$$News and Reports$$

26 יול' 2021

המלצה על חיסון מתקבלת מרשויות השלטון ולא מהרופא המטפל, כאשר החיסונים ניתנים לאוכלוסייה בריאה ולא כטיפול רפואי לאדם חולה. אי לכך יש צורך לקבוע מדיניות חיסונים המתחשבת בהיבטים משפטיים, אתיים ופוליטיים. כך עולה ממחקרה של ד"ר עו"ד שלי קמין-פרידמן מבית-הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחיית פרופ' נדב דוידוביץ'. 

ד"ר עו"ד שלי קמין-פרידמן | צילום: עמי ארליך
 ד"ר עו"ד שלי קמין-פרידמן | צילום: עמי ארליך​


מדיניות חיסונים. רק בשנה האחרונה נוכחנו לדעת עד כמה משמעותית עבורנו מדיניות זו. מחקר חדש של  ד"ר עו"ד שלי קמין-פרידמן מבית-הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הציף את הצורך להתייחס לנושאים שאינם באו לידי ביטוי עד כה במדיניות החיסונים של מדינת ישראל. על סמך בחינת מסמכים מדיוני הכנסת ופסקי דין רלבנטיים, חוזרי מנכ"ל משרד הבריאות ופס​קי דין רלבנטיים לצד ראיונות עם אנשי מפתח מתחומי האתיקה, בריאות הציבור ומשפט, קובעי מדיניות ואקדמיה גובשו מסקנות המחקר התקדימי שמטרתו להבין את מורכבות מדיניות קידום ההיענות לחיסונים. 

כך למשל, על מקבלי ההחלטות לשקול את תחולת דוקטרינת ה"הסכמה מדעת" בתחום החיסונים ולתת את הדעת להשפעת גילוי המידע על היענות ציבור להתחסן ולדרך בה תנתן "הסכמה" לחיסון. התייחסות אל אחריות הצוותים הרפואיים בקהילה ולגיטימיות הבעת התנגדות מצידם לחיסונים היא חיונית. בנוסף, יש צורך ליישב בין אינטרס הקהילה לבין אינטרס הפרט העלול להיפגע כתוצאה מהתערבות שלטונית ואף ראוי שמקבלי ההחלטות יעניקו לגיטימציה לפעולות בלתי פורמליות ביוזמת הקהילה.  

כמסקנות אופרטיביות רלבנטיות ההמלצה היא שלא לקדם היענות לחיסונים רק באמצעות תו ירוק, אלא לבנות במקביל צעדים בוני אמון כגון: גילוי מידע, שקיפות, בקרה על קבלת ההחלטות. נדרשים צעדים שיקדמו שוויון בהנגשת חיסונים ברמה הפיסית וברמה הלשונית-תרבותית, שמירה על חופש הפרט ע״י חלופת בדיקות, מימון בדיקות על ידי המדינה, גיוס צוותים רפואיים להסברה ואף מתן תמריצים למתחסנים. 

קמין-פרידמן, בעלת רקע משפטי בתחום הרפואה, העלתה את השאלות העוסקות במחויבות של הרופא המטפל, מחויבות חברתית לחסן ילדים ואף מה תפקיד המדינה לגבי סרבני חיסונים עוד טרם התפרצות נגיף הקורונה. 

המחקר התמקד בשלושה מקרים שבלטו בשנים קדמו לאיסוף הנתונים:

  • » חיסון נגד שפעת פנדמית H1N1 בשנת 2009.
  • » חיסון חי מוחלש נגד פוליו OPV עקב הימצאות נגיפי פוליו בביוב הישראלי בשנת 2013.
  • » ​ההחלטה על הכנסת חיסון נגד מספר זנים של נגיף הפפילומה HPV לשגרת החיסונים. 

    הבחירה במקרים אלה נעשתה על בסיס השונות ביניהם – חיסון שמטרתו למנוע מגפה לעומת חיסון שמטרתו למנוע מקרה תחלואה בודד,  לעומת חיסון שניתן כחיסון שגרה. 

    "דיון בסוגיות העולות מן המחקר בעת בחירת אסטרטגיה להעלאת שיעור היענות חיסון יוביל לקבלת החלטות מותאמות לאוכלוסייה ולערכיה, ונושא עמו פוטנציאל לתמיכה ציבורית רחבה", אומרת ד"ר קמין-פרידמן.

    המסקנה המרכזית שעלתה מהמחקר היא שיש צורך להתחשב בהיבטים משפטיים, אתיים ופוליטיים מצד מקבלי ההחלטות. יש להביא בחשבון היבטים גלובליים כגון הנחיות ארגון הבריאות העולמי לצד היבטים מקומיים כמו המחויבות השלטונית לצדק חברתי. 

    "השפעת החיסונים היא לא רק על הפרט המתחסן אלא גם על כלל הציבור", אומרת ד"ר קמין-פרידמן. "על מקבלי ההחלטות לתת את הדעת להשפעת גילוי המידע על היענות הציבור להתחסן ולדרך בה תתקבל הסכמה לחיסון. יש צורך ליישב בין אינטרס של הקהילה לבין אינטרס הפרט שעלול להיפגע כתוצאה מהתערבות שלטונית".

  • היות והמחקר עסק בין היתר במתן חיסון שמטרתו למנוע מגיפה הרי שתוצאות המחקר רלבנטיות ואקטואליות להתפרצות מגפת הקורונה. בעת הזו, בה אנו מתמודדים עם תופעת "הססנות" מפני חיסון נגד נגיף קורונה, מספק המחקר תשתית תיאורטית לבניית אסטרטגיות לקידום ההיענות לחיסון. קבלת ההחלטות בתחום זה צריכה להתבסס על שיקולי צדק חברתי ובניית אמון המושפעים מההתמודדות השלטונית עם נגיף קורונה גם בהיבטים שאינם חיסונים. 

    "לא ניתן להסתפק בהגבלות על ציבור שאינו מחוסן, כדוגמת התניית כניסה למקומות ציבוריים בהצגת "תו ירוק" במטרה לקדם היענות, ויש לקדם בצידן צעדים התואמים שיקולים ערכיים כאמור הנושאים עימם פוטנציאל לתמיכה ציבורית רחבה", סיכמה.​