image

 

ידיעון ( ניוזלטר ) מס' 29/1020 אוקטובר 2020
 

 

יהודי רומניה בכלכלת רומניה וכלכלת מדינת ישראל 

 

לחברי ופעילי א.מ.י.ר. והקהילה שסביבו שלום רב,
השפעתם ותרומתם של יהודי רומניה לכלכלה הרומנית הייתה עצומה -הם תרמו לפיתוח המשק הרומני בכל התחומים ובשיעור העולה לאין שיעור על חלקם באוכלוסיית המדינה, זאת במשך מאות שנים. אך ביתר שאת הם לקחו חלק מרכזי במודרניזציה של הכלכלה הרומנית. הם פיתחו את הבנקים והתעשייה, את המסחר והמלאכה, את השיווק, השירות והתחרות. הן היו יזמים, חדשניים, גלובליים, חרוצים ואמצו טכנולוגיות חדשות ופיתחו את ערי ועיירות רומניה.    

   
הם הביאו את כל יכולותיהם, חריצותם, השכלתם ויזמותם לארץ ישראל ותרמו תרומה עצומה לכלכלה לפני ולאחר קום המדינה. תרומתם לכלכלת ישראל חוצה את גבולות הזמן והמגזר:    
החל מראשית הציונות החדשה עם הקמת המושבות הראשונות ופיתוח החקלאות לאורך כל השנים ברציפות ועד היום ממש, אנו מוצאים אישים עולי רומניה ובני דורות ההמשך, בעמדות מפתח במגזרים מגוונים. בעתות צמיחה ומשבר, במשק ההסתדרותי כמו יוסף גבעול ב”כור” שריכז את חטיבת הקרמיקה ושרגא רוטמן, המנכ”ל המיתולוגי של סולל-בונה ובמשק הפרטי כמו אברהם קליר ב”ארגמן” ממייסדי תעשיית הטקסטיל בארץ ואשר דסקל ממייסדי תעשיית היהלומים .כאלו שנשאו בעמדות מפתח כלכליות בממשלה כמו זאב שרף – שר האוצר, ומיכה חריש – שר המסחר והתעשייה ועד ליחידים שהטביעו חותמם כמו: רעיה יגלום, נשיאת ויצ”ו העולמית ואפרים הרצנו ממציא ה”רמיקוב”. כך גם אבי תעשיית ההיי-טק בישראל, חתן פרס ישראל – עוזיה גליל, באוויר: מרדכי בן-ארי, מנכ”ל ויו”ר מועצת המנהלים של אל-על בתקופה המעצבת של החברה ובים – סמי עופר אשר מאוניה בודדת הפך לאחד האישים המשפיעים ביותר בעולם בתחום הימאות המסחרית .מגוון זה של אישים ותחומי פעילות כה שונים זה מזה, מצביעים ללא ספק על השתלבות מוצלחת והתערות עמוקה של העלייה הרומנית בארץ.    

   
בין יוצאי רומניה ודורות ההמשך הבולטים הנוספים בכלכלה הישראלית , ניתן למנות בין היתר את:ברונו לנדסברג ז"ל,מייסד ‘סנו’ ומנכ"ליה בנו אלכס ונכדו יובל , היזם ואיש העסקים יולי עופר ז"ל, מר עידן עופר והגב’ ליאורה עופר – מנכ”לית ‘מליסרון’ ו’עופר השקעות’, משפחות שניצר וגנץ מתעשיית היהלומים (כמו גם החלוצים בתחום שהגיעו גם כן מרומניה), שלמה שמלצר ז"ל מיסד ומנהלי "קבוצת שלמה" ובני משפחתו, ישראל פולק (פולגת), מר צביקה אורן – מנכ”ל התאחדות התעשיינים בעבר, עו”ד יהודה טלמון – מנכ”ל ‘להב’ לשעבר, מר אסף ברנע –  איש הייטק, יזמות וקרנות הון סיכון, יצחק אברכהן – מנכ”ל ‘שופרסל’,  יודק’ה שגב – מנכ”ל התאחדות התעשיינים לשעבר, עובד בן עמי, מיכאל לנדאו (מפעל הפיס), ארנה ברי (EMC), ריצ’רד ערמון (בנק הפועלים), מאיר שמיר, שמואל אהרונסון, דוד יודלביץ’ ועוד רבים וטובים שקצרה היריעה מכדי לפרט כאן את כולם.     

   
אנו מקדישים גיליון זה לנושא זה ומזמינים אתכם לצפות בהרצאה וללמוד על חלק מהאישים הללו ופועלם, נמשיך לעסוק גם בהמשך בנושא הזה ומצרפים גם מידע על ספר חדש.    

   
צפייה מהנה.   

   
שלכם,   
ארגון א.מ.י.ר. 

 

ד"ר דפנה סליאר על יהודים במודרניזציה של הכלכלה הרומנית.

 

מזמינים אתכם לצפות בהרצאתה של ד"ר דפנה סליאר המדברת על השפעתם ותרומתם של יהודי רומניה לכלכלה הרומנית: על רומניה שנכנסה לעידן הקפיטלסטי, למודרנזיציה, ופתיחת שווקיה למדינות אירופיות אחרות, על היהודים שזורמים אליה ומפתחים את המשק הרומני, על תרומתם לבנקים, לתיעוש והתעשייה, ליזמות, לחדשנות, לשיווק, למסחר תחרותי משוכלל, לפעילות עסקית מגוונת, לשיפור השירות, להתייעלות ואימוץ טכנולוגיות חדשניות, לדפוס ולהוצאה לאור, למחזור ואיכות הסביבה. על הבאת הרוח הקפיטליסטית והכלכלה המודרנית לרומניה, על חריצותם של היהודים ופיתוח הערים הגדולות והעיירות ברומניה החקלאית , על חלקם היחסי הגדול של בעלי המלאכה היהודים שהיה גדול הרבה יותר משיעור היהודים באוכלוסייה ועוד.

ההרצאה - מתוך יום עיון שערך ארגון א.מ.י.ר. באוניברסיטת הר הצופים ירושלים ב - 14.6.16 שכותרתו הייתה: : רומניה ויהודייה מהמלחמה הגדולה עד לתקופת השואה  .
 לצפיה 

 

עוזיה גליל :המהנדס, הממציא ואיש העסקים הישראלי, מייסד חברת אלרון , אלביט, אלסינט ואבי תעשיית ההיי-טק בישראל.

 


הוא נולד בבוקרשט והתחנך בה. עם הנהגת חוקי הגזע נגד היהודים בשנת 1940 נאלץ להפסיק את לימודיו בתיכון. באווירה הקשה שנוצרה, בין היתר בעקבות הפוגרום שנערך בעיר  בינואר1941,, בעודו בן 16, בחר עוזיה, בהסכמת הוריו, לעלות לארץ ישראל . הוא עשה זאת על סיפון האונייה "דאצ'יה" בשנת 1941.  
בשנת 1947 סיים את לימודיו בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון , ועם קום המדינה גויס לחיל-הים. מטעמו נשלח בשנת 1952  , ללימודי הנדסת אלקטרוניקה בארה"ב.  בשנת 1954 שב לישראל, ומונה למנהל מחקר ופיתוח מערכות אלקטרוניות בחיל הים.  
בשנים הבאות עמד בראש המחלקה לאלקטרוניקה בפקולטה לפיזיקה של הטכניון. במקביל, החל לפתח מעבדת פיתוח למוצרי אלקטרוניקה, אותה ייסד כחברה  בשם  ,"אלרון"  בשנת 1962. במשך 37 שנים, כיהן גליל כראש החברה, כמנכ"ל וכיו"ר מועצת המנהלים. אלרון הייתה לקונצרן  של חברות פרטיות וציבוריות בתחום המחשבים והאלקטרוניקה, ומחזור מכירותיה הגיע בשנותיו האחרונות בתפקיד ליותר ממיליארד דולר לשנה .   
נוסף על תפקידיו באלרון, היה גליל יו"ר דירקטוריון אלביט (יו"ר דירקטוריון "צורן קורפ" וחבר דירקטוריון במספר חברות, בהן אלסינט ואורבוטק .  פנה גם לפעילות ציבורית, וכיהן כיו"ר הקורטוריון הבינלאומי של הטכניון  וכסגן יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל .  
בשנת 1999 פרש מתפקידיו באלרון ובאלביט, והקים את חברת "Uzia Initiatives  and Management Ltd" טיפוח עסקים חדשים בתחום התקשורת הסלולרית, מסחר אלקטרוני ותקשורת מידע רפואי. הוא מכהן כנשיא וכמנכ"ל החברה, לצד המשך תפקידיו כחבר דירקטוריון במספר חברות, בהן פרטנר תקשורת .  
גליל זכה על פועלו לקידום התעשייה בישראל בפרסים ובעיטורי הוקרה שונים, בהם: פרס התעשייה מטעם התאחדות התעשיינים בישראל, תוארי דוקטור לשם כבוד  מטעם הטכניון , מכון ויצמן למדע, המכון הפוליטכני של אוניברסיטת ניו-יורק, אוניברסיטת בן-גוריון,  ,  פרס סלומון בובליק מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים,  , עיטור כבוד מיוחד מטעם המכון הבינלאומי להנדסת חשמל ואלקטרוניקה ופרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.  ביתו, רות אלון, מייסדת חברת נטוויז'ן.  

 
צפו במר עוזיה גליל מספר נתונים חשובים על חלקו בהתפתחות ההייטק בישראל לכבוד אירוע הבמה הרעיונית הרביעית של א.מ.י.ר. ע"ש יצחק ארצי ז"ל  בשנת 2016 בנושא:   תרומת יהדות רומניה לכלכלת ישראל.  

 

 
צפו בדבריו של מר עוזיה גליל על תעשייה גלובלית מבוססת ידע, על ההשראה שקיבל מהוריו ברומניה, על המפעל שהוקם ברומניה ועוד, זאת במסגרת השתתפותו בפנל בבמה הרעיונית הראשונה ע"ש יצחק ארצי בשנת 2012. 

 

 

ישראל פולק מייסד חברת פולגת, בגיר וממייסדי קונצרן כלל

 


ישראל פולק נולד ב-1910 בעיירה בורשה שבמרמורש, למשפחה שהיו בה אחד עשר ילדים. כשהיה בן 15 עברה משפחתו לגורה הומורולוי שבבוקובינה מסיבות כלכליות. לאחר מכן פולק למד בבית הספר לטקסטיל שבצ'רנוביץ ועבד לפרנסתו במפעל הסריגה. בשנת 1935 הקים בצ'רנוביץ מפעל לטקסטיל וב-1937 נשא לאישה את אדית צורף בת גורה הומורה .  

 
לאחר מלחמת העולם השנייה היגר לצ'ילה והצטרף לאחיו, מרכוס, שהיגר לשם לפני המלחמה. יחד עם הגיס הקימו שם מפעל טקסטיל גדול. היה פעיל בקהילה היהודית בצ'ילה, במיוחד בתחום החינוך (הקים בי"ס יהודי) ואף שימש כנשיא הפדרציה הציונית בצ'ילה.  

 
בשנת 1960 פולק הוזמן על ידי מי שהיה אז שר התעשייה פנחס ספיר להקים מפעל טקסטיל בקריית גת. פולק נענה להצעה והקים את "פולגת", תשלובת הטקסטיל הגדולה ביותר במדינת ישראל. תחילת תרומתו לתשלובת כמשקיע חוץ, אך לאחר שעלה לישראל ב-1966 שימש כמנכ"ל התשלובת. התשלובת נקראה "פולגת" על שמו ועל שם קריית גת.  

 
לאחר עלייתו לישראל היה פעיל בתחומים רבים והיה ממייסדי חברת "כלל תעשיות". בשנת 1970 הקים את חברת "בגיר" לייצור בגדי גברים. בשנת 1977 זכה פולק בפרס התעשייה. בשנת 1979 הוענק לו פרס הרצל מטעם עיריית הרצליה, על תרומתו הבולטת בתחום הציונות. בשנת 1990 קיבל את פרס ישראל על תרומתו לחברה ולמדינה. זכה בתואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב (1983), מאוניברסיטת בר-אילן (1988) ומן האוניברסיטה העברית (1992). ישראל פולק נפטר בשנת 1993.  

 
המכללה לאמנות בשכונת כרם ישראל בתל אביב נפתחה ב-1997 ונקראה על שמו. על שמו נקראה שדרה בעיר קריית גת. קרן על שמו מחלקת מלגות לדוקטורנטים מן הפריפריה באוניברסיטת בר-אילן. 

 
צפו בסרטון אודות דרכו של ישראל פולק ותרומתו לכלכלה לכבוד אירוע הבמה הרעיונית הרביעית של א.מ.י.ר. ע"ש יצחק ארצי ז"ל  בשנת 2016,  שהנושא המוביל שלה היה: תרומת יהדות רומניה לכלכלת ישראל.  

 

 

ברונו לנדסברג , מייסד חברת "סנו" 

 


ברונו לנדסברג נולד בצ'רנוביץ.  בגיל 14 עבר לבוקרשט עם אימו ואחיו לאחר שאביו נפטר בילדותו. ב-1940, ברח עם אחיו מאימת הנאצים מזרחה חזרה לצ'רנוביץ. שם הכיר את רעיה ונישא לה. ביוני 1941 נמלט עמה לברית המועצות, תחילה לסראטוב, בה למד באוניברסיטה ספרות, היסטוריה וכלכלה; ולאחר מכן לבוכרה, שם נולד להם הבן אלכס . ב-1944, לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, חזר לבוקרשט וסיים את לימודיו. הוא התברג במערכת הקומוניסטית שהתגבשה ברומניה, וקיבל אות הצטיינות על השתתפותו כחבר המחתרת הקומוניסטית במאבק האנטי-פשיסטי. הוא עבד בעיריית בוקרשט, ובמקביל עבד בעסקי הטקסטיל של חותנו והקים מפעל טקסטיל קטן, אך הוא הולאם על ידי המדינה.  

 
ב-1952 עלה עם אשתו ובנו לישראל. תחילה התיישבו בקבוצת שילר, לאחר מכן עברו בני המשפחה לתל אביב. כאשר לנדסברג נמצא במערכת הבטחון בתפקיד קצין קישור בין אגף האספקה לצה"ל.  
לאחר שלוש שנים עזב את משרד הביטחון והחל לעסוק בעולם חומרי הניקוי כשעבד כמנהל מכירות בחברה ליצור חומרי ניקוי "קדימה כימיקלים קורפוריישן", שלימים הפכה לחברת "קלין". ב-1958 מישכן את ביתו, שיעבד את רכושו וקיבל חוזה כמפיץ של החברה, לאחר שהסתכסכה עם המפיץ הקודם. הוא רכש קו חלוקה והקים את "החברה הדרומית לשיווק" ובכך הפך משכיר לעצמאי.  

 
לנדסברג התפרנס גם מהרצאות בנושאי שיווק וניהול מכירות במסגרת המרכז הישראלי לניהול. בעקבותיהן זכה במלגה בת חמישה חודשים להתמחות בשיווק בינלאומי באוניברסיטת הרווארד. ב-1961 חזר מארצות הברית והקים מפעל בבת ים, בו ייצר עם קבוצה קטנה של עובדים מוצר לניקוי אסלות, ובהמשך כדורי נפטלין ומטהר אוויר. ב-1963 קיבלה החברה זיכיון להפצת מוצרי "סקוטש ברייט" שזכו לפופולריות גבוהה בישראל.  
ב-1965 נרשמה חברת "סנו", וזכתה בהדרגה להצלחה רבה בתחום מוצרי הניקוי. ב-1982 היא הונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב, כיום היא יצרנית חומרי הניקוי הגדולה בישראל והקימה פעילות גם ברומניה. 
בשנת 1987  זכה לנדסברג בפרס התעשייה. בנו ונכדיו המשיכו בניהול החברה אחריו.  

 
לנדסברג היה ידוע כתומך נדיב בתרבות בישראל. בין השאר תרם לתיאטרון יידישפיל ולאופרה הישראלית החדשה. הוא הפיק את הסרט "להיות חלק מהאדום הזה" המתפרש לאורכן של שלוש השנים האחרונות בחייה של השחקנית רוזינה קמבוס ז"ל. ב-1984 הקים עם חנן זוז ושלום רונלי-ריקליס את התזמורת הפילהרמונית הישראלית הצעירה. בנוסף היה שחקן טניס חובב וחבר מועצת הכבוד של מרכזי הטניס בישראל.  

 
בשנת 2017 הלך לעולמו כשהוא בן 97.  

 
צפו במר אלכס לנדסברג מספר על אביו ודרכו הייחודית בתעשייה, לכבוד אירוע הבמה הרעיונית הרביעית  של א.מ.י.ר. ע"ש יצחק ארצי ז"ל שהנושא שמוביל אותה הפעם היה: תרומת יהדות רומניה לכלכלת ישראל.  

 
ספר חדש : "אופטימית מלידה"

 

ספרה החדש של הגב' בטי מאיר -  "אופטימית מלידה". עוסק בסיפורה של ילדה קטנה תחת המשטר הקומוניסטי ברומניה של סוף שנות החמישים. סיפורים שיש בהם עוצמה וגעגוע וגם סיפורים על החיים אז.  
הספר כתוב באוטנטיות ומתאר את החיים, המקומות, הטעמים והריחות של עיר הולדתה, בוטושני.   
בספר יש גם סיפורים מהדרך לישראל והקליטה בארץ. ההתאקלמות, החוויות של קשיי השפה והפרנסה, לימודי הסיעוד, המיילדות והקריירה יחד עם מאבק עיקש לא לוותר.  

 
בטי מאיר עלתה לארץ בגיל 6 בשנת 1961, מהעיר בוטושני.   
ניתן לרכוש את הספר בפנייה ישירה אליה בטלפון: 052-8799573.  

 

נשמח לקבל את תמיכתכם עם תרומה לפעילויות ההנצחה ליהדות רומניה של ארגון א.מ.י.ר.
להתראות בניוזלטר הבא...

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק