יש לי לפעמים שאלות של ילדים:
למה צריך ללכת עקום כשאפשר ללכת ישר?
או בלשונם של המבוגרים למה צריך להתנהל בקומבינציות ובקומבינות ולא בהתנהלות ממלכתית הגונה? למה לנהוג ב"מקיאבליזם" - מילה נרדפת לציניות, למטרה המקדשת את האמצעים.

מקיאבלי היה בתקופתו (המאה ה- 15) גם חוקר מדיניות.
במוסף שבת של "מקור ראשון", 10/6/20 כתב אסף מלאך:
"לדעתו, מפתח ההצלחה (של רומא מיישוב קטן לאימפריה), היה במשטר הרפובליקני ובחירות שנהגו ברומא כ-500 שנה, החוקה הרומית, הסנאט, אסיפות העם והמגיסטראטים (בעלי המשרות הנבחרים לתקופות קצובות) היוו את הבסיס למשטר שגרם למידה-טובה-פוליטית אצל אזרחי רומא. אליהם מצטרפים הטריבונים (מוסד דמוי בג"ץ), שבאמצעותו יכלו המעמדות הנמוכים לקבול על עוולות שנעשו להם בידי הרשויות... דווקא בעידן המושלם ביותר טמון היה זרע הפורענות בשל השפע שגרם להשחתת המידות, לחיי מותרות ולאי-אכפתיות פוליטית".

בין שני הקטבים הללו אנו מטלטלים בכל פעם מחדש כדי להבין התנהלות מוזרה בנושאים קריטיים וחיוניים לחיינו. ההסברים שאנו מקבלים הם נפתלים ועקומים, מגובים באינטרסים על גבי אינטרסים, בשיקולי טובת הפרט מול טובת הכלל (כאילו זה חייב לבוא על חשבון האחר), חשבונות עבר וחשבונות עתיד - והכל בשפה מכובסת עד שירד ממנה כל צבע...
אמרו לנו את האמת! אנחנו חסונים!
אנחנו מבינים מלים כמו "טעיתי" ואפילו מוכנים לסלוח כי כך לימדו אותנו ,"מודה ועוזב ירוחם". אבל אין לנו במקורות "נוהל" לטועה, מרמה, מטייח, מקמבן, משסה, אז איך אנחנו אמורים לנהוג????
אימרו לנו את האמת!
"איננו יודעים" זו התחלת הדעת, זו התחלה טובה.
ככה בדיוק חזרנו ושיננו לתלמידינו שראשית חכמה היא לדעת מה אינך יודע. אבל כשבכל שעה אנו מקבלים זריקת מידע חלקי, לא מאומת, לא אמין, כשאנו חשדנים, כשאיננו סומכים - החוסן שלנו מתערער.
המגיפה העולמית יכולה היתה להיות הזדמנות ליישר את הקווים העקומים, לדבר ישירות ולדבר אמת, לשמוח בצנעה במה שהצליח ולשתף במה שעדיין דורש חקירה ובדיקה כי אולי בפינה אחרת על כדור הארץ כבר גילו משהו.
ככה מתנהלות קהילות מדענים בעולם וכדאי ללמוד מהדברים הטובים. וכדי להתחיל אני מציע:
לדבר באמת
להודות בטעות
להכיל חוסר ידע
לשתף, לשתף, לשתף
לסמן בעט ברור וחד משמעי את ההבדל שבין טוב לרע
להפסיק לתייג בני אדם כתכונות או גרוע מזה
לראות את בני האדם, את אנושיותם, את צרכיהם ואת כאבם וזעקתם.
להוקיע את המסית והמדיח, את המרעיל והזורע שנאה.
ככה הייתי רוצה שנתנהל כולנו בכל אורחות חיינו ובפרט במנהיגות ראויה כדי שתהווה דוגמא ומופת.
וכהרגלי, אני מציע שנתחיל במערכת החינוך בה עדין יש תקווה!

כידוע, ישנה חלוקה בין משרדי הממשלה בנושא החינוך הבלתי פורמלי – משרד החינוך והמשרד להשכלה הגבוהה והמשלימה.

הקבינט הציבורי לחינוך יחד עם שותפים רבים כתב תכנית בנושא החינוך הבלתי פורמלי בישראל, שנשלחה למשרדי הממשלה ואני מתכבד להציג אותה בפניכם.

לחינוך מיטבי - אנו מחויבים לראות את החינוך הבלתי פורמלי כמקשה אחת!

לכניסה למצגת - לחצו כאן

השבוע התקיים טקס חילופי מנכ"לים במשרד החינוך. שמואל אבואב סיים את תפקידו ובמקומו נכנס מנכ"ל חדש - עמית אדרי.

מתוך דברים שאמר אדרי בטקס:  "...למערכת החינוך יש מקום חשוב בהובלת סדר יום של שותפות, אחדות, סובלנות וערבות הדדית... כדי להבטיח שנת לימודים סדירה, נקצה תוספת של כארבעה מיליארד ₪. התקציב ייתן מענה ללמידה מרחוק, לרכישת אמצעי קצה ולפיתוח תוכן. בנוסף, הדבר יסייע בהרחבת כח האדם, ברכישת אמצעי מיגון והיגיינה ובמתן מענים לאוכלוסיות מיוחדות..."

אנו מאחלים למר אדרי בהצלחה.

במהלך השבוע האחרון 240 צעירות וצעירים מ- 60 מדינות ברחבי העולם לקחו חלק באולימפיאדה הבינלאומית ה- 52 בכימיה, שהתקיימה השנה במתכונת ייחודית באמצעות הזום, בעקבות הקורונה. מדינת ישראל משתתפת באולימפיאדה משנת 2006. השנה הובילה טורקיה את ניהול האולימפיאדה בה הגיעה נבחרת ישראל להישגים מרשימים ומעוררי גאווה.

חברי נבחרת ישראל בכימיה שייצגו בכבוד את מדינת ישראל:
🥇רועי פאר מגן חיים- זכה במדליית זהב
🥈בר שפר מעין ורד- זכה במדליית כסף
🥈רון שפרינץ מאשדוד- זכה במדליית כסף
🥉וורד יחיא מטייבה- זכה במדליית ארד

הזמנה להצטרפות לתוכנית מטעם משרד הכלכלה והתעשייה - "לעוף על יזמות" - קיץ 2020/

רשות המעוניינת להשתתף בתוכנית, תגיש בקשה על גבי טופס הזמנת פעילות/

לפרטים נוספים וטופס הרשמה - לחצו כאן

 

להלן מיזם "ממשבר להזדמנות - הצעות לפיתוח בית ספרי", המופנה למנהלי בתי הספר העל יסודיים, שזכה לברכת והמלצת ארגון המורים.