שירותים פיננסיים

15 בספטמבר, 2022

עדכונים לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים

לקוחות נכבדים,

בשבוע שעבר עודכנו התקנות אשר מתירות, בנסיבות מסוימות, לספק בישראל שירותים פיננסיים מסוג מתן אשראי או שירות בנכס פיננסי ללא צורך ברישיון. מכיוון שחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, מציג איסור רחב וגורף מאוד לבצע פעילויות פיננסיות כאלה בישראל ללא רישיון מרשות שוק ההון, יש חשיבות לתקנות אשר מאפשרות בכל זאת שירותים שונים אף ללא רישיון – החל מפעילות של בנקים זרים וחברות ביטוח זרות בישראל, דרך הלוואות בסכומים גדולים בין תאגידים עסקיים, וכלה בהמרת מטבע זר לאורחי מלון.

בעדכון הנוכחי נוסף לתקנות גם פטור מסוג חדש אשר עניינו שירותי תשלום שמספקות חברות זרות. הפטור יחול על חברות זרות, שמחזיקות ברישיון לביצוע שירותי תשלום באיחוד האירופי, אנגליה או ארה"ב. במסגרת הוראת שעה, הפטור יאפשר לחברות כאלה לספק שירותי תשלום גם בישראל ואף לתת אשראי אגב פעולות תשלום – הכל ללא צורך ברישיון מקומי בישראל.

תקנות הפטור מחובת רישוי לשירותים פיננסיים מוסדרים

בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים חידוש לתקופה נוספת וכן עדכונים מהותיים בתקנות אשר פוטרות, בנסיבות מסוימות, ספק של שירותים פיננסיים מהחובה להחזיק ברישיון מתאים לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016 (שמן המלא של התקנות הוא: תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) (פטור מחובת רישוי), התשפ"ב-2022).

חוק הפיקוח קובע חובה רחבה להחזיק ברישיון כדי לעסוק בישראל בעיסוקים פיננסיים שונים, ובין היתר במתן אשראי או בשירות בנכס פיננסי. הן "מתן אשראי" והן "שירות בנכס פיננסי" הם מושגים שמוגדרים בחוק באופן רחב מאוד ובהתאם נוצרת חובת רישוי מקיפה. חובה זו כוללת גם מקרים בהם פעילות האשראי או השירות בנכס פיננסי הם נלווים לפעילות עיקרית שונה לחלוטין של חברות אשר כלל אינן רגילות לתפוס את עצמן כגוף "פיננסי".

תפקידן של תקנות הפטור הוא לפטור מחובת הרישוי את אותם מקרים בהם בפועל הרישוי אינו דרוש להגשמת מטרות החוק. את המקרים הללו, אשר מוסדרים בתקנות, מחלק משרד האוצר ל-4 קבוצות:

  1. תאגידים זרים ממדינות חברות בארגון ה- OECD שהם בעלי רישיונות מסוגים שונים לפעילות פיננסית במקום מושבם (בנק, מבטח ועוד).
  2. גורמים שעיסוקם במתן אשראי הוא בשווקים משוכללים יחסית ובמסגרת פעילות של לווים ומלווים מתוחכמים – דוגמת תאגיד אשר נותן אשראי "לתאגידים עסקיים בלבד" כאשר סך האשראי בעסקה בודדת לא נמוך מ- 3 מיליון ש"ח; או מי שעיסוקו במתן אשראי לתאגידים במסגרת קרן הון סיכון.
  3. אגודות משותפות (מושב עובדים או כפר שיתופי) לעניין היחסים בין האגודה לבין חבריה ותאגידים בשליטתם.
  4. מקרים מסוימים בהם העיסוק בשירות הפיננסי טפל לעיסוק עיקרי ומוגבל – דוגמת ניהול חשבון נאמנות בידי עו"ד או רו"ח עבור לקוחותיו או בית מלון שממיר כספים ללקוחותיו בהיקף מוגבל.

הוספת פטור לספקי שירותי תשלום מורשים זרים ושינויים נוספים

התקנות החדשות עדכנו מספר פטורים אשר נכללו כבר קודם לכן בתקנות. בין היתר, הפטור אשר עסק במי שמחזיקים ברישיון לעסקאות בנגזרים או במכר חוזר בניירות ערך, צומצם, מצד אחד, לבעלי רישיון במדינות OECD דווקא, והורחב מצד שני גם למי שעיסוקם בהשאלת ניירות ערך. הפטור למבטח בעל רישיון במדינת OECD הורחב כך שיחול גם לעניין שירות בנכס פיננסי ולא רק מתן אשראי.

התקנות מוסיפות פטור זמני חדש, בתוקף עד סוף שנת 2023, לתאגידים מארה"ב, האיחוד האירופי ואנגליה שמחזיקים ברישיון לאספקת שירות תשלום באותה מדינה. נפרט בקצרה לעניין פטור זה.

החקיקה אשר תסדיר רישוי שירותי תשלום בישראל מתעכבת זה שנים. בעת חקיקת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים בשנת 2016, הוסבר כי הוא מהווה נדבך ראשון ולאחריו תבוא חקיקה להסדרת הפיקוח על שירותי תשלום. בשנת 2018 אכן פורסם תזכיר חוק להרחבת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים כך שיחול גם על שירותי תשלום, אך התזכיר לא קודם. השנה, 2022, פורסם במקומו תזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום – כאשר כעת מיועד תפקיד הפיקוח לרשות ני"ע (ולא רשות שוק ההון). עקב פיזור הכנסת, גם הקידום של תזכיר זה מתעכב.

לעניין פעילותם של תאגידים זרים בשירותי תשלום בישראל, הוצג בתזכיר חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, כי הם אכן יזדקקו לרישיון ישראלי על-מנת לפעול בישראל, אך המפקח (רשות ני"ע, כאמור) יוכל להקל בדרישות קונקרטיות ביחס לתאגיד זר אשר מחזיק ברישיון לשירותי תשלום באיחוד האירופי. יצוין, שעל פי תזכיר החוק, מי שיחזיק ברישיון לשירות תשלום יוכל לתת אשראי אגב עסקת תשלום ללא צורך ברישיון נפרד מרשות שוק ההון לפעילות מתן האשראי.

כעת, במכתב הנלווה לפניית שר האוצר אל ועדת הכספים לאישור תקנות הפטור, מוסבר כי השר מצא לנכון להעניק פטור מחובת רישוי לתאגידים זרים לצורך אספקת שירותי תשלום בישראל – וזאת בהסדר זמני עד סוף שנת 2023 "עד שלהערכתנו יחוקק חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום". יש לציין שהפטור הזמני הוא רחב ו"גמיש" לעומת ההצעה שבתזכיר החוק. הפטור רחב יותר בכך שהוא מתייחס לא רק לבעלי רישיון באיחוד האירופי אלא הוא חל גם על בעלי רישיונות באנגליה ובארה"ב. הפטור "גמיש" יותר מבחינה זו שלא תהיה כלל מעורבות של מפקח ישראלי, והתאגיד הזר, שמחזיק ברישיון לשירותי תשלום במקום התאגדותו, יוכל לספק שירות בישראל ובלבד שחלות עליו שם הוראות לעניין איסור הלבנת הון לרבות לגבי פעילותו בישראל (בהיעדר רישיון, הצו הישראלי בנושא איסור הלבנת הון כלל לא יחול). הפטור החדש יאפשר לתאגיד כאמור לספק שירות תשלום בישראל ובכלל כך לספק שירות בנכס פיננסי ואף ליתן אשראי אגב פעולת תשלום. יצוין שמתחולת הפטור הוחרגו מפורשות פעולות תשלום במטבעות קריפטוגרפים ("וירטואליים" כפי שהם מכונים בחוק).

לא מן הנמנע להזכיר שזו אינה הפעילות היחידה של הרגולטורים הפיננסיים "להגמשת" חובות הרישוי בהמתנה לחקיקה המתעכבת של חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום. אחד מסוגי שירותי התשלום שאמורים להיות מוסדרים באותו חוק הוא שירות ייזום תשלום. בחודשים האחרונים, פרסם בנק ישראל הוראה לבנקים לפתח את התמיכה הנדרשת בשירותי ייזום תשלום, ורשות ני"ע, כמפקחת האחראית על חוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021, פרסמה הוראה שמרחיבה את הפעולות המותרות לבעלי רישיון לפי החוק האמור כך שיכללו גם מתן שירות ייזום תשלום – זאת למרות היעדר אסדרה חוקית ישירה של עיסוק זה כיום.

 

מומלץ לחברות אשר עוסקות במתן אשראי או בשירותים בנכסים פיננסיים – אפילו כחלק נלווה לפעילות עיקרית שונה לחלוטין – לבחון האם הן חייבות ברישוי לאור תקנות הפטור העדכניות ובכלל. בפרט מומלץ לחברות זרות אשר עוסקות בשירותי תשלום ופועלות או מבקשות לפעול בישראל, לבחון את פעילותן הקיימת והפוטנציאלית בישראל לאור החוק ותקנות הפטור העדכניות.

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי.

בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל: