ד גיל נדל ועו"ד שירלי סטרז'בסקי

בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל: