יבוא, יצוא ומה שביניהם

06 בדצמבר, 2022

טעויות משפטיות ביבוא וביצוא של מוצרים ואיך להימנע מהן

רוצים ללמוד מטעויות של אחרים? ריכזנו עבורכם מקבץ של טעויות משפטיות נפוצות בהסכמי מכר ורכש של מוצרים, שכדאי להימנע מהן. שימו לב שהרשימה מתייחסת בעיקר לטעויות משפטיות, ולא מתמקדת בנושאים מסחריים כמו קביעת מחיר נכון, תכנון מועדי אספקה, בחירת משלח בינלאומי וסוכן מכס מתאים ועוד. אלו כמובן נקודות חשובות ביותר, אך אינן נכללות ברשימה זו.

טעות מס' 1 – אין הסכם כתוב: מובן מאליו ובכל זאת נפוץ ורווח. הזדמנות נהדרת לכל מי שרוצה להפר חוזה. חשיבות הסכם בכתב נמצאת בראש ובראשונה בצד הראייתי – אם אין תיעוד למה שסיכמנו, מדוע שלא תיווצר מחלוקת? ויש חשיבות לכך גם בצד המהותי – יש הוראות חוק שחלות על ההסכם מכוח ברירת מחדל משפטית, כמו היקף הפיצוי במקרה של הפרה, מועד העברת הבעלות, מי נושא בעלות עמלות הבנקים, תנאי האינקוטרם הרלבנטי, ועוד. אם הוראות ברירת המחדל טובות לנו – מעולה. אם הן לא טובות לנו – אנחנו חייבים להציע אלטרנטיבה בהסכם.

טעות מס' 2 – אי סיכום לגבי המפרט המדויק: מקרה פרטי של הדוגמא הקודמת. הזמנו כיסאות כתומים. התכוונו לכיסאות בצבע כתום כהה, ובפועל קיבלנו כיסאות בצבע כתום בהיר.

טעות מס' 3 – אי קביעת נוהל מסודר של הודעה על ליקויים במוצר: ייצאנו תפוזים לאירופה והלקוח מסרב לשלם את היתרה בטענה שהתפוזים מעלים עובש. הבעיה היא שהקונה הודיע על כך כמה ימים לאחר שהמשלוח כבר הגיע והסחורה הושמדה. למה לא הודעת בזמן אמת, אנו שואלים, ואיפה דוח השמאי? ומדוע הסחורה הושמדה? זוהי דגמא למקרה אמיתי בו יבואן מבלגיה עקץ יצואן ישראלי. את כל הנקודות הללו צריך לסגור מראש, בחוזה.

טעות מס' 4 – אי טיפול בנושא הבלעדיות: אנחנו משקיעים הון עתק בפיתוח השוק של המוצר, בהחדרת המוצר, בפרסום, בקידום מכירות ועוד. לפתע אנחנו מגלים שיבואן אחר מייבא גם הוא את המוצר, ולא ביבוא מקביל אלא ברכישה ישירה מהספק לנו. כשאנחנו פונים לספק בשאלות ותמיהות הוא משיב לנו שלא התחייב לבלעדיות כלפינו ואין לו מניעה חוזית למכור לעוד גורם בישראל.

טעות מס' 5 – אי הגדרה נכונה של המוצרים שחלה עליהם הבלעדיות: מקרה פרטי של הסיטואציה הקודמת, אלא שלמרות שהקפדנו להכניס לחוזה סעיף בלעדיות, לא הגדרנו נכון את היקף המוצרים שחלה עליה הבלעדיות, וכך למשל לא סיכמנו שגם ביחס למוצרים חדשים שיסופקו על-ידי המוכר לאחר חתימת ההסכם תחול חובת הבלעדיות. או, במקרה אחר, לא סיכמנו שגם ייצור מוצרים במותג פרטי לרוכש בישראל תיחשב כהפרה של הבלעדיות.

טעות מס' 6 – יצרן שלא הגן על זכויות הקניין הרוחני שלו: אי רישום סימן מסחר, אי רישום פטנט, אי רישום מדגם, אי קביעה בהסכם שמתן זכות ההפצה למפיץ אינו מקנה לו זכויות קנין רוחני ביחס למוצר. לא עשינו את כל אלו, ובמו ידינו אפשרו למתחרים להעתיק את המוצרים שלנו ולרכב על המוניטין שבנינו בעמל רב.

טעות מס' 7 – יבואנים שלא רשם סימן מסחר על המותג הפרטי שלו: השקענו בפיתוח מותג פרטי מוביל בישראל, ושפכנו כספים רבים על מיתוג, פרסום, והחדרת המוצר. אלא שלא רשמנו סימן מסחר על כך, ומגיע עוסק אחר שמחקה אותנו. אמנם יש סעדים משפטיים אפשריים גם במקרה כזה, אבל אילו היינו רושמים סימן מסחר – יכולת האכיפה היתה חזקה יותר.

טעות מס' 8 – אי ביטוח הסחורה: חסכנו כמה פרומילים ולפי חוקי מרפי דווקא הסחורה שלא בוטחה ניזוקה כתוצאה מחדירת מים למכולה. כעת נאלץ להתקוטט בבתי משפט עם המוביל הימי במקום לקבל את הכסף בקלות יחסית מחברת הביטוח.

טעות מס' 9 – תשלום כספים ללא בטוחות, או מכירת סחורה ללא קבלת תשלום מסוים מראש. טריוויאלי לגמרי. נעקצנו. אין צורך להרחיב.

 

טעות מס' 10 – אי קביעה של מה קורה בסיום החוזה: כך, הספק יכול בהודעה מוקדמת קצרה יחסית (בהתאם לאמות המידה שנקבעו בפסיקת בית המשפט בישראל) לסיים את ההתקשרות איתנו ולבחור במפיץ אחר. אילו היינו מקפידים יותר היינו יכולים לדרוש בהסכם הודעה מוקדמת ארוכה, והיינו יכולים לדרוש גם שיפוי על ההשקעות שהשקענו בבניית השוק בישראל.

טעות מס' 11 – אי קביעת סעיף בוררות בהסכם והיכן הבוררות תתנהל: פתאום אנחנו מוצאים את עצמנו נתבעים בסין על אי אספקת סחורה במועד, ונאלצים להתפשר, כי העלויות המשפטיות יקרות מדי. מכיוון הפוך – הקונה לא משלם ואנחנו צריכים להיגרר לבתי משפט במקומות מרוחקים שלא בקיאים סחר בינלאומי ולנהל התדיינות ממושכת ויקרה כדי לראות את הכסף שלנו בחזרה. כל זאת במקום לנהל את הסכסוך באופן יעיל ומהיר, ובאנגלית, על פי תנאים שנקבעו מראש. ניהול בוררות עדיף על הליך משפטי בבית המשפט.

טעות מס' 12 – פעילות כעוסק מורשה ולא כחברה בע"מ: בתביעה על הפרת חוזה, או שהמכס מוציא שומה רטרואקטיבית, הנכסים הפרטיים שלנו בסכנה כי אין לנו את סיועו של מסך ההתאגדות. עיקול דירה, חשבון הבנק וכו' והכל במסגרת ההליך המשפטי או במסגרת הליכי גביה של רשות המסים. כל זאת היה נמנע, או לכל הפחות – קשה בהרבה להשגה, לו היינו פועלים במסגרת חברה בע"מ.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

כותב המזכר: עו"ד גיל נדל

בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל: