העיר בוטושאן( Botoşani) - בירת מחוז בוטושאן והקהילה היהודית שלה
העיר היא בירת מחוז בוטושאן(Judeţ Botoşani) )
בצפון רומניה, המשתרע על שטח של 4,986 קמ"ר, ונהרות הפרוט והסירט הם, בהתאמה, גבולות המזרח והמערב שלו, והיא ממוקמת על צומת של מספר דרכי מסחר, כולל "דרך מולדובה" אשר חיברה את יאשי לחוטין ולכן הייתה מראשיתה עיר של שווקים ומסחר. בשנת 2018 מנתה אוכלוסייתה
120,535 נפש , קיימים בה מבנים ארכיטקטוניים מעניינים והיא מקיימת מוסדות תרבות וחינוך רבים ופעילות עשירה בתחומים אלה. כמה מהאישים החשובים ביותר בתרבות הרומנית נולדו בבוטושאן ובהם: מיכאי אמינסקו -המשורר הלאומי הרומני , ניקולאי יורגה -ההיסטוריון הרומני
המפורסם ואחרים.
לקראת סוף המאה ה-19 התקיימה בבוטושאן הקהילה היהודית השנייה בגודלה ובחשיבותה בכל מולדובה שברומניה, קהילה אשר החלה להתקיים ככל הנראה במאה ה-17. הקהילה גדלה כתוצאה מהגירה יהודית למולדובה וב-1899 מנתה 16,817 יהודים, אשר היוו 51.8% מכלל האוכלוסייה בעיר. יהודייה עסקו במסחר ומלאכה ובשנת 1899 היוו היהודים יותר מ-75% מסוחרי העיר, וכ-68% מבעלי המלאכה שלה. הקהילה היהודית בעיר הקימה בתי ספר ומוסדות רבים נוספים.
בעידן "משמר הברזל" (ספטמבר 1940-ינואר1941) סבלו יהודי בוטושאן מדיכוי כלכלי ומגבלות רבות אחרות. רבים נחטפו, הוכו ועונו על ידי "משמר הברזל" ועל הגברים היהודיים (15 עד 70) נכפתה עבודת פרך. כשפרצה המלחמה עם ברה"מ (ביוני 1941) פונו לעיר בוטושאן 11,000 יהודים מכפרים ועיירות באזור. כאשר התקרב הצבא הסובייטי לעיר באפריל 1944, הקימה הקהילה היהודית משמר אזרחי והבטיחה את המשך פעילותם של מוסדות חיוניים. כשהכוחות הסובייטיים נכנסו לעיר ב-7 לאפריל, נמסרה לשליטתם העיר ע"י משלחת של הקהילה היהודית. בתקופה שלאחר המלחמה עלו מרביתם המוחלט של יהודי העיר לישראל.
אנו מקדישים גיליון זה לעיר בוטושאן ולקהילתה היהודית וכן לאחד האישים הבולטים והמעניינים אשר יצאו ממנה: הד"ר שלמה ליבוביץ-ליש ז"ל, היסטוריון, מנהיג ציוני ואיש ממשלת ישראל אשר פעל רבות למען יהודי האזור ורומניה כולה.
כמו תמיד אנו מצרפים גם מידע מעניין ומהנה והפעם על מחוז בוטושאן המאופיין בנופי טבע יפים ותרבות עשירה. מזמינים אתכם לצפות במספר קטעי פולקלור אוטנטיים ומהנים וסרטון על המחוז.
היא בירת מחוז בוטושאן(Judeţ Botoşani) )
בצפון רומניה, שבו נמצאות גם הערים:דורוחוי Dorohoi, דאראבן Darabani, שטפנשט Ştefăneşti, סבני Săveni,
ובוצ'צ'ה Bucecea. המחוז משתרע על שטח של 4,986 קמ"ר, ונהרות הפרוט והסירט הם, בהתאמה, גבולות המזרח והמערב שלו.
אוכלוסיית העיר מנתה בשנת 2018 120,535 נפש והיא קרויה ככל הנראה על שם אחת ממשפחות האצילים החשובות והוותיקות במולדובה. היא מוזכרת לראשונה בשנת 1439, במסמך המספר כי "המונגולים בזזו לאורך כל הדרך לבוטושאן". ביושבה על צומת של מספר דרכי מסחר, כולל "דרך מולדובה" אשר חיברה את יאשי לחוטין הייתה בראשיתה עיר של שווקים ומסחר.
קהילה יהודית גדולה הוקמה בעיר במהלך המאה ה-17 , אשר הייתה השנייה בגודלה וחשיבותה במולדובה עד לסוף המאה ה-19 והגיעה לשיעור 50% מהאוכלוסייה. כמה מהאישים החשובים ביותר בתרבות הרומנית נולדו בבוטושאן ובהם: מיכאי אמינסקו -המשורר הלאומי הרומני , ניקולאי יורגה -ההיסטוריון הרומני המפורסם ואחרים, המשוררת בת זמננו, מריה בקיו , פעלה מבוטושאן. יש בה מוסדות תרבות וחינוך רבים ופעילות עשירה, ומבנים ארכיטקטוניים מעניינים.
לקראת סוף המאה ה-19 התקיימה בבוטושאן הקהילה היהודית השנייה בגודלה ובחשיבותה בכל מולדובה שברומניה, קהילה אשר החלה להתקיים ככל הנראה במאה ה-17.
בשנת 1799 העניק הנסיך אלכסנדר יפסילנטי (Alexander Ypsilanti) לקהילה היהודית
בבוטושאן את הפריבילגיה המעניקה לה מעמד של ארגון אוטונומי. במאה ה-19 הקהילה גדלה כתוצאה מהגירה יהודית למולדובה וב-1899 מנתה 16,817 יהודים, אשר היוו 51.8% מכלל האוכלוסייה בעיר. בתחילת אותה מאה היו
יהודי בוטושאן בקשרי מסחר עם לייפציג שבגרמניה וברודי שבאוקריאניה ותרמו לפיתוח הכלכלי של העיר, מספרם של היהודים העוסקים במלאכה הלך וגדל- בשנת 1899 היוו היהודים יותר מ-75% מסוחרי העיר, וכ-68% מבעלי
המלאכה שלה. ב-1870 פרצו התפרעויות אנטי-יהודיות , ורגשות אנטי-יהודיים התפרצו שוב במהלך התקוממות האיכרים בשנת 1907.
בשנת 1866נוסד בית ספר יהודי חילוני בבוטושאן שהיה אחד הראשונים מסוגו ברומניה. הסופרים העבריים: דוד ישעיהו זילברבוש, הירש לזר טלר וישראל טלר לימדו בבית ספר זה. הקהילה הקימה מוסדות רבים נוספים.
בעידן "משמר הברזל" (ספטמבר 1940-ינואר1941) סבלו 10,900 יהודי בוטושאן מדיכוי כלכלי ומגבלות רבות אחרות. רבים נחטפו, הוכו ועונו על ידי "משמר הברזל" . עוד לפני חקיקת החוק לעבודות כפייה, שחוקק בדצמבר 1940, נכפתה עבודת פרך על גברים יהודיים בבוטושאן בגילאי 15 עד 70 , בפועל על 8000 יהודים שמחציתם בצעו אותה מחוץ לעיר. כשפרצה המלחמה עם ברה"מ (ביוני 1941) פונו לעיר בוטושאן 11,000יהודים מכפרים ועיירות באזור וניתן להם סיוע נרחב, היו גם מיהודי העיר שגורשו לטראנסניסטריה.
כאשר התקרב הצבא הסובייטי לעיר באפריל 1944, השתררה אנרכיה מוחלטת ובתוכה עריקים רומניים וגרמנים אשר הטילו טרור על התושבים. הקהילה היהודית לקחה אז על עצמה תפקידים עירוניים : הקימה משמר אזרחי והבטיחה את המשך פעילותם של בית החולים הממשלתי ושל בית האבות. כשהכוחות הסובייטיים נכנסו לעיר ב-7 לאפריל, נמסרה לשליטתם העיר ע"י משלחת של הקהילה היהודית. לאחר המלחמה, כאשר המפונים מן הכפרים באזור והשורדים מטראנסניסטריה התיישבו בעיר, הגיעה מספרם של כלל יהודי העיר ל-19,550 (בשנת 1947). מספר שנים מאוחר יותר עלו מרביתם המוחלט של היהודים לישראל.
לקריאה נוספת על הקהילה היהודית בבוטושאן ולצפייה בסרטונים -
ד"ר שלמה ליבוביץ-ליש ז"ל, נולד ב-1927 בבוטושאן שברומניה. בגיל 13 הצטרף לתנועת נוער ציונית. בשנים 1944-1947 הוא ריכז מחתרת אנטי-נאצית בצפון רומניה והיה למנהיג בני עקיבא ברומניה וחבר בהנהגת החלוץ המקומית בין השנים 1944 ל-1949. הוא ריכז מחתרת ציונית שסייעה ליהודים רבים ולמגורשי טראנסניסטריה במלחמה ולאחריה. לייבוביץ'-ליש עלה לישראל (תחת זהות בדויה) בשנת 1950 והיה חבר בקיבוץ ניר עציון. בין השנים 1953 ל-1983 הוא עבד במשרד החוץ ובמסגרת עבודתו טיפל בשחרור אסירי ציון מרומניה ובאיחוד משפחות, היה מנהל המחלקה המזרח-אירופית של משרד החוץ הישראלי במשך שנים רבות ועסק בתפקידים רבים וחשובים אחרים. שלמה ליבוביץ' -ליש סיים תואר ראשון בהיסטוריה יהודית, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, תואר שני בהיסטוריה יהודית ודוקטורט באוניברסיטת בר-אילן בנושא "יהודי רומניה 1944-1950 מול משטר משתנה". הוא כתב ספר מקיף על בוטושאן והיההמפרסם של מגילת החורבן של יהודי רומניה. הוא נפטר בישראל ב-9 ביולי 2014 אנו נעסוק עוד בעתיד בדמותו ובפעילותו החשובה.
צפו בשיחה עם ד"ר לייבוביץ-ליש ז"ל המספר על זכרונותיו מהעיר בוטושאן של לפני כ-80 שנה, על העיר והקהילה היהודית שלה (בשפה העברית) -
פלטפורמת שיווק