יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

19 בספטמבר, 2022

רשות המיסים הפסידה במחלוקת סיווג של מכשיר לחיבור סיבים אופטיים

תקציר:

בסקירה זו נתאר את פסק דינו של בית משפט שלום בתל אביב-יפו בעניין מחלוקת סיווג של מכשיר המשמש לחיבור סיבים אופטיים. בית המשפט קבע כי היבואנית צודקת בטענת הסיווג שלה וכי על רשות המיסים להשיב לה את המכס ששולם ביתר, ועל כך במאמרנו זה.

עובדות המקרה:

התובעת ייבאה לישראל מכשיר מסוג "Fusion Splicer" המשמש לחיבור סיבים אופטיים וסיווגה אותו בפרט המכס 84.75.290000/5 העוסק ב"מכונות להרכבת נורות, שפורפרות (TUBES OR VALVES) או נורות הבזק (FLASH BULBS) חשמליות או אלקטרוניות, במעטפות זכוכית; מכונות לייצור או לעיבוד בחום של זכוכית או של מוצרי זכוכית". בשנת 2018 שלח אגף המכס הודעות חיוב ליבואנית בהן נטען כי סיווגו הנכון של המכשיר הינו בפרט המכס 85.15.809000/2 העוסק ב"מכונות ומכשירים להלחמה, להלחמה קשה (BRAZING), או לריתוך, אם בעלי יכולת חיתוך או לא, חשמליים (לרבות גז מחומם בחשמל), או הפועלים בלייזר או בקרן אור אחרת או בקרן פוטונים אולטרסונית, בקרן אלקטרונים, בדופק (PULSE) מגנטי או בקשת פלסמה; מכונות ומכשירים חשמליים לריסוס בחום של מתכות או של צרמטים:- מכונות ומכשירים אחרים:- אחרים". משהליכי ההתדיינות בין הצדדים לא צלחו, הגישה היבואנית תביעה נגד אגף המכס.

טענות הצדדים:

לטענת היבואנית שאף צירפה חוות דעת מומחה מטעמה, הפעולה המתבצעת באמצעות המכשיר היא היתוך לחיבור ואיחוי סיבי זכוכית, פעולה שמתבצעת באמצעות שימוש בחום ולא על ידי הלחמה או ריתוך. בנוסף טענה היבואנית כי אגף המכס לא נימק כראוי את שינוי הסיווג.

מנגד, אגף המכס צירף אף הוא חוות דעת מומחה מטעמו וטען כי יש לסווג את המכשיר תחת פרט מכס 85.15, מאחר שפרט זה מתייחס באופן ספציפי לפעולת הריתוך המתבצעת באמצעות המכשיר.

הדיון המשפטי והחלטת בית המשפט:

בית המשפט קבע כי אין מחלוקת שהמכשיר נועד לחיבור סיבים אופטיים העשויים מזכוכית, כאשר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לאופן החיבור – האם המוצר משמש לעיבוד בחום של מוצרי זכוכית (סיבים אופטיים) כעמדת היבואנית, או האם המוצר משמש לאיחוי סיבים אופטיים באמצעות ריתוך כעמדת רשות המיסים.

לאחר מכן קבע בית המשפט כי חוות דעתו של המומחה הניטרלי שמונה במהלך ההליך בהסכמת הצדדים תומכת בעמדת היבואנית וממנה עולה כי המכשיר אינו משמש לפעולה של ריתוך אלא מבצע תהליך של עיבוד בחום בחיבור הסיבים האופטיים. במקביל קובע בית המשפט כי כאשר ממנה בית המשפט מומחה בעניין מקצועי, יש לאמץ את ממצאיו של המומחה (למעט אם נראית "סיבה בולטת לעין" שלא לעשות כן, מה שלא מתקיים במקרה הנדון). בהמשך עומד בית המשפט על כך שגם דברי ההסבר של שיטת הסיווג ההרמונית תומכים בעמדת היבואנית. כמו כן קובע בית המשפט כי אמנם שינוי הסיווג ע"י אגף המכס לא לווה בהנמקה אך לתובעת לא נגרם נזק מכך.

לסיום מכריע בית המשפט כי היבואנית הוכיחה (באמצעות חוות דעת חשבונאית מטעמה) כי היא עומדת בתנאי חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ"ח-1968, ולכן על רשות המיסים להשיב ליבואנית את המס שנגבה ביתר בסך של 127,962 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. בנוסף פסק בית המשפט כי ליבואנית ישולמו הוצאות המשפט בסך של למעלה מ-20,000 ₪.

 

[ת"א 29159-02-19 ווייו טכנולוגיות (ג'י.אר.טי.) בע"מ נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 10.7.2022)]

בשם התובעת: עו"ד יהונתן כאהן או דפנה כאהן

בשם הנתבעת: עו"ד סיון הוידה

הסקירה לעיל הינה בבחינת תמצית. המידע הכלול בה נמסר למטרות אינפורמטיביות בלבד ואין במידע כדי להוות ייעוץ משפטי. 

כותבי המזכר: עו"ד גיל נדל ומר ארי סטבסקי

בכל שאלה או הבהרה בנושאים המפורטים במזכר זה, ניתן לפנות לאנשי הקשר שלכם במשרדנו או ל: