אין כמו ללמוד על בשרך את עבודתו של כתב עת מדעי.
שלושה דוקטורנטים מהמחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון עשו זאת: הם חצו את הקווים אל אחורי הקלעים של הפרסומים המדעיים, והתנסו על בשרם כעורכים אורחים של גיליון מיוחד של כתב העת הבינלאומי Journalism Practice.
השלושה הם עודד ג'קמן, טל משעלי ולירי בלום, שיחד עם המנחה שלהם, פרופ' צבי רייך, עשו הכל. קראו ושפטו הצעות, שיגרו טיוטות לשיפוט, ניסחו תגובות למחברים וקיבלו החלטות אלו מאמרים יפורסמו ואלו יידחו או ידרשו תיקונים. בקיצור, את כל התהליך שמחכה להם כדוקטורנטים שבימים אלה משגרים לשיפוט את המאמרים שהם עצמם כותבים. 
הגיליון המיוחד, שהתפרסם לאחרונה Journalism Practice: Vol 15, No 9 (tandfonline.com)  עוסק לא סתם בתחום המחקר שלהם, אלא בנושא הספציפי ששלושתם חוקרים: מומחיותם של עיתונאים בתחומי הסיקור שלהם.
הגיליון כולל מאמרים מרחבי העולם על כתבים בין היתר מתחומי הכלכלה, הסביבה, המשפט, התרבות והתחקירים. אחד המאמרים סקר את התלונות האתיות על תחומי סיקור שונים בדנמרק, ואחר את דפוסי סיקור המאפיה בעיתונות האיטלקית.

מה הדבר החשוב ביותר שכל אחד מהדוקטורנטים למד מההרפתקה כעורך אורח?

  • עודד ג'קמן: "החשיפה לכותבים ולמנגנון קבלת ההחלטות הראתה כמה התהליך דקדקני ועד כמה ההתלבטויות של הכותבים חוצות גבולות. עשרות רבות של חוקרות וחוקרים מרחבי העולם העריכו את עשרות כתבי היד, העירו, הציעו, דחו וקיבלו את המאמרים הסופיים. הייתה לנו הזדמנות מיוחדת להתרשם, להיחשף לצורות כתיבה שונות, להעריך בעצמנו ולהכריע בצורה עניינית על פרסומים המצויים בחזית המחקר, מהטיוטה הראשונה עד הרגע שבו הגיליון המיוחד לבש צורה". 
  • טל משעלי: "החברות בצוות העורכים של הגיליון המיוחד הציעה לי נקודת מבט מרתקת וייחודית על תהליכי מיון והערכה של מאמרים אקדמיים בכלל ובתחום התקשורת בפרט. התהליך שעברנו כצוות, תחת הנחייתו של פרופ' צבי רייך לימד אותנו להגדיר מטריקות ברורות לשיפוט המאמרים, תוך דגש על כתיבת משוב ענייני ומקצועי אך גם מתחשב, שעזר במקרים רבות לשפר את המאמרים הסופיים. הכלים שרכשתי בתהליך זה ישמשו אותי בהמשך דרכי כחוקרת". 
  • לירי בלום: "הקריאה של עשרות מאמרים דייקה עבורי פרמטרים של סגנון, מקצועיות וזרימה של המאמר,  באופן שמשליך על הכתיבה שלי. פרוצדורות השיפוט איפשרו לי להיחשף לתהליכי קבלת החלטות. הם פתחו לי דלת סתרים חיובית ומלמדת לעולם האקדמי". 

מחקר חדש: עיתונאי חדשות דווקא כן מסתמכים על ראיות
מחקר חדש שנעשה במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון מפריך את החוכמה המקובלת בקרב החוקרים בעולם ולפיה כתבי חדשות אינם מסתמכים כלל על ראיות. הדעה המקובלת היתה כי השימוש בראיות מצוי רק בפריפריה של העיתונות, בקרב כתבי תחקיר.
במאמר שהתפרסם לאחרונה מראים החוקרים, פרופ' צבי רייך ותלמידו לשעבר ד"ר אביב בר-נוי (כיום עמית מחקר במחלקה למערכות מידע ניהוליות במכללה האקדמית צפת ובמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת חיפה), כי כתבי חדשות מהתקשורת הארצית בישראל עושים שימוש בראיות ביותר מ-40% מהידיעות.
רייך ובר-נוי סבורים, כי הרקע לכך הוא בין היתר טכנולוגי: עיתונאים פועלים כיום בסביבה עתירת ראיות, שבה קל ומהיר מאי פעם לצרף מסמכים, תצלומים, קטעי אודיו וידיאו לכל מייל ולכל מסר.
לדעת השניים, שימוש בראיות הוא חדשות טובות לכלי התקשורת, בין היתר כיוון שהוא יאפשר להם להתמודד עם האמון המידרדר בקרב הציבור. מצד שני, החדשות הרעות הן, שהשימוטש בראיות הוא לא מספיק שיטתי, דבר שעלול לסבך את התקשורת בהסתמכות שרירותית ולא מוצדקת על ראיות כאלה ואחרות.
המאמר הוא חלק מפרוייקט מתמשך במחלקה לתקשורת באוניברסיטת בן גוריון, שבוחן את הבסיס העובדתי של הסיקור העיתונאי. פרוייקט שכלל בין היתר פרסומים בנושאים כמו הצלבות מידע, אמון במידע ובמקורות מידע, וייצור ידע בתנאי מהירות קיצוניים.
תיאור מפורט יותר של המחקר אפשר למצוא במאמר קצר בעברית שפרסמו השניים בגלובסהתקשורת בישראל: מעיתונות של "סמוך עליי" ל"תראה לי" - גלובס (globes.co.il) , וכן במאמר השלםJustifying the news: The role of evidence in daily reporting - Zvi Reich, Aviv Barnoy, 2021 (sagepub.com) , שהתפרסם בכתב העת לחקר עיתונות Journalism.