אלימות במשפחה היא בעיה חמורה עם השלכות קשות, לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי כשליש מהנשים חוות אלימות כלשהי במהלך חייהן. בישראל ההערכות מדברות על כ-40% מהנשים שנחשפות לסוג כלשהו של אלימות במהלך חייהן. כדי לצמצם את גודל התופעה קיימת חשיבות גדולה מאוד לזיהוי וטיפול מוקדם בנשים הסובלות מאלימות. מאחר ונשים רבות פונות למערכת הבריאות כגורם ראשון לטיפול באלימות – גוברת חשיבות גילוי האלימות במסגרת בשירותי הבריאות.

לשם כך, פועלת בישראל מדיניות סיקור אלימות אוניברסלית, לפיה כל אנשי הרפואה מחוייבים לשאול כל אישה שמגיעה אליהם לטיפול, גם אם זה אינו קשור לפגיעות אלימות, בכדי לנסות לברר האם היא חשופה לאלימות ולהציע לה עזרה באם יתברר שהיא זקוקה לה.

אלא שממחקר שנחשף היום בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות בריאות, בנושא ברפואה בקהילה, עולה תמונה מטרידה: מחצית מהנשים לא נשאלות כלל בקופות החולים לגבי אלימות.

בעוד כ-40% מהנשים שהשתתפו במחקר דיווחו על אלימות, יותר ממחצית מהן (51%) דיווחו שהן מעולם לא נשאלו על אלימות במסגרת ביקורן בשירותי הבריאות. למעשה, נשים שהשתייכו לאוכלוסיות שנמצאות בסיכון גבוה יותר לאלימות, נשאלו אף פחות. בנוסף, רק מחצי מהנשים דיחוו שהן קיבלו מידע לגבי דרכים להתמודד עם אלימות, נשים בסיכון קיבלו פחות מידע.

"אלימות נגד נשים היא מחלה יותר נפוצה מסוכרת ולחץ דם – זה אומר דרשני" אומרת החוקרת הראשית, ניהאיה דאוד, מהמחלקה לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון, "בגלל זה קיימת חשיבות גבוהה לתשאול לגילוי מוקדם של האלימות וטיפול בה. עצם התשאול נמצא תחת הרפואה המונעת. העובדה שרק מחצית מהנשים נשאלות מסכנת אותן ונעשית בניגוד להנחיות משרד הבריאות. מתעוררת השאלה למה הרופאים והאחיות לא עושים את הסיקור? יכול להיות שהם לא קיבלו מספיק הכשרה איך לשאול ולכן מפחדים, או שפשוט מפחדים להעליב את הנשים, לא יודעים איך לשאול ולפעמים אין להם זמן. יש פה גם עניין של דעות קדומות – לא מאמינים שאישה מסויימת יכולה להיות קורבן לאלימות. אבל חשוב שהם יבינו שהתשאול הזה הוא קריטי – כי אפשר להציל ככה חיים של נשים לפני שזה הופך למאוחר מדי".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בשנת 2003 הוכנסה  לראשונה, חובת תשאול של כל מקצועות הבריאות לנשים המטופלות – זאת על ידי שאלה ישירה לגבי חשיפה ופגיעה של אלימות במשפחה. דגש מיוחד מושם על נשים בביקורים ראשונים, במהלך הריון, לאחר לידה, עם כל שינוי בסטטוס משפחתי או אישי ובכל מקרה בו מתעורר חשד כלשהו לפגיעה. לאורך השנים, למדנו כי קיימת משמעות לאופן בו שואלים את השאלות ולא תמיד נשאלת שאלה ישירה על חשיפה לאלימות אלא נשאלות שאלות שונות על מערכת היחסים הזוגית או המשפחתית. במקרים בהם עולה חשד מתוך השאלות, נשאלת שאלה ישירה בנושא. בנוסף, בשנתיים האחרונות, הוכנס תשאול נשים בנושא אלימות במשפחה כמדד איכות בטיפות חלב, על מנת למדוד את שעורי התשאול ולשפרם במידת הצורך. בתקופה הקרובה יפורסמו התוצאות מהן נוכל ללמוד על ממדי התשאול ולהתאים את התוכניות על פי הצורך"