למידע מפורט: https://in.bgu.ac.il/humsos/Pages/mahar.aspx

לפרטים והבהרות ניתן לפנות אל נועה שרי, מרכזת ועדת פרויקט מח"ר, מייל:  [email protected] 

ד״ר נועם תירוש מהמחלקה לתקשורת ופרופ׳ ג׳קי פלדמן מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה זכו לאחרונה במענק המחקר על שם משפחת ברגידה, מטעם סגן הנשיא למחקר ופיתוח. במסגרת המחקר יעסקו תירוש ופלדמן באופן שבו מונצחת השואה בעידן הדיגיטלי. לצד השינויים הרבים בכל תחומי החיים, תקופת הקורונה הפכה את תהליכי הזיכרון הדיגיטליים לחשובים במיוחד. במהלך תקופה זו, מוסדות זיכרון נשארו סגורים למשך חודשים רבים וטקסי הנצחה רשמיים לא התקיימו. במחקר יעקבו תירוש ופלדמן אחר הדיגיטציה הכפוייה שהוביל משבר הקורונה, וייבחנו את המשמעויות החברתיות, הפוליטיות וההיסטוריות של תהליך זה .

In this seminal book, Krumer-Nevo introduces the Poverty-Aware Paradigm: a radical new framework for social workers and professionals working with and for people in poverty. 

The author defines the core components of the Poverty-Aware Paradigm, explicates its embeddedness in key theories in poverty, critical social work and psychoanalysis, and links it to diverse facets of social work practice. 

Providing a revolutionary new way to think about how social work can address poverty, she draws on the extensive application of the paradigm by social workers in Israel and across diverse poverty contexts to provide evidence for the practical advantages of integrating the Poverty-Aware Paradigm into social work practices across the globe.

הספר ביקורת בפעולה מהווה תיעוד ראשוני של פרקטיקות ביקורתיות בעת הזאת בישראל. הוא מתאר עשייה מגוונת של אקדמאים, אנשי מקצוע, פעילים חברתיים ואזרחים מהשורה, עשייה השואבת את השראתה מניתוח ביקורתי של מנגנוני הכוח היוצרים ניצול ודיכוי בחברה הקפיטליסטית המערבית. הספר מאגד דוגמאות מפורטות של פרקטיקות ביקורתיות בזירות של עבודה סוציאלית, חינוך, מגדר, סוציולוגיה, ניהול, משאבי אנוש, ייעוץ ארגוני ומשפטים. המשותף לפרקטיקות המתוארות הוא ערעור על ה"טבעיות" ועל ה"נורמליות" כביכול של הסדר החברתי ההגמוני, לצד ניסיון להציע אלטרנטיבה לפעולות קיימות, במטרה ליצור פלטפורמות מוּבְנות לביטויים של התנגדות. באמצעות תיעוד והמשגה של פעולות התנגדות עכשוויות, ולטובת שחרור אישי וקולקטיבי, הכותבים מבקשים להציף את השיח הציבורי בדרכי פעולה מוחשיות וממשיות הנובעות מהיכולת לדמיין עולם הוגן, צודק ואנושי יותר.

ערבית היא השפה המדוברת הקרובה ביותר לעברית. היא שפת המזרח התיכון, שפת הפלסטינים בארץ, ושפת המורשת של כמעט מחצית מהיהודים בישראל. זאת ועוד, הערבית הייתה שפה רשמית בישראל במשך שבעה עשורים, והיא מקצוע חובה בבתי הספר. אף על פי כן, בקרב היהודים בישראל שוררת בורות מוחלטת בכל הנוגע לערבית: רובם אינם מבינים ואינם דוברים את השפה, ואינם מסוגלים לכתוב או לקרוא בה. שפת האזור הוחלפה בידי "הערבית הישראלית", סוציולֵקְט המיועד ליהודים בלבד, שמבטא את מרחק הביטחון שבין לומדי הערבית – ובעצם בין החברה היהודית בישראל – לבין העולם הערבי. כיצד נוצר המצב האנומלי הזה? הספר שפה מחוץ למקומה: אוריינטליזם, מודיעין והערבית בישראל מוקדש לבחינת השאלה הזאת. הוא מתחקה על התפתחות הוראת הערבית בארץ במאה השנים האחרונות ועומד על ההיגיון המנחה אותה. הספר חושף שני צירים שסביבם התעצבו לימודי הערבית בארץ: הראשון הוא הגישה הפילולוגית-דקדוקית להוראת השפה, גישה שיובאה ארצה בידי מזרחנים יהודים מאירופה בתחילת המאה העשרים; והשני הוא הקֶשר המודיעיני, שנוצר בצל הסכסוך הישראלי–ערבי, ושבמסגרתו התגבשו רשתות אזרחיות–ביטחוניות בשדה הוראת הערבית. כך, לפי טיעון מרכזי בספר, נוצר מצב שבו לימודי הערבית בישראל אינם מקרבים בין לומדי השפה לדובריה, אלא תורמים דווקא להפרדה ולהרחקה ביניהם.

פונדמנטליזם מוסלמי אינו תנועה מונוליתית אחת אלא מגוון רחב של תנועות שהשוני ביניהן עמוק ומהותי. אולם מי שעוקבים אחר התקשורת המערבית כנראה לא ידעו זאת משום שהם נחשפים יום-יום למידע על סוג אחד בלבד של פונדמנטליזם מוסלמי, פונדמנטליזם אנטי-דמוקרטי ואלים, ובקושי מתוודעים לזרמים הפונדמנטליסטיים שחבריהם נמנעים מאלימות ובעיקר מושיטים עזרה לשכבות החלשות בחברה ובהפצת ערכי האסלאם. כך נוצרת תמונה מעוותת שעל פיה רוב הזרמים הפונדמנטליסטיים, הזרמים המתונים, נדחקים לשולי הדיווח התקשורתי, בזמן שהמיעוט האלים זוכה למרבית תשומת הלב של התקשורת. 

הספר משרטט בפני הקורא את הזרמים המרכזיים בפונדמנטליזם המוסלמי בימינו, סוקר את התנועות הפונדמנטליסטיות המרכיבות את הזרמים הללו, משווה בין תנועה לתנועה ודן הן בתכונות הייחודיות לכל תנועה  והן ביחסים ובהשפעות ההדדיות ביניהן. בחינה מדוקדקת זו מאפשרת לקורא להכיר את התנועות השונות, לבחון את ההצלחות והכישלונות, להעריך את החזקות והחולשות, ולשרטט את צירי ההתפתחות שלהן. לאור חשיבותן של תנועות אלה ניתן לומר שהספר חושף בפני הקוראים את הגורמים המרכזיים המעצבים כיום את החברות האסלאמיות.

מאמר חדש לד"ר גליה פלוטקין מהמחלקה לחינוך. המאמר עוסק בהתפתחותה של הפרקטיקה של חינוך לחוסן במערכת החינוך בישראל. באמצעות ראיונות עומק עם דמויות מפתח בשדה, המאמר עוקב אחר תמורות בתפישות סיכון, התמודדות, רווחה נפשית ובמטרות החינוך שאפיינו את ההתפתחות הזאת, החל משנות ה-80 המוקדמות. המאמר מצביע על המגמות המרכזיות בהיסטוריה המקומית של חינוך לחוסן, כגון פיתוח מבנה ייחודי של הכשרה, שיזור של יוזמות חדשות אל תוך הפרקטיקות הממוסדות וטשטוש גבולות בין שגרה לחירום בתפיסת משאבי ההתמודדות. מגמות אלה יכולות להסביר את הפצתה והתמסדותה של הפרקטיקה הנידונה בבתי הספר הישראלים בתנאים של היעדר קונצנזוס לגבי תוקפה ויעילותה של הפרקטיקה הזאת.

המרכז לחקר המרת דת ומפגשים בין-דתיים מזמין את הקהל הרחב להרצאת זום שתתקיים ביום שלישי ה-5 לינואר בשעה 21:00. ההרצאה תינתן בשפה האנגלית ע"י פרופ' אמריטה קרוליין ווקר ביינום בנושא “Absence as Presence: The Footprint as Devotional Object”

לאחרונה פרסמה מועצת רואי החשבון את תוצאות הבחינה בחשבונאות פיננסית שהתקיימה בתחילת חודש אוגוסט. מדובר באחת משתי הבחינות המאתגרות הנדרשות כתנאי להסמכה למקצוע ראיית חשבון. על-פי הנתונים שהתפרסמו, 95% מבוגרי אוניברסיטת בן-גוריון עברו את הבחינה בהצלחה. נתון זה מעמיד את אוניברסיטת בן-גוריון במקום הראשון מבין כל המוסדות האקדמיים שבוגריהם ניגשו לבחינה זו. זכיית בוגרי המחלקה במקום ראשון הפכה למסורת ונמשכת זו השנה החמישית. את ההישג המרשים יש לזקוף בראש ובראשונה לסטודנטים עצמם, וכמובן לסגל ההוראה המסור והמקצועי של התוכנית לחשבונאות.