תורת האבולוציה ותורת משה הילכו שניהם יחדיו? אילו שאלות מהעבר.
פעם, המדע הווה איום על המסורת היהודית.
היה צורך להשחיז את החשיבה כדי לענות לצעירים שנשבו בקסם ה"נאורות".
משהוכרע הקרב, ונמצאה הדרך לשילוב, הונחו החרבות ונוצרו חיבורים מרתקים.
בעת הזאת עלה אתגר חדש שמעמיד את עולם החינוך שלנו בפני אתגר לא פשוט. לעיתים אנו המבוגרים והמחנכים מרגישים אפילו תחושה מסוימת של חוסר אונים.
קיום התורה והמצוות אינו עוד שאלה של אמת ושקר. קיום תורה ומצוות הוא נושא אישי וקיומי.
מחנך ששואל את תלמידו שאינו רוצה להתפלל, מדוע אינך מתפלל? יקבל בדור שלנו תשובה לאקונית: " הרב אני פשוט לא מתחבר לתפילה". או "אני לא מרגיש שהתפילה מדברת אלי". כיצד מתמודדים עם טענות רגשיות כאלו?
מה לעשות, תלמידך או בנך לא מתחבר ואתה דווקא כן מתחבר לתפילה. האמונה וקיום המצוות מוכנסים לטענת הבנים לסוג של מבחן טעמים. בדיוק כמו שבודקים גבינות. במילים פשוטות, אומר לך הנער: אני מוכן "לאכול" את התורה ולקיים את מצוותיה בתנאי שהיא טעימה לי, ומדברת אלי.
הקרקע נשמטת מתחת לרגלי המחנך שעומד נבוך. התלמיד מבקש להיות מחובר ואנחנו המבוגרים יכולים רק להסביר, להוכיח ולהראות. אולם להתחבר? זהו נושא אינטימי, כל כך אינדיבידואלי.
מה עושים?
אפשרות 1: לנסות לשנות את הטרמינולוגיה. "ידידי הצעיר" יאמר המחנך. עליך לשנות את מושג ההתחברות שלך, ולהחליפו במושג של מחויבות. בירור אחד בלבד, עליך לעשות: אתה מאמין או לא מאמין? אם אתה מאמין אתה מחויב בכל המכלל. כל זאת כמובן מתוך הנחה כי את האמונה ניתן להוכיח.
ספק רב, אם גישה זו אכן תשכנע. ספק רב אם ניתן לשנות את השקפת העולם הבוחנת את הכל דרך המשקפיים של "מתאים לי" או "לא מתאים לי".
אפשרות 2: בעולם בו דורש הנער התחברות יש צורך ליצור רגעי שיא – לא שגרתיים שמבטיחים התחברות. מסע סליחות קסום באמצע הלילה מלא בעוצמה כפי שאנו נוהגים לעשות, לא יכול להשאיר את הנער אדיש. גם טיש מרומם משאיר רושם חזק. באירועים אילו יתחבר הנער ומשם הוא ישאב כוחות גם לחיי השגרה. לשם כך, יש צורך ביצירת תשתית של רגעי שיא מרוממים ומחברים. ה"טרנד" של ראש השנה באומן יש בו כמיהה להתחברות ולשיאים רוחניים. ויינשטוק מחבר הספר "אומן", בוחן את התופעה של הנהירה של עשרות אלפים לאומן בראש השנה. מה מושך עשרות אלפים מכל הסוגים להגיע לשם. הוא מביא ראיון עם בחור צעיר שהיה שם המתאר את תחושותיו. הדברים מדברים בעד עצמם: "הייתה איזושהי תפילה בציון וזה היה אחד האירועים המכוננים. מפגש עם כזו חיוניות ושמחה שאף פעם לא ראיתי! שבאמת נתנה מבחינתי איזה מזור לחסך לא מודע, לתפילה כזאת, מלאה בשמחה! בהתלהבות! בקרבה לקב"ה! [...] החידוש היה קרבה לקב"ה. חיוניות, אני חי! אני עכשיו מדבר עם השם! אני שמח בתפילה שלי! וזה דברים שלא ממש חוויתי קודם משום בחינה. ואני ממש הבוגר הקלאסי של הציונות הדתית הלאומית." (שם, עמ' 174)
אין ספק שחוויות מרגשות מגבירות את החיבור. כך עושה משה רבינו ביומו האחרון לפני שמסתלק. הוא מכניס את כל העם לחוויה מיוחדת ומרוממת של ברית. מעמד המשחזר את המעמד ההוא מלא ההוד של מעמד הר סיני: "אתם ניצבים היום כולכם לפני ה'.... לעברך בברית ה'..." ועל כך אומר הרמב"ן: "ויתכן שכרת עוד עמם ברית כברית הראשונה אשר כרת אתם בהר סיני......"
אבל כנראה שגם זה לא מספיק ויש צורך במשהו נוסף. על הדרך הנוספת נדון בע"ה בפעם הבאה.
תפילת חנה במשכן בשילה: כ – 500 בחורים מחטיבת הלב והחטיבה העליונה (ט' עד י"ב) יצאו ביום שני למסע מיוחד במינו באזור היישובים עלי, שילה הקדומה ושילה המתחדשת. ירדנו ב- 2 טורים לתוך נחל שילה הקסום, עין עוז וגבעת הרואה. בדרך – 20 מדריכי של"ח משכבות י' ויא' שיצאו להכנה מוקדמת הדריכו את התלמידים בשטח. הם סיפרו סיפורים והעלו מסרים חשובים. בסוף המסלול הגענו לשילה העתיקה, למקום בו עמד המשכן במשך 369 שנים עד שחרב. לאחר ארוחת ערב מפנקת יצאנו לסיור במקום ובסוף הדרך הגענו למקום המשכן. התפללנו, שרנו ובקשנו על עצמינו ועל עם ישראל. נפגשנו עם סיפורם של עלי הכהן, שמואל הנביא רועי קליין ואלירז פרץ. אחר כך ערכו המחנכים סדנת התבודדות הכוללת חשיבה קיומית. סדנא בחסות החשיכה לקראת ראש השנה. מתוך הממד האישי בהובלת השמינית נסחפנו כולנו בריקודים ובשמחה גדולה. במשך שעה וחצי שרנו ורקדנו. אחר כך בחצות עלינו אל בית הכנסת בשילה. שם חיכו לכולם מאפה ושתייה חמה. את הסליחות המרוממות הובילו התלמידים בסיוע הצוות. קשה לתאר את החוויה ואת המעמד שהיה שם. אני חושב שכל אחד הרגיש שהוא מתרומם כמה סנטימטרים מעל הרצפה. הגענו למודיעין ב 3:00 עייפים אך מרוצים מאוד. תודה למחנכים, לתלמידים שהכינו והדריכו, למורים המלווים, למורי השל"ח ולרב יהודה שבנה את התוכנית.
ערב סליחות והתרוממות רוח בישיבה
ביום שלישי נפגשו המחנכים ההורים והבנים של החט"ב (ז' וח') בישיבה ללימוד משותף בכיתה על ראש השנה. אחרי הסיכום וערבית
התכנסנו בבית המדרש הגדול לשירים וסיפורים. הרב בועז ניגן הרב פישר שר וביחד הרגשנו התרוממות רוח גדולה. בבית המדרש, לאור נרות וסיפורים הייתה התעלות גדולה. הרב הראשי – הרב דוד לאו קינח בדברים שיצאו מהלב. הכל התנקז לסליחות בנוסח הישיבה שנאמרו ביחד עם הרב
הראשי. סליחות משותפות שגרמו לכולנו להרגיש את העוצמה של הציבור. היום עברתי בכל הכיתות והתלמידים הצעירים ציינו שהייתה להם חוויה מיוחדת.
אלופי התנ"ך
ברכות חמות לטל מלאכי ונעם יזרעאלי
משכבת ז' בישיבה שזכו ביחד במקום הראשון בארץ באלוף האלופים בחידון התנ"ך. שניהם השיגו את מלא הנקודות וזכו במקום הראשון. חברי השכבה נסעו לעודד. תותחים!!!!
שיחות מעצימות
בשבוע שעבר ביום חמישי: התקיימה שיחה של אברהם סיני לכיתות ט' וי' – אברהם
מפקד חיזבאלה שהתגייר – סיפור מרתק ומעצים.
ביום שישי לחט"ב התקיימה שיחה עם ירון סופר– סיפור מרתק של גר צדק.
עם הפנים לבאות...
יום חמישי ט' עד י"ב- תפוח בדבש. חושבים טוב לקראת ראש השנה עם המחנכים.
יום שישי ז' ו-ח'- תפוח בדבש חושבים טוב ומפרגנים לקראת ראש השנה.
יום רביעי אחרי ראש השנה – צום גדליה. לימודים כרגיל + שיחה ותפילת מנחה עד 13:45.
יום ראשון אחרי ראש השנה: טקס מיוחד של התרת נדרים.
יום חמישי ושישי אחרי יום הכיפורים מכירת 4 המינים על ידי שכבת יא'. כל ההכנסות קודש לטובת המסע לפולין. הסחורה מעולה וחשוב לנו שתעזרו לנו להוציא את כל מי שרוצה לצאת ל מסע החשוב הזה.
הושענה רבה- מסורת של לימוד חוויתי קהילתי
ליל הושענה רבה – חוויה ועוצמה– מוצאי שבת חול המועד כ' תשרי ה 19/10 ליל לימוד קהילתי חוויתי ומיוחד בישיבה מ 21:00 ועד 3:00. כולם מוזמנים.
בין המרצים: הרב אלגזי, הרב מדן, הרב חיים דרוקמן, הרב גולדוויכט, השופטת פנינה נוייבירט, הרב שי פירון, הרב חיים נבון, רוני אלשיך (מפכ"ל המשטרה לשעבר), הרב שמואל רוזנבלום.
.jpg)
.jpg)
פלטפורמת שיווק