ניתוחמטען הצד לבג"ץ יעלים את כיפת הברזל המשפטית לצבא
ניתוח
מטען הצד לבג"ץ יעלים את כיפת הברזל המשפטית לצבא
גם שלל האזהרות מפני הסכנות הצפויות לחיילי וקציני צה"ל בעקבות הפגיעה הקשה במערכת המשפט עם ההפיכה המשטרית, לא הרשימו את יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן שלא מתכוון לעצור. ואיך ההבהרה של נתניהו רק שופכת עוד שמן למדורה
1. שלושה אנשי מקצוע דיברו אתמול בוועדת חוקה בדיונים לקראת ההצבעה היום על שני תיקוני הרפורמה: שינוי בהרכב ובשיטת בחירת שופטים וביטול סמכותו של העליון לבקר חוקי יסוד. השלושה דיברו, מניסיונם האישי, על הסכנות שצפויות מהמשפט הבינלאומי. אלה הם ד"ר גיל־עד נועם, המשנה ליועמ"שית, ד"ר ערן שמיר בורר, לשעבר בכיר בפרקליטות הצבאית והרמטכ"ל לשעבר, ח"כ גדי אייזנקוט. כולם הביאו דוגמאות איך כיפת הברזל המשפטית הגנה על צה"ל וסייעה לו להגן על כולנו. גם כשהמשפט מגביל לעתים את חופש הפעולה המבצעי.
"נוהל שכן" למשל. "זה היה בניגוד לדעתי", אמר איינזקוט, "אבל מצאנו דרך אחרת. אנחנו מפעילים הרבה כוח ורוצים להפעילו בצורה מוסרית". היו"ר התורן של הישיבה ח"כ יצחק זאב פינדרוס מיהדות התורה קטע אותו בשאלה: "ולא סיכנתם בכך חיילים?" השאלה לא רק ראויה, אלא גם ראויה להערכה בהינתן דאגת השואל לחיילים למרות שבוחריו לא ממש נמנים על לוחמי הקו הראשון. אייזנקוט הרגיע את פינדרוס שנמצאו דרכים אחרות, ולא עלה מפלס הסכנה לחיילים. ולשאלה הגדולה השיב: "היוקרה של העליון מגינה על צה"ל במציאות מאוד מורכבת. ב־2018 בצעדות השיבה על גבול רצועת עזה שנראו תמימות, היו בהן חמושים שניסו לחדור לישראל. הפעלנו כוח רב והיו שעתרו לבג"ץ. קיבלנו ממנו כיפת ברזל וגיבוי משפטיים".
הבעיה היא שההגנה הזו ניתנת לרוב בסתר והיא רחוקה מהעין הציבורית ומהכרת התודה שלה. הפעלת הכוח מפוקחת בשלושה דרגים: הפרקליטות הצבאית, הייעוץ המשפטי לממשלה ובג"ץ, כתחנה אחרונה שמבקרת גם את הצבא וגם את הפרקליטות הצבאית והייעוץ המשפטי.
ד"ר נועם סיפר על התלונה הפלילית שהוגשה בספרד נגד שבעה בכירים ישראלים על חיסול שחאדה. בית המשפט העליון של ספרד טאטא את התלונה הזו תוך הסתמכות על עצמאות מערכת המשפט הישראלית.
ד"ר ערן שמיר בורר, לשעבר בכיר בפרק הצבאית, סיפר על מגעים עם מדינות ידידותיות לישראל שביקשו להפסיק למכור נשק לצה"ל, לפתוח בחקירה פלילית נגד קצין בחשד להפרת דיני מלחמה ועוד. "הסרנו את האיום על חופש הפעולה של צה"ל", אמר שמיר בורר, "בזכות הפיקוח המשפטי העצמאי על צה"ל. וזכורה גם הדוגמה של דו"ח גולדסטון שהוציא מתחת ידיו דו"ח נבזי ושקרי וחזר בו לאחר שהוצגו בפניו הראיות לעצמאות המשפט. ובצוק איתן היה מקרה שנהרגו פלסטינים בעלי אזרחות גרמנית. הוגשה תלונה והתובע בגרמניה לא קידם את ההליך, שוב בגלל עצמאות המשפט הישראלי. "עקרון המשלימות והשיוריות", ניסח נועם ואמר שיוכל להוסיף פרטים ב"פורום סגור".
חברי הכנסת גלעד קריב ויואב סגלוביץ הרימו את הכפפה ודרשו מיו"ר הוועדה שמחה רוטמן לעצור את המירוץ להצבעה עד שלא יתקיים הדיון הסגור הזה. לשיטתם, לא ניתן ולא קביל להריץ חקיקה שמחלישה את מערכת המשפט מבלי למצות בצורה יסודית את התוצאה שצפויה מכך – הגברת האיום המשפטי שצפוי למדינאים וקצינים ישראלים.
2. לעניין זה חשוב להזכיר שאחד מאינספור גילויי הדעת שהופצו לאחרונה חתום בידי אלופים במיל' ובכירי מערכת הביטחון. ביניהם דוד עברי, גיורא איילנד, עוזי ארד, יעקב עמידרור, יוסי כהן ואחרים והם משמיעים קול מעט שונה. הם "קוראים לראשי הקואליציה והאופוזיציה להיכנס להידברות רצינית ללא תנאים מוקדמים". השורות האלה נכתבות לפני נאום נשיא המדינה יצחק הרצוג, אבל רעיון ההידברות עלה – כשיח של חרשים – בין נציגי הקואליציה והאופוזיציה אתמול. גדר המחלוקת היא הרעיון המסדר בפעולתה של הוועדה לבחירת שופטים. רוטמן מתעקש שהרוב המכריע בבחירה יהיה של הקואליציה בלבד. קריב, כנציג הבולט של האופוזיציה בדיונים, אומר שכוח הבחירה צריך להתאזן לפחות בין שתיים מהרשויות בוועדה – קואליציה ואופוזיציה או קואליציה ושופטים. זהו פער שלא ניתן לגישור אלא אם צד אחד מוותר. וכרגע לא נראה שרוטמן ולוין מתכוונים לוותר על כוחה הבלעדי של הקואליציה במינוי שופטים.
3. בין הרגעים הקומיים שנרשמו אתמול בדיון הוא הטיעון של רוטמן על קיפוח החרדים והעדפת הנשים בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. בכל אחת מהרשויות המיוצגות בוועדה חייבת להיות לפחות אישה אחת - שופטת, שרה וחברת כנסת. "לנשים יש מינימום, לגברים אפילו את זה אין", פצח רוטמן בפמיניזם קורבני והגדיל לעשות בדוגמא הבאה. מבין שלושת חברי הכנסת, מקום אחד שמור לו כראש ועדת חוקה, ואת שני הנציגים האחרים בוחרת הכנסת. "אם האופוזיציה שבוחרת ראשונה, תבחר דווקא גבר", אמר, "המפלגות החרדיות בקואליציה לא יוכלו לבחור נציג משלהן". הבנתם את הנהי הזה? שתיים מארבעת המפלגות בקואליציה הן על טהרת הגברים בלבד שלא מכירות בכלל באפשרות של ייצוג נשי מטעמן בכנסת, ועכשיו הן עשויות למצוא עצמן קורבנות לפמיניזם של רוטמן שמתעקש על שלוש נשים בוועדה.
4. עורכי הדין חנוך מילביצקי וטלי גוטליב נמנים על הכוחות המשפטיים העולים בקרב הימין והקואליציה. מילביצקי שמופיע מטעמה בדיוני הוועדה, תומך כמובן בשינויים הרדיקליים בשיטת בחירת השופטים. עכשיו גם הבנו למה. הוא דורש להפסיק את "הנפוטיזם של 'משפחות השפיטה' בישראל", כפי שצייץ על "הבת של אהרון ברק שכמובן התמנתה לתפקידה ללא שום קשר לייחוס המשפחתי". סחתין על הסארקאזם, אבל היי, אתה משפטן ועורך דין ולא יודע שאין שום קשר בין פרופ' דפנה ברק־ארז לאהרן ברק?
גוטליב זה סיפור אחר. היא ההוכחה שגם אחרי מירי רגב, אוסנת מארק, מאי גולן וגלית דיסטל-אטבריאן יש עוד לאן לרדת וההאשמה שהטיחה בנשיאת בית המשפט העליון, באחריות לשפיכות הדמים, היא כבר ליגה אחרת של שפלות וזיהום. אפילו ראש הממשלה נדרש, ולא בפעם הראשונה עם החבורה שמקיפה אותו, לנקות אחריה. אבל, שימו לב לתגובת נתניהו: "מי שאשם בפיגוע הוא המחבל הפלסטיני ולא אף אחד אחר". טוב שהוא מדייק את הדברים ומכריע במחלוקת שהציפה גוטליב בשאלה מי באמת אשם בפיגוע. כבר לא ברור מה גרוע ממה - האמירה של גוטליב או התיקון של נתניהו.
