מערכות חינוך ראוי שתתנהלנה על פי נורמות, הסכמות, משא ומתן ובעיקר דיאלוג.

ואולם במקרים קיצוניים כשהנושא הוא אלימות, היא חייבת לומר את דברה בקול ברור חד משמעי, היא חייבת לומר את דברה בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים ואינה ניתנת לפרשנות, באמירה העושה היטב את ההבחנה בין טוב לרע,

בין מותר לאסור, בין להמשיך או לעצור.

אני מבקש לפתוח בהוראות החוק:

"החוק מטיל על כל עובד חינוך (לרבות עובדי הוראה, מחנכים, מורים, מפקחים, מנהלים, יועצים, פסיכולוגים וכיו"ב) ליידע אדם על אפשרותו לפנות לתחנת משטרה, למחלקה לשירותים חברתיים או למרכז לטיפול ולמניעתאלימות במשפחה, אם מתעורר בהם חשד סביר כי נעברה באדם לאחרונהעברת אלימות, לרבות עברת מין, על ידי בן זוגו או מי שהיה בן זוגו בעבר .

אל בית הספר מגיעים מידי יום תלמידות ותלמידים הגדלים במשפחות בעלות דפוסי אלימות, עדים וחשופים לה. כולם נפגעים מאלימות זו, בין אם במישרין, כשאלימות מופנית גם כלפיהם, ובין בעקיפין, בהיותם עדים לאלימות המתרחשת בביתם.
בקרב התלמידים בגילאי החטיבה והתיכון ישנם כאלו המקיימים מערכות יחסים אינטימיות המתאפיינות בדפוסי חיזור אלים, שתלטנות ואלימות. במפגש עם הורי התלמידים אנו עשויים לזהות מערכות יחסים אלימות המתקיימות בין בני זוג ולפגוש באמהות הסובלות מאלימות בני זוגן. (מתוך שפ"ינט 2019).

​​

כל עובד ציבור שהיה עד לאלימות במשפחות התלמידים שבאחריותו התלבט עמוקות לגבי דרכי התגובה ההולמות: אולי לקרוא לסדר, אולי להעלים עין (כי זה לא קרה בזמן הלימודים), אולי לדווח להנהלת בית הספר ועוד דרכים כדי להתגבר על המבוכה, הכעס, העלבון, החשש ואפילו הפחד  מפני תוצאות הדיווח.

ובכן, זכות זו אינה שמורה למי שבחר/ה בחינוך לא רק כמקום עבודה אלא כאורח חיים.

לפני ההוראה, לפני החינוך אנו אחראים לחייהם, לבריאותם ולשלומם של התלמידות והתלמידים. המילים הגבוהות אינן גבוהות דיין כדי להבהיר את גודל ועומק האחריות. הסטטיסטיקות מדברות על אחוזים הולכים וגדלים של אלימות בתוך המשפחה, אלימות המכוונת רובה ככולה נגד נשים.במעגל הסמוך נמצאים הילדים!

גם כאשר האלימות אינה מכוונת ישירות כלפיהם, הם הראשונים הסופגים את המטח ואת ההדף של האלימות המילולית, האלימות הנפשית, האלימות הפיזית, האלימות המינית ולאחרונה נוספה קטגוריה חדשה האלימות הכלכלית.  

החובה המוטלת עלינו היא 

ל ע צ ו ר!

לעצור את האלימות שהיינו עדים לה בכל מקום, בכל זמן.

לעצור את מעגל האלימות מלהפוך לדפוס התנהגות וחיקוי.

לדווח כדי להפסיק ואולי כדי להציל חיים.

לחזור ולשנן באוזני התלמידות והתלמידים כי ישנן חלופות לאלימות ולסייע בידם להכיר אותן, לתרגל ולהשתמש בעת הצורך.

כמו תמיד , 

חברותי וחברי 

יש לנו היכולת לעצור את הבעירה 

להפסיק את האלימות 

בכלי החשוב המופקד בידינו - החינוך.

הנכם מוזמנים למפגש מרתק בנושא המעסיק את כולנו - אלימות בבתי הספר ובמסגרות חינוכיות ביישובים.
עמותת מצמיחים מביאה לארץ את פרופ' רוברט פאריס לסדרת הרצאות וזוהי הזדמנות נדירה ללמוד ממומחה בעל שם בינלאומי בנושא זה.
במפגש נעסוק גם בהבנת הקשר בין אלימות חברתית למעמד חברתי (פופולריות ותוקפנות) וגם בכלים יישומיים להפחתת אלימות בקרב ילדים ובני נוער במערכות החינוכיות אותן אתם מובילים.

לחצו להרשמה:​​

פורום הרשויות המקומיות מחזור שלישי של תקווה ישראלית בחינוך יחל בינואר 2020 ומטרתו פיתוח קבוצת מנהיגות של רשויות מקומיות הרואות בשותפות בין הקבוצות בחברה הישראלית  דגל מרכזי ברשות ומטמיעות עשייה חינוכית לקידום השותפות במרחב החינוכי הרשותי. 

הנכם מוזמנים להצטרף ולחגוג את יום המורה במחוזות וברשויות.

יום המורה יצויין ביום חמישי, 19.12.19, כ"א בכסלו תש"ף ומטרתו להביע את הערכת הציבור לכלל עובדי ההוראה בישראל.

​​