דיני ספורט

31 באוקטובר, 2022

הסמכות של המוסד לבוררות בסכסוכים עם ממד בינלאומי

לאחרונה פרסמה פיפ"א החלטה של טריבונל הכדורגל (Football Tribunal) בעניין של קבוצה ישראלית ושחקן זר.

מדובר בהחלטה משמעותית, אשר עשויה להשפיע על היקף הסמכות של המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל לדון בסכסוכים עם "ממד בינלאומי", קרי: סכסוך המערב קבוצה ישראלית ושחקן זר.

להלן נסקור את הפסיקה:

5 ביוני 2019 – השחקן והקבוצה הישראלית התקשרו בהסכם לעונת משחקים אחת.

ההסכם בין הצדדים נעשה על גבי טופס ההסכם הסטנדרטי של ההתאחדות לכדורגל, לפיו הצדדים מסכימים כי חילוקי דעות שבין הקבוצה לבין השחקן יובאו להכרעת בורר שימונה מכוח תקנון המוסד לבוררות, וכי הבוררות תתנהל בהתאם להוראות תקנון המוסד לבוררות וגישור.

15 בדצמבר 2019 – הקבוצה הישראלית הגישה תביעה נגד השחקן בפני המוסד לבוררות בבקשה להצהיר כי החוזה בין הקבוצה והשחקן בוטל, וכן בבקשה לפסוק, במידת הצורך, פיצויים בגין ביטול החוזה.

6 בינואר 2020 – השחקן התנגד לסמכות של המוסד לבוררות בטענה כי המוסד אינו מוסמך לדון בעניינו של השחקן. זאת בשל העובדה כי המוסד לבוררות אינו מקיים את הדרישות שנקבעו בתקנוני וחוזרי פיפ"א.

12 במאי 2020 – השחקן הגיש תביעה נגד הקבוצה הישראלית בפני טריבונל הכדורגל של פיפ"א.

9 באוקטובר 2020 – פיפ"א השיבה כי מתקיים הליך מקביל בפני המוסד לבוררות, ולפיכך אין באפשרותה לקבל החלטה בעניינו של השחקן כל עוד מתקיים הליך מקביל.

12 בינואר 2021 – השחקן פנה למוסד לבוררות בבקשה להמשיך בהליך הבוררות.

26 באוגוסט 2021 – לאחר שלא התקבלה כל תגובה, השחקן שוב פונה למוסד לבוררות בתלונה כי ההליך לא מתקדם, וכי אם לא תתקבל כל תגובה מהמוסד לבוררות עד לסוף חודש אוגוסט 2021 – השחקן יראה בכך שההליך נזנח.

5 במאי 2021 – השחקן פנה לפיפ"א בדרישה להמשיך בהליך בפני טריבונל הכדורגל.

12 ביוני 2022 – המוסד לבוררות קובע כי הוא מוסמך לדון בעניינו של השחקן, וכי אין בקיום ההליך בפני המוסד לבוררות משום סתירה לתקנוני פיפ"א.

21 ביולי 2022 – טריבונל הכדורגל של פיפ"א פוסק כי הוא מוסמך לדון בעניינו של השחקן, ולא המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל. הטריבונל ציין שני טעמים.

  • המוסד לבוררות קבע דיון מקדמי בתיק ליום 16 באוגוסט 2022, כשנתיים וחצי לאחר שהקבוצה הישראלית הגישה את תביעתה. המוסד לבוררות לא הכריע בתיק "תוך זמן סביר", ולפיכך פיפ"א במעמד מתאים יותר, בשלב זה, להכריע בסכסוך.
  • תקנון פיפ"א קובע כי מוסד ליישוב סכסוכים של התאחדות מקומית מוסמך לדון בסכסוכים עם ממד בינלאומי רק אם המוסד מבטיח הליך הוגן, וכן מבטיח "ייצוג שוויוני" (Equal representation) בין שחקנים וקבוצות. פיפ"א קבעה כי הקבוצה הישראלית לא הצליחה להוכיח שהמוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל מקיים את התנאים הללו. המשמעות היא, שפיפ"א בהכרח מוסמכת לדון בסכסוכים בין קבוצה ישראלית ושחקן זר אפילו אם כבר החל הליך בפני המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל.

כאמור, להחלטה של פיפ"א השפעה על היקף הסמכות של המוסד לבוררות לדון בסכסוכים בין קבוצות ישראליות ושחקנים זרים. לפי תקנוני פיפ"א, אם קבוצה ישראלית לא תצליח להוכיח שהמוסד לבוררות עומד בתנאים הבסיסיים שנקבעו בתקנוני וחוזרי פיפ"א לגבי מוסדות ליישוב סכסוכים – פיפ"א בדעה כי היא מוסמכת לדון בסכסוך אפילו אם התחיל כבר הליך בפני המוסד לבוררות.

בהקשר זה ראוי לציין כי הטריבונל לא קבע – באופן פוזיטיבי – כי המוסד לבוררות אינו עומד בתנאים אלו, אלא שהקבוצה הישראלית "לא הצליחה להוכיח" כי המוסד עומד בתנאים שנקבעו בתקנוני פיפ"א. לא מן הנמנע כי במקרים אחרים תשתכנע פיפ"א כי המוסד לבוררות עומד בדרישות הללו.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל: