שאלת היחס בין אומנות ויהדות נדונה בתקופה האחרונה, והיא ניצבת במוקד דיונים רבים. העיסוק בנושא זה מתעורר ועולה בעקבות דרישה גוברת והולכת של צעירים דתיים העוסקים ביצירה באומנות לסוגיה השונים.

ידועה ומוכרת האיגרת שכתב הרב קוק זצ"ל למכללת בצלאל (אגרות הראיה חלק א' אגרת קנח'). ואולם, שם מתעסק הרב לא באומנות עצמה כערך, אלא כסימן וביטוי של חיים, שכן הדרישה לאומנות, סימן היא להתעוררות כוחות החיים בעם ישראל. "שהיינו בגלות" אומר הרב באורות (אורות התחיה עמוד עח' פיסקא כט') "אין הטבע מתגלה למשורר הישראלי בכל הדרו ויופיו, מפני שבר האומה והרחקתה מהחיים הטבעיים הבריאים" .א"כ דרישת האומנות היא ביטוי לתיקון השבר וחזרה לחיים הטבעיים.

בעולת ראיה (חלק ב' עמ' ג') בהקדמה לשיר השירים, כותב הרב על מעלת האומנות ואומר: "הספרות, ציורה חיטובה (נראה כי כוונת הרב אינה רק הספרות אלא – כל סוגי האומנות) היא זו העומדת להוציא מן הכח אל הפועל את כל המושגים הרוחניים המוטבעים בעמקי הנפש האנושית. נראה כי כל זמן שחסר עוד אף שרטוט אחד הנגלה במעמקי הנפש החושבת והמרגשת שלא יצא אל הפועל עוד, יש חובה על מלאכת המחשבת להוציאו". ז"א שהאומנות היא הדרך להוציא אל הפועל מושגים וערכים רוחניים הנמצאים בנפשו של האדם. וא"כ אם אנו לא נתעסק באומנות, הרבה כוחות יישארו גנוזים. תפקידנו הוא לברר ולהוציא כוחות אלו אל הפועל. דבר זה ניתן להעשות ע"י האומנות.  גם אנו השנה ראינו את הערך הגדול והכוחות שיש באומנות ונתנו הזדמנות לבנות לפתח כל אחת את הכוחות שבה ומתוך כך להיות שותפים בברור הערכים האמונים שעליהם מושתת העולם.

פרשת בשלח – שבת שירה: 
בתופים ובמחולות

נראה כי כמו שבונים שיר וזו מלאכת אומנות, כך בונים נפש וזו מלאכת אמונה. בני ישראל יוצאים ממצרים, וכך יוצאת השירה שהיא קולמוס הנפש מן המיצר. 

מסלול אומנויות נפתח השנה, באולפנית אמונה - אלישבע כמסלול ייחודי, שגולת הכותרת שלו הינה אומנות רב תחומית מתוך אמונה. אנו מאמינים כי כל תלמידה  באולפנית, יכולה להוות דמות מפתח ומופת בחברה הישראלית, ולהוביל את עם ישראל, כל אחת בתחומה, על פי כישוריה וכישרונותיה. התלמידה בחט"ב יכולה למעשה לבחור את האומנות הייחודית והמתאימה לה, ולצאת כאמור בתופים או במחולות לעם ישראל ולחברה הישראלית כולה.

בהצלחה לכולן!