על חרדים בעיניים חילוניות
מאת ד"ר פנינה שוקרון־נגר
 
המחקר "סיקור חרדים בלשון התקשורת", שערכתי בשנים 2010–2013 במימון הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה, בוחן את הסיקור החדשותי של חרדים בחדשות ערוץ 2 בשנת 2009 כמקרה מבחן של סיקור "אחרים". חרדים נחלקים לקבוצות ולתת־קבוצות רבות הנבדלות זו מזו ולעתים אף עוינות זו את זו. למרות זאת מנקודת מבטו של רוב הציבור בישראל הם נתפסים כמיעוט הומוגני של אחרים. לאופן הייצוג של אחרים בכלל ושל חרדים בפרט בחדשות יש חשיבות רבה. ראשית, מערכת החדשות מחויבת על פי חוק לסקר באופן הוגן את כל מגזרי האוכלוסייה. שנית, מהדורת חדשות זו היא הנצפית ביותר, ולכן השפעתה על השיח הציבורי מרובה. שלישית, חלק גדול מהציבור נחשף לקבוצות של אחרים (האוכלוסייה החרדית במקרה זה) בעיקר דרך הצפייה בחדשות, לכן השפעת החדשות על עיצוב עמדותיו כלפי הקבוצות הללו גדולה במיוחד.
מטרת המחקר היא להצביע על אופנים שונים שבהם האחרות של חרדים והניכור כלפיהם, מנקודת המבט של הציבור הלא־חרדי, מקודדים בלשון הדיווח החדשותי. לשם כך בדקתי את כל הכתבות שהופיעו בארכיון של חדשות ערוץ 2 בשנת 2009 תחת התגיות "חרדי" או "חרדים": 47 כתבות בסך הכול (כ־123 דקות). הדיון מושתת על ניתוח בלשני של אסטרטגיות נבחרות. במטרה לשקף פיענוח משמעויות ומשמעויות סמויות על ידי צופים הסתמכתי גם על תגוביות (טוקבקים) לכתבות ועל שאלונים.
חלק מהמחקר התמקד באופן שעיתונאים מסקרים עימותים בין חרדים לחילונים או לממסד. אלה הממצאים העיקריים בעניין זה:
(1) על פי רוב העמדה החרדית מודרת לחלוטין מהדיון.
(2) במרבית המקרים שבהם מובאת העמדה החרדית היא מתוארת מנקודת מבט חילונית עוינת:
א. היא מוצגת כבלתי־אמינה ובלתי־אותנטית. למשל: "חרדים מתנגדים לניסיונות שלו [=של ראש העיר] למשוך לירושלים מיליוני תיירים, מכיוון שלטענתם הדבר יגרור חילול שבת המוני"; "אחת התאוריות זה שהחרדים, כל שנה, ביולי–אוגוסט, הם יוצרים מהומות על איזשהו עניין כי הם מחפשים את התרומות לקראת החגים".
ב. השקפותיהם של חרדים, אורח חייהם והשפעתם על הזירה הציבורית מוצגים בכתבות כפרדוקסליים, היינו בלתי־עקיבים או מנוגדים לצפוי או לשכל הישר. מה שמוצג כשכל הישר באופן מוחלט וחד־משמעי אינו אלא נקודת המבט החילונית המשתקפת בדיווח העיתונאי. למשל: "מי שרוצה לבקר במקום הקדוש בעולם נאלץ לעשות בדרך לא מעט עברות תנועה. חניון קרתא, שאמור לשמש את המבקרים בעיר העתיקה ומכיל 800 מקומות חניה, סגור בשבתות בלחץ החרדים, והנהגים צריכים לחפש פתרונות יצירתיים".
המחקר שופך אור על מגוון האמצעים הסמנטיים, התחביריים, הדקדוקיים והפרגמטיים המשמשים להבניית דימוי מעוות ופרדוקסלי של חרדים, של עמדותיהם ושל התנהלותם בזירה הציבורית. עם האמצעים הללו נמנים בין היתר ריגושיות, פוליסמיות (ריבוי משמעויות), אנטונימים (ניגודים), השתמעויות, פסוקיות זיקה, מבני ניגוד, מבני ויתור, מבני שלילה, תמורות, סמני שיח, אזכורים ומאייכים.
 
תמונה על חרדים בעיניים חילוניות.png

לקריאה נוספת
שוקרון־נגר, פנינה, "אמצעים תחביריים להבניית פרדוקסים מסוג הפרת ציפיות", לשוננו עו (תשע"ד), עמ' 201–221
שוקרון־נגר, פנינה, "אמצעים להבניית דימוי של אי־עקיבות בחדשות", בלשנות עברית 69 (2015), עמ' 127–147
Shukrun-Nagar, Pnina, “Disputing while Covering a Dispute on Television News: Discursive Devices and Their Interpretation by Viewers”, Language and Dialogue 3 (2013), pp. 208–233
Shukrun-Nagar, Pnina, “The Construction of Paradoxes in News Discourse: The Coverage of the Israeli Haredi Community as a Case in Point”, Discourse Studies 15 (2013), pp. 463–480
Shukrun-Nagar, Pnina, “Individual Moral Otherness as a Means to Underscore Sectoral Otherness”, Language and Politics (forthcoming)
 
 
ד"ר פנינה שוקרון־נגר היא מרצה בכירה במחלקה. תחומי המחקר שלה הם סמנטיקה, פרגמטיקה, חקר השיח, תחביר השיח, לשון התקשורת והשיח הפוליטי.