מכאן והלאה הכדור בידיים שלך...

הנצי"ב מולוז'ין רואה את פרשת בלק כפתיחה של שלב חדש בצמיחתם של בני ישראל לעם. בפרשת חקת בשבוע שעבר, עשינו קפיצה גדולה בהיסטוריה היהודית, עברנו מהשנה השניה במדבר לשנה השלושים ותשע. פרשת בלק היא כבר בערבות מואב, כמעט בארץ ישראל.  

בפתיחה שלו לספר במדבר כותב הנצי"ב:

"...משום דעיקר זה הספר הוא המחליף ומשנה הליכות עם ה' בחיי העולם מאז שהגיעו לא"י מן הדרך שהלכו במדבר, שבמדבר היו מתנהגים במידת תפארת שהלך לימין משה שהוא לגמרי למעלה מהליכות הטבע. ובא"י הלכו בדרך הטבע בסתרי השגחת מלכות שמים ב"ה. ... זה ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים ובין באי הארץ...."

כדי שעם ישראל יוכל לצמוח כעם, היה עליו להשתחרר מההנהגה הניסית שנהגה במדבר ולהתרגל להוביל את עצמו בכוחות עצמו עם החרדות והסכנות הכרוכות בכך. כדי שאדם יוכל לנווט את חייו, עליו לקחת אחריות על עצמו. לבחור את מסלולו ולשאת את השלכות החלטותיו ומעשיו. מצד אחד זה קצת מפחיד ומעורר חששות. מצד שני, כשאדם לוקח בעלות על חייו ומעשיו הוא יכול להינות מפירותיהם ולהתפתח יחד איתם במסלול אותו הוא מוביל. 

הנצי"ב בפירושו התמקד בעם ישראל ולא התייחס לבלעם. עם זאת, אני חושב שאפשר לראות גם בבלעם דוגמא למהלך כזה. היו עליו לחצים רבים- כבוד, הערכה וכסף אבל הוא היה מוכן ללכת בניגוד לאמונותיו, מתוך הבנתו שהקב"ה מנהיג את העולם. נביא גוי הוא לא בדיוק האדם שממנו נחשוב ללמוד התנהלות ערכית או רוחנית, אבל כנראה שהוא הוכנס לתורה בדיוק כדי ללמד אותנו נקודה זו. מתוך שלל ברכותיו לעם ישראל, חז"ל מתמקדים בברכה המכוונת למשפחה ולצורת חיים ערכית וצנועה, "מה טובו אהליך יעקב...".

אני חושב שאין נכון יותר מהנצי"ב ו(להבדיל) מבלעם ללוות אותנו לתוך הקיץ. הקיץ מזמן לנו מנוחה חשובה וראויה. הזדמנות לנוח ולהיחשף לחוויות חדשות שיטעינו אותנו ואת נפשותינו באנרגיות חדשות. עם זאת, יש אתגרים רבים ב"חופש" של הקיץ וכוחות רבים מושכים ומכוונים אותנו. האתגר והיופי הוא שבסופו של דבר- מי שיכריע לאן נלך ומה נבחר הוא אנחנו. יתכן ונעמוד מול אתגרים כמו בלעם- לחץ של חברים, פיתויים של חומר ורוח ולפעמים גם מיעוט אמונה בעצמנו ובכוחות שלנו. המסע של עם ישראל בספר במדבר מזמן לנו הזדמנות להאמין בעצמנו ולהאמין בכוחנו לשנות פאזה ולהתנהל בצורה משמעותית במסגרת רופפת הרבה יותר. להוביל את עצמנו כאשר אנו נושאים בתוכנו את הרשמים והחוויות שהסביבה, ההורים, החברים, המורים והקב"ה הטמיעו בנו. רשמים אלו מתאחדים יחד ומזמנים דוח שיח בינינו ובינם. הכדור נמצא בידיים של כל אחד מאיתנו. עלינו לבחור מה נקח איתנו מה"אוהל" שלנו- (הבית, הכיתה, ההורים, המחנך, מורים...). 

העיבוד והיישום של הכל בתוכנו תלוי באישיות הייחודית של כל אחד מאתנו.

אני מאחל לכולכם, שתשכילו לנצל את הקיץ לגלות עוד יותר את העצמאות והעצמיות שלכם ושתדעו לנווט את חייכם בדרך הנכונה לכם. 

אני גם מאחל שתהיו קשובים לקול של הקב"ה והאנשים הקרובים אליכם. 

שתזכו לשלב את הקולות המגוונים למסלולכם האישי. 

מסלול שמבוסס על כוחות, אמונה ושכל ישר.

קיץ נעים ובטוח,

יהודה ג'יסון