$$News and Reports$$

09 מאי 2018

​​​

חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב הדגימו לראשונה את פיתוחם הנוכחי - מערכת רובוטית המשלבת משחק, ובפרט ​איקס-עיגל, המסייעת בשיפור תפקודים בסיסיים של חולים בתהליכי שיקום.

עיצוב רובוט חברתי המסייע בשיקום מטופלים הוא תחום חדש אשר דורש מחקר מעמיק וניסויים רבים כדי לקבוע מהם התנאים האופטימליים. ממצאי החוקרים התפרסמו לאחרונה בכתב-העת Restorative Neurology and Neuroscience.

צוות המחקר הבין-תחומי עיצב משחק עם זרוע רובוטית במטרה לדמות פעילויות פונקציונליות תלת-ממדיות של חיי השגרה – פעולות אותן אנשים מבצעים מדי יום, כמו שתייה מכוס, שהן לעתים קרובות מוקד השיקום.

המחקר נערך בהובלת ד"ר דני אייזיקוביץ, פוסט-דוקטורנט מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחיה משותפת של ד"ר שלי לוי-צדק מהמחלקה לפיזיותרפיה של אוניברסיטת בן-גוריון ומרכז זלוטובסקי למדעי המוח, פרופ' יעל אידן מהמחלקה להנדסת תעשייה וניהול ויוזמתABC  לרובוטיקה ופרופ' איריס טבק מהמחלקה לחינוך.

"לשחק איקס-עיגול עם כוסות במקום לצייר איקסים ועיגולים, היא דוגמה למשחק שיכול לעזור בשיקום של תנועת הזרוע – אנשים מרימים ומניחים כוסות מספר רב של פעמים במהלך המשחק, ומשפרים את מהמשחק", אומרת ד"ר שלי לוי-צדק מהמחלקה לפיזיותרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וממרכז זלוטובסקי למדעי המוח.

כדי לבדוק האם חשובה נוכחותו הפיזית של הרובוט במהלך המשחק, החוקרים השוו את המוטיבציה של המשתתפים לשחק עם הרובוט לעומת משחק מול קבוצת אורות LED שנשלטו מרחוק באמצעות מחשב.

המערכת נבחנה על 62 אנשים בריאים משתי קבוצות גיל: 40 צעירים בני כ-25 בממוצע (23 נשים ו-17 גברים) ו-22 מבוגרים בני כ-75 בממוצע (10 נשים ו-12 גברים). שתי הקבוצות העדיפו את המערכת הרובוטית על פני קבוצת אורות ה-LED. המבוגרים הסבירו כי העדיפו את האינטראקציה שדמתה להם כיותר יותר אנושית, בעוד הצעירים דיווחו על הרובוט כ"מעניין יותר, מהנה ומושך". 

כאשר נשאלו באיזו מערכת היו מעדיפים לשחק בשני משחקים נוספים, שתי הקבוצות בחרו במערכת הרובוטית. אולם, כאשר התבקשו לשחק עשרה משחקים נוספים, הצעירים העדיפו לשחק נגד קבוצת אורות ה-LED בעוד המבוגרים המשיכו להעדיף את המערכת הרובוטית. 

"חלק מהצעירים התלוננו שהרובוט זז לאט מדי, ולכן הם העדיפו את המערכת המהירה יותר (אורות ה-LED) כאשר התבקשו לשחק במשחקים רבים יותר", אומרת ד"ר לוי-צדק. "זה אומר שמהירות הרובוט צריכה להיות מותאמת אישית עבור כל משתתף".

ממצא בלתי-צפוי היה השינוי בתנועה האנושית בתגובה לתנועה הרובוטית. שתי הקבוצות נעו לאט יותר כששיחקו עם רובוט איטי לעומת כאשר הם שיחקו עם מערכת האורות המהירה.

התוצאות מצביעות על כך שאנשים מעוניינים להמשיך לקיים אינטראקציה עם מכשיר רובוטי חברתי, וכי התגלמותו הפיזית ממלאת תפקיד חשוב. זהו סימן חיובי לעתיד של מערכות מסוג זה. כעת, כשביססו את חשיבותה של המערכת הרובוטית, החוקרים ממליצים לבדוק את המערכת הזו בשיקום אנשים שחוו שבץ. 

המחקר נתמך בחלקו על-ידי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב באמצעות קרן הלמסלי, היוזמה החקלאית, ביולוגית ורובוטיקה-קוגניטיבית (ABC), קרן התרומות מרקוס, הרב ו' גונתר פלאוט, יו"ר הנדסת תעשייה. מימון נוסף הוענק על-ידי קרן ברנדייס לייר, קרן ברנדייס ברונפמן, קרן פרומוביליה, מענק קרן משפחת בורטן, ועדת התכנון והתקצוב של תכנית I-CORE והקרן הישראלית הלאומית למדע.

 

סרטון ההדגמה: ​

​ ​​​
​​

​​
​​​​