לאחרונה יצאו לתקשורת סרטוני הזוועה על התעללות של מס' סייעות במעון. נדמה לי שכל מי שצפה בסרטנים ליבו פעל במאה ארבעים קמ"ש ונעצרו מילותיו לנוכח המראות הקשים במיוחד. אין ספק שהמערכת הממשלתית מחויבת לקחת אחריות ולקדם את גילאי לידה עד שלוש.
במערכות הבחירות האחרונות כלל מצעי המפלגות דיברו על המעבר של מסגרות לידה עד שלוש למשרד החינוך ולקיחת אחריות ממשלתית וציבורית. ויש לומר בהגינות - אנו במשבר קורנה ולא היינו עסוקים בזאת מטעמים ברורים.
התקדמנו מעט, משרד החינוך התחיל להכין מסמכים ומשמעויות, המועצה לגיל הרך החלה מעט לפעול, נחקקו חוקי פיקוח ומצלמות, אך כנראה לנוכח המראות של השנה האחרונה שהובא לידי הציבור אנחנו מבינים כי אין זמן ואין מנוס, מחויבת פעולה רחבת היקף של לקיחת אחריות מנגנוני
רגולציה ראויים ופיקוח חינוכי בריאותי ומנהלי נכון וראוי לילדי מדינת ישראל.
כן שוב אנו למדים כי ההתנהלות הממשלתית נמצאת תמיד מאחור. אנו מגיבים לקשיים ובעיות ועד שהמערכות גוססות משאירים את הקשיים ליד הגורל. ראינו זאת במערכת הבריאות שהאחיות יצאו לשביתה על מנת להשיג תקנים, העובדים הסוציאליים שמצאו את עצמם שובתים עד שיתייחסו
לתקנים ולשכר שלהם... וכך נמצא אותנו בעוד גסיסה של מערכות ובהם החינוך! דוגמא לכך הם אותם תקציבים האמורים להגיע לתוכניות המעטפת של החינוך, שהן בעלות חשיבות רבה לנוער בסיכון, לחינוך הבלתי פורמלי, לתרבות, לקהילה - תוכניות הבסיס להוויה של מערכת חינוך.
לפני מס' שנים הוחלט להוציא את האחריות למעונות ממשרד הכלכלה. החלטה שהייתה ברורה לכל עין, ראש ושכל שצריך להעביר את האחריות למשרד החינוך, ואף כתבתי על כך מכתב לראש הממשלה. משיקולים ולחצים פוליטיים, משום מה, התקבלה החלטה להעביר את הנושא למשרד הרווחה – בעיני
זה על גב הילדים ולא החלטה מקצועית וראויה. חבל...
במקביל פרסמתי דף עמדה המנמק את החובה והיתרונות להעברת סמכויות של משרד החינוך. יש מקום שוב לפרסם את דף העמדה ולעדכן אותו כי כפי שכתבתי בתחילת דברי התקדמנו ונחקקו 2 חוקים לטובת ילדי המעונות במסגרת הוועדה לקידום הילד בראשות חה"כ ד"ר שאשא ביטון (וגם כאן מדובר
בחוקים שהציבור והכנסת העלו ולא הממשלה).
זכרו, הילדים כאן! המשפחות של הילדים כאן! ורצוי שגם הממשלה תהייה כאן!!!
והכי חשוב - שלא נראה יותר זוועות כאלו מול פעוטות חסרי ישע.