Accessibility

איגרת חודשית - אדר תשע"ח | פברואר 2018
   יוצאים לדרך! "נפגשים בשביל ישראל" תשע"ח
אדר - דרכים לשינוי במגילה ובחיים

 

יום האישה הבינלאומי, אשר יחול השנה בכ"א באדר, מזמן לנו עיון נוסף במגילת אסתר הנקראת בפורים. קריאה נשית במגילה קיימת כבר שנים רבות, והפעם אני מבקשת, באמצעות שלוש הדמויות הנשיות ופעולתן, לזהות דרכים לשינוי, אם תרצו אף מודלים להתנהלות בחיים ולעבודה קהילתית.
 
ושתי - הדמות הנשית הראשונה אליה אנו נחשפים כבר בפרק הראשון של המגילה, מתבקשת להגיע למשתה המלך להציג את יופיה. ושתי לא נענית לבקשת אחרוורוש. יתכן כי ושתי עומדת על עקרונותיה, אך היא לא יוצרת שיח ומבררת אפשרות לשינוי הבקשה. היא מסרבת לפעול על פי החוקים והכללים, היא בעצם 'שוברת את הכלים'. סרובה של ושתי מטיל מורא על יועציו של המלך, המדגישים כי הסרוב יכול להשפיע על נשים אחרות בממלכה ויצור מהפכה. ושתי בפעולתה מציעה לנו את המהפכה - הרבולוציה - כאפשרות לשינוי.
 
הדמות השניה המוזכרת במגילה היא אסתר, הנקראת למלא את חסרונה של ושתי. אסתר הצעירה מוצגת בפרק ב' של המגילה כדמות פאסיבית. כל הפעלים המתארים אותה הם פעלים המופעלים עליה והיא עצמה אינה פעילה: "ותלקח אסתר אל בית המלך", "אשר לקח לו לבת", "ותלקח אל המלך אחרוורוש". אסתר תמיד נושאת חן בעיני כל רואיה, אך היא אף פעם לא יוזמת, היא אינה נוקטת עמדה, וגם כשיש לה אפשרות לבקש היא "אינה מבקשת דבר". שני פרקים אח"כ אנו עדים להתפתחות של אסתר ולשינוי בפעולתה. לאחר שאסתר מבינה כי עליה לפעול כדי להציל את עמה. היא פוקדת, מבקשת, מתכננת ומובילה. אם ושתי בחרה לא לפעול במסגרת החוקים הקיימים, הרי שהבחירה של אסתר היא הפוכה: לפעול במסגרת החוקים והכללים המקומיים. היא אינה מבקשת לשנות חוקים אלא למצוא פתרון לרוע הגזירה באמצעות החוקים, ודרכם מובילה לשינוי. בתהליך אבולוציוני של הדמות עצמה ושל פעולותיה מובילה אסתר את השינוי המתבקש ומציעה פתרון לצו המלך.
 
לעומת המודלים של ושתי ואסתר מציגה זרש, אשת המן, מודל אחר לשינוי. פעמיים מסופר לנו במגילה כי המן מתייעץ עם אשתו ואוהביו: "וַיִּתְאַפַּק הָמָן וַיָּבוֹא אֶל בֵּיתוֹ, וַיִּשְׁלַח וַיָּבֵא אֶת אֹהֲבָיו, וְאֶת זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ, וַתֹּאמֶר לוֹ זֶרֶשׁ אִשְׁתּוֹ וְכָל-אֹהֲבָיו..". המן בוחר לשתף את אשתו בחייו ובפעולותיו, וזרש הופכת לשותפתו אשר מקשיבה, תומכת ומייעצת. נראה כי המודל המוצע לנו על ידי המן וזרש הוא מודל של שותפות; מודל בו האישה, למרות שאינה נמצאת בחזית העניינים, מעורבת ופעילה. השותפות, אשר מוערכת רבות בתרבות ובמציאות של ימינו, זוכה ללעג בקריאת המגילה, נתלית בחוצות העיר ונדחקת לקרן זוית.
 
שלוש הדרכים לשינוי: רבולוציה, אבולוציה ושותפות, הן דרכים בהן אנו פועלים בחיינו. אך מה גורם לנו לבחור דרך אחת על פני השניה? האם יש אנשים שתמיד יבחרו בדרך מסוימת, והאם אף פעם לא יבחרו בדרך אחרת? ואולי שלוש דרכים אלו מציעות לנו שלבים בחיינו: בתחילה אנו מהפכנים, אח"כ מתפתחים ובסוף פנוים לשותפות.
 
עוד חומרים למחשבה לקראת פורים:
ד"ר ענבל גור בן-יצחק (מנחה באגף הקהילה במדרשה) מפרטת את דרכי פעולתה של אסתר במאמרה "מגילת אסתר וסיפורו של האנדרדוג".
שווה לחזור גם אל מאמרה של הרבה דבורה עברון (לשעבר מנהלת תחום הנשים במדרשה), שמציעה הסבר לשאלה:  "למה הפסקנו להתחפש בפורים" .
 
*
 
מסע "נפגשים בשביל ישראל", המציע חיבורים ומפגש אמיתי, יוצא לדרך זו השנה השלוש-עשרה. נאחל לצועדים בשבילים להכיר, ללמוד ולהשתנות.
 
חודש טוב ושמח!
 
אילנה עב"ו-גולן
נפגשים בשביל ישראל

 

ביום שני הקרוב יצא לדרך באילת המסע "נפגשים בשביל ישראל"!
השנה מתקיים המסע בכותרת "70 פנים לישראל", בסימן שבעים שנה למדינה.
אתם מוזמנים בחום לבחור את הימים המתאימים לכם ולהצטרף אלינו לשילוב מיוחד של הליכה בטבע, מפגש אנושי, שיחה ולימוד על סוגיות מחיינו והכרות עם צדדים לא מוכרים של החברה הישראלית.
בין ימי המסע יהיו גם:
מחכים לכם!

 

סדנת כלולות

 

מטעם "הויה - טקס ישראלי":
  • תל אביב - יום שישי 2.3
  • באר שבע - יום שישי 9.3
  • תל אביב - יום שישי 6.4
  • ירושלים - יום שישי 13.4
להרשמה לסדנאות

 

חגגנו ט"ו בשבט

 

בחודש שעבר חגגנו את ט"ו בשבט בשלוש מסגרות שונות במועצה האזורית מטה אשר: במועצה, בבית עמקא ובבית העמק.
בבית העמק התקיים סדר ט"ו בשבט עם חברי הקיבוץ ובשיתוף חברי "תוצרת הארץ" שגרים ועובדים בקיבוץ.
דניאל אושרי, חניך התכנית, אמר: 
"העבודה המועדפת בחקלאות, פה בקיבוץ, מאפשרת לי להבין קצת יותר עד כמה התהליך החקלאי מורכב, ארוך ומתיש. אני מכיר את ההשקיה והקטיף והנסיעה בטרקטור. מכיר את הידיים שמרימות את הדלי למרות הקור של הבוקר ואת אגלי הזיעה בצהריים. זהו לא עולם רעיוני שזר לי יותר, ועל כן כשאני מוקיר תודה על עצם קיומם של הפירות הללו, אני לא מדבר
לחלל ריק אלא ליום-יום שלי ושל חבריי... אנחנו חוגגים את החג כחלק מקהילה, שאנחנו מרגישים אט-אט קרובים אליה יותר. זהו איזשהו ניסיון צנוע שלנו כקבוצה "להביא מתנה" לקיבוץ, לעשות משהו למענו, להיות גורם אקטיבי ונותן בתוכו. הרי זו מהותה של קהילה."

 
ב"מאורות" - תוכנית למעגלי הזמן והחיים בשותפות יקנעם-מגידו -  חגגו הנשים את סדר ט"ו בשבט בלימוד ובשירים (התמונה משם).

 

דרושים/דרושות

 

העבירו למתעניינים/ות מתאימים/ות!
2 הצעות עבודה מאתגרות:

 

 

לאיגרות הקודמות  

 

נשלח באמצעות smoove פלטפורמת שיווק