22 בינואר, 2023
לקראת פרסומו של הדוח התקופתי לשנת 2022, אנו מתכבדים להביא בפניכם סקירה תמציתית של עדכונים וחידושים שעשויים להיות רלוונטיים להכנת הדוח.[1] הסקירה תחולק לפרקים הבאים:
בפרק א' ייסקרו עדכונים הנוגעים בעיקרם לתיאור עסקי התאגיד – דוח הברנע;
בפרק ב' ייסקרו עדכונים הנוגעים בעיקרם לדוח הדירקטוריון;
בפרק ג' יובאו דגשים הנוגעים בעיקרם לפרק 'הפרטים הנוספים';
בפרק ד' תובא סקירה תמציתית של עדכון בנוגע לדוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית והצהרות מנהלים;
בפרק ה' ייסקרו עדכונים כלליים ודגשים חשובים נוספים;
ובפרק ו' נסקור בפניכם, כמדי שנה, נושאי ממשל תאגידי, המצריכים בחינה ו"תחזוקה" תקופתית, אשר תאגידים רבים נוהגים לבצעם במקביל להליך עריכת הדוחות התקופתיים ואישורם.
ככלל, ולמעט התייחסויות מצומצמות, מזכר זה אינו כולל תמונה רחבה בדבר עדכונים בנושאים חשבונאיים ודיווח כספי שפרסמה רשות ניירות ערך ("הרשות").
[1] העדכונים המובאים במזכר זה נוגעים בעיקרם לחובות הדיווח התקופתי הכלליות החלות על תאגידים מדווחים, ולצד אלו מוצע לבחון את הוראות הגילוי החלות ביחס לתחומי עיסוק או פעילות מיוחדים (ככל שנקבעו).
1. מכתב מנהלת מחלקת תאגידים ברשות לתאגידים המדווחים – דגשים צפויים בפעילות מחלקת תאגידים בשנת 2023
ביום 5 בינואר 2023 ולקראת פרסום הדוח התקופתי לשנת 2022, פורסם מכתב מטעם מנהלת מחלקת תאגידים ברשות לתאגידים המדווחים, במסגרתו הוצגו דגשים ביחס לנושאים שבכוונת מחלקת תאגידים ברשות להתמקד בהם במסגרת פעילותה בשנת 2023 וכן מקבץ נושאים שיש להתייחס אליהם לקראת פרסום הדוח התקופתי לשנת 2022 ובכלל, לצורך יישום נאות של חובות הדיווח המוטלות על התאגידים המדווחים. המכתב התייחס, בין היתר, לנושאים הבאים:
1.1 גילוי בדבר סיכונים ואופן ניהולם – הובהר כי במסגרת הגילוי בדבר גורמי הסיכון יש לשקול את הסיכונים הבאים ולבחון את הגילוי הנדרש אודותיהם:
1.1.1 סיכוני נזילות וחדלות פירעון (לרבות קרבה או אי עמידה באמות מידה פיננסיות, לחצים ואילוצים תזרימיים, בעיות הון חוזר, גמישות פיננסית ועוד);
1.1.2 סיכוני ריבית ואינפלציה (ראי/ה גם סעיף 2 להלן);
1.1.3 סיכוני איכות הסביבה (הנובעים בין היתר, ממשבר האקלים הגלובלי ומהשפעות סביבתיות, בפרט ביחס לתאגידים שפועלים בסקטורים שחשופים במידה מוגברת לסיכוני זיהומי אויר וקרקע);
1.1.4 סיכוני סייבר (לעמדת הרשות, המגמה המתרחבת של התממשות סיכוני סייבר ועלייה בפוטנציאל הפגיעה של מתקפות סייבר על תאגידים מדווחים מחייבת את התאגידים למשנה זהירות בעת תהליך הערכת הסיכונים וההחלטה בדבר גילוי ביחס לסיכוני סייבר ודירוג השפעתם על התאגיד)[2];
1.1.5 סיכונים סקטוריאליים (כגון סיכונים ייחודיים לתאגידים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי – ראי/ה גם סעיף 8.3 להלן, תאגידים הפועלים בתחום נדל"ן יזמי ונדל"ן מניב[3] ותאגידים המושפעים באופן מהותי מהשלכות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה).
1.2 גילוי מאוזן ומדויק של מצגות, מידע Non-GAAP ומידע כספי וולונטרי – הובהר כי יש להקפיד להימנע ממסירת מידע באופן לא שוויוני ולהקפיד על מתן גילוי מדויק ומאוזן, שאינו מוטה לטובת התאגיד או מציג תמונת מצב אופטימית (או פסימית) מדי, או כזה אשר אינו מאפשר למשקיעים לנתח את המגמות בצורה נאותה. בין היתר, עקרונות אלו באים לידי ביטוי בפרסום מצגות למשקיעים, בעת פרסום נתונים פיננסיים שאינם מבוססים על כללי חשבונאות מקובלים (Non-GAAP) ומדדי ביצוע תפעוליים מקובלים (KPI’s),[4] בעת פרסום מידע כספי וולונטרי מחוץ למסגרת הדוחות הכספיים,[5] בעת ראיונות באמצעי התקשרות (בפרט בסמוך למועדי הנפקות או למועד פרסום דוחות כספיים) וכן בעת עריכת התכנסויות של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד.[6]
1.3 גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי והצהרות בדבר היעדר בעיית נזילות – הובהר כי בעת התקיימות סימני אזהרה באופן שנדרש לפרסם גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי או אם מתקיים חלק מסימן האזהרה המחייב הצהרת הדירקטוריון על היעדר בעיית נזילות ופירוט הבחינה שערך הדירקטוריון (לפי תקנה 10(ב)(14) לתקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים), התש"ל-1970 ("תקנות דוחות תקופתיים ומיידיים")), יש לבחון היטב את ההנחות עליהן מבוסס גילוי זה, על מנת שרק הנחות צפויות וסבירות ביחס לנסיבות עניינו של התאגיד יוכלו לשמש בסיס למתן תחזיות לעתיד. קיימת חשיבות כי ההנחות ישקפו את התרחיש שצפוי שיתממש ולא את התרחיש האופטימי או הפסימי מבין אלו שבחן התאגיד וכפי שנדונו על-ידי הדירקטוריון בפועל. בנוסף, הנחות התאגיד נדרשות לעלות בקנה אחד עם תוכניות העבודה שלו, תקציבו, האסטרטגיה שלו וההנחות ששימשו לביסוס הנחת העסק החי. כמו כן, הודגש כי יש להקפיד לבחון את תחזית תזרים המזומנים החזוי על בסיס סולו ולא מאוחד.
1.4 גילוי באשר להנחות בבסיס שווי הוגן של נכסים והתחייבויות – ראי/ה סעיף 9.1 להלן.
1.5 גילוי אודות נסיבות סיום כהונה של נושאי משרה בכירה – הובהר כי יש להקפיד על מתן הגילוי המלא על נסיבות סיום הכהונה אשר יש עניין בהבאתן בפני ציבור המשקיעים, גם כאשר סיום הכהונה נעשה בהסכמה, אולם נעשה על רקע אי הסכמות או חילוקי דעות או נסיבות אחרות שהן בגדר פרט חשוב למשקיע סביר.
1.6 דגשים חשבונאיים ופיננסיים – הובהר כי על התאגיד ונושאי המשרה בו מוטלת האחריות להביא לכך שהדוחות הכספיים ישקפו בצורה מהימנה ונאותה את מצבו של התאגיד, בפרט בתקופות בהן הנגישות לשוק ההון מוגבלת יחסית ובתקופות של שפל כלכלי, בהן גדלה התלות של תאגידים באיכות ביצועיהם המשתקפים בדוחות הכספיים, ולפיכך גדל הפוטנציאל לקיומן של טעויות בדוחות ואימוץ פרשנויות "אגרסיביות" לתועלת התאגיד. בנוסף, הודגשו היבטים ספציפיים הנוגעים להשפעות התקופה האחרונה, ובכלל זה:
1.6.1 הכללת גילוי מפורט בדבר המצב הפיננסי – יש להביא בחשבון את מאפייני השוק לרבות שיעורי ריבית עתידיים חזויים הגבוהים מהריבית הנוכחית, שינויים ב"תיאבון" לסיכון של גורמים מממנים שעשויים להקשות על מיחזור חוב ורמת אי וודאות גבוהה בנוגע לשווי נכסים. כאשר קיימת הפניית תשומת לב של רואה החשבון המבקר חשוב כי נוסחה יהיה ברור האם מדובר בהפניית תשומת לב על רקע פיננסי (שכן הדבר משליך על הצורך לצרף גילוי בדבר תזרים מזומנים חזוי).
1.6.2 מדידה בשווי הוגן ובדיקת ירידת ערך של נכסים – ראי/ה סעיף 9.1 להלן.
1.6.3 הפסדי אשראי – יש להקפיד הקפדה יתירה על מדידה נאותה של הפסדי אשראי וגילוי נאות, מאחר ועליית ריבית ורמת אינפלציה גבוהה הם שני גורמים שככלל מעלים את רמת סיכון האשראי.[7]
1.7 דיווח דיגיטלי (iXBRL) – ראי/ה סעיף 28 להלן.
1.8 אחריות תאגידית – הטמעת תחום ה-ESG בקרב דיווחי התאגידים מתבסס כסטנדרט בינלאומי. בשים לב לעמדת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון בנוגע לקביעת מדיניות השקעה ביחס לשיקולי ESG על-ידי הגופים המוסדיים ולאור הוראת הרשות מחודש דצמבר 2022, הדורשת מקרנות נאמנות, מנהלי תיקים ויועצי השקעות לבצע בחינה ולימוד של תחום זה ולהחליט מה מדיניותם ביחס לכך ולשקפה ללקוחותיהם,[8] נראה כי הביקוש לגילוי רלוונטי בתחום זה מצד המשקיעים הישראלים גדל. לכן ראוי כי תאגידים מדווחים שטרם עשו זאת, יבחנו את הצטרפותם לרשימת התאגידים המדווחים המכינים ומפרסמים דוחות אחריות תאגידית.
במכתב הובהר, כי הנושאים לעיל אינם בגדר רשימה סגורה או ממצה של העניינים בהם תתמקד המחלקה במהלך השנה הקרובה. עוד צוין כי חברי הסגל והנהלת מחלקת תאגידים ברשות חוזרים לקיים מפגשי היכרות עם נציגי התאגידים, באופן בו נהגה מחלקת תאגידים בעבר, לאור החשיבות שמייחסת מחלקת תאגידים ברשות להיכרות של חברי סגל הרשות עם הפעילות והמאפיינים של כל תאגיד מדווח ובעלי התפקידים המובילים בו.
2. עמדת סגל חשבונאית מספר 99-8 : השפעות אינפלציה ועליית הריבית על הגילוי והדיווח הכספי
לאור השינויים בשיעור האינפלציה והריבית בישראל ובעולם, סגל הרשות פרסם בחודש אוגוסט 2022 את העמדה האמורה, לפיה על כל תאגיד לבחון את מידת חשיפתו לשינויים באינפלציה ובשיעור הריבית. לעמדה יש השלכות לגבי הגילוי הנדרש בחלק א' לדוח התקופתי, בין היתר בתיאור הסביבה הכללית שבה פועל התאגיד וכן במסגרת דוח הדירקטוריון.
לפרטים ראי/ה מזכר בעניין עמדה זו שפורסם ללקוחות משרדנו ביום 4 באוגוסט 2022 כאן.
במסגרת מכתב הדגשים של מנהלת מחלקת תאגידים ברשות הופנו התאגידים לעמדת הסגל האמורה בכל הנוגע לגילוי אודות גורמי סיכון ואופן ניהולם. במכתב צוין כי בדיקה מדגמית שנערכה בדוחות הכספיים לרבעון השני והשלישי של שנת 2022, העלתה כי יישום העמדה בחלק מהמקרים לא היה מספק, בפרט בחברות שהשפעות הריבית והאינפלציה (בפועל או הצפויות) על תוצאותיהן עלולות להביאן לקשיים פיננסיים, כגון אי עמידה באמות מידה. לפיכך, הודגש כי במקרים המתאימים על התאגיד להציג ניתוח כמותי של התוצאות הצפויות בתקופות עוקבות תחת הנחות סבירות בנוגע לגובה הריבית, ולתאר את ההשפעות ואת דרכי ההתמודדות האפשריות מבחינתו. הדברים אמורים, כמובן, גם בנוגע להשפעות האינפלציה.
בכל הנוגע לסיכוני ריבית הודגש כי נושא זה משפיע בין היתר על תאגידים שפעילותם כרוכה בהון זר, על תאגידים בעלי רמות מינוף גבוהות או חוב מהותי בריבית משתנה ועל שיעורי היוון למדידת נכסים והתחייבויות בדוחות הכספיים. במקרים כאמור ישנה חשיבות לניתוח השפעת עליית הריבית על הפעילות העסקית הנוכחית והעתידית, ההשפעה על מבנה עלויות המימון והחוב, הרווחיות והיכולת לגייס הון חדש וכן היכולת לעמוד בתשלומי הריבית והקרן.
בכל הנוגע לסיכוני אינפלציה צוינו חשיפת התאגיד בשל מנגנוני ההצמדה של ההכנסות והעלויות למדד המחירים, השפעת עליית מחירי תשומות על הפעילות העסקית וחשיפה בשל חוב צמוד. גם במקרים כאמור ישנה חשיבות לניתוח השפעות האינפלציה על הפעילות העסקית הנוכחית והעתידית ובפרט ביחס להשפעתה על תוצאות החברה והרווחיות הצפויה.
3. גילוי בדבר מימון ונזילות – מרדכי גבריאלי נ' קבוצת דלק בע"מ[9]
בקשה לתובענה ייצוגית כנגד המשיבה, קבוצת דלק בע"מ ("החברה") ונושאי משרה בה בעבר, שעניינה בטענות לנזקים שנגרמו לחברי הקבוצה בגין מידע מטעה ומידע חסר בדיווחי החברה. החברה הינה חברת אחזקות ציבורית הנסחרת בישראל, שמרבית החברות שהיא מחזיקה בהן פועלות בעיקר בתחום האנרגיה. בין היתר, מחזיקה החברה ב-60% מדלק קידוחים – שותפות מוגבלת ("דלק קידוחים") וכן בחברות זרות בבעלותה המלאה.
במהלך השנים נטלו החברה והתאגידים המוחזקים על-ידיה הלוואות מבנקים בישראל ומחו"ל לצורך מימון פעילותה. טענות המבקש מופנות כנגד גילוי מידע הנוגע לבטוחות ולשעבודים שניתנו כנגד הלוואות אלו וביחס לזכויות שהסכמי ההלוואה הקנו למלווים. לטענת המבקש, עד לדיווח המיידי שפרסמה החברה ביום 23 במרס 2020, לא ניתן גילוי לציבור המשקיעים אודות תניות שאיפשרו בנסיבות מסוימות להעמיד הלוואות שנטלו חברות זרות בבעלותה המלאה של החברה לפירעון מיידי. כן לא דווח לציבור המשקיעים אודות עלייה במספר יחידות ההשתתפות שהחזיקה החברה בחברת דלק קידוחים המשועבדות לבנקים.
בדיווח המיידי האמור החברה ציינה בין היתר כי בשל השינויים הקיצוניים בשערי ניירות הערך שלה והמצב השורר בשוק בשל משבר הקורונה, החברה לא עמדה ביחס הבטוחות הנדרש ובחלק מהתניות בהסכמי המימון, ובכלל זה השלימה בטוחות על-ידי הגדלת כמות יחידות ההשתתפות המשועבדות של דלק קידוחים. בנוסף, דווח כי תאגיד זר שהעמיד הלוואה לחברה טען כי התקיימו עילות העמדה לפירעון מיידי וכי הלוואה שניתנה לחברה בת כוללת התנייה של פירעון צולב (cross default). החברה טענה, בין היתר, כי ניתן היה להסיק שהחברה נדרשה להשלמת בטוחות לאור הירידה בשווי הבטוחות ולאור הגילוי שניתן בדוחות עיתיים קודמים לגבי אמות מידה פיננסיות.
בית המשפט המחוזי קבע כי "רף המהותיות" ביחס לחובת הדיווח המיידי צריך להיות רף גבוה יחסית, ולכן חובת הגילוי לגבי אירועים עתידיים צריכה לחול רק ביחס לאירועים שהסיכוי להתרחשותם גבוה מאוד ושההשלכה שלהם על החברה היא ברורה ומשמעותית. לשם כך יש להוכיח כי היה בידי החברה מידע שהיה עשוי להשפיע על החלטות ההשקעה של משקיע סביר בסבירות ממשית, וחרף זאת החברה נמנעה מגילויו.
עוד נקבע כי כאשר החברה בוחרת לדווח אודות אירוע מסוים, ההנחה היא כי מדובר במידע שהוא מהותי לשיטתה של החברה. כמו כן, בקשר לכך שהמידע פורסם לאור שני האירועים החריגים באותה התקופה – התנודתיות בשווי ניירות הערך ומצב שוק ההון בעקבות משבר הקורונה – ביהמ"ש הדגיש כי מידע שהיה לא מהותי עשוי להפוך למהותי אם הנסיבות משתנות. עוד נקבע כי המידע אודות כמות יחידות ההשתתפות המשועבדות משליך על יכולת החברה לגייס אשראי נוסף בקלות ובמהירות ומדובר במידע המעיד על הגמישות הפיננסית של החברה ובנסיבות המקרה דנן, לאור אי הוודאות הכלכלית ששררה בשווקים, המידע כאמור הפך למהותי טרם הדיווח המיידי של החברה מיום 23 במרס 2020.
בנוסף, נקבע כי על החברה היה לדווח על כך ללא קשר לשאלה האם המשקיעים היו יכולים לערוך חישובים ולהסיק בעצמם מסקנות בדבר הצורך בהגדלת הבטוחות, מאחר שהמשקיע הסביר לא אמור לעקוב אחר אמות המידה הפיננסיות באופן שוטף ולחשב בעצמו בכל רגע נתון את מספר יחידות ההשתתפות המשועבדות. כאשר חל שינוי מהותי בנכס עיקרי של החברה, נכס שיש לו השפעה מהותית על מצבה הפיננסי של החברה ובכלל זה גמישותה הפיננסית – החברה חייבת לדווח על כך מפורשות באופן מיידי.
בכל הנוגע למידע אודות תניות בהסכמי הלוואה נוספים של חברות בת, לרבות תניית פירעון צולב (cross default) ותניית ירידת שווי שהקנתה זכות לפירעון מוקדם במקרה שערך מניות החברה יורד ב-50%, אשר לא דווח עליהן לפני יום 23 במרס 2020, נטען כי הלוואות אלו לא היו מהותיות.
בהקשר זה, ביהמ"ש הדגיש כי בין שמדובר בהלוואה מהותית או לא, מרגע שהחברה החליטה לדווח עליה, תוך פירוט עיקרי הסכם ההלוואה (לרבות במסגרת הדוח התקופתי), עליה לעשות זאת באופן שלם ומלא והיא אינה יכולה להשמיט פרטים עיקריים, ובכלל זה עליה לדווח אודות כל התניות המהותיות בהסכמים. באשר לשאלת מהותיות התניות, נקבע כי שאלת הדיווח אודות תניות מסוג זה צריכה להיבחן לפי מבחן התוחלת, קרי על-ידי שקלול ההסתברות לכך שהתניה תתממש בעתיד ובמכפלת ההשפעה האפשרית של התממשות כזו על החברה, וכל זאת – בהתאם למידע העומד לרשות החברה במועד הדיווח. לכן השאלה מהו הסיכוי שהתניות יופעלו וההשלכה של הפעלתן האפשרית על מצב החברה היא השאלה הרלוונטית לצורך בחינה האם מדובר בנושא מהותי וחב בדיווח, אם לאו. ביהמ"ש קבע כי מלכתחילה שתי הלוואות אלו לא היו מהותיות והפכו לכאלה עם שינוי הנסיבות (מצב החברה ומצב השווקים באותה העת), ולכן יש לבחון האם ומתי הסיכון למימוש ההלוואה גבר באופן שחייב את החברה לדווח על תניות אלו.
ביחס להלוואה שכללה תניית פירעון צולב, ביהמ"ש קבע כי כאשר מדובר בהלוואה בסכום שיש בו, לאור מכלול הנסיבות כדי להשליך על מצב החברה, הרי שבמועד בו קמה לנושה זכות להעמידה לפירעון מיידי ולא הוכח שהיו אינדיקציות אחרות לפיהן הבנק אינו מתכוון לממש את ההלוואה, המידע על כך חב בדיווח.
ביהמ"ש קבע כי בשלב זה של הדיון (בקשה לאישור תובענה ייצוגית שנטל ההוכחה המוטל על המבקש במסגרתו הינו נמוך יותר מאשר בדיון בתובענה לגופה), המבקש עמד בנטל המוטל עליו להראות כי הגידול במספר יחידות ההשתתפות המשועבדות וקיומן של תניות הפירעון האמורות התגבשו לכדי מידע מהותי עוד טרם דיווח החברה מיום 23 במרס 2020.
יצוין כי בכל הנוגע לטענת הגנה אפשרית של נושאי המשרה בהתאם לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968 ("חוק ניירות ערך") כי "נקטו את כל האמצעים הנאותים" כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בדוחות, נקבע כי מאחר שהמבקש עמד ברף הראייתי הנדרש לשלב בקשת האישור, עובר הנטל לנושאי המשרה להוכיח את טענת ההגנה שלהם. ביהמ"ש ציין כי כדי שהדירקטורים יעמדו בנטל להוכיח את טענת ההגנה המוקנית להם, עליהם להראות כי מילאו את חובת הפיקוח באופן ראוי ונקטו את האמצעים הדרושים כדי למנוע דיווחים מטעים. באשר למנכ"ל, נראה כי הנטל המוטל עליו הוא כבד יותר, שכן תפקידו אינו מתמצה בפיקוח על החלטות המתקבלות בחברה אלא על הניהול היום-יומי.
מפסק-הדין האמור עולה החשיבות הגדולה במתן גילוי נאות ומלא אודות המצב הפיננסי ונזילות התאגיד, ובפרט אודות הסכמי אשראי מהותיים או שהפכו מהותיים, וכן גילוי בזמן אמת אודות שינוי נסיבות המשליכות על המצב הפיננסי ונזילות התאגיד, והכל בהתחשב בנסיבות הרלוונטיות השוררות במועד הגילוי. לאור האמור, מוצע בין היתר, לבחון את השלכות קביעות ביהמ"ש כאמור על הגילוי הניתן במסגרת סעיף המימון בפרק תיאור עסקי התאגיד בדוחות התקופתי וכן הגילוי אודות נזילות ומקורות מימון בדוח הדירקטוריון ובדוחות הכספיים.
בכלל זה, על התאגידים לבחון: (א) האם חל שינוי בנסיבות, לרבות בסביבה הכלכלית שבה פועל התאגיד ובתנאי השוק ונתוני המאקרו, אשר מביא לכך שהלוואה מסוימת הפכה למהותית, אף אם מלכתחילה אותה הלוואה סווגה כלא מהותית; (ב) האם חל שינוי המשליך על מצב הנזילות של החברה, גמישותה הפיננסית ויכולתה לגייס אשראי נוסף, לרבות בנוגע לנכסים הפנויים משעבוד; (ג) האם ההסתברות להתממשות עילות פירעון מיידי כלשהן המוקנות למלווים עלתה ומה מידת ההשפעה האפשרית של התממשותן על החברה; (ד) האם קמה לנושה כלשהו זכות העמדת הלוואות לפירעון מיידי או למימוש בטוחות (אף אם טרם מימש את זכותו); וכיוצ"ב.
4. תקופות הגילוי – שו"ת 103-34: יישום החריג הקבוע בפרט 1(א1) לתוספת הראשונה לתקנות פרטי התשקיף
פרט 1(א) לתוספת הראשונה לתקנות פרטי תשקיף קובע כי תיאור התאגיד ועסקיו בפרק תיאור עסקי התאגיד בתשקיף ובדוח תקופתי יובא לתקופה של שלוש שנים וכי ביחס לתאגיד שטרם חלפו 5 שנים מהמועד בו נעשה תאגיד מדווח ובשלוש השנים שקדמו למועד הדוח, לא הורשע בעל שליטה בו, בעבירה לפי חוק ניירות ערך ולא נאסר עליו לכהן בתפקיד דירקטור בחברה ציבורית לפי סעיפים 226 ו-226א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ("חוק החברות") ("תאגיד שהונפק לראשונה") יובא התיאור לתקופה של שנתיים בלבד.
על אף האמור, פרט 1(א1) לתוספת הראשונה לתקנות פרטי תשקיף קובע כי תיאור התאגיד ועסקיו בפרק תיאור עסקי התאגיד יובא לתקופה ארוכה יותר אם הדבר חשוב לשם הצגה נאותה של עסקי התאגיד.
בהתאם להבהרת הרשות, על התאגידים לבחון בטרם פרסום דוח תקופתי או הגשת טיוטת תשקיף האם נדרש לכלול מידע כאמור לתקופה ארוכה יותר לצורך הצגה נאותה של עסקי התאגיד, לרבות תאגיד שהונפק לראשונה. כך, למשל, בקשר לתשקיפים של מספר תאגידים שהנפיקו לראשונה, במהלך השנתיים שקדמו למועד התשקיף התרחשו אירועים שכתוצאה מהם נתוני אחת או יותר משנות ההשוואה לא ייצגו בצורה מהימנה את מגמת תוצאות הפעילות המתמשכת של התאגיד.
5. אי גילוי על לקוח מהותי ומאפייני ההתקשרות עמו כנדרש בדין
בחודש אוגוסט 2022 פורסמה החלטה בדבר הטלת עיצום כספי על תאגיד מדווח בגין אי גילוי על לקוח מהותי. באותו מקרה החברה פירטה באופן כללי את סוגי הלקוחות שלה בהתאם לסוגי המוצרים הנמכרים על-ידיה ולא נתנה גילוי על מאפייני התקשרותה והכנסותיה מלקוח אשר הכנסות החברה ממנו הן בשיעור של 55% מסך הכנסות החברה. בהתאם לסעיף 13 לתוספת הראשונה לתקנות ניירות ערך (פרטי התשקיף וטיוטת תשקיף – מבנה וצורה), תשכ"ט-1969 ("התוספת הראשונה לתקנות פרטי התשקיף")) יש לציין את אופי קשריו ומאפייני ההתקשרות של התאגיד עם כל לקוח שהכנסות התאגיד ממנו מהוות 10% או יותר מסך הכנסות התאגיד בדוחות המאוחדים ולגבי לקוח שהכנסות התאגיד ממנו מהוות 20% או יותר מסך ההכנסות כאמור – יש לציין גם את שמו.
בהחלטה להטיל את העיצום הודגש, כי נתון שנדרש באופן מפורש בתקנות הינו בראיית המחוקק מידע מהותי עבור המשקיע לצורך הבנת עסקי החברה ולכל הפחות על החברה לעמוד בנטל על מנת לשלול זאת. הרשות לא קיבלה את טענת החברה כי אין לה תלות בלקוח על אף שיעור ההכנסות הגבוה ממנו וכי היא תוכל להתקשר עם לקוחות אחרים בהתקשרות חליפית בתנאים דומים, ולכן הגילוי עליו ועל פרטי ההתקשרות אינם מהותיים. הרשות הבהירה כי המחוקק גילה דעתו כי זהות הלקוח שהכנסות התאגיד ממנו מהוות 20% או יותר ומאפייני ההתקשרות עמו הינם מידע מהותי ללא כל תנאי של תלות התאגיד בלקוח. במקרה הנדון החברה לא רק שלא נתנה גילוי לשמו של הלקוח אלא כלל לא ציינה את העובדה שקיים לקוח משמעותי כל כך לתאגיד. עמדה זו מקבלת משנה תוקף לאור שיעור ההכנסות הגבוה מלקוח זה (55%).
6. יו"ר רשות ניירות ערך נ' אופקטרא נדל"ן השקעות בע"מ ואח' (24 במאי 2022)
החלטת מותב ועדת האכיפה המינהלית בעניין פרטים מטעים בדיווחים מיידיים.
מדובר בשתי פרשות נפרדות שהמשותף להן הוא מעורבותם של המשיבים 1 ו-2, שהינם אופקטרא נדל"ן והשקעות בע"מ, שהייתה חברה ציבורית במועדים הרלוונטיים ובעל השליטה שכיהן גם כמנכ"ל החברה וכדירקטור בתקופה הרלוונטית. ההחלטה עוסקת בעניינו של המנכ"ל בשתי הפרשות האמורות (כאשר עניינה של החברה נדון בהחלטה נפרדת):
6.1 הפרשה הראשונה – נוגעת לדיווחי החברה על התקשרותה בשני חוזים שנחתמו עם מושב להקמת תחנת דלק ומרכז מסחרי על קרקע שנמצאת לכאורה ברשות המושב.
לטענת הרשות, הדוחות כללו פרטים מטעים מהותיים – היעדר זכויות המושב במקרקעין (דבר שנודע למנכ"ל לפני החתימה על ההסכמים ושבעקבותיו ההסכמים לא התממשו), וכן שביצוע ההסכם מותנה באישור אסיפת המושב. הפרטים האמורים נכללו גם בשני דוחות כספיים תקופתיים (על דרך של הפנייה לדוחות המיידיים הנ"ל). בין היתר נטען שהחברה והמנכ"ל התרשלו באי עריכת בדיקה טרם חתימת ההסכמים, בדבר זכויותיו של המושב במקרקעין, כאשר תוצאות מחדל זה הינה הטעיית הציבור בפרט מטעה.
ביחס להתניה בדבר אישור אסיפת המושב כתנאי לתוקפם של ההסכמים, המנכ"ל טען כי בדוחות המיידיים הופיעה "פסקת מידע צופה פני עתיד" בה נרשם במפורש כי מדובר בהסכם המותנה בקבלת אישורים ו/או היתרים ו/או הסכמות שונים ואין כל וודאות שאלה יתקבלו. מותב ועדת האכיפה המינהלית דחה טענה זו ונימק כי הצורך באישור אסיפת המושב הוא מהותי לעצם תוקפו של ההסכם. פסקת מידע צופה פני עתיד שמופיעה בדוחות מתייחסת להליכי רישוי ולגורמים חיצוניים שהסכמתם או אי הסכמתם מאפשרת או מונעת את ביצוע ההסכם, אך לא מתייחסת לתוקפו של ההסכם בין הצדדים. לפיכך, בקשר עם הפרשה הראשונה מותב הוועדה קבע כי המנכ"ל ביצע את ההפרות המיוחסות לו.
6.2 הפרשה השנייה – עניינה בדיווח מיידי שפרסמה החברה אודות התקשרותה במזכר הבנות בדבר השקעה בחברה העוסקת בתחום ההשבחה של צמח הקנאביס. לטענת הרשות, הדיווח כלל פרטים מטעים וחסרים בנוגע לכדאיות ורווחיות ההשקעה, בכך שלא כלל פירוט עלויות הפרויקט ודוח רווח והפסד של הפרויקט, או לחילופין לא צוינה העובדה כי נכון למועד הדיווח בשל חוסר בנתונים, החברה אינה יודעת אם הפרויקט רווחי ובעל כדאיות כלכלית. ברם, הדיווח כלל נתונים על הכנסות גבוהות, מתוך הנחה שהפרויקט יצליח, ללא פירוט הסיכונים, ללא פירוט עלויות הייצור והשיווק, ללא פירוט ההנחות שעליהן התבססה התחזית וללא ציון העובדה שאין לחברה יכולת להעריך את רווחיות הפרויקט, כל אלו יחד יוצרים מצג לא מבוסס ואופטימי באופן מוגזם בקשר לפרויקט.
המנכ"ל טען כי כל המידע שהיה ידוע לחברה באותה עת נכלל בדיווח המיידי וצוין כי מדובר בהערכות בלבד, כי טרם הושלמה בדיקת הנאותות וכי לאחריה ייחתם הסכם.
בהקשר זה קבע מותב ועדת האכיפה כי במקרה הנ"ל, המידע שנכלל בדיווח המיידי לא היווה פרט מטעה אשר עלול היה להטעות משקיע סביר וזאת מהנימוקים הבאים:
6.2.1 משקיע סביר היה נותן דעתו למצב העובדתי כפי שהובהר היטב בדיווח: אין עדיין מוצר, שתי החברות טרם התקשרו בהסכם ביניהן, וככל שייחתם הסכם ביניהן, הוא יהיה כפוף לבדיקת נאותות טכנולוגית ומשפטית שטרם נערכה ומהווה תנאי להתקשרות בין שתי החברות.
6.2.2 משקיע סביר היה נותן דעתו במיוחד לפסקה האחרונה בדוח שהינה פסקת מידע צופה פני עתיד, שאין לתארה אלא כפסקת אזהרה: לא למהר ולרכוש את מניות החברה בטרם פרסום ממצאי בדיקת הנאותות וחתימה על הסכם מחייב עם חברת הפרויקט.
החלטת מותב ועדת האכיפה מדגישה את חשיבותן של פסקאות מידע צופה פני עתיד, הן בדיווחים מיידיים והן בדיווחים תקופתיים, וניסוחן כראוי בהתאם להוראות סעיף 32א לחוק ניירות ערך.
7. תזכורת: פסיקה בנושא ניצול הזדמנות עסקית והסדרי תיחום פעילות
במהלך שנת 2021 פורסמו פסקי-דין[10] הנוגעים לניצול הזדמנויות עסקיות והסדרי תיחום פעילות. בעקבות קביעות בית המשפט בפסקי-הדין האמורים אנו ממליצים לחברות שהנושא עשוי להיות רלוונטי עבורן, לבחון את השלכות קביעות בית המשפט על הגילוי בדוח התקופתי בנוגע לאישור פעולות בניגוד עניינים לפי סעיפים 254 ו-255 לחוק החברות וכן לגבי הסדרי תיחום פעילות קיימים בין החברה ונושאי משרה/בעלי שליטה בה או התחייבויות חד צדדיות קיימות של בעלי שליטה ו/או נושאי משרה לתיחום פעילות מול החברה, זאת, בין היתר, תוך מתן דגש לנושא בסעיף האסטרטגיה והיעדים העסקיים בפרק תיאור עסקי התאגיד ובתיאור תחומי הפעילות בדוח הברנע.
לפרטים נוספים, ראי/ה מזכר שפורסם ללקוחותינו כאן.
כמו כן, בחודש אוגוסט 2022 פורסמה החלטת מותב ועדת האכיפה המינהלית בעניינה של חברה, וכן בעל השליטה בה שכיהן כיו"ר החברה ומנכ"ל החברה, וזאת בקשר להפרות דיווח. הפרות הדיווח התייחסו לגילוי אודות הפרה של הסדר תיחום פעילות לו התחייב בעל השליטה שכיהן כיו"ר הדירקטוריון, הקובע תניית אי תחרות עם עסקי החברה. בעל השליטה חתם על הסכם למכירת השליטה בחברה ובטרם השלמת עסקת מכירת השליטה התקשר בעסקת נדל"ן בחו"ל, אשר בהתאם להוראות הסדר תיחום הפעילות היה עליו להציעה לחברה. כשבועיים לאחר רכישת נכס הנדל"ן החברה דיווחה כי במידה ולא תושלם עסקת מכירת השליטה בחברה בעל השליטה יפעל להציע את עסקת הנדל"ן לחברה באותם התנאים בה בוצעה.
ועדת האכיפה המינהלית הטילה עיצומים כספיים בגין הפרות דיווח על בעל השליטה שלא דיווח לחברה במועד על התקשרותו בעסקת הנדל"ן וכן על החברה והמנכ"ל שלא דיווחו במועד על עסקת הנדל"ן האמורה לאחר שזו הובאה לידיעתם.
על החלטת מותב ועדת האכיפה המינהלית הוגשו שתי עתירות לביהמ"ש הכלכלי, האחת על-ידי בעל השליטה והיו"ר והשנייה על-ידי מנכ"ל החברה. ביהמ"ש דחה את שתי העתירות (למעט הפחתה באמצעי האכיפה שהוטלו על בעל השליטה והיו"ר) וקבע כי כל עוד לא הושלמה עסקת מכירת השליטה בחברה והעותר עדיין היה בעל השליטה בה, הייתה מוטלת עליו חובה להציע את העסקה לחברה. ביהמ"ש הדגיש בפסקי-הדין האמורים את החשיבות של הסדרי תיחום פעילות בחברות ציבוריות ושל הדיווחים בנוגע אליהם.[11]
8. גילוי סקטוריאלי
במסגרת ההבהרה האמורה מחודש מרס 2022 צוין כי סגל הרשות נתקל במספר דיווחים של תאגידים מדווחים הפועלים בתחום האנרגיה המתחדשת הכוללים תחזיות לשנים הקרובות. במסגרת התחזית לשנה כלשהי ("שנת התחזית"), הוצגו נתונים של המתקנים של התאגיד המתוכננים להתחיל לפעול במהלך שנת התחזית תחת ההנחה כי אלו הופעלו והניבו הכנסות כבר מתחילת שנת התחזית. לעמדת סגל הרשות, במקרה מסוג זה יש להציג את הנתונים לשנת התחזית כפי שהם צפויים לקבל ביטוי בפועל במסגרת הדוחות התקופתיים לשנה זו. כלומר, התחזית צריכה לשקף את הביצועים התפעוליים החזויים של המתקנים לפי מועד הפעלתם בפועל. תאגיד יכול לכלול בנוסף גם נתונים תחת הנחת תחילת פעילות המתקן בתחילת שנת התחזית ובלבד שציין כי הנתונים מייצגים תחזית ביחס לנתונים מנורמלים ליום 31 בדצמבר של שנת התחזית, אך אינם מייצגים את התחזית שצפויה בפועל. עוד סבור סגל הרשות כי נכון להציג בפני המשקיעים את התחזית בהפרדה בין מערכות בהפעלה ובין שלבי ההקמה השונים של המתקנים.
8.2 שו"ת 104.24: הגילוי הנדרש בדיווח מיידי בדבר פרויקט התחדשות עירונית שהתאגיד מקדם או עתיד לקדם
בהתאם להבהרת הרשות שפורסמה בחודש ינואר 2022, על התאגידים לכלול כל פרט שנדרש למשקיע סביר לצורך הבנת התכנות הוצאתו לפועל של הפרויקט והיקפו הצפוי; תיאור כללי על הפרויקט ובכלל זה מיקומו, שטח הקרקע עליו מקודם הפרויקט ומבנה הבעלות בה, מספר יח"ד הקיימות והמתוכננות/מבוקשות, סטאטוס תכנוני, האם ניתנה החלטה מקדמית במסלול מיסוי, האם המתחם הוכרז (במסלול מיסוי או במסלול רשויות מקומיות), שיעור הסכמה הנדרש על-פי דין ושיעור ההסכמה בפועל למועד הדיווח (שיעור חתימת בעלי הדירות), תנאים נדרשים להוצאתו לפועל של הפרויקט (כגון שינוי תב"ע, הצורך בקרקע משלימה וסטטוס ההקצאה), עמדת הרשות המקומית ביחס לפרויקט ולוחות זמנים משוערים עד להתחלת הבניה. פרטים חשובים נוספים יכולים לכלול למשל היעדר הלימה בין תכנון הפרויקט למדיניות המוצהרת של גופי התכנון/הרשות המקומית, ניסיונות קודמים שנעשו על-ידי יזמים לקידום פרויקט התחדשות עירונית על הקרקע, קיומם של יזמים נוספים שמתמודדים שמחתימים את הדיירים על אותו פרויקט, קיומם של מבנים לשימור בשטח הפרויקט, וקיומם של דיירים מוגנים ביחידות הקיימות.
אם התאגיד בוחר לכלול מידע אודות נתונים כספיים צפויים של הפרויקט, כגון הכנסות צפויות או רווחיות צפויה, עליו לפרט את ההנחות המרכזיות בבסיס המידע התחזיתי, מידת הוודאות שלהן והגורמים העשויים להשפיע עליהן, לוחות הזמנים המשוערים לתחילת הבניה ועד לסיומה וכן שיעור הרווח היזמי אותו לקח בחשבון.
8.3 עדכונים בנוגע לגילוי אודות תאגידים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי
במהלך השנה החולפת הרשות פרסמה פרסומים שונים הנוגעים לפעילותם של תאגידים הפועלים בתחום האשראי החוץ בנקאי, ועיקרם כדלקמן:
ביום 5 בדצמבר 2022 הרשות פרסמה את העמדה האמורה, אשר מחליפה את החלטת אכיפה חשבונאית מספר 21-1 של הרשות שפורסמה בחודש מרס 2021, וזאת לאור צמיחתו של שוק האשראי החוץ בנקאי בישראל בשנים האחרונות, אשר נתנה את אותותיה גם בבורסה. סיכון האשראי אליו חשופים תאגידים הפועלים בתחום זה הוא סיכון משמעותי ומרכזי מבחינתם, ולכן התאגידים נדרשים להתייחס אליו ולכלול גילוי בעניינו בדיווחיהם, בהתאם להוראות הדין, לרבות תקן דיווח כספי בינלאומי 7, מכשירים פיננסיים: גילויים. מטרת העמדה היא להדגיש היבטים שונים הנוגעים ליישום הוראות הגילוי בתקן האמור בנושא החשיפה לסיכון אשראי על-ידי תאגידים הפועלים בתחום האשראי חוץ בנקאי.
לעמדת הסגל, הגילוי הנדרש לפי התקן בנושא סיכון אשראי הוא מידע מהותי לתאגיד אשראי חוץ בנקאי, גם אם בדוחות הכספיים יתרת ההפרשה או ההוצאה בגין הפסדי אשראי אינה מהותית מבחינה כמותית. מבלי לגרוע מהוראות התקן, סגל הרשות מצא לנכון לציין מספר דגשים, ובכלל זה לעניין הגילוי בנושא מדיניות מדידת הפסדי אשראי, גילוי בדבר ריכוז סיכוני אשראי, גילוי בדבר הרכב התיק (לפי רמות דירוג סיכוני אשראי) וגיול אשראי, תנועה ביתרת הפרשה להפסדי אשראי, בטוחות וכן גילוי בדוחות הביניים.
8.3.2 שו"ת 105-31: תאגיד אשר לו מגזר פעילות מתן אשראי חוץ בנקאי המדווח בדיווחיו העיתיים[12]
לצד סיכון האשראי, שהינו אינהרנטי לענף האשראי החוץ בנקאי, הרשות הבהירה בחודש יולי 2022 מהו הגילוי הנדרש בדוחות העיתיים בקשר לסיכונים אחרים ואופן ניהולם. הובהר, בין היתר, כי לצד סיכון האשראי תאגידים הפועלים בתחום זה חשופים לסיכונים נוספים, כגון סיכונים תפעוליים (כגון גניבות, מעילות, הונאות ואי סדרים), סיכוני הלבנת הון, סיכוני רגולציה ושינויי חקיקה וסיכון אי ציות להוראות רגולטוריות.
במסגרת פרק תיאור עסקי התאגיד על התאגיד לתאר בקצרה את הדרישות הרגולטוריות והסדרי הדין המרכזיים שחלים עליו ושיש להם או עשויה להיות להם השפעה מהותית על התאגיד וכן להתייחס לגורמי סיכון הנובעים מסביבתו הכלכלית, מהענף והמאפיינים הייחודיים שבפעילותו. על התאגיד גם להתייחס ולנתח את סיכון הרגולציה ושינויים החקיקה, סיכוני הלבנת הון וסיכון הציות ואת הסיכונים התפעוליים, כמו גם למוקדי סיכון שזוהו בפעילותו. בנוסף, עליו להתייחס לגורמים להיווצרות גורמי הסיכון ודירוג השפעתם וכן עליו להתייחס למדיניות ניהול הסיכונים, האם קבע אסטרטגיית ניהול סיכונים, מדיניות, מתודולוגיות, נהלים, תהליכי עבודה, פעולות ובקרות לשם זיהוי, מדידה, ניטור, גידור, ניהול והתמודדות עם הסיכונים כאמור, ואם כן לפרטם. עוד יש לציין את זהות בעלי התפקידים שאמונים על ניהול הסיכונים והפעולות שנקט התאגיד לצמצם את החשיפה לכל אחד מהסיכונים, התייחסות לתדירות ומהות דיוני ההנהלה והדירקטוריון בנושא ציות וניהול סיכונים ומעורבות הדירקטוריון בפיקוח על ניהול סיכונים.
במקרה של התממשות סיכון כאמור הרשות הבהירה כי יש לפרט בדיווח מיידי אודות האירוע, הסיכון שהתממש, הגורמים שהובילו להתממשות הסיכון, הנזק שנגרם לתאגיד, פעולות שנקט התאגיד למזעור הנזק, וכן בקרות נוספות שיישם או עתיד ליישם כדי למנוע את הישנותם בעתיד.
8.3.3 הודעת הרשות בדבר ביצוע ביקורת רוחב בחברות שעוסקות בתחום האשראי החוץ בנקאי
ביום 21 ביולי 2022 הרשות הודיעה כי פתחה בביקורת רוחב בקשר לחברות מתחום האשראי החוץ בנקאי, במטרה לוודא כי הגילוי הניתן למשקיעים בחברות הפועלות בענף זה הינו אמין ונאות. במסגרת הביקורת ייבחנו מספר סוגיות ביניהן: נאותות המדידה והגילוי של חברות הפועלות בענף ביחס להלוואות וליתרת אשראי ללקוחות בדוחות הכספיים ונאותות ההפרשות להפסדי אשראי.
[2] בעניין זה המכתב אף מפנה לעמדת סגל משפטית 105-33: גילוי בנושא סייבר (21 באוקטובר 2018) – ראי/ה כאן.
[3] ראי/ה הצעת החקיקה לתיקון תקנות ניירות ערך בנוגע לפעילות בתחום הנדל"ן היזמי כאן וכן תיקון מוצע לתקנות ניירות ערך לעיגון "הנחיית גילוי בנוגע לפעילות נדל"ן להשקעה) כאן.
[4] ראי/ה גם החלטה 99-6: שימוש במדדים פיננסיים שאינם מבוססים על כללי חשבונאות מקובלים (4 במרס 2020) כאן. ראי/ה גם שו"ת 105-28 בעניין תאגיד שכלל בדוחותיו מדדי GAAP Non (מאי 2019) כאן.
[5] בהקשר זה הרשות הפנתה בין היתר לעמדת סגל משפטית מספר 105-26: דיווח מקדים לדוחות הכספיים (עדכון 26.3.2019) ראי/ה כאן.
[6] בהקשר זה הרשות הפנתה לעמדת סגל משפטית מספר 105-29: שיחות ועידה (2014.11.18) ראי/ה כאן.
[7] בהקשר זה המכתב מפנה, בין היתר, לעמדת הרשות בעניין הגילוי הנדרש על סיכון אשראי בדוחות הכספיים של תאגידים הפועלים בתחום של האשראי החוץ בנקאי – ראי/ה סעיף 8.3 להלן.
[8] ראי/ה נוסח הוראה סופי למנהלי קרנות ולבעלי רישיון גדולים בדבר שילוב שיקולי סביבה, חברה וממשל בתהליכי קבלת החלטות השקעה או ניהול סיכונים.
[9] ראי/ה ת"צ (תל אביב-יפו) 13382-04-20 (15 בנובמבר 2022).
[10] ראי/ה תנ"ג 57806-05-19 חיים חזקי נ' חג'ג' ואח' (16.12.2021) וכן תנ"ג 31523-06-20 שאלתיאל נ' רני צים מרכזי קניות בע"מ ואח' (14 באוקטובר 2021).
[11] ראי/ה החלטת ועדת האכיפה המינהלית כאן וכן ראי/ה עת"מ 66058-10-21 אהובי נ' רשות ניירות ערך ואח' (21 באוגוסט 2022) ועת"מ 72731-10-21 זכות נ' יו"ר רשות ניירות ערך (21 בדצמבר 2022).
[12] במקביל לפרסום השו"ת האמור, הרשות פרסמה גם "הודעת סגל – גילוי על סיכונים בתחום האשראי החוץ בנקאי" ובה הבהירה כי השו"ת פורסם בהמשך לאירועים שהתרחשו בעת האחרונה בחברות הפועלות בתחום זה שבעקבותיהם עלה צורך להדגיש בפני ציבור המשקיעים מספר סיכונים המאפיינים תאגידים הפועלים בתחום זה.
9. עדכונים בעניין הערכות שווי
9.1 במסגרת מכתב הדגשים שפרסמה מנהלת מחלקת תאגידים, כאמור בסעיף 1 לעיל, צוין כי על רקע התקופה המאתגרת בשווקים יש חשיבות בבחינה יסודית של הערכות שווי שנעשות לצורך בדיקת ירידת ערך ועבודות שמאות בתחום הנדל"ן אשר תכליתן שערוך נכסים ו/או קבלת החלטה על כך שלא נדרשת ירידת ערך. בהתאם, הובהר כי יש להקפיד על יישום ההוראות המחייבות מתן גילוי על הנחות המפתח העומדות בבסיס כל הערכת שווי מהותית ומהותית מאוד.
בנוסף, במסגרת דגשים חשבונאיים ופיננסיים שהובאו במכתב, נכללה גם התייחסות למדידה בשווי הוגן ובדיקת ירידת ערך של נכסים, ולפיה לאור השינויים המהירים יחסית שחלו בתקופה האחרונה בתנאי המאקרו יש לנקוט משנה זהירות בהסתמכות על נתונים שאינם עדכניים. יש לפעול מתוך גישה זהירה וספקנית בעת מדידת שווי הוגן נוכח העלייה החדה בשיעורי הריבית, שמובילה לעלייה בשיעורי ההיוון של נכסי נדל"ן מניב ונכסים אחרים. יש גם לנקוט בספקות בנוגע להנחת שיפור במצב נכסים, כגון בעת הנחת שיפור בשיעור התפוסה של נכסי נדל"ן ובפרט בבנייני משרדים.
ביום 1 בדצמבר 2022 הרשות עדכנה מספר שאלות ותשובות בעמדתה האמורה בעניין פרמטרים לבחינת מהותיות הערכות שווי. בין היתר, הרשות הבהירה כי במצב בו ישנה כמות גדולה של הערכות שווי מהותיות מאוד באופן שמעל חמש הערכות שווי עונות להגדרת הערכת שווי מהותית מאוד, על התאגיד לשקול יישום מבחן אחר חלף החזקות הכמותיות שנקבעו בעמדת הרשות, ובלבד שבהתאם למבחן החלופי לפחות חמש הערכות שווי יסווגו כמהותיות מאוד.
כמו כן, הרשות עדכנה את עמדתה בנוגע למקרים ותנאים בהם הערכת שווי לא תיחשב כמהותית מאוד, אף אם עברה את הספים הכמותיים, וזאת ביחס להערכת שווי לצורך קביעת השווי ההוגן של תשלום מבוסס מניות לנושא משרה בכירה, לעובד או לאחרים המספקים שירותים דומים, וכן ביחס להערכת שווי לצורך בדיקת ירידת ערך של יחידה מניבת מזומנים.
הרשות עדכנה את תשובתה בעניין האופן בו יש לבחון את מידת המהותיות של עבודות להקצאת עלויות רכישה (PPA) וכן התייחסה לחובת צירוף הערכות שווי המתייחסות לסכומים הנכללים בדוחות הכספיים במסגרת מספרי השוואה לתקופה שוטפת (הערכות שווי קודמות) וכן להערכות שווי חד-פעמיות שתוצאותיהן עדיין מהותיות מאוד ביחס לנתונים השוטפים.
9.3 שו"ת 105-32: תחולת תקנה 8ב(ט) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים על שמאויות של נכסי נדל"ן
בחודש אוגוסט 2022 הרשות הבהירה כי תקנה 8ב(ט) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים חלה על כל הערכת שווי מהותית ששימשה בסיס לקביעת נתון בדוח העיתי. שמאויות של נכסי נדל"ן, כדוגמת הערכת שווי לקביעת שווי הוגן של נדל"ן מניב או נדל"ן מניב בהקמה או קרקע הנמדדת בדוחות הכספיים בשווי הוגן, שהן מהותיות או מהותיות מאוד, נחשבות להערכות שווי ששימשו בסיס לקביעת נתון בדוח העיתי ומשכך חלה התקנה האמורה.
לגבי פירוט הנחות המפתח ששימשו לקביעת הערך בדוחות הכספיים, התקנה קובעת כי יש לפרט את ההנחות על-פיהן ביצע מעריך השווי את ההערכה בהתאם למודל ההערכה ומפרטת רשימה שאינה ממצה או סגורה של הנחות לדוגמה. בהתאם, תאגיד נדרש להתייחס לכלל ההנחות המהותיות ששימשו לקביעת שווי הנכס בדוחות הכספיים.
בחודש יוני 2022, רשות ניירות ערך פרסמה דוח המפרט את הממצאים העיקריים שעלו בבדיקות הערכות שווי ושמאויות שביצע סגל הרשות וכן את עמדת סגל הרשות בקשר אליהם. בין היתר, הממצאים נוגעים לנושאים הבאים: שימוש בגישת ההשוואה מקום בו לא ניתן לזהות/לאתר עסקאות בנכסים דומים; שימוש במקדם אקוויוולנטי לצורך העמסת שטחים ציבוריים; ההנחות בנוגע לשטחים פנויים; ביסוס שיעורי ההיוון, תוך שימוש בעסקאות השוואה תקפות והתייחסות לעומס השוכרים; היקף הגילוי בהערכות שווי ושמאויות; בחינת סבירות הנחות ההנהלה; ועוד.
10. ביטול חובת הגילוי בעניין שעות עבודת רואה החשבון המבקר
בחודש דצמבר 2021, פורסם תיקון לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים, במסגרתו בוטלה החובה לכלול גילוי בדוח הדירקטוריון השנתי בדבר שעות העבודה שהושקעו על-ידי רואה החשבון המבקר במתן שירותי ביקורת ושירותים נוספים. התיקון האמור חל כבר ביחס לדוחות הכספיים בגין שנת 2021.
לפרטים נוספים, ראי/ה מזכר שפורסם ללקוחות משרדנו כאן.
11. הצעת חוק החברות (תיקון מס' 36) (ממשל תאגידי בחברות ציבוריות שאין בהן בעל שליטה), התשפ"ב-2022
בהמשך לתזכיר החוק שפרסם משרד המשפטים בנושא בחודש מרס 2021, ביום 20 ביוני 2022 פורסמה הצעת חוק ממשלתית לתיקון חוק החברות, שעניינה התאמות בכללי הממשל התאגידי בחברות ציבוריות ללא שליטה. לנוסח תזכיר החוק לחצ/י כאן; להצעת החוק המלאה, לחצ/י כאן; לפרטים נוספים, ראי/ה מזכר שפורסם ללקוחותינו ביום 22 ביוני 2022 כאן.
למועד מזכר זה טרם נכנסו ההוראות המוצעות לתוקפן אך יש לבחון השפעות עתידיות ככל וייכנסו לתוקפן ובהתאם בחינת נקיטת פעולות מקדימות.
תיקון לתקנות ההקלות מחודש יוני 2022 קבע הקלות נוספות באשר לאופן אישור עסקאות בעלי עניין ביחס לחברות ציבוריות וחברות אגרות חוב שבשליטת המדינה ("חברות ממשלתיות"). הרשות נשאלה האם חברה ממשלתית נדרשת לפרסם דיווח מיידי אודות עסקה אשר אושרה בהתאם לתקנות 2ב ו-2ג לתקנות ההקלות שהותקנו במסגרת התיקון ומהו תוכנו של דיווח זה.
לעמדת סגל הרשות, הוראות הגילוי הקבועות בתקנה 37א(5) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים, הקובעות כי תאגיד מדווח נדרש להגיש דיווח מיידי אודות ההתקשרות בעסקה חריגה כאמור בסעיף 270(3) ו-270(4) לחוק החברות אשר אושרה בהתאם לתקנות ההקלות, חלה גם על תקנות 2ב ו-2ג שהותקנו במסגרת התיקון. משכך, חברות ממשלתיות נדרשות בדיווח מיידי אודות עסקאות שאושרו בהתאם לתקנות הנ"ל, באופן התואם את הוראות הגילוי האמורות, בשינויים המחויבים. הבהרת הרשות אף כוללת דגשים ספציפיים לגבי הגילוי הנדרש ביחס לתקנות שתוקנו במסגרת התיקון לתקנות ההקלות כאמור.
הדגשים שצוינו בהבהרת הרשות עשויים להיות רלוונטיים גם ביחס לגילוי הנדרש אודות עסקאות בעלי שליטה בתקנה 22 לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים שבחלק ד' לדוח התקופתי.
13. גילוי אודות משיכת מקדמות על-ידי בעל שליטה – עת"מ 27448-02-22 יו"ר רשות ניירות ערך נ' אדרי אל ישראל נכסים בע"מ ואח' (4 בדצמבר 2022)
ההליך עסק בביצוע ארבע הפרות מינהליות של אי-דיווח על משיכות מקדמות שבוצעו על-ידי בעל השליטה בחברה על חשבון דמי הניהול שלו, שלא בהתאם לתנאי הסכם הניהול, אשר לא אושרו כדין על-ידי מוסדות החברה ולא דווחו כנדרש בחוק ניירות ערך. בנוסף, בתקופה זו, נכללו פרטים מטעים בדוחות הכספיים של החברה. בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) קיבל את עתירת הרשות כנגד החלטת ועדת האכיפה המינהלית בעניין החברה הנדונה ונושאי משרה בה, אשר פטרה את החברה מאחריות להפרות דיווח שביצע בעל השליטה ומנכ"ל החברה לשעבר, בקשר למשיכת מקדמות כאמור, וכן פטרה את החברה ונושאי המשרה בה מהפרה של הטעיית הרשות.
בעניין הפרות הדיווח, בית המשפט קיבל את טענות הרשות בעניין תחולת "תורת האורגנים" והטיל אחריות על החברה, הן מכוח מעשיו של בעל השליטה והן מכוח מעשיו של חשב החברה. בעניין ההפרה של הטעיית הרשות, ביהמ"ש קבע כי הפרה של הטעיית הרשות אינה הפרה ששמורה למקרי קיצון בלבד והיסוד הנפשי הנדרש בהפרה הוא רשלנות בלבד, הנבחנת באופן אובייקטיבי, אף אם היא תולדה של טעות בתום לב.
14. פקיעת תוקפה של הוראת השעה לעניין תשלום גמול דירקטורים מלא בגין השתתפות בישיבות באמצעי תקשורת בתקופת משבר הקורונה
הוראת השעה האמורה פקעה ביום 2 ביוני 2022. לפרטים נוספים, ראי/ה מזכר שפורסם ללקוחותינו ביום 22 ביוני 2022 כאן. יצוין, כי העדכון האמור עשוי להשפיע על הגילוי בתקנה 21 שבחלק ד' לדוח התקופתי, בכל הנוגע לגילוי אודות סכומי גמול הדירקטורים בתאגיד.
15. קריטריונים לאישור דיווח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית בהתאם למתכונת הקבועה בדין אחר
העמדה האמורה פורסמה בחודש נובמבר 2022 והיא נוגעת להוראות תקנות 9ב(ו) ו-38ג(ו) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים, הקובעות כי יו"ר הרשות רשאי להורות כי דיווח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית של תאגיד מסוים יהיה במתכונת הקבועה בדין אחר או הסדר אחר, אם שוכנע כי בנסיבות העניין חל על התאגיד דין אחר או הסדר אחר המניח את הדעת וכן רשאי להתנות הוראה כאמור בתנאים.
מדיניות יו"ר הרשות, כפי שבאה לידי ביטוי במענה למספר פניות מקדמיות, הינה שככלל יישום הוראות סעיף 404 ל-Sarbanes-Oxley Act of 2002 ("SOX") בארה"ב יהווה הסדר אחר מתאים חלף עמידה בהוראות תקנות 9ב ו-38ג האמורות כאשר מתמלאים התנאים הבאים: (1) החברה הינה תאגיד מדווח החייב ליישם את הוראות ה-SOX עקב היותו חברה בת מהותית של חברה הנסחרת בארה"ב; (2) החברה מתחייבת לפרסם במסגרתה דוחותיה הכספיים המבוקרים, עותק של דוח רואי החשבון המבקרים שיכלול חוות דעת שנתית בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי בהתאם להוראות ה-SOX וכן עותק של ההצהרות הנדרשות בהתאם לתקנה 9ב(ד) לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים המתייחסות להוראות הדין בארה"ב חלף הוראות הדין בישראל.
ביום 13 בנובמבר 2022, פרסמה הרשות הצעה לתיקוני תקנות בעניין גיוון בדירקטוריונים של תאגידים מדווחים, קרנות נאמנות וחברות ניהול תיקים גדולות, וזאת בהתאם למגמה המתפתחת בעולם ונוכח העניין שמגלים משקיעים בעניין הרכב הדירקטוריון והגיוון המגדרי. במסגרת ההצעה כאמור מוצע לקבוע חובות גילוי בנושא זה ביחס לגופים מפוקחים כאמור, כדלקמן: גילוי סטטיסטי; גילוי בעת מינוי דירקטור; גילוי בדבר מדיניות גיוון מגדרי בדירקטוריון או היעדרה של מדיניות כאמור.
בנוסף, בחודש דצמבר 2022 הרשות פרסמה הודעה לפיה פורום 35+ לקידום גיוון מגדרי בקרב הגופים המפוקחים על-ידי הרשות בשוק ההון הישראלי פרסם החודש שלושה מאגרי מידע מרוכזים להנגשה של מידע רלוונטי בנושא מועדי אסיפות למינוי דירקטורים/יות בתאגידים המדווחים. בנוסף, המאגרים כוללים מועדי אסיפות כלליות בטווח של חצי שנה עד שנה ממועד פרסום המידע וכן מועדי סיום כהונה של דירקטורים/יות חיצוניים/יות בתאגידים. מאגרי המידע פורסמו, בין היתר, לטובת מועמדות אשר מעוניינות ליזום פנייה לתאגידים ולהציע מועמדות לכהונה בדירקטוריון.
17. החלטה בתחום התאגידים מספר 2013-2: עניינים שיש לציינם על גבי עטיפות תשקיפים של חברות ושותפויות
ביום 2 ביוני 2022 הרשות עדכנה את החלטתה מחודש דצמבר 2013 בדבר עניינים שיש לציינם על גבי עטיפות תשקיפים של חברות ושותפויות. במסגרת העדכון התווספה דרישה לציין את העובדה כי החלה חקירה בעבירה כלכלית או שהחל בירור מינהלי כנגד התאגיד, בעל השליטה בו ונושאי משרה בכירה והחשדות או ההפרות המרכזיים במסגרתם, וזאת בנוסף לדרישה לפרט הרשעה או הגשה של כתב אישום נגד מי מהגורמים הנ"ל בעבירה כלכלית במהלך שלוש שנים עובר לתשקיף או קבלת החלטת מותב כי מי מהם ביצע הפרה מינהלית או הוגש נגדם כתב טענות בתקופה של שלוש שנים עובר לתשקיף. בנוסף, הובהר כי בתשקיף מדף בלבד – לא יידרש הגילוי האמור ככל שלא פורסם מידע אודות חקירה או בירור מינהלי בדיווח קודם של התאגיד.
בין היתר, מוצע לבחון את השלכות תיקון העמדה על נוסחי השאלונים השנתיים המופצים לנושאי המשרה הבכירה בתאגידים המדווחים לקראת פרסום הדוחות התקופתיים.
18. חידושים בנושא ועדה בלתי תלויה
18.1 מדינת ישראל נ' אלוביץ' ואח'[13]
החלטה שניתנה על-ידי המחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין חלק מהאישומים שהוגשו בהליך הפלילי שנפתח בעניין בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ ("בזק"), המתייחסים להתנהלות ארבעה מהנאשמים בקשר עם פעילותן של ועדות בלתי תלויות שהקימה בזק לבחינת שתי עסקאות בעלי שליטה שביצעה. האישומים הרלוונטיים נגעו להעברת מידע וחומרים מדיוני הוועדה הבלתי תלויה לבעלי שליטה ונושאי משרה בחברה.
ביהמ"ש ביטל את האישומים בעניין זה ומתח קו גבול בין האכיפה במישור הפלילי לבין האכיפה במישור האזרחי וקבע כי במקרה דנן היה על המאשימה להימנע מחציית קו זה. לפרטים נוספים, ראי/ה מזכר שפורסם ללקוחותינו כאן.
18.2 עמדת ב"כ היועצת המשפטית לממשלה בבקשה לאישור הסדר פשרה בתביעה נגזרת[14]
עמדת היועמ"שית לממשלה מיום 30 באוקטובר 2022 ביחס לבקשה לאישור הסדר פשרה שהוגש לבית המשפט בתובענה נגזרת שהוגשה כנגד קבוצת בנק הפועלים בעניין חקירת הרשויות האמריקאיות כנגד קבוצת הבנק בקשר עם סיוע נטען של קבוצת הבנק ללקוחות אמריקאים בהעלמת מס מרשויות המס האמריקאיות והתנהלות של קבוצת הבנק מול רשויות האכיפה בארצות הברית לאחר פתיחת החקירה הנ"ל.
באותו מקרה הוקמה ועדה בלתי תלויה לצורך בחינת התנהלות הבנק בקשר עם הפרשה. למרות קביעת הוועדה כי קיימת אפשרות מסתברת להפרת חובות הזהירות מצד מספר נושאי משרה בקבוצת הבנק ולהפרת חובת האמונים של נושאי משרה לשעבר מסוימים בקבוצה, הוועדה המליצה לדירקטוריון הבנק להימנע מהגשת תביעה נגד נושאי המשרה, וזאת לאור ההסדר שהתגבש עם המבטחים בהסדר הפשרה ובשל שיקולי רוחב שונים. דירקטוריון הבנק אימץ את דוח הוועדה.
היועמ"שית לממשלה לא התנגדה להסדר הפשרה, יחד עם זאת, הצביעה על מספר היבטים שלעמדתה יש לתת עליהם את הדעת בטרם אישורו. בין היתר, היועמ"שית לממשלה התייחס לשאלת גילוי דוח הוועדה המלא (חלף גילוי תקציר מנהלים שנכלל בדיווחי החברה). לעמדתה, ככלל, פרסום דוחות של ועדות בלתי תלויות נדרש לצורך הגשת התנגדות ביחס להסדר הפשרה ולצורך החלטה בבקשה לאישור ההסדר. נקודת המוצא ביחס לפרסום דוח של ועדת תביעות מיוחדת צריכה להיות כי הדוח יועמד לפני בית המשפט וכי יהיה פתוח לעיונם של מתנגדים פוטנציאליים להסדר פשרה בהליך. האמור נובע בין היתר מכך שברוב המקרים ביהמ"ש מתבקש במסגרת בקשות לאישור הסדרי פשרה שלא לבחון לגופה את החלטת הדירקטוריון ולאמץ את דוח הוועדה והסדר הפשרה תוך החלת כלל שיקול הדעת העסקי. אם החברה מבקשת למנוע או לצמצם את חשיפת הדוח או חלקים ממנו בפני ביהמ"ש או מתנגד פוטנציאלי עליה הנטל לשכנע מדוע יש לעשות כן (כגון סוד מסחרי).
בעמדה צוין עוד כי בהתאם לפסיקה, סטנדרט הביקורת השיפוטית שיוחל על החלטת דירקטוריון לקבל את המלצותיה של ועדת תביעות בלתי תלויה יושפע מהמידה בה תרמה וסייעה הוועדה לדירקטוריון לקבל החלטה עצמאית ולא נגועה האם על החברה להגיש את התביעה הנגזרת. טובת החברה אמורה לעמוד בבסיס החלטות הדירקטוריון ולהשליך על אחריות נושאי המשרה, אולם אין דינו של ביהמ"ש כדין הדירקטוריון. בהתאם, בהחלטת ביהמ"ש אם לאשר הסדר פשרה בתביעה נגזרת שיקול זה הינו מרכזי אולם אינו שיקול בלעדי והשיקולים ששוקל ביהמ"ש הם רחבים יותר מאלו שנדרש דירקטוריון החברה לשקול בעת אישור הסדר הפשרה.
עוד הודגש בעמדת היועמ"שית לממשלה כי עמדת הוועדה גובשה ביחס לטענה משפטית שטרם גובשה הלכה ברורה בפסיקה לגביה והיא גדר אחריות הדירקטוריון ונושאי המשרה אגב טענה של מחדל בפיקוח. העמימות המשפטית בנוגע לאמת המידה לפיה ביהמ"ש יבחן את הפרת חובת הזהירות במקרים של מחדל בפיקוח עשויה לתמרץ את הצדדים להגיע להסדרי פשרה בשל הקושי להעריך את הסיכונים והסיכויים בהליך.
18.3 פסק-דינו של ביהמ"ש המחוזי בעניין ייעוץ משפטי הניתן לוועדת ביקורת ולוועדה בלתי תלויה[15]
במסגרת פסק הדין עלתה השאלה האם ייעוץ משפטי שניתן לוועדת ביקורת ולוועדה בלתי תלויה של חברי דירקטוריון מוגן בחסיון עורך דין לקוח מפני הנאמן שמונה לחברה בעקבות קריסתה. בית המשפט המחוזי פסק כי הכלל המעוגן בסעיף 43 לחוק חדלות פירעון הוא שנאמן המתמנה לתפקידו במסגרת הליכי חדלות פירעון של חברה, רוכש לעצמו את כלל סמכויות האורגנים של החברה. כאשר ייעוץ משפטי ניתן לאורגן כלשהו, ה"לקוח" לצורך ויתור על החסיון איננו אותו אדם, אלא האורגן שבשמו ומכוחו הוא פועל. במקרה דנן, מדובר בייעוץ משפטי שניתן לוועדות של הדירקטוריון ועל חשבון החברה. נקבע כי ועדות אלה, ולא האנשים המאיישים אותן, הן אלה שמוסמכות מבחינה מוסדית ונורמטיבית לוותר או לעמוד על טענת החסיון. בחברה חדלת פירעון, הסמכויות של ועדות אלה מוקנות לנאמן מרגע מינויו, לרבות הסמכות לוותר על קיומו של חסיון עורך דין לקוח. ממילא, טענת החסיון אינה יכולה להיטען כלפי הנאמן, שהרי מרגע מינויו לתפקיד, הוא זה שהפך להיות בעל החסיון.
19. חובת ההנגשה של דיווחים כספיים באינטרנט – תשובת משרד המשפטים ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לשאילתה לפי סעיף 19מד לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 ("חוק השוויון")
נייר עמדה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ("הנציבות"), באשר לחובת ההנגשה של דיווחי חברות ציבוריות המפורסמים במגנ"א ובמאי"ה, אשר פורסם בין היתר לאחר התייעצות עם הרשות ומשרד המשפטים.
השאילתה בתמצית הייתה האם דיווחים של תאגידים מדווחים, אשר מועלים לאתר המגנ"א, המופעל על-ידי הרשות ומאי"ה, המופעל על-ידי הבורסה, הם בבחינת שירות ציבורי או מידע לגבי שירות ציבורי כהגדרתו בחוק השוויון; אם כן, האם הדיווחים האמורים חייבים בהנגשה כשירות אינטרנט על-פי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013 וכן האם חל בהקשר זה פטור מחובת ההנגשה מסיבות כלשהן (טכנולוגיות, מהותיות או אחרות).
לעמדת הנציבות, על רקע עקרונות היסוד של חוק השוויון ומטרותיו, יש לראות תאגידים שמציעים למכור לציבור את ניירות הערך שלהם, ובפרט במטרה שאלה ימשיכו להיסחר בבורסה, כנותני שירות ציבורי מסוג מסחר. בהתאם, הדיווחים השונים שמפרסמים תאגידים מדווחים מהווים מידע על אודות שירות ציבורי, וככאלה חלה חובה להנגיש אותם. חובת ההנגשה מוטלת על התאגידים, יוצרי התוכן. על הרשות והבורסה, שהן בעלות הפלטפורמה על גביה מפורסמים הדיווחים ואינן עורכות או מפיקות התכנים, חלה חובה להנגיש את הפלטפורמה ולספק תשתית נגישה. כמו כן, ניתן להתייחס לבקשות פטור פרטניות לפי התנאים המנויים בחוק השוויון ובתקנותיו.
בנייר הודגש כי האכיפה אותה תבצע הנציבות בעניינים הנדונים תיעשה במבט צופה פני עתיד בלבד (רק בחלוף 60 יום מפרסום הנייר באתר האינטרנט של הנציבות, ורק בהתייחס למסמכים שיפורסמו מאותו מועד ואילך). בנוסף מציין הנייר מנגנונים שונים של הגנה לגבי דיווחי עבר וכן פטור מהנגשה עתידית (טכנולוגי או מחמת נטל כבד), אשר ניתן לחסות בגבולותיהם.
עוד הובהר כי האחריות להנגשת הדיווחים המוגשים באמצעות טופסי הדיווח באתר המגנ"א הינה של הרשות, אשר נדרשת להנגיש את הטפסים. לגבי דיווחים המועלים למגנ"א באמצעות צירוף מסמכים, כגון קבצי pdf, על התאגידים יהיה להנגישם.
20. תיקון לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים – הקלות בפרסום דוח סולו
בחודש מאי 2022, פורסם תיקון לתקנות דוחות תקופתיים ומיידיים בעניין מתן הקלות שונות בפרסום דוח סולו לתאגידים מדווחים.
מטרת התיקון העיקרית הינה להקל בעיקר על תאגידים שמניותיהם רשומות למסחר בבורסה ואין להם אגרות חוב המוחזקות על-ידי הציבור, ובפרט תאגידים קטנים, וזאת בהתחשב בעלויות הכרוכות בהפקתו ובפרסומו של דוח נוסף לעומת התועלת הגלומה במידע ברמת הסולו למשקיעים.
בין היתר, בהתאם לתיקון האמור, כל תאגיד שאין לו אגרות חוב המוחזקות בידי הציבור במועד פרסום הדוחות הכספיים פטור מצירוף דוח סולו רבעוני כאמור בתקנה 38ד לתקנות הדוחות ויידרש בפרסום דוח סולו שנתי בלבד. בנוסף, תאגיד קטן שאין לו אגרות חוב המוחזקות בידי הציבור פטור גם מצירוף דוח סולו שנתי כאמור בתקנה 9ג לתקנות הדוחות. כמו כן, כל תאגיד אשר סבור שאין בדוח הסולו תוספת מידע מהותי על המידע הכלול בדוחות הכספיים המאוחדים שלו (לרבות תאגיד שאגרות חוב שלו מוחזקות בידי הציבור) פטור מצירוף דוח סולו שנתי ורבעוני (כולו או חלקו). עוד הובהר כי הוראות תקנה 9ג לא יחולו על תאגיד בנקאי, חברת כרטיסי אשראי ומבטח.
21. דוח ממצאים (מספר 3) בקשר עם נאותות בחינת הנחת העסק החי שבוצעה על-ידי תאגידים מדווחים ורואי חשבון מבקרים ואיכות הגילוי בקשר למצב הפיננסי ((23 בפברואר 2022)
ראי/ה מזכר שפורסם ללקוחות משרדנו כאן.
22. דוח ריכוז ממצאים בנושא הכרה בהכנסה בהתאם ל-IFRS 15
הרשות ערכה בשנה האחרונה ביקורת רוחב בנושא הכרה בהכנסה בארבעה תאגידים מדווחים בתחום הנדל"ן היזמי וקבלנות ביצוע, במסגרתה נבחנו בין היתר, היבטי הכרה, מדידה, הצגה וגילוי של הכנסות ותזרימי מזומנים הנובעים מחוזים עם לקוחות בהתאם לתקן IFRS 15. דוח ריכוז הממצאים שפורסם בחודש פברואר 2022 מפרט סוגיות מרכזיות שעלו במסגרת הביקורת.
ביום 1 בינואר 2023, פורסם עדכון לעמדת הסגל החשבונאית האמורה שפורסמה לראשונה בחודש אוגוסט 2020.
24. החלטת אכיפה חשבונאית 22-1: קיבוץ מגזרי פעילות
בחודש דצמבר 2022, הרשות פרסמה את ההחלטה האמורה ביחס לחברה שזיהתה ארבעה מגזרי פעילות בהתאם להוראות תקן דיווח כספי בינלאומי 8, כאשר לאורך שנות פעילותה, הציגה בדוחותיה הכספיים שני מגזרי פעילות מדווחים בלבד בשל קיבוץ ארבעת המגזרים המזוהים. לעמדת החברה, המגזרים כאמור ניתנים לקיבוץ בהתאם להוראות התקן לאור עמידתם בכל הקריטריונים לקיבוץ המופיעים בתקן: מאפיינים כלכליים דומים של המגזרים (מבחן כמותי) וכן התקיימותם של המבחנים האיכותיים הנוספים המפורטים בתקן. סגל הרשות לא קיבל את עמדת החברה לפיה ניתן היה לקבץ את ארבעת המגזרים שזוהו בחברה לשני מגזרים. בין היתר, לעמדת הרשות, העובדה כי המגזרים המקובצים מכילים כל אחד שני מגזרי פעילות שיש להם שיעורי רווחיות גולמית ותפעולית לטווח ארוך השונים באופן משמעותי זה מזה, מלמדת כי לא הורם הנטל לטענה כי למגזרים שקובצו יחד ישנם מאפיינים כלכליים דומים. בין היתר, צוין כי לאורך שנים רבות קיימים פערים משמעותיים בשיעורי הרווחיות ביחס לכל צמד מגזרים שקובץ, ולכן סביר להניח שגם בעתיד יתקיימו פערים כאמור. בנוסף נקבע כי פערים משמעותיים בשיעור הרווח באופן יחסי מעידים בדרך-כלל על מאפיינים כלכליים שונים, גם כאשר הפער האבסולוטי בשיעור הרווח הוא נמוך, כפי שטענה החברה.
לעמדת סגל הרשות, ברירת המחדל הינה שהדיווח על מגזרי פעילות בדוחות הכספיים יהא זהה לאופן שבו ה-CODM סוקר את המגזרים באופן פנימי. הצגת מידע מצומצם יותר במסגרת הדוחות הכספיים ביחס לאופן הדיווח הפנימי בדרך של קיבוץ מגזרים שמורה למקרים שבהם הצגה שכזו אינה משנה את יכולתם של משתמשי הדוחות להעריך את המהות וההשפעות הפיננסיות של הפעילויות העסקיות שבהן החברה עוסקת ואת הסביבות העסקיות שבהן היא פועלת.
25. החלטת אכיפה בביקורת 22-1: השגת הבנה של הגוף המבוקר
בחודש דצמבר 2022 הרשות פרסמה את ההחלטה האמורה ביחס לחברה שרכשה בשנת 2005 75% מהון מניותיה של חברה אחרת ("החברה הבת"), כאשר לבעל המניות המחזיק את יתרת המניות בחברה הבת ניתנה אופציית PUT למכור לחברה את כל החזקותיו. כחלק מאימוץ לראשונה של כללי הדיווח הכספי הבינ"ל (IFRS) לא בוצע מעבר מחודש על הסכמים מהעבר הרחוק, כדוגמת הסכם האופציה האמור שנחתם כ-10 שנים קודם לכן. לפיכך, בזמן המעבר ל-IFRS לא עלה דבר קיומה של האופציה. במסגרת הליך בדיקת טיוטת תשקיף מול סגל הרשות הוסף גילוי בדבר קיומה של האופציה אך מבלי שניתן ביטוי נאות בדוחות הכספיים. בעקבות דרישת הרשות תוקנו דוחותיה הכספיים של החברה שצורפו לטיוטת התשקיף בדרך של התאמה לא מהותית של מספרי השוואה.
לעמדת הרשות, במסגרת הביקורת רואה החשבון המבקר נדרש לבחון האם ובאיזה אופן ראיות הביקורת שהושגו בתקופות קודמות יכולות לשמש אותו. כמו כן, מסגרת חשבונאית חדשה יכולה להשפיע באופן מהותי על הטיפול החשבונאי שננקט על-ידי תאגיד בדוחותיו הכספיים, ולכן במועד אימוץ מסגרת חשבונאית חדשה רואה החשבון המבקר נדרש לבחון האם ובאיזה אופן ראיות הביקורת שהושגו בתקופות קודמות יכולות לשמש אותו.
26. עמדת סגל חשבונאית מספר 99-9: הטיפול החשבונאי בנוגע למזומנים מוגבלים
העמדה האמורה פורסמה ביום 29 בדצמבר 2022, וזאת בהמשך להחלטה שפרסמה הוועדה לפרשנויות של דיווח כספי בינלאומי (ה-IFRIC) אודות סיווג פיקדונות לפי דרישה המוגבלים בשימוש בשל חוזה עם צד שלישי. החלטת הוועדה מתייחסת לשאלה האם פיקדון לפי דרישה הכפוף למגבלות מצד שלישי עונה להגדרת מזומנים ושווי מזומנים בתקן חשבונאות בינלאומי 7 וכן מתייחסת להיבטים נוספים של דיווח וגילוי בקשר לפיקדון כאמור. בין היתר, סגל הרשות בחן את השפעות החלטת הוועדה ביחס למצבים הבאים:
מזומנים המוחזקים בחשבונות ליווי בנקאיים – בהם נעשה שימוש כחלק משיטת הליווי הפיננסי של פרויקטים לבנייה, שבה ההתנהלות בין היזם לקבלן נעשית באמצעות חשבון מיוחד. עמדת הסגל בעבר הייתה כי על חברות להימנע מלהציג את המזומנים המופקדים בחשבונות ליווי כאמור כחלק מסעיף מזומנים ושווי מזומנים בדוח על המצב הכספי. סגל הרשות לא מצא לנכון לשנות את עמדתו האמורה, מאחר ומשיכת כספים מחשבונות ליווי כאמור מותנית באישור הבנק שאצלו מופקדים הכספים ויש לו זכות לעכב את המשיכה.
פיקדונות לשירות חוב – ביחס לחברות שהתחייבו כלפי נושים להחזיק חשבונות שסכום הכסף אשר מופקד בהם לא יפחת מסכום מסוים הנגזר מיתרת החוב (כגון תשלום הקרן הקרוב, שני תשלומי הריבית הקרובים וכיו"ב), לעמדת סגל הרשות, אם הכספים נמצאים בפיקדון אשר לפי תנאיו לחברה אין גישה ישירה ומיידית אליו ללא הסכמת צד ג' (כגון הנאמן או הנושה), לחברה אין יכולת להכיר בפיקדון זה כמזומן או כשווה מזומן, שכן החברה אינה יכולה בפועל למשוך את הכספים לפי דרישה או להמיר את הפיקדון למזומן בנקל. בנוסף, אם החברה מחויבת להמשיך להחזיק כספים בפיקדון לשירות חוב לתקופה העולה על 12 חודשים מסיום תקופת הדיווח, יש לסווג את הפיקדון כנכס לא שוטף בדוח על המצב הכספי, גם אם החברה תסיק כי יש לסווג את הפיקדון לשירות החוב כמזומן.
27. פניות מקדמיות בנושאים חשבונאיים
בחודשים פברואר ודצמבר 2022 פורסמו תשובות הרשות לפניות מקדמיות שונות בנושאים חשבונאיים, כדלקמן:
27.1 מידע כספי פרופורמה – שלוש פניות לבקשת פטור מהצגת נתוני פרופורמה ופנייה לבקשת ארכה להצגת נתוני פרופורמה.
27.2 פטור מצירוף דוחות כספיים – ארבע בקשות לפטור מצירוף דוחות כספיים של חברה כלולה.
27.3 אי תלות – פנייה בנושא בחינת אי תלות בעת מתן שירותים נלווים, פנייה בנושא בחינת אי תלות בעת קיומם של קשרים משפחתיים וכן פנייה בנושא שכירת משרדים מלקוח ביקורת, אשר במסגרתה הרשות התייחסה בהרחבה לנושא אופן קביעת "תנאי שוק" בעסקאות שכירות כאמור.
27.4 מידע כספי נפרד – שתי פניות לבקשת אי הכללת מידע כספי נפרד בדוחות הכספיים.
27.5 בקשת ארכה לאי פרסום דוחות כספיים עד להשלמת הליך פירוקה של שותפות.
27.6 פנייה מקדמית בנושא הכרה בנכס מס נדחה.
27.7 דיווח מגזרי – פנייה בנושא שינוי מגזרי פעילות.
27.8 צירופי עסקים, שיטת השווי המאזני ודוחות מאוחדים – פנייה בעניין הטיפול החשבונאי ברכישת השקעה בחברה כלולה חדשה בתמורה להעברת מניות של חברה כלולה מוחזקת לחברה החדשה וכן פנייה בנושא בחינת ירידה מהשפעה מהותית.
28. עדכונים ביחס למתכונת דיווח דיגיטלי iXBRL
במסגרת מכתב הדגשים שפרסמה מנהלת מחלקת התאגידים, כאמור בסעיף 1 לעיל, נכללה התייחסות לנושא הטמעת שיטת הדיווח הדיגיטלי המכונה iXBRL, תוך שצוין כי במהלך השנה הקרובה בכוונת הרשות להמשיך ולקדם את המעבר לדיווח דיגיטלי בשיטת iXBRL באופן וולונטרי לקראת השלב המנדטורי הצפוי בהמשך.
iXBRL הינו סטנדרט דיווח בינלאומי, המאפשר קריאה הן על-ידי אדם והן על-ידי מכונה. דיווח באופן זה מאפשר הנגשה של כמות נתונים גדולה יותר מהקיים היום בדוחות הכספיים וכן משיכה של כל הנתונים המתויגים בדוחות ללא צורך בהקלדה ידנית. כיום הדוחות הכספיים מצורפים כקבצי pdf.
בהקשר זה, הרשות פרסמה מספר מסמכים והודעות עיקריים, כדלקמן:
28.1 הצעת תיקון להסדרת דיווח באמצעות iXBRL
בחודש דצמבר 2021 פורסם מסמך ההצעה האמור על-ידי הרשות ובנוסף, הרשות פרסמה מסמך שנקרא 'עדכון בנוגע למעבר דיווח דוחות כספיים במתכונת iXBRL – השקת תהליך הרישום לדיווח הוולנטרי' ובו צוין כי הרשות מציעה לאמץ מתכונת דיווח זאת באופן וולונטרי, כאשר עם התקדמות הליכי החקיקה בנושא, כמו גם הניסיון שיצברו שחקני השוק והרשות, המדיניות תיושם באופן מנדטורי.
28.2 iXBRL – מדריך מקצועי
בחודש אפריל 2022, סגל הרשות פרסם מדריך מקצועי ליישום דיווח במתכונת iXBRL, שמטרתו לשמש כמדריך מקצועי לתאגידים להיערכות לדיווח מובנה. המסמך פורסם לאחר שסגל הרשות בחן וניתח תובנות מיישום דיווח במתכונת iXBRL של מספר תאגידים שהשתתפו בפיילוט שערכה הרשות, בחן דיווחים של תאגידים בארה"ב וכן לאחר היוועצות במומחים בתחום דיווחי iXBRL.
28.3 רשות ניירות ערך – עקרונות מנחים ודגשים למיפוי ותיוג במתכונת הדיווח הבינ"ל iXBRL
המסמך שפורסם בחודש דצמבר 2022 נועד לקבוע עקרונות מנחים ודגשים למיפוי ותיוג, אשר יתמכו בתאגידים בהליך זה. לצד יישומו, על הדירקטוריון וההנהלה להפעיל שיקול דעת ולהעריך את נאותות ומהימנות התיוגים, תוך הבאה בחשבון של כלל העובדות והנסיבות הייחודיות לתאגיד.
העקרונות המפורטים במסמך מיועדים לאזן בין שני שיקולים עיקריים בבחירת תגיות – דיוק והשוואתיות. ככלל, התאגיד ימפה ויתייג את הסעיפים השונים כך שמחד התגית תשקף את מהות הסעיף בדיווח הכספי באופן המדויק ביותר, ומאידך תוביל ותסייע בהשוואתיות בין התאגידים השונים.
28.4 עדכון בטפסי דיווח במגנ"א – דצמבר 2022
בהתאם להודעת הרשות מיום 14 בדצמבר 2022, תוקן טופס ת-930 (דוח על המצב הכספי), באופן שהתווספה בטופס אפשרות לדווח את הדוחות הכספיים המנדטוריים בפורמט iXBRL חלף pdf (כאשר דיווח בפורמט זה מתאפשר רק לתאגידים שפנו לרשות בבקשה להצטרף לדיווח בפורמט החדש וקיבלו את אישורה).
29. תיקונים בתקנון הבורסה וההנחיות לפיו בנוגע לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה (OTC)
במהלך השנה החולפת, הוצעו הצעות ובוצעו תיקונים בתקנון הבורסה וההנחיות לפיו בכל הנוגע לביצוע עסקאות מחוץ לבורסה של ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה וכן הדיווח ביחס אליהן. בכלל זה בחודש ספטמבר 2022 התקבלה החלטת דירקטוריון הבורסה שעניינה תיקון תקנון הבורסה וההנחיות לפיו, בנושא דיווח על עסקאות מחוץ לבורסה. בהתאם להחלטה, חברי הבורסה יידרשו לדווח על העסקה לבורסה בדרך שתיקבע על-ידי הבורסה. דיווח כאמור יכלול את הכמות המועברת במסגרת העסקה, השער בו בוצעה העסקה בנייר הערך ופרטים נוספים כפי שתיקבע הבורסה ותוך פרק הזמן שיקבע מנכ"ל הבורסה.
לנוסח החלטת דירקטוריון הבורסה ולטיוטה להערות הציבור שקדמה להחלטה כאמור לחצ/י כאן וכאן.
בנוסף, בחודש אוקטובר 2022 החליט דירקטוריון הבורסה לתקן את התעריפון המהווה נספח להנחיות לפי החלק השישי לתקנון הבורסה בכל הנוגע לעסקאות ה-OTC. לטיוטה להערות הציבור בעניין תיקון התעריפון ולהחלטת דירקטוריון הבורסה לחצ/י כאן ו-כאן.
כמו כן, ביום 6 באוקטובר 2022, הבורסה הודיעה כי התקבל אישור רשות ניירות ערך לתיקון הנחיות הבורסה בעניין ביטול עמלת המקסימום בעסקאות מחוץ לבורסה, וזאת על מנת ליצור תמריץ כלכלי לביצוע עסקאות גדולות בבורסה. להודעת הבורסה בדבר אישור רשות ניירות ערך ולטיוטה להערות הציבור שקדמה להחלטה כאמור לחצ/י כאן וכאן.
[13] ת"פ 51538-12-20 (ניתנה ביום 20 ביולי 2022).
[14] תנ"ג 89-03-15 ד"ר שולמית שרון נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'.
[15] חדל"ת (תל אביב-יפו) 43652-09-20 אי די בי חברה לפתוח בע"מ (בפירוק) נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי (29 באוגוסט 2022).
30. עסקאות בעלי שליטה
30.1 חידוש עסקאות בעלי שליטה
כזכור, בהתאם לסעיף 275(א1) לחוק החברות, ככלל נדרש לחדש אישורן של עסקאות בעלי שליטה, הנכללות בגדר סעיף 275(א) לחוק החברות, מדי שלוש שנים (כאשר ביחס לעסקאות בעלי שליטה לפי סעיף 270(4) רישא לחוק החברות, ניתן לקבוע תקופה העולה על שלוש שנים, אם ועדת הביקורת אישרה כי תקופה ארוכה יותר סבירה בנסיבות העניין).
30.2 בחינה ואישור שנתיים של אמות המידה שקבעה ועדת הביקורת בקשר לעסקאות עם בעלי עניין
בהתאם להוראות סעיף 117 לחוק החברות, ועדת הביקורת רשאית לקבוע, אחת לשנה מראש, נהלים שונים בקשר לעסקאות בעלי עניין שמבצעת החברה. ככל שוועדת הביקורת קבעה נהלים כאמור ועל-מנת לשמור על תוקפם, היא תידרש לבחון ולאשר מחדש את אמות המידה לגופן ואת התאמתן לחברה בחלוף שנה ממועד אישור הנהלים לאחרונה. סעיף 117 האמור כולל את האפשרות לאמץ נהלים בעניינים הבאים:
(א) אמות מידה לסיווג עסקאות כחריגות/בלתי חריגות ו/או כזניחות ולסיווג פעולות כמהותיות/בלתי מהותיות;
(ב) אמות מידה לקביעת הליך תחרותי או הליך אחר בעסקאות בעלי שליטה;
(ג) אמות מידה לקביעת אופן האישור של עסקאות בעלי שליטה שאינן זניחות ואינן חריגות, ולסיווגן.
31. תפקידים נוספים של ועדת הביקורת
פרט לתפקידיה של ועדת הביקורת בכל הנוגע לעסקאות בעלי עניין, אנו מפנים את תשומת הלב לתפקידיה הנוספים של ועדת הביקורת, הקבועים בס"ק (1) ו-(3)-(6) לסעיף 117 לחוק החברות, ובהם: עמידה על ליקויים בניהול העסקי של החברה (ראי/ה שאלה 21 משאלון הממשל התאגידי בנוגע לעריכת דיון לעניין ליקויים כאמור לפחות פעם בשנה ללא נוכחות נושאי משרה שאינם חברי הוועדה); בחינה של תוכנית העבודה של המבקר הפנימי ובחינת מערך הביקורת הפנימית של החברה ותפקוד המבקר הפנימי; בחינת היקף עבודת רואה החשבון המבקר ושכרו (ראי/ה בהקשר זה גם סעיף 32 להלן); וכן קביעת הסדרים לגבי אופן הטיפול בתלונות עובדים.
לקראת אישור הדוחות השנתיים מוצע שהתאגידים יבחנו נושאים אלה וייערכו לדיונים בוועדת הביקורת לצורך השלמת חוסרים ככל שקיימים.
32. כללי התנהגות מוצעים לדירקטורים לקידום איכות הביקורת על הדוחות הכספיים (Best Practice)[16]
בחודש אוקטובר 2021 הרשות פרסמה מסמך הכולל כללי התנהגות מוצעים לדירקטורים לשם קידום איכות הביקורת על הדוחות הכספיים, הנוגעים בעיקר לממשק עם רואה החשבון המבקר של החברה. לפרטים נוספים, ראי/ה מזכר שפורסם ללקוחות משרדנו כאן.
עמדת הרשות כאמור כוללת פעולות מומלצות אותן יש לבצע גם במהלך תקופת הביקורת על הדוחות הכספיים, ולא רק בסיומה.
33. דוח ריכוז ממצאים בנושא הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים
בחודש יוני 2021 הרשות פרסמה דוח ריכוז ממצאים בו פורטו ממצאים שעלו במסגרת בדיקה רוחבית שערכה בקשר לעבודת הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים, ואשר נוגעים, בין היתר, לעמידה בהוראות תקנות החברות (הוראות ותנאים לעניין הליך אישור הדוחות הכספיים), התש"ע-2010.
לפרטים נוספים, ראי/ה מזכר שפורסם ללקוחות משרדנו כאן.
34. תנאי כשירות ו"זיקה" של דירקטור חיצוני/בלתי תלוי לחברה
לאור החשיבות הרבה של עמידת הדירקטורים החיצוניים והדירקטורים הבלתי תלויים בכל תנאי הכשירות הקבועים בדין, וההשלכות העלולות להיגרם במקרה של אי עמידה בתנאי הכשירות (לדוגמה בקשר עם תוקף אישורים של עסקאות בעלי עניין על-ידי ועדת הביקורת או ועדת התגמול ואישור הדוחות הכספיים), אנו ממליצים כי כל תאגיד מדווח יערוך בחינה תקופתית בדבר עמידתם של הדירקטורים החיצוניים והדירקטורים הבלתי תלויים המכהנים בו בתנאי הכשירות שנקבעו בדין (ובפרט היעדר קיומה של "זיקה") וכי לא אירע שינוי כלשהו בנסיבות מהמועד בו נבדקו לאחרונה תנאי כשירותם כאמור. המלצתנו האמורה עולה גם בקנה אחד עם שאלה 3 בנוסח שאלון הממשל התאגידי שפרסמה הרשות, שבוחנת האם בשנת הדיווח נערכה בדיקה עם הדירקטורים החיצוניים והדירקטורים הבלתי תלויים ונמצא כי הם קיימו בשנת הדיווח את הוראות סעיפים 240(ב) ו-(ו) לחוק החברות בעניין היעדר "זיקה" וכן כי מתקיימים בהם התנאים הנדרשים לכהונת דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי, לפי העניין.
יצוין, כי בשנים האחרונות פרסמה הרשות תשובות לפניות מקדמיות של חברות שונות שעניינן בין היתר כשירות של מועמד לכהונה כדירקטור חיצוני או בלתי תלוי.
35. מדיניות תגמול
בהתאם להוראות סעיף 267א לחוק החברות, ככלל נדרשים התאגידים המדווחים לאשר את מדיניות התגמול לכל הפחות אחת לשלוש שנים והדירקטוריון נדרש לבחון מעת לעת את מדיניות התגמול ואת הצורך בהתאמתה להוראות סעיף 267ב לחוק החברות (המונה שיקולים שיש לשקול בעת קביעת מדיניות התגמול). בנוסף, בהתאם לסעיף 118א לחוק החברות, אחד מתפקידיה של ועדת התגמול הוא להמליץ לדירקטוריון על עדכונה מעת לעת של מדיניות התגמול ולבחון את יישומה. אנו מציעים לחברות לבחון האם נדרש אישורה מחדש ו/או עדכונה של מדיניות התגמול, בין היתר לאור ההקלות החקיקתיות ועמדות הרשות בנושא והניסיון שנצבר בחברה בקשר עם יישומה.
36. בחינה תקופתית של תוכנית האכיפה הפנימית בדיני ניירות ערך
בהמשך למסמך מדיניות האכיפה שפרסמה הרשות בחודש יולי 2019, ולפרסומים קודמים של הרשות בנושא,[17] יוזכר כי הרשות עשויה להתחשב ביישום אפקטיבי של תוכנית אכיפה פנימית בתקופה הרלוונטית לביצוע הפרה, וזאת במקרים בהם מושתת אחריות ישירה ברשלנות על החברה או על נושאי המשרה בה, והן במקרים בהם מושתת אחריות פיקוחית נגזרת על המנכ"ל. בנוסף, אחד מהשיקולים שתבחן הרשות בבואה להחליט האם קיימת בתאגיד תוכנית אכיפה יעילה הינו קיומו של מנגנון פיקוח ומעקב אחר הפעלתה של תוכנית האכיפה וכן מנגנון עדכון תקופתי ביחס אליה. עוד יוזכר, כי לעמדת הרשות, כחלק מעדכון תוכנית האכיפה הפנימית יש לערוך סקר ציות אחת לארבע שנים לפחות (או לפי הנדרש באורח שוטף ככל שהיו התפתחויות מהותיות בתאגיד ובסביבתו).
[17] ראי/ה מסמך הקריטריונים שפרסמה הרשות להכרה בתוכנית אכיפה פנימית בתחום ניירות הערך וניהול ההשקעות מחודש אוגוסט 2011. המסמך זמין כאן. ראי/ה גם מסמך שאלות ותשובות שפורסם בנושא בחודש אוגוסט 2012 הזמין כאן. בנוסף, ראי/ה מסמך מדיניות האכיפה שפרסמה הרשות בחודש יולי 2019, הזמין כאן.
מובהר, כי הסקירה שלהלן הינה אינפורמטיבית ותמציתית בלבד, במטרה להפנות את תשומת הלב לקיומו של עדכון בנושא מסוים, ואין בה כדי לסכם את מלוא חובות הדיווח החלות על תאגידים מדווחים או להוות חוות דעת משפטית. ככל שמתעורר צורך בייעוץ משפטי קונקרטי בקשר עם הנושאים המוצגים בסקירה זו, מוצע לפנות לקבלת ייעוץ ייעודי על בסיס נסיבות כל מקרה ומקרה. בכל שאלה או צורך בהבהרה בקשר עם העניינים המפורטים בסקירה זו, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או לעו"ד גור נאבל, שותף וראש תחום שוק הון, בדוא"ל: Gur.Nabel@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089802, או לעו"ד הדר ציקינובסקי שהרבני, שותפה במחלקת תאגידים ושוק הון, בדוא"ל: Hadar.Sharabani@goldfarb.com ו/או בטלפון 03-6089332.
כותבי המזכר: עו"ד גור נאבל, עו"ד הדר ציקינובסקי שהרבני, עו"ד הדס פוגוזליץ בר אל, גב' מאיה אדרי וגב' בר כהן.
בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל:
