יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

19 בספטמבר, 2022

נדחתה תביעה כנגד רשות המסים בעניין הרמת מחיר בייבוא אישי של רכב יוקרה

רקע:

במאמר זה נסקור את החלטת בית משפט שלום בת ים בעניינו של אדם שייבא לישראל רכב יוקרה בייבוא אישי באמצעות חברת ייעוץ מתווכת. רשות המכס ביצעה 'הרמת מחיר' לאחר שהחליטה כי המחיר המוצהר אינו המחיר ששולם בפועל, והתובע הגיש תביעת השבת מס. בית המשפט דחה את התביעה, ועל כך נרחיב להלן.

עובדות המקרה:

התובע ייבא לישראל בייבוא אישי רכב מרצדס E350e משנת ייצור 2018, באמצעות חברה העוסקת בייעוץ לייבוא אישי של כלי רכב מחו"ל. התובע לא דיווח לרשות המכס על הקשר בינו לבין חברת הייעוץ. בחלוף זמן מה נפתחה חקירה פלילית כנגד מנהל חברת הייעוץ בחשד לעבירות על חוק מע"מ, חוק איסור הלבנת הון, פקודת המכס וחוק מס קניה. במסגרת חקירת המנהל עלה הקשר שבין חברת הייעוץ לבין התובע, מה שהוביל ל'הרמת מחיר' באמצעות שיגור מספר הודעות גרעון (תוך עדכון ושינוי סכומים) לתובע מצד רשות המכס בטענה שהסכום ששילם התובע בפועל לצורך רכישת הרכב היה גבוה מהסכום עליו הצהיר בעת הייבוא. התובע שילם אגב מחאה את סכום המס שהתבקש, 47,778 ₪, ולאחר מכן הגיש תביעה להשבת המס ששולם.

טענות הצדדים:

התובע טען כי הרכב נרכש תמורת סך של 48,000 יורו כנקוב בחשבונית שהומצאה למכס במסגרת ההצהרה על ערך הרכב. התובע הוסיף וטען כי במעמד תשלום המס, רשות המכס קיבלה את החשבונית שהגיש ולא פסלה את הצהרתו בדבר ערך הרכב, כאשר פקידת המכס אף מצאה כי שווי זה הוא סביר לאחר השוואתו למחירוני הרכב בחו"ל.

רשות המכס טענה כי התובע צירף להצהרתו טופס מכס 139 (טופס אימות הצהרה למכס) במסגרתו הצהיר שרכש את הרכב בעצמו באמצעות העברה בנקאית על סך 48,000 יורו, והתובע לא גילה בהצהרתו כי הרכב נרכש למעשה על ידי גורם אחר וזאת למרות שיש חלק מיוחד בטופס שעוסק במצב מעין זה. עם זאת בפועל הרכב נרכש עבור התובע על ידי חברת ייעוץ מתווכת, ובניגוד להצהרה שהגיש למכס התברר שבוצעה ההעברה בנקאית על סך 40,000 יורו בלבד בעוד שמסמך ההעברה הבנקאית שצורף להצהרה התברר כמסמך מזויף.

הכרעת בית המשפט:

בית המשפט סקר את הכללים החלים על הערכת טובין לצורכי מכס, ועמד על כך שיש לקבוע את ערך הטובין על בסיס המחיר ששולם בעדם בפועל כאשר נטל ההוכחה רובץ על הנישום.

בית המשפט קבע שהתובע לא עמד בנטל המוטל עליו מפני גרסתו לעניין הסכומים ששילם עבור רכישת הרכב העלתה תהיות ולא רק שלא נסמכה על מסמכים אשר היה מצופה כי יהיו בידיו וכי יוצגו על מנת להוכיח את תביעתו, אלא שהיא אף סותרת את ההסכם עליו חתם עם חברת הייעוץ. תמיהה נוספת הועלתה ביחס לתשלומים נוספים ששילם התובע.

כמו כן בית המשפט הדגיש כי לעניין עמלת התיווך ששולמה לחברת הייעוץ, בעלי החברה העיד כי "המטרה היא בהסכם קצת לערבב את המספרים שהלקוח לא תמיד ידע כמה אנחנו מרוויחים".

בית המשפט הכריע כי מן הדין לדחות את התביעה, וערך העסקה הסופי ייקבע לפי המחיר ששולם בפועל (בניכוי סכום קטן שהצדדים הסכימו לנכותו). עם זאת, הוכרע כי בשל התנהלותה של רשות המכס בהוצאת הודעות הגירעון כל צד יישא בהוצאותיו.

 

תאד"מ (שלום ב"י) 60390-09-20 פרנק נ' מדינת ישראל – רשות המיסים – מכס אשדוד (נבו 19.5.2022)

בשם התובע : עו"ד קליה ליפקין

בשם הנתבעת: עו"ד רועי רותם מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי)

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. 

כותבי המזכר: עו"ד גיל נדל ומר ארי סטבסקי

בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל: