הסמכויות החדשות - והמשמעויות: לאחר שיו"ר הציונות הדתית חה"כ בצלאל סמוטריץ' העלה במו"מ הקואליציוני את הדרישה לקבל אחריות על המנהל האזרחי, כעת מסתמן שהסמכויות המקצועיות או חלקן יופקדו בידיו – ויש לכך השפעה נרחבת על המציאות ביהודה ושומרון. הצעד השנוי במחלוקת צפוי לגרור אחריו ביקורת בזירה הבין-לאומית ויש מי שרואה בכך התקדמות בדרך להחלת ריבונות ישראלית באזור.

על מה אחראי המנהל האזרחי?

המנהל האזרחי, בראשות תת-אלוף פארס עטילה, היא זרוע ביצועית שכפופה למתאם פעולות הממשלה בשטחים, כאשר מדיניותו מעוגנת בצווים של אלוף פיקוד המרכז. המנהל האזרחי אמון על יישום המדיניות האזרחית ביהודה ושומרון, במגוון היבטים – אישור תוכניות בנייה בהתנחלויות וביישובים פלסטינים בשטחי C, אכיפת בנייה בלתי חוקית, מתן היתרי כניסה לישראל, פיתוח ותחזוק תשתיות התחבורה, חיבור למים, לחשמל ועוד. כמו כן, המנהל האזרחי אמון על התיאום הביטחוני אל מול המקבילים ברשות הפלסטינית.

הפעילות של המנהל האזרחי מורכבת מחיילים, מקצינים ומאזרחים, שנמצאים בקשר שוטף עם הפלסטינים תושבי הגדה וכן עם נציגי ההתיישבות הישראלית, עובדי הארגונים הבין-לאומיים הפועלים באזור ועם אנשי הרשות הפלסטינית. יש לציין כי למנהל 8 נציגויות אזרחיות שנקראות מנהלות תיאום וקישור (מת"קים) שפרוסות ברחבי יהודה ושומרון – ג'נין, אפרים, שכם, רמאללה, יריחו, עוטף ירושלים, בית לחם וחברון.

סמוטריץ-נתניהו
סיכמו על העברת סמכויות מאגפים שונים לידי משרדו המיועד של סמוטריץ'. פגישת סמוטריץ'-נתניהו

במהלך קמפיין הבחירות של הציונות הדתית, קרא סמוטריץ' שוב ושוב לביטול סמכויותיו של המנהל האזרחי. "יש לפרק את המנהל האזרחי ולקדם ריבונות. אוסלו וההתנתקות היו אסון לישראל", הוא אמר. הדרישה הזו של סמוטריץ' מצטרפת להצעות החוק שהוא כבר הגיש בעבר בעניין ביטול המנהל האזרחי. למעלה מ-400 אלף מאזרחי ישראל מצויים תחת שלטון צבאי בו החיים האזרחיים מנוהלים בערבוביה של רשויות המנהל האזרחי ומשרדי הממשלה בישראל, ובמקביל כ-120 אלף ערבים תושבי שטחי C אינם מצדיקים את קיומו", טען סמוטריץ' בהצעת החוק.

השאלה המשפטית מאחורי המהלך

"המנהל האזרחי הולך להיות תחת סמכותו של שר האוצר שיהיה המנחה לגבי מה הוא הולך לעשות, אלא שהצבא מחזיק בשטח ומתפעל אותו מתוקף הדין הבין-לאומי, הן בענייני ביטחון והן בנושאים אזרחיים", אמרה ל-N12 עו"ד טליה ששון, ממובילות יוזמת ז׳נבה שכיהנה בעבר כבכירה בפרקליטות. "ישראל בעצם אומרת שהיא לוקחת את המנהל האזרחי והופכת את סמוטריץ' למי שנותן פקודות והנחיות לאנשים במנהל האזרחי. שר האוצר יכול לפעול בכל סמכות בתנאי שהחוק הסמיך אותו, אבל אין אף חוק כזה".

בצלאל סמוטריץ' וההצהרה בפריימריז הציונות הדתית (צילום: N12)
קרא בקמפיין לביטול סמכויותיו של המנהל האזרחי, בצלאל סמוטריץ', ארכיון | צילום: N12

סיפוח דה פקטו

תת-אלוף (במיל') אילן פז, לשעבר ראש המנהל האזרחי וכיום חבר בתנועת 'מפקדים למען ביטחון ישראל', טען כי "מכיוון שישראל לא הכריזה על ריבונות מאז 1967 בשטחי הגדה, מבחינת הדין הבין-לאומי - השטח נמצא תחת כיבוש צבאי וכל הסמכויות שמקבל ראש המנהל האזרחי ניתנות בידי אלוף פיקוד המרכז. להעביר את המנהל האזרחי למשרד האוצר, את נושא המאחזים למשרד לביטחון לאומי ואת שרת ההתיישבות ל-3 משרדים ממשלתיים – זה בפועל סיפוח".

"מדינת ישראל אומרת כל השנים שמפעל ההתנחלויות של הגדה עולה בקנה אחד עם הדין הבין לאומי, משום שהוא לא קבוע אלא זמני", הוסיפה עו"ד ששון. "אבל אם מכפיפים את המנהל האזרחי ואת כל השטח שהוא אמון עליו לשר במדינת ישראל – זה כבר קבוע. זה לא חוקי, סיפוח דה פקטו".

המו"מ הקואליציוני - סיקור נרחב ב-N12:

הגברת האכיפה כלפי בנייה בלתי חוקית של פלסטינים

יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי אחראית על אכיפת דיני התכנון והבנייה ביהודה ושומרון, וכן פועלת כנגד בנייה בלתי חוקית של ישראלים ושל פלסטינים. לנוכח הדיווחים המסתמנים שלפיו סמוטריץ' יקבל אחריות על המנהל האזרחי, יש מי שסבור כי הצעד יגביר באופן מהותי את הגברת האכיפה כלפי בנייה בלתי חוקית של פלסטינים – בעוד שבכוונתו לפעול כדי להכשיר מאחזים בלתי חוקיים.

"זה יגביר את הריסת הבנייה הבלתי חוקית של הפלסטינים", ציין תת-אלוף (במיל') פז. "יחד עם זאת, הכשרת מאחזים מחייבת החלטת ממשלה ודורשת שינויי חקיקה משמעותיים". עו"ד ששון הצביעה על כך ש"מהסיבה הזו מדינת ישראל ניסתה להעביר את חוק ההסדרה והוא כשל בבג"ץ. אחת הטענות הייתה שהכנסת איננה יכולה לחוקק חוקים על השטח הזה ובג"ץ אמר שאין ביכולתו להחליט בשלב הזה אם לכנסת יש סמכות להחיל חוק על השטחים".

טלטלה בזירה הבין-לאומית

הצעד המסתמן עלול לגרור ביקורת נרחבת מצד הקהילה הבין-לאומית שצפויה למתוח ביקורת חריפה על המהלך. "זה יביא לביקורת קשה מאוד בזירה הבין-לאומית, בעיקר אמריקנית", טענה עו"ד ששון. " לא נוכל להגיד יותר שזה שטח שגורלו לא הוכרע וזה יפגע בתדמית שלנו".

במקביל, העצרת הכללית של האו"ם אישרה הלילה (בין רביעי לחמישי) קיום אירוע לציון "יום הנכבה" ה-75 – בצמוד ליום העצמאות בישראל. החודש צפוי עימות נוסף בחזית הבין-לאומית – האו"ם יתכנס כדי להציע על ההצעה הפלסטינית הקוראת לחוות דעת דחופה של בית הדין הבין-לאומי בהאג לגבי "המשמעות המשפטית של הכיבוש הישראלי התמשך". מדובר ב"כאב ראש" מדיני מבחינת ישראל, לאחר שהפלסטינים קיבלו רוח גבית לנושא בוועדה המיוחדת של האו"ם לפוליטיקה ולדה-קולוניזציה.