|
בשבוע שעבר, ב- 17/10/19, התפרסם ב- YNET דעות מאמרו של העיתונאי גיא מרוז בנושא "הגיע הזמן להעביר את החופש הגדול לחגים".
להלן תגובת אבי קמינסקי, יו"ר האיגוד:
קראתי את ההצעה ה"מהפכנית". שלא לומר היצירתית של גיא מרוז שכדבריו "הפתרון" ממש נמצא לפנינו ואנחנו עדיין מחפשים אותו מתחת לפנס.
בפראפראזה על דבריו, המשמעות של ההצעה היא צמצום מספר ימי החופשה במערכת החינוך והגדלת מספר ימי העבודה של המורים.
נכון גיא?
ועכשיו ברצינות, כמה עובדות לידיעת מבקשי הפתרונים:
א. מספר ימי הלימוד בישראל הוא בין הגבוהים במדינות ה- .OECD
ב. גם ילדים זקוקים לחופשה.
ג. מקצוע ההוראה ניצב במקום גבוה ולא רצוי של המקצועות השוחקים והמעייפים ביותר.
ד. בית הספר והמורים מספקים שירותים רבים: חינוך, השכלה, תרבות, דרך ארץ, הזדמנויות רבות לסוציאליזציה ועוד...(כן, אני שומע את הציקצוקים...) אך אינם מספקים שירותים לעייפות הורים או... לגודש בקניונים.
איני רוצה לשוב ולשכנע באמצעות פירוט ופירוק מרכיבי עבודת המורות והמורים - שעות העבודה הלא מתוגמלות, החשיפה ללחצים ממקורות שונים בחברה הישראלית (כגון זו שבכתבה), איני מוכן ואיני רוצה להתנצל ולהזכיר כי הילדים הם ילדיהם של ההורים! את הפתרונות
למצוקת ההורים יש לחפש במקומות אחרים, בידיעה ברורה שפתרונות אלו, כמו הפתרון המוצע, יעלו כסף רב!
ובכן, גם אני, כמו גיא מרוז, סבור שיש למצוא פתרון למצוקת ההורים ויכול אפילו להציע פתרונות יצירתיים בסיעור המוחות הזה, למשל:
א. הגדלת מספר ימי החופשה של העובדים במדינת ישראל, זה בהחלט פתרון רצוי, הגון וראוי.
ב. סינכרוניזציה בין חופשות בתי הספר לחופשות המשק.
ג. פיתוח והרחבת "מחנות קיץ" מסובסדים ואיכותיים במסגרת תנועות הנוער או במתכונת דומה או טובה יותר מאלו הנהוגים בארצות הברית.
אני יודע שהכוונה היתה טובה ואפילו רצויה,אני יודע שלא היה רצון לזלזל בעבודת המורים אבל,אני גם יודע שאמירות מעין אלו פוגעות שוב ושוב במעמד עובדי ההוראה, כאילו הם נתון בלי דעה או דעת.
ולכן בכל שיח אמיתי, רציני, מכוון לפתור בעיה יש לשתף את עובדי ההוראה ולשמוע את דעתם.
כי הם, בין היתר, המחנכים של הילדים שלנו! |