ידיעון  ( ניוזלטר ) 
מס' 18/0820 יוני 2020

image
ארגון א.מ.י.ר.

 

בין פיאטרה ניאמץ ליאשי, בית הכנסת מעץ על שם הבעל שם טוב ועוד

 


לחברי ופעילי א.מ.י.ר. והקהילה שסביבו שלום רב,

 
אנו חוזרים למסענו ברומניה, בעקבות הקהילות היהודיות שהתקיימו בה ואלה שמתקיימות גם כיום. 

לפני מלחה”ע השנייה הייתה בעיר פיאטרה ניאמץ קהילה יהודית גדולה ועל כך יעידו 23 בתי כנסת שהיו בעיר. בעיר גרו כ – 15,000 יהודים שהיוו מחצית מתושבי העיר כולה.
 בתקופת השלטון הקומוניסטי נהרסו בתי הכנסת בעיר מלבד בית הכנסת על שם ה"בעל שם טוב". בית כנסת זה נרשם כאתר היסטורי על ידי האקדמיה הרומנית בשל חשיבותו ההיסטורית והוותק שלו.
 
בית הכנסת על שם ה"בעל שם טוב" נבנה בשנת 1776 כמבנה עץ כפי שנבנו אז כל בתי הכנסת ברומניה.  

בגיליון זה, אנו מזמינים אתכם לסיור מרתק והרצאות בבית כנסת ייחודי זה ובסביבתו הקרובה, וגם לשמוע סיפורים, שירים מתוך התרבות היהודית של איציק מאנגר ועוד בנושאים אלה.  
כמו כן, נכיר את דמותו של הרב משה רוזן ז"ל, שהיה רבה הראשי של יהדות רומניה, נשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה וחבר הפרלמנט הרומני, וגם נלמד על מקורותיו של ריקוד ה"הורה". 
צפייה וקריאה מהנה, 

 
שלכם, 

 
ארגון א.מ.י.ר. 

 

בית הכנסת מעץ על שם ה"בעל שם טוב" והקהילה היהודית בפיאטרה ניאמץ  

 

בית הכנסת על שם ה"בעל שם טוב" נבנה בשנת 1776 כמבנה שכולו מעץ אלון כפי שנבנו אז כל בתי הכנסת ברומניה. 
הוא היחיד מעץ שנשמר בכל מזרח אירופה ויש בו ארון הקודש עתיק ומיוחד , וחלקים אוטנטיים מיוחדים נוספים.  
 
על פי המסופר, ה"בעל שם טוב", ירד מן ההרים בהם עסק בהתבודדות להתפלל בבית כנסת זה, שבפיאטרה ניאמץ ומכאן השם שניתן לו. 
בית כנסת זה נרשם כאתר היסטורי על ידי האקדמיה הרומנית בשל חשיבותו ההיסטורית והוותק שלו. 
אגדה ידועה מספרת כי בבית כנסת זה, מצא נסיך מולדובה במאה ה-16,פטרו רארש, מקלט מפני הטורקים כאשר רדפו אחריו.
 מסופר כי עזרו לו להתחפש ליהודי וכך ישב בבית הכנסת כשהוא עטוף בטלית וחייו ניצלו.
 
 

 
הנכם מוזמנים לסיור בבית כנסת ייחודי זה, לשמוע הרצאות אודותיו ואודות הקהילה היהודית בפיאטרה ניאמץ -אז והיום מפיהם של ראש הקהילה היהודית בעיר ושל ההיסטוריון ד"ר יואל רפל .  
 
ההרצאות הוקלטו במסגרת "סמינר מטייל יהדות רומניה" של ארגון א.מ.י.ר. בקיץ 2015. 

 

"בית הכנסת של הסוחרים" בפיאטרה ניאמץ , הנשר וסימני השלטון בבתי כנסת

 

סיור בבית הכנסת הבנוי מאבן - "בית הכנסת של הסוחרים" בפיאטרה ניימץ, הצמוד לבית הכנסת מעץ.
הסבר קצר מפי הד"ר יואל רפל על סמלי השלטון בבתי הכנסת היהודיים, בין הציורים היפים השונים בבית הכנסת.
 
הוקלט במסגרת סמינר מטייל יהדות רומניה של ארגון א.מ.י.ר. , קיץ 2015

 

בין פיאטרה ניאמץ ליאש- על הבעל שם טוב בספרות והשירה, איציק מאנגר, שי עגנון ועוד

 

דמותו של "הבעל שם טוב" מופיעה בשירתו של איציק מאנגר, יליד צ'רנוביץ  אשר חי בין היתר גם ביאשי ובבוקרשט, ביצירותיו של ש"י עגנון, בשיריו של המשורר שמשון מלצר ועוד רבים אחרים.
הקשיבו לשירו של מאנגר, המבוסס על סיפור חסידי ידוע על הבעש"ט, לשירו של משורר שמשון מלצר -  "דובוש והבעל שם טוב" , ולהרצאה בנושא של ההיסטוריון ד"ר יואל רפל, הנוגעת בסיפורים והספרות החסידית, השפעתם על הספרות העברית ועוד...  
 
ההרצאה הוקלטה במסגרת "סמינר מטייל יהדות רומניה" בקיץ 2015.

 

הכירו את הרב משה רוזן ז"ל , רבה הראשי לשעבר של יהדות רומניה במשך שנים רבות 

 

הכירו את הרב משה רוזן ( 23 ביולי 1912 - 6 במאי 1994) שהיה לרב הראשי של יהודי רומניה בשנים 1994-1948 ונשיא הפדרציה של הקהילות היהודיות ברומניה בשנים 1964–1994.
 
החל משנת 1957 היה חבר בפרלמנט הרומני, תחת השלטון הקומוניסטי וגם אחרי חזרת השלטון הדמוקרטי (בדצמבר 1989) מטעם אחד מרבעי בוקרשט. בימי הדמוקרטיה המחודשת ברומניה נבחר כחבר כבוד של האקדמיה הרומנית. בשנותיו האחרונות קיבל גם אזרחות ישראלית וכיהן גם כיושב ראש הנהלת בית התפוצות בתל אביב.
 מצורף
 
מאמר על אחד מביקוריו בישראל בשנת 1969 :

 

ריקוד ה”הורה” ומקורותיו ברומניה

 

איזה ריקוד מכירים כולנו היכול לאפיין יותר מה”הורה” דווקא את הישראליות במיטבה?! 

 
מקור ההורה במחול עם וולאכי ובמחולות עם בלקניים. במקורה מגיעה מאזורי רומניה השונים וסביבתה.  
הצורה הבסיסית של ההורה ברומניה ובארצות הבלקן הייתה מעגל.  
ריקוד ההורה באזורים אלו שימש כדי לסמל תפקודים חברתיים  ואתניים כחלק ממעגל החיים: נערים בגיל ההתבגרות שנכנסים למעגל ההורה כסימן לכניסתם לעולם המבוגרים, אצל נערות, השתתפות בריקוד זה העידה על בשלות לנישואין, אדם אשר סיים את תקופת אבלותו הצטרף למעגל הרוקדים כחלק מטקס הסיום וכן הלאה.  
ההורה התחילה  בתנועות הנוער היהודיות החלוציות בחו”ל, ומתנועות אלה הגיעה מאוחר יותר אל המתיישבים אשר החלו להיאסף בארץ ישראל, בזמן העלייה הראשונה – עם הראשונים שהגיעו מרומניה ויישבו את המושבות הראשונות: ראש פינה, זכרון יעקב, ראשון לציון ויסוד המעלה.  
צורתו של ההורה, התאימה לערכים בהם האמינו – המעגל מסמל שוויון ושותפות בין הרוקדים – אין סולנים ואין מוביל.  

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק