מערות הן מקום מסתורי ומקום מסתור, וככאלה אין פלא שלאורך השנים תרבויות ודתות שונות ברחבי העולם השתמשו במערות לצורכי פולחן. ביקור במערות מהסוג הזה, בין אם השימוש הדתי שלהן פסק מזמן או שהן עדיין מושכות מאמינים, מהווה הצצה לעולמות רוחניים מרתקים. יצאנו למסע חובק עולם בכמה מערות קדושות:
הודו: מערות אלפנטה
באי אלפטנה, הנמצא בנמל של מומבאי, נחצבו בצלע גבעה מקדשי מערות המוקדשים לאל שיווה, אחד האלים המרכזיים בבודהיזם, האחראי על הרס העולם ובריאתו מחדש. בכניסה למערה הראשונה ניצב פסל מרשים בעל שלושה פרצופים, המייצגים את שלוש היכולות של שיווה: הבורא, המשמר וההורס. מקדשי המערות, שנבנו במאות החמישית והשישית לספירה, הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ואפשר להגיע אליהן משייט מהנמל של מומבאי.
הכניסה למקדשי המערות באי אלפנטה סמוך למומבאי | צילומים: שאטרסטוק
בתוך אחד המקדשים במערות אלפנטה
סין: מערות לונגמן
בסין יש כמה מתחמי מערות ששימשו למטרות דת, לונגמן ("שער הדרקון") הוא אחד המרשימים שבהם. בצוקי אבן הגיר התלולים שמעל נהר יי (Yi) נחצבו בסוף המאה החמישית לספירה יותר מאלף מערות וכוכים ובתוכם גולפו עשרות אלפי פסלים של בודהה ותלמידיו. בנוסף למערות, באזור יש גם אלפי כתובות, אסטלות ופגודות. המתחם כולו הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו, בין הנימוקים לבחירה נכתב כי הוא מהווה "התגלמות יוצאת דופן של יצירתיות אמנותית אנושית". מערות לונגמן נמצאות כ-12 ק"מ מהעיר לוויאנג במזרח סין.
מערות לונגמן. יותר מאלף מערות נחצבו בקירות הסלע התלולים מעל נהר יי
פסל של בודהה במערות לונגמן. "התגלמות יוצאת דופן של יצירתיות אמנותית אנושית"
תאילנד: מערת פראייה נקון
גם בתאילנד, כמו בהודו ובסין, אפשר למצוא לא מעט מערות שבהן הוקמו סממנים דתיים, דוגמת פסלים ומקדשים. אחת המערות האלה נמצאת בשמורת הטבע דאם רוי יוט (Sam Roi Yot), כשעה נסיעה מדרום להואה הין. טיפוס לא קל במאות מדרגות מוביל למערת נטיפים בפתחה ניצב מקדש קטן. בשעות הבוקר המוקדמות, כשקרני השמש חודרות מבעד פתח בגג המערה ומאירות את המקדש, המראה קסום במיוחד.
קרני השמש חודרות דרך הגג של מערת פראייה נקון ומאירות את המקדש הקטן שבתוכה
בורמה: מערות פינדייה
כדי להגיע למערות הסמוכות לעיר פינדייה (Pindaya) במרכז בורמה צריך להתאמץ: גרמי מדרגות תלולים מובילים אליהן. אבל המאמץ משתלם, שכן בתוכן יש אלפי פסלים מוזהבים של בודהה, רובם מהמאה ה-18. משלוש המערות החצובות באבן הגיר רק אחת, הדרומית ביותר, פתוחה למבקרים.
לא קלה דרכנו: המוני מדרגות תלולות מובילות אל מערות פינדייה
מאמץ הטיפוס משתלם: אחדים מתוך אלפי פסלי בודהה מוזהבים במערת פינדייה
סרי לנקה: מקדשי דמבולה
מקדשי המערות של סרי לנקה נמצאים במיקום מושלם, על סלע שגובהו 150 מטר והוא בולט מעל סביבתו. מקדשי המערות הבודהיסטים נחצבו כאן במאה הראשונה לספירה ומאז ועד היום הם משמשים כאתר עלייה לרגל חשוב. זהו מתחם מרהיב, המשקיף על הנוף המישורי מסביב, והוא מכיל מערות מגורים לנזירים וחמישה מקדשים המעוטרים בתקרות מצוירות וביותר מ-150 פסלי בודהה, רובם צבועים בזהב, במצבים שונים – חלקם עומדים, אחרים יושבים או שוכבים.
הכניסה למתחם מקדשי דמבולה
הפסל הגדול מכולם הוא של בודהה שוכב, שאורכו 15 מטר. למרגלות הסלע הוקם מקדש מודרני שבראשו פסל ענקי של בודהה מוזהב. מתחם מקדשי דמבולה הוכרז כאתר מורשת עולמית ואפשר לבקר בו בשילוב עם עצירה בעיר קאנדי הסמוכה, בה נמצא מקדש השן, אחד המקדשים הבודהיסטים החשובים בעולם.
ציורי קירות ותקרה ופסלי בודהה צבעוניים בדמבולה
כרתים: מערת דיקטיאון
בשונה מהמערות הקדושות באסיה, שרבות מהן עדיין משמשות מוקד עלייה לרגל למאמינים, המערות של כרתים מושכות כיום רק מטיילים. אבל לא כך היה בעבר. בכרתים יש יותר מ-3,000 מערות ורבות מהן קשורות לפולחנים בתקופה המינואית של אלים מהמיתולוגיה. אחת המרכזיות במערות הללו היא מערת דיקטיאון, מערת נטפים מרשימה, הנמצאת ברמת לאסיתי (Lasithi) ממזרח להרקליון. על פי המסורת, במערה הזאת נולד זאוס, אבי האלים. למרות שהיא מזמן לא משמשת למטרות פולחניות, מומלץ מאוד לבקר בה, בשל יופייה הרב וגם כי זאת הזדמנות מצוינת להכיר את רמת לאסיתי שרוב התיירים לא מגיעים אליה. באזור יש כפרים מסורתיים, נופים מקסימים ואווירה שלווה. בין הרקליון לרמת לאסיתי מפרידים כ-60 ק"מ, בקיץ יש שירות אוטובוסים ישיר, אבל עדיף לשכור רכב כדי להגיע לאזורים הנידחים יותר.
מערת דיקטיאון במזרח כרתים, מקום הולדתו של האל זאוס
מלטה: מערת פטרוס הקדוש
בברית החדשה, בספר העוסק במעשי השליחים, מסופר על ספינה שעשתה את דרכה מכרתים לרומא ועלתה על שרטון ליד האי מלטה. בספינה היה פטרוס הקדוש, אחד משליחיו של ישו. פטרוס ניצל מטביעה, הגיע ליבשה והתגורר במשך שלושה חודשים במערה בעיר ראבט. בתקופת שהותו במלטה עשה פטרוס ניסים והביא את בשורת הנצרות לתושבים המקומיים. במאה ה-17 נבנתה מעל המערה שבה שהה כנסייה הקרויה על שמו, St. Paul's Church, והמבקרים בה יכולים לרדת אל תוך המערה של פטרוס. ב-2010 ביקר במערה האפיפיור בנדיקטוס ה-16, מה שמעיד על חשיבותה לנצרות הקתולית.
מערת פטרוס הקדוש במלטה. על פי הברית החדשה פטרוס התגורר כאן במשך שלושה חודשים
איטליה: המערה של המלאך מיכאל
האגדה מספרת כי בשנת 450 לספירה, סמוך לעיר מונטה סנט אג'לו (Monte Sant'Angelo), במחוז פוליה בדרום איטליה, נגלה המלאך מיכאל לבישוף של סיפונטו. המלאך אמר לבישוף כי כל עוד קיים פתח בסלע, חטאי אנשים ייסלחו. על פי המסורת, לפני שהמלאך עזב את המקום הוא הותיר בה מזבח ואת טביעת כף רגלו. המערה שבפתחה התקיימה ההתגלות והכנסייה שנבנתה מעליה במאה ה-13 משמשות עד היום כמקום עלייה לרגל לצליינים. זוהי גם נקודת עצירה מעניינת במהלך טיול במחוז פוליה המרתק.
המערה של המלאך מיכאל במחוז פוליה בדרום איטליה
אתיופיה: מערת סוף עומר
התגלות נוספת שהתרחשה במערה היתה באזור אחר לגמרי של העולם. במאה ה-12 באתיופיה, כך מספרים, אלוהים נגלה בפני השייח' סוף עומר בפתחה של מערה בהרי באלה שבמזרח המדינה, ובעקבות כך הוא עבר להתגורר בה בשנים הבאות. המערה, שאורכה כ-15 ק"מ והיא הארוכה ביותר באתיופיה, עוצבה על ידי איתני הטבע והנהר הזורם בתוכה והיא מכילה עמודי סלע וקשתות טבעיות. היא נחשבת קדושה למוסלמים, בזכותו של השייח', וגם לבני שבט האורומו המתגוררים באזור ואשר מקיימים בה טקסים ופולחנים הקשורים לדת האנימיסטית שלהם.
שמורת הרי באלה ומערת סוף עומר
מקסיקו: הסנוטה הקדושה
בחצי האי יוקטן שבמקסיקו תוכלו לראות מערות מסוג אחר לגמרי, הנקראות סנוטות (cenotes). אלו מערות שנוצרות בלבו של סלע, הגג שלהן התמוטט והן התמלאו למחצה במי תהום. הסנוטות שימשו כאתרי פולחן לבני המאיה שחיו כאן, כפי שמעידים חפצים שונים שנמצאו בתחתיתן. כיום הסנוטות הפכו פופולריות למטיילים שרוצים להתנסות בצלילת מערות, חוויה מיוחדת במינה.
הסנוטה הקדושה באתר המאיה צ'יצ'ין איצה במקסיקו
המפורסמת בסנוטות של יוקטן היא הסנוטה הקדושה (cenote sagrado) שנמצאת באתר המאיה צ'יצ'ין איצה. ארכיאולוגים מצאו בקרקעיתה חפצים רבים הקשורים בתרבות המאיה – מחרס, זהב, עץ ובד – וכן גולגלות אדם, דבר המעיד כי בנוסף לפולחן, היא שימשה גם להקרבת קורבנות, אשר הושלכו אל תוך המים העמוקים.