על היזמים, הממציאים והמנהלים מקרב יהדות רומניה בכלכלת ישראל, העצרת השנתית של הארגון העולמי של יהודי בוקובינה לדורותיהם, פיצויים מרומניה והנצחת יהדות רומניה
לחברי ופעילי א.מ.י.ר. והקהילה שסביבו שלום רב,
כפי שכבר תארנו כאן, השפעתם ותרומתם של יהודי רומניה לכלכלה הרומנית הייתה עצומה- הם פיתחו את הבנקים והתעשייה, את המסחר והמלאכה, את השיווק, השירות והתחרות. הן היו יזמים, חדשניים, גלובליים, חרוצים ואמצו טכנולוגיות חדשות.
הם הביאו את כל יכולותיהם, חריצותם, השכלתם ויזמותם לארץ ישראל ותרמו תרומה עצומה לכלכלה לפני ולאחר קום המדינה. תרומתם לכלכלת ישראל חוצה את גבולות הזמן והמגזר.
אנו מביאים כאן את סיפורם של שלושה אישים בולטים מקרב הרבים, רבים שבהם:
אפרים הרצנו ממציא ה”רמיקוב" והיזם, שעשה את כל הדרך מרומניה שלאחר מלחמת העולם השנייה דרך בת-ים שבישראל, לכיבוש הפסגה העולמית של משחקי החברה בעשרות מיליוני בתים בעולם, מרדכי בן-ארי המנכ"ל והיו"ר האגדי שעלה מטרנסילבניה לישראל בשנת 1940, הפך את אל-על לחברה בינלאומית גדולה ומובילה והשפיע על התעופה בעולם כולו, אברהם קליר ב”ארגמן” ממייסדי תעשיית הטקסטיל בארץ, שעלה מבוקובינה ,רומניה, לישראל - היה יו"ר הנשיאות של התאחדות בעלי התעשייה בישראל, חתן "פרס התעשייה",
חתן פרס ישראל "על שירות חיים למופת בעבודה ובתעשייה" וביום העצמאות 1985 נמנה עם 12 מדליקי המשואות, כמייצג דור המייסדים של התעשייה בארץ.
שלושה אישיים מצטיינים – יזמים, ממציאים ומנהלים פורצי דרך.
ב-18 לחודש זה , התקיים באמצעים דיגיטליים טקס העצרת השנתית של הארגון העולמי של יהודי בוקובינה לדורותיהם בשיתוף עם 'יד ושם' , השנה: לציון 78 שנה לגירוש לטרנסניסטריה.
– אנו מזמינים אתכם לצפות בטקס במסגרת גיליון זה.
מאות אנשים כבר הצטרפו לפרוייקט "עץ המשפחה הגדול של יהדות רומניה" – רוצים לדעת איך עושים זאת? אנו מביאים בגיליון זה מידע עבורכם – מדריך למשתמש, מועדי הדרכה בזום ולינק לכניסה למערכת.
כמו כן תמצאו בגיליון זה מידע חשוב על 9 מיליוני ₪ שיועברו לשורדי שואה נזקקים יוצאי רומניה ומידע מרתק על עשרות מצבות של יהודים שהגשם חשף בעיר יאשי - חלקן בנות למעלה מ-500 שנה!
צפייה וקריאה מהנה.
שלכם,
ארגון א.מ.י.ר.
אפרים הרצנו – מרומניה, דרך בת-ים לכיבוש הפסגה העולמית של משחקי החברה בעשרות מיליוני בתים בעולם.
אפרים הרצנו נולד ברומניה ב-1912 ועלה לישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, בחצר ביתו בבת-ים הוא פיתח את משחק ה"רמיקוב" שהפך למשחק החברה הכי נפוץ ונמכר בעולם, אחרי מונופול ושבץ נא! על -פי הערכות שונות, עד היום נמכרו יותר מחמישים מיליון ערכות "רמיקוב" בעולם, הרמיקוב מיוצא ליותר מ-58 מדינות ב-27 שפות שונות אותו תוכלו למצוא בעשרות מיליוני בתים ברחבי תבל, כל זאת לאחר שהיה משחק השולחן הנמכר ביותר בארצות הברית ב-1977!
בשנת 1978 הקים הרצנו את חברת "למדע תעשיות קלות בע"מ" אשר מתמחה בפיתוח וייצור של משחקי העשרה חינוכיים ומשחקי קופסה עבור ילדים ומבוגרים. מפעל החברה ממוקם בערד ומעסיק כ-120 עובדים, המייצרים יותר מ-6 מיליון משחקים בשנה, בעיקר לייצוא. בשוק הישראלי המקומי מוצרי החברה נמכרים תחת שם המותג "קודקוד".
את פיתוח "הרמיקוב" החל הרצנו בשלהי שנות הארבעים ברומניה, כאשר חל איסור
גורף על משחקי קלפים תחת המשטר הקומוניסטי במדינה, זאת כאשר הוא התפרנס במקור ממכירת מברשות שיניים ודברי קוסמטיקה. הוא נפטר בשנת 1987 והחברה שהקים נמצאת בבעלות ילדיו של הרצנו, מריאנה ומיכה.
מצורפות לקריאה שתי כתבות מעניינות מהעיתונות הישראלית על סיפור ההצלחה המרתק:
המנכ"ל והיו"ר האגדי מטרנסילבניה שהפך את אל-על לחברה בינלאומית גדולה ומובילה והשפיע על התעופה בעולם כולו
מרדכי בן-ארי (ליבוביץ') נולד בטרנסילבניה, רומניה, בשנת 1920. עלה לישראל בשנת 1940 בגפו והיה ממקימי קיבוץ מעגן בעמק הירדן. בשנים 1977-1967 כיהן כמנכ"ל אל על ובשנים 1979-1977 כיהן כיו"ר פעיל של מועצת המנהלים שלה. הוא הפך אותה מחברת תעופה קטנה לחברה משמעותית, בעלת פריסה רחבה, שהייתה לחברה חשובה ב"מועדון" החברות הבינלאומיות, אשר השפעתה ועמדותיה בלטו בפורומים בינלאומיים.
הוא הטביע את חותמו לא רק באל על אלא אף בענף התעופה האזרחית בעולם כולו, שמו הלך לפניו פניו כאחד המומחים הבולטים בתחום זה בעולם, והוא ייעץ ופעל במסגרת מוסדות בינלאומיים מן השורה הראשונה בעולם בתעופה, תיירות ומימון תעופה, השפעתו הייתה כבירה.
כל זאת עשה לאחר שערב הכרזת המדינה מונה על ידי שאול אביגור והנהגת מוסדות "ההגנה" ועלייה ב', למפקד ה"בריחה" באוסטריה ומזרח אירופה, למעט ברית המועצות. המשימה שהוטלה עליו הייתה לחלץ מספר רב ככל הניתן של יהודים מהונגריה, צ'כיה, רומניה, פולין ויוגוסלביה ולהעבירם אל מחוץ ל"מסך הברזל", על ידי הברחת הגבולות.
במסגרת תוכנית הפיתוח שאותה הוביל כמנכ"ל אל-על התקבלה ההחלטה הגורלית וההיסטורית לעתידה, בדבר רכישת מטוסים רחבי גוף - הבואינג 747 (ג'מבו). הרכישה הייתה ההשקעה הגדולה ביותר שנעשתה במשק הישראלי במסגרת עסקה אחת עד לאותה עת. במהלך כהונתו גדל צי המטוסים מ-7 מטוסי בואינג ביולי 1967, לצי הכולל 16 מטוסים בנובמבר 1979. היצע המושבים של החברה גדל ב-225%.
ההכנסה השנתית של החברה גדלה ב-13 שנים ב-560%, מ-62 מיליון דולר בשנת 1967, ל-414 מיליון דולר בשנת 1979. בשנת 1967 הוטסו כ-370,000 נוסעים וכ-200,000 טון/ק"מ, לעומת 1,250,000 נוסעים וכמעט 1,000,000 טון/ק"מ בשנת 1979.
בן-ארי בלט בנחישות בה הוביל את אל על, בשיתוף גורמי ביטחון, בהיערכות למאבק בטרור האווירי ובניהול החברה על רקע התקפות על מטוסי החברה ונוסעיה. בן-ארי שכנע חברות תעופה וממשלותיהן לאמץ קו של היערכות לסיכול הטרור וללחימה בו באופן נחרץ והוביל ליצירת מסגרת עקרונות וחוקים בינלאומיים למניעת טרור באוויר, אשר נשאה את השם: "Unlawful interference with Civil Aviation".
הוא יזם את הקמת "סן-דור" - חברת הבת של אל על, המתמחה בטיסות שכר ופועלת בהצלחה גם כיום ופיתח שורה שלמה של מוצרים ושירותים נלווים לטיסות אל על.
בן-ארי חזה בשלב מוקדם את החשיבות העצומה הגלומה בפיתוח ענף המטען, הן מבחינת התרומה הכלכלית לאל על, והן כצורך לספק שירות מסוג זה למדינה בעת צרה. הודות למדיניותו הייתה אל-על בראשית שנות ה-80 לחברה המובילה בהיקף ובנפח המטענים מעל האוקיינוס האטלנטי, אפילו בהשוואה לחברות גדולות ממנה בהרבה.
לאחר פרישתו מאל על הקים מערכת חברות בהן כיהנו על פי הזמנתו מנהלים כלליים ונשיאי חברות תעופה מהגדולות והחשובות בעולם.
במהלך פעילותו רבת השנים עם גורמי תעופה וממשל אירים, פעל בן-ארי רבות מאחורי הקלעים, בתיאום עם משרד החוץ, למיסוד יחסים דיפלומטיים בין ישראל ואירלנד. הודות למאמציו, בין השאר, מוסדו יחסים דיפלומטיים בשנת 1994, ושגרירות אירלנד בישראל נפתחה בשנת 1996.בשנת 1981 היה בן-ארי בין מייסדי לשכת המסחר ישראל-אירלנד ושימש כיו"ר שלה עד פטירתו ב-4 בספטמבר 1994, ערב ראש השנה תשנ"ה.
אברהם קליר נולד ברדאוץ שבבוקובינה, רומניה, בשנת 1903, הוא למד הנדסה כימית בטולוז שבצרפת ועלה לארץ בשנת 1934 ומיד פנה לעסקי תעשייה וייצור, לאחר שניהל בצ'רנוביץ מפעיל צביעה. את מפעלו הראשון הקים ברמת גן בשותפות עם שמואל זקס, - "ארגמן מפעלים לצביעת טקסטיל בע"מ" - שהיה מפעל חייו. בשנת 1966 נענה לקריאת הממשלה ליישם את מדיניות פיזור האוכלוסין ולהקים מפעלים בעיירות פיתוח. קליר העתיק ליבנה את "ארגמן", שהייתה, בינתיים, לתשלובת גדולה.
באפריל 1962 נבחר לנשיאות הוועד הארצי של קק"ל וקרן היסוד כנציג התאחדות התעשיינים. בפברואר 1962, קיבל על עצמו להיות יו"ר הנשיאות של התאחדות בעלי התעשייה, לאחר שמילא תפקידים מרכזיים בהתאחדות במשך כ- 20 שנה. ביוני 1976 העניקה ההתאחדות לאברהם קליר את "פרס התעשייה". שנה לאחר מכן, ביום העצמאות 1977, הוענק לו פרס ישראל "על שירות חיים למופת בעבודה ובתעשייה". הוא היה התעשיין הראשון שזכה בתואר הזה. ביום העצמאות 1985 נמנה קליר עם 12 מדליקי המשואות, כמייצג דור המייסדים של התעשייה בארץ.
האיש שמשחר נעוריו היה פעיל בתנועה הציונית והיה חבר "השומר הצעיר" בעיר מולדתו, השקיע מאמץ רב ברווחת עובדיו והעניק מלגות לימודים לילדיהם. הוא נחשב לאחד הראשונים בקרב התעשיינים שמצא שפה משותפת עם ההסתדרות.
הוא כיהן כחבר מועצת עיריית רמת גן, וכחבר במועצות המנהלים של בנק לאומי לישראל ושל מפעלי ים המלח. כמו כן, היה חבר הדירקטוריון של הטכניון, חבר מועצת הנאמנים של האוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הנהלת "אורט" וחבר דירקטוריונים של חברות שונות. במרץ 1978, הגשים קליר רעיון נוסף - הקמת קרן של בנק לאומי בראשותו למימון פרויקטים חברתיים למען הקשישים ונוער טעון טיפוח.
מפעל חיים אחר של קליר היה הקמתו של "בית צבי" ברמת גן, להנצחת זכרו של בנו צבי, שנפל במלחמת העצמאות. הדרך העולה מבית צבי להר הבנים נקראת משעול נעימה ואברהם קליר
לקריאת המאמר המלא והמעניין על אברהם קליר לחץ על "לקריאה"
עצרת שנתית של יהודי בוקובינה לדורותיהם לציון 78 שנה לגירוש לטרנסניסטריה
בימים כתיקונם מקיים הארגון העולמי של יהודי בוקובינה לדורותיהם בשיתוף עם 'יד ושם' עצרת שנתית לציון הגירוש לטרנסניסטריה.
אך הימים הם ימי קורונה ובגין המצב, הוחלט השנה להעביר את הטקס לאמצעים הדיגיטליים והוא התקיים ב-18 לחודש.
לפניכם העצרת השנתית של יהודי בוקובינה לדורותיהם לציון 78 שנה לגירוש לטרנסניסטריה - לצפייה.
העצרת כוללת את דבריו של מר יוחנן רון - נשיא הארגון העולמי של יהודי בוקובינה, טקס אזכרה דתי, הרצאה של הגב' נעמה גליל - פרויקטורית אגף הנצחה וקשרי קהילה ב'יד ושם' ותוכנית אמנותית בשירה מאת בן ארצי ושולי נתן.
פלטפורמת שיווק