image
מן העיתונות

הרב פינטו עומד מזה מספר שנים בראש הפעילות התורנית של עמותת "שובה ישראל". כאשר חברו, אברהם ישראל, שהינו ראש עמותת "חזון ישעיה", ביקש את עזרתו של הרב להתחמק מאישומים של מעשים פליליים, והרב נעתר לבקשתו. תמורת העזרה, הרב קיבל מכספי עמותת ידידי חזון ישעיה מארה"ב 1.2 מיליון דולר לחשבון אשתו, אשר שימש את הזוג בכספים אלו למטרות שונות, ביניהם מטרות פרטיות.

לאחר תקופה, התברר לרב כי המשטרה מקיימת חקירה סמויה על עמותת "חזון ישעיה", והרב חשש כי גורמים בעמותה יתלוננו במשטרה על המידע שברשותם. לכן, החל לבצע מחקר על החוקרים וקציני המשטרה, ופעל ביחד עם אשתו, בכדי לשבש את החקירה. הזוג אף שילם כ150,000 ₪ לפעיל בעמותה בכדי שיימנע מלשתף פעולה עם החוקרים במשטרה, וכך עשה אותו הפעיל.

בין היתר, ניסה הרבה לשחד את תת ניצב אפרים ברכה, אשר למד בחצרו של הרב משנת 2007. הרב הציע למסור לתת ניצב 200 אלף דולר כמתנה, מתנה אשר סרב לה, ובעקבותיה החלה התביעה כנגד הרב.

השופט מודריק, בהתייחסו לפסק הדין, טוען כי העבירה הינה מעבירות השוחד החמורות ביותר אשר התרחשו במדינתנו. העובדה כי הרב הציע שוחד לבכיר במערכת האכיפה בכדי שיפעל כבובה בידיו, וכי ניצל את מרותו הדתית ורגישותו של תת הניצב, אשר הינו אדם מאמין, בכדי להשפיע עליו, הופכת את המעשה לחמור. בנוסף, השופט העביר ביקורת על הסדר הטיעון אשר הקל מאוד עם הרב. השופט אומר כי ללא הסכם הטיעון, מתחם הענישה על העבירות המיוחסות לרב הינו בין שלוש לשבע שנות מאסר.

עלינו כאזרחי מדינת ישראל לשאול את הפרקליטות האם הסכמי טיעון עם עונש כל כך קל לחומרת העבירה משרתת את טובת הציבור?

אנו, המתנדבים בקליניקה, למדנו במהלך השנה כי יש צורך ביד קשה ויצירת הרתעה גבוהה בכדי למגר את תופעת השחיתות, בכל רמותיה. ניתן היה לראות לאחר פסק דין הולילינד, כי גופים שלטוניים רבים החלו לפחד ולהפוך לשקופים יותר כתוצאה.

עלינו לשאול את ביהמ"ש מתי הוא מתכוון להפסיק לבקר את הסדרי הטיעון של הפרקליטות, ולהתחיל לעשות שינויים בהסדרים בכדי להגיע לצדק?

קיימים מקרים רבים אשר בהם הפרקליטות, עקב עומס רב של תיקים, חותמת על הסכמי טיעון קלים על תיקים אשר הם חושבים כי עניין הציבור נמוך בו, כמו למשל, תיקים על מקרי שחיתות. על ביהמ"ש להעלות את תופעת השחיתות באופן קבוע למודעות. עליו להבהיר כי על שחיתות לא מוותרים ומכים ביד קלה, אלא ביד חזקה וזרוע נטויה!

כתב: ערן גרטלר, סטודנט בקליניקה