אושפיזין ואושפיזות בסוכות
המילה "אושפיזין" פירושה "אורחים" בארמית. בחג הסוכות מופיע מנהג טקסי בשם זה, לפיו מתארחת בסוכה בכל יום מימי החג דמות מקראית. [...] טקס האושפיזין מופיע לראשונה בספר הזוהר (זוהר, חלק ג, קג ע"ב – קד ע"א). הזוהר דורש את הפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים" במובן ששבעת ה"ימים" עצמם יושבים בסוכה. שבעת הימים הם שבעת הצדיקים, הקשורים לשבע הספירות, שלפי הזוהר הן שבע פנים שבהן מופיעה האלוהות. [...] כמסקנה מדרשת הזוהר התפתח המנהג לקשור את שבעת ימי חג הסוכות לשבע הספירות ולשבעת הצדיקים המייצגים אותן: יום א: חסד - אברהם, יום ב: גבורה – יצחק, יום ג: תפארת – יעקב, יום ד: נצח - משה, יום ה: הוד - אהרון, יום ו: יסוד - יוסף, יום ז: מלכות - דוד. [...]
שבעת הצדיקים שנקשרים בזוהר לשבע הספירות – כולם גברים. בעולם שחותר לשוויון בין המינים יש בכך טעם לפגם. [...] הוספנו לשבעת הגברים-האושפיזין המסורתיים דמויות נשיות, שמצטרפות לטקס האושפיזין המחודש. בכל אחד משבעת ימי החג נזמין אושפיז ואושפיזה, לפי הנושא שבחרנו לציין באותו יום. [...] אברהם ושרה – כל משפחות האדמההַסֻּכָּה פְּתוּחָה לְכָל אָדָם בָּעוֹלָם, וְקוֹרֵאת לְמִפְגָּשׁ בֵּין בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. נַזְמִין הַיּוֹם אֶת אַבְרָהָם וְאֶת שָׂרָה, הוֹרֵי גּוֹיִים רַבִּים, לַחְגֹּג עִמָּנוּ. שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים קְדוֹשִׁים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחֵי הָאֱמוּנָה. - וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ (בראשית יז, ה) וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה (בראשית יב, ד)
- וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים [...] כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ [...] וּבֵרַכְתִּיהָ וְהָיְתָה לְגוֹיִם, מַלְכֵי עַמִּים מִמֶּנָּה יִהְיוּ (בראשית יז, טו-טז)
יצחק ורבקה – גשם ומיםיְמֵי הַסֻּכּוֹת הֵם יְמֵי תִּקְוָה לְגֶשֶׁם וּלְמַיִם. נַזְמִין הַיּוֹם אֶת יִצְחָק אָבִינוּ וְאֶת רִבְקָה אִמֵּנוּ, שׁוֹאֲבֵי הַמַּיִם הַחַיִּים. שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים קְדוֹשִׁים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחֵי הָאֱמוּנָה. - וַיִּזְרַע יִצְחָק בָּאָרֶץ הַהִוא, וַיִּמְצָא בַּשָּׁנָה הַהִוא מֵאָה שְׁעָרִים, וַיְבָרֲכֵהוּ יְיָ. [...] וַיַּחְפְּרוּ עַבְדֵי יִצְחָק בַּנָּחַל, וַיִּמְצְאוּ שָׁם בְּאֵר מַיִם חַיִּים [...] וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת, וְלֹא רָבוּ עָלֶיהָ [...] (בראשית כו, יב; יט; כב)
- וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת וְכַדָּהּ עַל שִׁכְמָהּ, וַתֵּרֶד הָעַיְנָה וַתִּשְׁאָב, וָאֹמַר אֵלֶיהָ: הַשְׁקִינִי נָא. וַתְּמַהֵר וַתּוֹרֶד כַּדָּהּ מֵעָלֶיהָ וַתֹּאמֶר: שְׁתֵה, וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה. וָאֵשְׁתְּ וְגַם הַגְּמַלִּים הִשְׁקָתָה. (בראשית כד, מה-מו)
יעקב, לאה, זלפה, בלהה ורחל – בית ומשפחההַיְּצִיאָה מֵהַבַּיִת לַסֻּכָּה מְכַנֶּסֶת אֶת הַמִּשְׁפָּחָה לְמִפְגָּשׁ אַחֵר, מִפְגָּשׁ אֱנוֹשִׁי מִחוּץ לַקִּירוֹת. נַזְמִין הַיּוֹם אֶת יַעֲקֹב, לֵאָה, זִלְפָּה, בִּלְהָה וְרָחֵל, הוֹרֵי מִשְׁפַּחַת שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים קְדוֹשִׁים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחֵי הָאֱמוּנָה. - וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה, וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סֻכֹּת, עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם סֻכּוֹת. (בראשית לג, יז)
- וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר: בְּנֵי לֵאָה: בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן, וְשִׁמְעוֹן וְלֵוִי וִיהוּדָה וְיִשָּׂשׂכָר וּזְבֻלוּן. בְּנֵי רָחֵל יוֹסֵף וּבִנְיָמִן. וּבְנֵי בִלְהָה שִׁפְחַת רָחֵל - דָּן וְנַפְתָּלִי. וּבְנֵי זִלְפָּה שִׁפְחַת לֵאָה - גָּד וְאָשֵׁר. אֵלֶּה בְּנֵי יַעֲקֹב אֲשֶׁר יֻלַּד לוֹ בְּפַדַּן אֲרָם. (בראשית לה, כב-כו)
משה ומרים – "הַקְהֵל"בְּחַג הַסֻּכּוֹת הָיָה עַם יִשְׂרָאֵל כֻּלּוֹ עוֹלֶה לָרֶגֶל וְנִקְהָל בִּירוּשָׁלַיִם בְּמֶשֶׁךְ שְׁמוֹנָה יָמִים. נַזְמִין הַיּוֹם אֶת מֹשֶׁה וְאֶת מִרְיָם, מַקְהִילֵי הָעָם בִּיצִיאָתוֹ לְחֵרוּת. שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים קְדוֹשִׁים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחֵי הָאֱמוּנָה. - וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ לַעֲשׂת אֹתָם. (שמות לה, א)
- וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. (שמות טו, כ)
אהרון והשולמית – שלום "וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ". סֻכָּתֵנוּ - סֻכַּת שָׁלוֹם, הַמְּגִנָּה עַל כָּל יוֹשְׁבֶיהָ וְנוֹתֶנֶת בְּרִית בֵּינֵיהֶם. נַזְמִין הַיּוֹם אֶת אַהֲרֹן וְאֶת הַשּׁוּלַמִּית, אוֹהֲבֵי הַשָּׁלוֹם. שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים קְדוֹשִׁים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחֵי הָאֱמוּנָה. - הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. (משנה אבות, א, יב)
- "שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, שׁוּבִי שׁוּבִי וְנֶחֱזֶה בָּךְ" (שיר השירים ז, א). הַשּׁוּלַמִּית - אֻמָּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לִתֵּן בָּהּ שָׁלוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר "וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ" (ויקרא כו, ו). וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אֻמָּה שֶׁעָשְׂתָה שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין עוֹלָמִי, שֶׁאִלּוּלֵי הִיא הָיִיתִי מַחְרִיב אֶת עוֹלָמִי. (על-פי בראשית רבה סו, ב)
יוסף ורות – אסיף "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ" (דברים טז, יג). בְּחַג הָאָסִיף אֲנַחְנוּ מְבָרְכִים עַל יְבוּלֵי הַשָּׁנָה שֶׁחָלְפָה הַמֻּנָּחִים לְפָנֵינוּ. נַזְמִין הַיּוֹם אֶת יוֹסֵף, שֶׁאָסַף יְבוּלִים בִּשְׁנוֹת הַשֹּׂבַע, וְאֶת רוּת, מְלַקֶּטֶת הַשִּׁבּוֹלִים בִּשְׂדוֹת בֵּית-לֶחֶם. שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים קְדוֹשִׁים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחֵי הָאֱמוּנָה. - וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם הַרְבֵּה מְאֹד, עַד כִּי חָדַל לִסְפֹּר, כִּי אֵין מִסְפָּר. (בראשית מא, מט)
- וַתֹּאמֶר רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֶל נָעֳמִי: אֵלְכָה נָּא הַשָּׂדֶה וַאֲלַקֳטָה בַשִּׁבֳּלִים [...] וַתֹּאמֶר: אֲלַקֳטָה נָּא וְאָסַפְתִּי בָעֳמָרִים אַחֲרֵי
- הַקּוֹצְרִים [...](רות ב, ב;ז)
דוד ואסתר – שמחה בְּחַג הַסֻּכּוֹת נִצְטַוֵּינוּ בְּאֹפֶן מְיֻחָד עַל הַשִּׂמְחָה: "וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ". נַזְמִין הַיּוֹם אֶת דָּוִד, שֶׁעָלָה לִירוּשָׁלַיִם בְּשִׂמְחָה וּבְרִקּוּדִים, וְאֶת אֶסְתֵּר - שֶׁהֵבִיאָה אֶת שִׂמְחַת הַהַצָּלָה לִבְנֵי עַמָּהּ. שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים עֶלְיוֹנִים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחִים קְדוֹשִׁים, שְׁבוּ שְׁבוּ אוֹרְחֵי הָאֱמוּנָה. - וַיֵּלֶךְ דָּוִד וַיַּעַל אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים, מִבֵּית עֹבֵד אֱדֹם - עִיר דָּוִד, בְּשִׂמְחָה (שמואל ב ו, יב). וַיֹּאמֶר דָּוִיד לְשָׂרֵי הַלְוִיִּם לְהַעֲמִיד אֶת אֲחֵיהֶם הַמְשֹׁרְרִים, בִּכְלֵי שִׁיר נְבָלִים וְכִנֹּרוֹת וּמְצִּלְתָּיִם, מַשְׁמִיעִים לְהָרִים בְּקוֹל לְשִׂמְחָה. (דה"א, טו, טז)
- וְהָעִיר שׁוּשָׁן צָהֲלָה וְשָׂמֵחָה. לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂן וִיקָר. (אסתר ח, טו-טז) וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפּוּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית: [...] דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. (אסתר ט, כט-ל)
*הטקס במלואו מופיע בספר: חג ישראלי, מאת: מאת:ביני תלמי, רונן אחיטוב ואילת לין מהמדרשה באורנים, הוצ' עם עובד, תשע"ד, אוגוסט 2014. |