סוד ההצלחה בחינוך: 

תחשבו על זה. דווקא אבות האומה הענקים לא הצליחו (חלקית) בחינוך של בניהם. מאברהם אומנם יוצא יצחק, אולם במקביל ישמעאל ובני הפילגשים הרבים אינם עומדים בציפיות ונזרקים מהמשפחה. אברהם יכול לתרץ את הכישלון לגבי ישמעאל באם, בהגר שחונכה במצריים. יצחק גדל להיות צדיק משום שאמו היא שרה הצדיקה. אינו דומה החינוך של הגר והקטורה לזה של שרה. אולם אצל יצחק גם תירוץ זה אינו קיים. שני  הבנים התאומים יצאו "מכרס אחת" מאותה אמא צדיקה, מרבקה. למרות זאת אחד מהבנים יצא יעקב – "איש תם"... והשני עשו שבסופו של דבר נהיה זר למשפחה ונזרק מייעודו של אברהם.

מדוע לא הצליחו יצחק ורבקה לחנך את עשו?

התשובה הפשוטה היא האחריות האישית, כלומר הבחירה החופשית. לא משנה מי הם הוריך ומהם השורשים שלך. לכל אדם ישנה בחירה חופשית להיות צדיק או רשע. ההורים יכולים להוות דוגמא אישית. ההורים יכולים לדבר אך הבן צריך להפנים ולרצות. יעקב רצה להמשיך ולכן קנה את הבכורה. עשו לעומתו רצה להיות משהו אחר. האחריות לחינוך בסופו של דבר רובצת על הבן.

הרש"ר הירש ( רבי שמשון רפאל הירש) מצא אפיק נוסף לכישלון בחינוך של עשו. הרש"ר הירש טוען שגם ליצחק ורבקה אחריות לתוצאות. יצחק ורבקה טעו בגישה החינוכית שלהם. עשו נולד אדמוני עם אופי תוסס ויעקב היה "איש תם". אם אתה מושיב את שני הבנים באותו בית מדרש ועל אותו ספסל הלימודים בהכרח תאבד מישהו. אי אפשר לחנך את כולם באותה דרך ובאותה מתווה. "חנוך לנער על פי דרכו". על פי דרכו של התלמיד. יצחק ורבקה שגו כאשר ניסו לחנך את עשו כפי שהם מחנכים את יעקב. לכן עשו בעט ויצא לתרבות רעה ויעקב שהחינוך תאם לו נשאר בדרכו של יצחק.

אמון בחירה ואחריות

מתוך ההבנה כי פרצופיהם שונים ולכן דרכי החינוך צריכות להיות שונות ומותאמות לכל תלמיד ותלמיד, אנו מדברים עם הבנים הלכה למעשה בשפות שונות. אנו משתדלים להציע אפיקים שונים ומגוונים לבנים כדי ולכוון כל אחד למסלול המתאים לו כדי שהחינוך יהיה חינוך המותאם  לדרכו שלו. מאידך אנו מדגישים כי האחריות לתוצאה הסופית היא בסופו של דבר שלך. הבחירה והאחריות מחייבות אמון בתלמיד וההבנה כי רק לו יש באמת את הכלים לגדול ולהתפתח.

לכל זה אנו מוספים תפילה שנזכה לפתוח את שערי הלב.