הגל – סוד האיזון נח ומגדל בבל:
הפילוסוף הגרמני וילהם הגל (1770 -1831) טען שההיסטוריה נעה כמטוטלת. שתי גישות קוטביות מתנגשות ומהם צומחת ועולה גישה שלישית מאזנת. (תזה , אנטי תזה ולבסוף סינטזה)
בפרשת נח אנו רואים שתי גישות אחת טרום המבול ואחת מיד לאחר המבול.
לפני המבול העולם היה קפיטליסטי. השיטה הייתה "כל דאלים גבר". החזק מצליח והחלש נופל. "בני האלוהים" – החזקים. שלטו ועשו כרצונם על גבם של החלשים. זהו חוק הטבע וזהו גם חוק הכלכלה החופשית המאפשרת למוצלחים לנסוק למעלה ולחלשים להעלם, הארץ התמלאה בחמס ובגזל. המבול מחק את הכל ואפשר לגישה חדשה לעלות על במת האנושות. בני נח שיצאו מהטבע נשבעו לא עוד! אנחנו נקים עולם מאוחד עולם של קומונה- "שפה אחת ודברים אחדים". לא יהיה לאף אדם עליונות על האחר. כולם שווים וכולם פועלים ביחד למען אותה מטרה. השיטה הזו הביאה להישגים מרשימים. המגדל שבנו כמעט ונגע בשמיים. אבל הפרט אבד את זהותו בתוך הקולקטיב. כל בני האדם היו פועלים אפורים למען המגדל, בלי ביטוי אישי ובלי יכולת להביא איכויות אינדיבידואליות לידי ביטוי.
המציאות הזו חייבה את הפרוד, עמים שונים ומגוון של שפות. הקב"ה פרק את המגדל כאשר כל שבט בקש לו את שפתו ואת ייחודו.
מתוך בוני המגדל יוצא אברהם אבינו. אברהם רצה להקים עם אחד שלא יהיה מאוחד.
עם אחד שיהיה מחולק לגוונים ולשבטים. מצד אחד אחדות ומצד שני שונות- אחדות ולא אחידות. האחדות יוצרת את האווירה ומאפשרת לכל אחת להתפתח בתחום שלו.
זוהי השפה בישיבה שלנו.
אנחנו ברוך ה' ישיבה אחת כשמתוך העוצמה של הביחד נוצרת אווירה. אולם מאידך אנו משתדלים לשמור על הייחודיות של כל תלמיד ולתפור לו את החליפה המתאימה שלו מתוך אמונה מלאה ב"חנוך לנער על פי דרכו". שהרי רק כך נצליח לאזן את הכוח הכללי עם הכוח הפרטי. רק כך נוציא בוגרים השואפים לפסגות ומחוברים אל הכלל.
תקופת הקורונה, דוחפת אותנו לחזק את יותר את האינדבידואל ואת הפרט.
כל מורה וחנך בגזרתו וכל תלמיד במחשבו.
נקווה שבמהרה נוכל לאזן גם את הביחד שכיום כולם מרגישים את החסר הגדול מהריחוק שנגזר עלינו.