מקסים, עובד סוציאלי ברשות בתי הסוהר נחש ףלמעשי שחיתות רבים כאשר עבד במתקן הכליאה ניצן. לפרשות אלו מקסים לא נשאר אדיש והחליט לחשוף אותו, על מנת לעצור פעילויות לא תקינות אלו ולמנוען בעתיד.

 

דוגמא לכך היא פרשה של הענקת טובות הנאה שלא כדין לאחד מאסירי הצמרת ששהה במתקן, השופט לשעבר דן כהן, אשר מרצה בניצן 6 שנות מאסר בגין עבירות שוחד שביצע בהיותו דירקטור בחברת חשמל. במסגרת תהליך הקליטה של השב"ס לעצירים כחלק מהפיכתם לאסירים נערכת שיחה עם עובד סוציאלי במטרה להתאים את האסיר למתקן כליאה התואם לצרכיו ומאפייניו האישיותיים. במקרה של דן כהן הייתה התערבות חריגה של ראשי המערכת. מקסים שמע מפי הממונה עליו כי גונדר עופרה קלינגר התערבה, ללא כל הצדק סביר, בהליך המיון של דן כהן על מנת לנתב אותו לתפקיד של אסיר תומך : תפקידו של האסיר התומך הינו לתת תמיכה נפשית לאסירים חלשים- תפקיד זה מאפשר גישה ברוב שעות היום למסוף הביקורים ולכן היה חשוף לביקורים רבים יותר מאחרים. זאת בניגוד להמלצת העובדות הסוציאליות שמיינה אותו.

זמן קצר לאחר הגעתו למתקן ניצן (מאי 2013) החל מקסים להתריע על כשלים ואי-סדרים אשר גבלו בפגיעה בחיי אדם ובזכויות העצורים. פניות אלה לא קיבלו מענה והוא עצמו הפך מושא להתנכלות מאורגנות ושיטתיות אשר באותו שלב עוד היו עדינים. בשלב זה עוד טרם פנה לרשויות ביקורת חיצוניים מכיוון ועוד הרגיש כי טרם מיצה את התהליך בצירים הפנימיים.
 

ביוני 2014 החליט לפנות למשרד מבקר המדינה עם תלונה בה פירט את כל הנ״ל, ובמקביל פנה גם לנציבות קבילות הסהרים. עם היוודע דבר פנייתו למבקר ולנציבות- מנהל בית המעצר וכן המנהלת הישירה של מקסים הגישו נגדו תלונה בה טענו כי הוא גונב מסמכים מתיקים סוציאליים, דבר המהווה עבירה פלילית, וכי אותם אנשים אשר דיווחו עליו מביעים דאגה על מצבו הנפשי.
 

בעקבות התלונה הועבר לבדיקה של קצינת בריאות נפש, כאשר לא נאמר לו כי מדובר בשיחת אבחון. השיחה התקיימה עם קב"נית אותה הכיר כבר מתוקף תפקידו. במסגרת השיחה הסבירה לו כי בשב"ס עובדים סוציאליים כמוהם נחשפים להרבה אי-סדרים אך מצופה מהם לשתוק. במקביל פנה מקסים מיוזמתו לקבלת אבחון פרטי של פסיכיאטר בכדי לתעד את מצבו הנפשי כתקין.

 

בהמשך החלה מסכת התנכלויות חריפה יותר, ובמסגרתה העבירו אותו לבית מעצר אחר, וזאת במטרה להביא חוות דעת נוספות שהינו עובד בעייתי ומעורער בנפשו. מקסים מצידו הגיש את האבחון הפרטי אשר ביצע, אולם נמסר לו כי חוות דעת זו אינה מספקת.

 

בספטמבר 2014 עמד מקסים בפני אולטימטום שהוצב לו ע"י מנהל מחוז המרכז בשב"ס, ולפיו- אם לא יבצע אבחון פסיכיאטרי של השב"ס יהפוך להיות סוהר ביטחון. היות וסרב, מקסים הועבר לביצוע תפקיד של סוהר ביטחון  באגף האסירים הביטחוניים, וזאת על אף שמעולם לא הוכשר לבצע תפקיד זה.
 

מקסים החליט להעביר את הטיפול המשמעתי לבית הדין המשמעתי, מתוך אמונה כי מטבעו הפתוח של ההליך יועמדו לו יותר זכויות להתגונן. במקביל, הגיש תלונה כנגד מנהל בית המעצר על התנהלותו הלא תקינה, אולם בקשתו סורבה על בסיס העדר עילה משפטית תוך טענה שמקסים פעל שלא בתום לב.

 

העתירה הראשונה - כנגד הצבתו בתפקיד  סוהר ביטחון: מקסים עתר לבית הדין לעבודה, ועניינו נידון בפני השופט אברהם יעקוב. מנסיבות העניין מסיק השופט שהשב"ס מנסה "לתפור תיק" למקסים לאור תלונתו. כמו כן, הוא מציע פשרה בין הצדדים: מקסים ייבדק ע"י פסיכיאטר שב"ס, בנוכחות פסיכיאטר פרטי מטעמו. הצדדים מקבלים את ההצעה, אולם בעוד שמקסים מתאם תאריך לאבחון עם הפסיכיאטר הפרטי- השב"ס לא משתף פעולה ומנסה "להקפיא" את המצב.

 

העתירה השנייה – כנגד ההתחמקות של השב"ס מביצוע האבחון: העתירה השנייה הובאה בפני נשיא ביהמ"ש המחוזי אברהם טל, ובמסגרתה הוצגו ההקלטות שבוצעו ע"י מקסים: מדובר בהקלטת הקב"נית שראיינה אותו בעקבות התלונה המקרית, ובמה אמרה שהוא במצב נפשי תקין ושהוא קורבן למסכת התנכלויות של דרג הפיקוד בשב"ס. על אף זאת העתירה נדחתה.
 

לאחר התביעה קיבל מקסים זימון לשימוע לפני פיטורין. הזימון לא עמד בנהלי השב"ס, שכן ניתן פחות משבוע לפני השימוע בעוד נהלי השב"ס קובעים תקופה של 10 ימים לפחות. במהלך השימוע נמנעה ממקסים זכות הטיעון, וב24.3.2015 קיבל מכתב פיטורין.
 

 

 

 

שם הסטודנט: צח דקסל, סטודנט שנה ג' למשפטים ממשל.