אנו שמחים לבשר על פתיחת פורום מיומנויות רכות שנת 2023. הפורום מיועד למנהלי ומנהלות פרויקטים, ומטרתו לבסס ולהעמיק את ההיכרות עם שיטות ניהול מתקדמות לפיתוח מיומנויות אישיות ובינאישיות, הבנת תרומתן וחשיבותן להצלחת הפרויקט, ופיתוח הקריירה האישית כמנהל/ת פרויקטים. הכלים שתרכשו בתוכנית, כדוגמת בניית תקשורת אפקטיבית, פתרון בעיות, קבלת החלטות, ניהול משא ומתן וניהול קונפליקטים, יסייעו לכם לנהל טוב יותר את בעלי העניין בפרויקט, ולהגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה של הפרויקט. גם השנה יכלול הפורום למידה עיונית והתנסות מעשית באמצעות סימולציות ומשחקי תפקידים.
מנהיגות היא מיומנות קריטית שניתן לפתח ולחדד לאורך זמן. כמנהלי פרויקטים, חשוב להכיר בכך שלא כל מנהל הוא מנהיג, ולכן חשוב ללמוד כיצד אנחנו מניעים לא רק מתוקף סמכות.
סדנה זו, בהנחיית עמית מך, בעל ניסיון של שני עשורים בשב"כ, תתמקד כיצד לטפח מנהיגות, יכולת שכנוע, השפעה והנעה. בהנחייתו ובמומחיותו, סדנה זו תעניק את הכלים הדרושים כדי להפוך למנהיגים.
פרטים ועידכונים בהמשך...
הרצאות זום חודשיות
Shields Up: Cybersecurity Project Management
נפתחה ההרשמה להרצאת חודש מרץ שנת 2023.
מרצה: ד"ר גרג סימולינסקי תוכן ההרצאה:
מיועד למנהלי פרויקטים טכניים אשר מנהלים או ינהלו בעתיד פרויקטים של אבטחת סייבר.
ללמוד שהכלים והתהליכים המוכרים לניהול פרויקטים ישימים ישירות לפרויקטים של אבטחת סייבר.
לגלות כיצד ניתן לשלב סטנדרטים מורכבים הקשורים לפרויקט, קריטיים להצלחת הפרויקט, כדי לשפר את ההסתברות להצלחת הפרויקט.
לפתח מיומנות חדשות לניהול סיכונים שהם יכולים להשתמש בה באופן מיידי בפרויקטים.
*ההרצאה באנגלית תאריך: יום שלישי 21 במרץ בשעה 20:30
הרשמו עכשיו * משך ההרצאה שעה * ההרצאה תזכה אתכם בנקודת PDU!
מה לא עושים כשרוצים להיות אג'יילים
נפתחה ההרשמה להרצאת חודש אפריל שנת 2023.
מרצה: אילנה ויינמן תוכן ההרצאה:
ארגונים רבים שואפים לשפר את האג׳יליות שלהם כדי לעמוד בתאריכי היעד שהתחייבו, כדי שהלקוחות יהיו מרוצים והמוצרים (או השירות) יהיו רלוונטיים לשוק.
ההרצאה תקדם ותשפר את:
העלאת המודעות לגבי מורכבות הטרנספורמציה.
זיהוי המכשולים ותפיסות שגויות המעכבים יצירת שינוי אמיתי ורצוי.
הרשמו עכשיו * משך ההרצאה שעה * ההרצאה תזכה אתכם בנקודת PDU!
הכנס השנתי ה-27
ניהול קונפליקטים, אסף שני
יש לא מעט מאמרים ומחקרים שתומכים בהשפעתן של מיומנויות רכות על הצלחת הפרויקט (מאמר כזה בדיוק פורסם בניוזלטר הקודם של העמותה. לא צריך להפליג אל מחוזות המחקר והאקדמיה, מספיק לשאול כל מנהל פרויקט: לאופן ניהול בעלי העניין (stakeholders)
בפרויקט יש השפעה מכרעת על הצלחת הפרויקט.
המונח 'מיומנויות רכות' תמיד העלה בי חיוך מכוון שעבור רוב האנשים, ניהול גנט או מילוי טבלת אקסל נחשב הרבה יותר 'רך' מלנהל שיחה קשה עם איש צוות או לקוח.
אז מהן מיומנויות רכות? פניתי אל האורקל מדלפי, הלוא הוא ה-ChatGPT, בשאלה וקיבלתי ממנו את ההגדרה הבאה:
מיומנויות רכות מתייחסות ליכולות הבינאישיות והאישיות של אדם המאפשרות לו לקיים אינטראקציה יעילה עם אחרים, לעבוד היטב בצוות ולנווט במצבים חברתיים מורכבים. מיומנויות אלו לרוב אינן מוחשיות, קשות למדידה ומשתנות מאדם לאדם.
כישורים רכים חשובים יותר ויותר בשוק העבודה של היום, שבו מעסיקים מעריכים מועמדים שיכולים לעבוד ביעילות בצוותים מגוונים, לתקשר עם עמיתים ולבנות קשרים חזקים עם לקוחות ולקוחות.
אני רוצה להתעכב על המשפט "מיומנויות אלו לרוב אינן מוחשיות, קשות למדידה ומשתנות מאדם לאדם." ולהציע זווית שונה על בסיס ניסיוני. מיומנויות ניהול קונפליקטים - התחום בו אני מתמחה כבר למעלה מ-25 שנה - מוחשיות, מדידות וניתנות ליישום באופן אחיד על-ידי כל אדם. יותר מזה, אפשר להציע אלגוריתם שמאפשר ניהול של (כמעט) כל קונפליקט עם (כמעט) כל אדם! איך זה? כי קונפליקטים, כמו כל התנהגות אנושית, מורכבים מתבניות וברגע שרוכשים את המיומנות לזהות את התבניות הללו מחד ולנהל אותן מאידך, ה'לא מוחשי' הופך למוחשי ואפילו לברור. במילים אחרות, ניתן למדל תהליכים של ניהול קונפליקטים ולדעת איך לנהל ולפתור אותם בהצלחה - הן מבחינת תוצאות, הן מבחינת תחושת המעורבים והן מבחינת כמות האנרגיה שמנהל הפרויקט צריך להשקיע במהלך - את רוב הקונפליקטים בחיינו.
שלא תחשבו לרגע שאני מיתמם, אכן יש קושי במיומנויות הרכות שהופך אותן מאתגרות ליישום (ומהבחינה הזו באמת יש עדיפות לטבלת אקסל) הקושי הזה נעוץ ברכיב אי הודאות המתלווה לניהול תקשורת, ועל אחת כמה וכמה במצבים בהם התקשורת "מתנגשת" - קונפליקטים. אבל, ולדעתי זה אבל גדול, באמצעות רכישת מיומנויות של "סובלנות לעמימות" - היכולת להכיל אי ודאות ולדעת איך להתנהל בתוכה – יהפוך גם רכיב 'לא נעים' זה לקצת פחות לא נעים.
למרות שכל מנהל פרויקט מכיר בחשיבותן של רכישת מיומנויות רכות בכלל - ומיומנות של ניהול קונפליקטים בפרט- אני עדיין מזהה פער
בנכונות של מנהלי פרויקטים לעבור הכשרה בנושא. אני מניח שהסיבה לכך היא שה'רך' עדיין נתפש כמאיים. רק שכמאמר המשפט "או שתלך לרופא השיניים שלך או שתזחל אליו...", קונפליקטים, כמו חורים בשיניים, לא פותרים את עצמם ואם מנהלי פרויקטים לא ייקחו אחריות ויתמודדו
עם 'הרך' - ירכשו מיומנויות רכות - ניהול בעלי העניין בפרויקט ימשיך להות נושא קשה וחבל, כי בקלות, הדברים יכולים להתנהל באופן שונה לגמרי.
אסף שני, מנכ"ל שני גישור מתמחה, למעלה מ-25 שנה, בניהול קונפליקטים, מו"מ וגישור ומנחה בפורום המיומנויות הרכות של העמותה 5 שנים.
לקרוא את החדר, אנה מצנר
הפעם הראשונה שבה נחשפתי למונח "לקרוא את החדר" הייתה במהלך קורונה, כשעליתי לאיזו שיחת עבודה בטימס (שבה אגב, לא נמצאים בחדר הפיזי...) ועשיתי הרבה טעויות בהקשר למיומנויות הבינאישיות: התפרצתי לדברי הנוכחים, לא עצרתי בשטף הדיבור, ובעיקר רציתי להשמיע את דבריי, ולו רק בשביל להשמיע ולהמשיך את היום שלי.
כבר במהלך של הפגישה ננזפתי על תגובותיי ונאמר לי: "תקראי את החדר...".
האמת שלא התעמקי במונח הזה באותה התקופה, אבל הביטוי הזה חזר על עצמו בהמשך דרכי המקצועית וחייב אותי להתעמק בו.
אז מהי היכולת הזו של "קריאת החדר"? מהו "החדר" המדובר? ואיך היכולת הזו קשורה לעולמות של ניהול פרויקטים/פרוגרמה?
"קריאת החדר" הינה מיומנות רכה שמאגדת בתוכה מגוון רב של מיומנויות בינאישיות: אינטלגנציה רגשית, אינטואיציה, יכולת אלתור, יכולת שמירה על הפאסון בכל מצב, חוסן מנטלי, ובעיקר היכולת לנשום ולהתבונן רגע על הסיטואציה = החדר מהצד ולהגיב בצורה מיטבית ומחושבת עליה.
ההתבוננות צריכה להיות במנותק מעצמך ומהאגו שלך ומתוך אמפתיה וצניעות.
מי שמתבונן מהמקום שבו הוא מגיע בעיקר כדי להשמיע את עצמו, ללא השקעת מאמץ בממשקים המשתתפים באינטרקציה, ואז לצאת מ"החדר", צפוי להכשל בקריאת החדר.
מה למנהל פרויקטים/הפרוגרמה ול"קריאת החדר"?
נתחיל מהסוף: השם שלך זה אחד הדברים החשובים שיש לך בעולמות של ניהול קריירה.
מנהל פרויקטים/פרוגרמה עובד עם הרבה ממשקים ומגוון אנשים, נמצא יום-יום בתקשורת פורמלית ולא פורמלית, שכוללת סיטואציות נעימות יותר ונעימות פחות, קונפליקטים, ישיבות סטטוס ושיחות מסדרון.
מטרת האינטרקציות הללו הינה לקדם את הפרויקט/הפרוגרמה ולהביא בסופו של דבר לתוצרים ראויים, בשת"פ בין הצדדים. כך בעצם התפקיד של מנהל הפרויקט/הפרוגרמה מתפרס על פני שני צירים: הציר המקצועי והציר הבינאישי.
שני הצירים חשובים באותה המידה
אי אפשר להיות 200% בציר המקצועי ו-50% בציר הבינאישי. אי אפשר גם להיפך. זה חייב להיות מאוזן פחות או יותר. כן אפשר לעבוד על "העברת" ה-% מהציר הבינאישי לזה המקצועי והיפך.
הכל עניין של אימון עצמי והבנה ששניהם חשובים להצלחה בתפקיד ולשמירה על השם המקצועי שלנו.
בציר המקצועי אפשר לדבר על ההבנה בניהול פרויקטים, תיעוף משימות, איכות התוצרים והיכולת לדלוור את התוצר שהוגדר.
בציר הבינאישי מדובר על מגוון כישורים שחלקם הרב נרכש לאורך הדרך: היכולת לבוא ולהרגיש את הצד השני, היכולת לייצר את התגובה הנכונה והאפקטיבית ביותר לסיטואציה, היכולת ליישם את עקרונות המשמעת העצמית כדי לגדול ברמה האישית בסופו של דבר. המטרה של היכולות הללו הינה לרתום את הממשקים למטרה ועשייה משותפות.
זו בעיקר היכולת לבוא ממקום צנוע של שיח אמיתי (שלא מוריד מאיתנו) והקשבה לצד השני, ולא מתוך מקום של "לשפוך" את מה שיש לומר או לצאת יותר חכם מול הצד השני.
ומה הקשר למיינדפולנס?
אמנם אני מתרגלת יוגה כבר עשרות שנים אבל התחלתי לתרגל את מיינדפולנס רק בשנתיים האחרונות.
זאת, עקב הבנה שאני יכולה להפיק יותר מהאינטרקציות שלי עם הסביבה, גם בחיים וגם בעבודה. במיינדפולנס יש תרגיל פשוט אך חשוב מאד. כל מה שנדרש זה לפתוח אליו את הראש.
התרגיל מדבר על הרצף הבא:
אירוע הבנת האירוע (הרחבה=חיובי או כיווץ=שלילי) - שהייה בתוך הרגע הזה - תגובה
השהייה המדוברת הינה קריטית.
הרבה פעמים, בתפקידים רוחביים, אותו המנהל נמצא בקלחת העשייה, בתדר אנרגטי מסוים עם הסובבים אותו.
כמות האנרגיה שאותו המנהל משקיע באינטרקציות בינאישיות בלתי נגמרות הינה רבה, וזה מתיש מנטלית ופיזית ועלול לגרום לתגובות אוטומטיות ופחות מודעות. כמו כן, לעתים קרובות ההתנהלות של מנהלי פרויקטים/פרוגרמה שניחנו בכישורים חברתיים מפותחים ומעין "הילה" חברתית (בעלי נוכחות, בעלי כריזמה, אסרטיביים) היא מעט אימפולסיבית, כי הם פועלים בתדר אנרגטי/ווליום גבוה.
מה קורה כשיש אירוע ב"חדר": אירוע ארגוני או אירוע בממשקים או אירוע שקשור לפרויקט? פתאום נוצרת בעיה "לעכל את האירוע". יש קושי לשהות במקום הבינאישי הפחות נוח, והשאיפה הינה להמשיך להתנהל כמו שהתנהלנו עד היום.
יש מקום שבו אותו מנהל הפרויקט מרגיש הוא חייב להוכיח את עצמו ולהשמיע את עצמו.
הוא בעצם מנסה להוכיח את מקומו "בחדר" ואת צדקת דבריו:
האחרים לא מבינים את הפרויקט כמוהו...
רק הוא חי למען הפרויקט ...
רק הוא מבין איך פותרים את הבעיה הקיימת...
הוא בטוח שהשינוי הארגוני רק ירע את המצב...
עם זאת, חייבים לייצר הכלה למקום הפחות נוח, להתרחבות וללמידה.
דווקא כשהפרויקט במצוקה ו/או דווקא כשלא הולך לנו זה המקום והזמן להתחבר למקום הצנוע שיש בנו.
במידה ואותו המנהל ידע להבין את הסיטואציה ב"חדר" ולהשתמש בכלים/דיבור/טונים מתאימים - הוא יפיק ממנה את המירב ולא רק יסמן "וי" שהייתה פגישה/סטטוס וכו. הוא ירגיש שהוא "הגיע לאנשים" ורתם אותם לעשייה ממקום יותר נכון ולטווח ארוך.
המקום הזה שבו אתה מגיע ל"חדר", קולט את הסיטואציה ולפני שאתה מגיב: עוצר, שותק, נושם וחושב = המפתח להצלחה בתגובה שמקדמת אותך. חשוב מאד לייצר הקשבה אקטיבית ולא רק להמתין שהצד השני יסיים לדבר כדי שתוכל להשמיע את הדברים שלך. העצבים הרגעיים יחלפו. האוורור המילולי שתבחר לעשות באותו הרגע של קרות האירוע יירשם במפה האנרגטית של הנוכחים בשיחה.
אין סיכוי שהתגובה בקרות האירוע תהיה אותה התגובה שלאחר עיבודו במשך כמה שניות. כתוצאה מכך אין סיכוי שתגובת הנוכחים אליך תהיה שווה בשני המקרים. התגובה המקדמת יותר של שני הצדדים תהיה יותר עניינית ופחות רגשית.
היכולת לרתום את הממשקים לעשייה ולשיתוף פעולה ולפרויקט תגדל ככל התגובה תהיה יותר מחושבת ומותאמת לתדר שב"חדר".
כבר הייתי במצבים שבהם בחרתי לא לעצור, כי האמוציות גברו ודיברתי ודיברתי ואחכ חשבתי: למה פשוט לא עצרתי והקשבתי, לכל הפחות?? למה היה כה חשוב "לשפוך מלל" מיותר ולא מקדם, ולו רק, כדי שמישהו יחשוב שאני מבינה משהו? הרי דווקא כשאתה מגיע לפגישה ואתה מבין שאתה לא מוכן אליה, או כשיש סיטואציה לא פשוטה של עימות או הלך רוח שלא ציפית לו - זה הזמן "לקרוא את החדר" מהצד, לעצור ולא להגיב באוטומט.
העצירה הזו רק תוסיף לך נקודות כאדם מחושב, יציב ובעל חוסן מנטלי ותאפשר לך קשרים טובים יותר עם ממשקים ותביא לתוצאות טובות יותר.
אנחנו רוצים שיזכרו אותנו כך: הכי מקצועיים, הכי אמפטיים, הכי נעימים בעבודה.
אנחנו רוצים שירצו לעבוד ולהתממשק איתנו.
אנחנו רוצים לגדול ברמה האישית ולהרחיב את סט התגובות שלנו לסיטואציות השונות.
ובעיקר אנחנו רוצים להגיע לשת"פ עם הממשקים ולתוצאות יותר טובות בעבודתנו.
אז בואו נקרא את החדר בעבודה, את החדר הפרטי שלנו ואת החדר שאליו אנחנו מתכוונים להגיע בעתיד.
אנה מצנר, הינה בעלת ניסיון רב בניהול תכניות עבודה במערכות מידע, בייחוד על הקמת תכנית עבודה מ"אפס".
בעלת ניסיון עשיר ומגוון בניהול פרויקטים, ליווי מנהלי הפרויקטים במגוון סוגי הפרויקטים (טכנולוגיים/ אסטרטגיים/ רגולטוריים/ חוצי ארגון), בהיקפים של עשרות עד מאות מיליוני ש"ח.
מתמחה בייעול ומיכון תהליכי עבודה קיימים ובניית תהליכי עבודה אפקטיביים ומותאמים לשטח.
כתבות מהארץ והעולם
מדוע מנהלי פרויקטים צריכים כישורים רכים
כל כך הרבה מהצלחת הפרויקט תלויה בתקשורת, שיתוף פעולה ופתרון בעיות יצירתי - כמה ממה ש-PMI מכנה כישורי כוח. בפודקאסט של PMI מאירים זרקור על הכישורים האלה ועל הערך שהם מספקים.
פעם, כישורים קשים היו מוערכים יותר מאשר כישורים רכים במקום העבודה. אבל זה השתנה משמעותית במהלך השנים האחרונות. לדברי רוהן רג'יב, מנהל ניהול מוצר בלינקדאין, "מיומנויות רכות בסיסיות הפכו חשובות עוד יותר לאור עלייתה של עבודה מרחוק ואוטונומית, והולכות וגדלות בחשיבותן על פני תעשיות, רמות וסביבות עבודה. למעשה, מיומנויות רכות אלו הופיעו ב-78% מהמשרות שפורסמו ברחבי העולם בשלושת החודשים האחרונים". אבל לא מדובר רק בגיוס עובדים עם הכישורים הנכונים להעברה. חברות מתמקדות גם בשיפור המיומנויות של עובדים כדי להתמודד עם הכישורים החברתיים והרגשיים המבוקשים מאוד. כפי שדווח בסקר של מקינזי, שיעור החברות העוסקות באמפתיה ובכישורים בינאישיים הוכפל בשנת 2020. בין השנים 2020-2019, מיומנויות כמו מנהיגות וניהול הפכו לעדיפות הרבה יותר גדולה עבור רוב החברות, וקפצה עשר אחוזים משנה לשנה, מ-40% עד 50%.
לא רק בונוס כספי: 6 דרכים לגרום לאנשים לחוש אחריות לגבי עבודתם
אחריות היא הרגשה. אפשר להפעיל תמריצים או בונוסים כדי לנסות לגרום לאנשים שיהיה אכפת להם מהעבודה, אבל למרבה הצער פעמים רבות העובדים חשים אחריות מתוך פחד וחשש לעתידם.
האתגר הוא ליצור אחריות על ידי שימוש בחמלה במקום בפחד. כשמנהל מביע חמלה, הצוות יודע שלחוות קשיים זה בסדר ומובן. לצד זאת, אדיבות קיצונית עלולה גם להשיג את התוצאות ההפוכות. אז איך מוצאים את השילוב החמקמק בין אחריות וחמלה? הנה כמה טכניקות שיכולות לעזור.
שימור כישרונות עולה כאשר לעובדים יש מנהלים שמפגינים רמות גבוהות יותר של יכולות רגשיות וחברתיות, על פי סקר עולמי של Korn Ferry משנת 2021. תכונות אלו כוללות הסתגלות, השקפה חיובית, מודעות ארגונית ואמפתיה. לדוגמה, 42% מהעובדים מתכננים להישאר לפחות חמש שנים אם המנהלים שלהם מציגים עד שלוש כישורים כאלה, אבל המספר הזה קופץ ל-69% אם מנהלים מציגים לפחות שמונה מהיתרונות האלה.
קריאה לפעולה: בואו נהיה רציניים לגבי מיומנויות רכות
דו"ח Pulse of the Profession® של השנה מבסס קשר שאין עוררין בין מיומנויות רכות והצלחת פרויקט, לבין החשיבות המתמשכת של מיומנויות טכניות. אבל הדו"ח גם מציע כי מיומנויות רכות אינם מוערכים במלואם כפי שהם צריכים להיות. בפוסט זה, דייב גארט מסכם את ממצאי הדו"ח ומוציא קריאה לפעולה לאנשי מקצוע בפרויקט לתמוך מחדש בכוחם של כישורי כוח.
למרות המיתון ואי הוודאות, לאנשי מקצוע בניהול פרויקטים יש הזדמנויות חזקות לקדם את הקריירה שלהם.
האיום של מיתון עולמי מעיב על כל התחזיות הכלכליות לשנת 2023 שכן עליות התמ"ג כמעט בכל המדינות צפויות להאט: קרן המטבע הבינלאומית (IMF) צופה צמיחה כלכלית של 2.9% בשנת 2023, שהיא ירידה מהצמיחה של 3.4% שצפויה בשנת 2022 והתחזית מפוכחת אפילו יותר עבור כלכלות מתקדמות שמעודדות חלק גדול מפעילות הפרויקטים בעולם. עם זאת, למרות שחברות רבות נרתעות כדי להגיב לירידה זו, עדיין קיים מחסור רציני בכישרונות.
על פי דוח הטאלנט Gap האחרון של PMI, יידרשו 2.3 מיליון אנשים מדי שנה כדי למלא את כל התפקידים המכוונים לניהול פרויקטים שצפויים להיפתח עד שנת 2030. כדי להישאר תחרותיות, חברות יצטרכו להתמקד בגיוס פותרי בעיות ובוני מערכות יחסים שיכולים לעזור להם להניע שינוי ולהעניק ערך אסטרטגי.
זה יקיים את הביקוש למובילי פרויקטים - במיוחד אלה עם כישורי כוח שיכולים לעזור לארגונים לנווט בזמנים סוערים. הידיעה היכן ההזדמנויות צפויות לבעבע תעצים אנשי מקצוע בפרויקט למצוא הזדמנויות קריירה.
"הצלחת הפרויקט תלויה במידה רבה בניהול נכון של בעלי העניין"
הכותרת הזו ידועה ומוכרת לכל מנהל פרויקט, אבל... מישהו לימד אתכם איך מנהלים את פער הציפיות מול הלקוח? איך פותרים בעיות מול ספקים ו/או ממשקים בארגון ואיך מניעים ומתמודדים עם קונפליקטים בתוך הצוות שלכם...?
ומה אם היתה לכם מתודולוגיה ברורה וישימה לפתור (כמעט) כל קונפליקט מול כל בעל עניין בפרויקט?
ומה אם הייתם יודעים למפות באופן שיטתי את מקורות הכוח שלכם וכמו "לוחם קומנדו" מיומן הייתם משיגים את מטרותיכם בשקט ובאלגנטיות?
ומה אם הייתם חוזרים מוקדם יותר הביתה (כי תקתקתם עניינים בפחות זמן) עם תחושה טובה יותר (כי הדברים בפרויקט זורמים) ועם אנרגיה גבוהה יותר (כי לא בזבזתם אנרגיה מיותרת על "לדבר לקיר")?
את כל אלה נלמד בסדנת מיומנויות הקונפליקטים למנהלי פרויקטים.
מהסדנה תצאו עם:
מודל ברור, ישים, יעיל אנרגטית ומעשי לפתור בעיות מול כל בעלי העניין בפרויקט.
כלים פרקטיים ופשוטים בהתנהלות נכונה מול האנשים בעבודה ובביית (כן, כן... גם מול בן/בת הזוג והילדים...).
תתרגלו מצבים מעולמכם כדי שהרעיונות, התפישות והכלים יוטמעו ותוכלו לעשות בהם שימוש כבר במהלך הסדנה.
תיפגשו עם מנהלי פרויקטים כמוכם ותצאו עם תובנות מעשיות ורעיונות לשפר את יכולת ניהול הפרויקטים שלכם בכלל ובהקשר של ניהול בעלי עניין בפרט.
מנחי הסדנה
אסף שני
בעל תואר ראשון בחשבונאות וכלכלה מאוניברסיטת ת"א, תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן ותואר שני נוסף בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. עוסק בתחום התקשורת בכלל, ותקשורת במצבי קונפליקטים בפרט, כבר קרוב ל-25 שנה.
בעל ניסיון רב בהעברת תהליכים ובהדרכות בעולם ניהול הפרויקטים, פיתח מודלים ייחודיים שמאפשרים למשתתפים לרכוש וליישם את המתודולוגיה וכתב 8 ספרים בתחום.
ב-6 השנים האחרונות מעביר אסף את הנושא במסגרת פורום המיומנויות הרכות של ה-PMI.
עירית קיזלשטיין,PMP – מנכ"לית חברת מתן מנהלת את פעילות החברה בתחום
הייעוץ לארגונים לשיפור היכולות והביצועים בתחום ניהול הפרויקטים, החל מהקמת תשתית ניהולית לפרויקט חדש ועד לליווי והדרכה של מנהל הפרויקט וצוות ה-PMO. בעלת 25שנות ניסיון בניהול פרויקטים, כולל ניהול עסקי של פרויקטים מורכבים משלב ההתקשרות ועד לסיומו המוצלח של הפרויקט. מוסמכת להדרכת PMP מטעם ארגון PMI העולמי. לעירית תואר ראשון
בהנדסת תעשייה וניהול בהתמחות מערכות מידע ו -MBA במנהל עסקים מאוניברסיטת בן גוריון.
מה אמרו משתתפים בסדנאות קודמות
"סדנת חובה לכל מנהל/ת פרויקט! נותנת כלים מעשיים ומשנה את החשיבה בקשר להתנהלות מול בעלי עניין בפרויקט. הסדנה שינתה לי את ההסתכלות ואני נכנסת לקונפליקטים פחות טעונה. אסף ועירית מעבירים בדרך מעניינת עם המון תרגול ובאווירה תומכת ומעצימה" חן מילן, מנהלת פרויקטים מערכות מידע, חברת סטרטסיס
"עירית ואסף מיטיבים להעביר את החומר באווירה נעימה וזורמת וניכר שהם חיים את עולמות ניהול הקונפליקטים וניהול הפרויקטים. אני מרגישה שקיבלתי מהסדנה כלים מעשיים ותובנות שמקלים עלי את ההתנהלות מול גורמים שונים בפרויקטים שאני מנהלת. ממליצה בחום!"
ו.ד-כ חברת ביומד מובילה
מועדים ומיקום
01.05.23 + 08.05.23 שעה: 9:00-15:00
מקום: איזור המרכז TBD
עלות למשתתף
1800 ₪ + מע"מ
הנחה של 5% על משתתף שני מאותו ארגון הנחה של 10% על משתתף שלישי מאותו ארגון לפרטים נוספים והרשמה
Process Groups: A Practice Guide
זקוק לעזרה כדי לעבוד באמצעות שיטות ניהול פרויקטים מסורתיות?
Process Groups: A Practice Guide הוא מדריך משלים לPMBOK®, מציע הדרכה שימושית ומעשית לפרקטיקות של ניהול פרויקטים. מדריך תרגול זה משפיע על דרך העבודה שלך, ומבטיח שאתה מצויד במידע שאתה צריך כדי להצליח במקצוע המשתנה הזה.
מה יש במדריך?
גישת ניהול פרויקטים מבוססת תהליכים להנחיית הפרויקטים שלך, יישור מתודולוגיות והערכת יכולות ניהול פרויקטים.
מדריך זה משתמש במודל פופולרי של קבוצות תהליכים שיעזור לך עם:
PMI חבר ל- ENGin - ארגון ללא מטרות רווח המשלב צעירים אוקראינים עם דוברי אנגלית לתרגול חינם של שיחה מקוונת וחיבור בין-תרבותי. עם תלמידים בגילאי 10-35 ומתנדבים בגילאי 14+.
ENGin מחפשת כעת מתנדבים לשוחח עם בני נוער אוקראינים, והם מספקים את כל ההדרכה והחומרים. מה הם מחפשים:
* אין צורך בניסיון קודם בהדרכה או בידע באוקראינית
* רמת אנגלית - Native או C2-C1 * התחייבות של שעה/שבוע (אתה בוחר את היום/השעה) * מינימום 10-12 שבועות
_596x199-r.png)
_597x336-r.png)
_480x402-r(1).png)
_597x844-r(1).png)
_597x844-r(1).png)
_480x679-r(1).png)
_480x679-r(1)(1).png)
_256x249-r.jpg)
.jpeg)
