|
|
בילדותי לא הייתי צריכה לוח שנה כדי לדעת שחודש אב נכנס. היו סימנים ברורים בבית: בשר לא עלה על שולחננו למעט סעודות שבת, אבי דקר אותנו עת נשק בקוציו שהכהו את פניו, ונאסר עלינו הילדים לבקר בבריכה או לשכשך במימי מקורות הירדן, למרות החופשה ושיא החום (ובשום בית עוד לא היו מזגנים). ידענו שסימנים אלו יעברו במהרה ביום הצום ואז יחזרו החיים למסלולם הרגיל.
לימים, עת קראתי את אגדות החורבן בתלמוד, הבנתי את הבחירה לנהוג כך. בתלמוד הבבלי מתוארת מחלוקת בין רבי יהושע לאנשים שהחליטו להתנזר, כלומר לא לאכול בשר ולא לשתות יין כלל בשל חורבן הבית, שכן הבשר והיין היו חלק מעבודת בית המקדש (ראו את הסיפור כולו להלן). רבי יהושע צוחק ואומר להם: אם כך, הרי שצריך לבטל אכילת פירות בשל הביכורים, ומים כי איתם נסכו על המזבח, כלומר צריך להפסיק לחיות! ולכן הוא וחכמים נוספים מציעים: "סד אדם ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט. עושה אדם כל צורכי סעודה ומשייר דבר מועט. עושה אישה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט, שנאמר אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי וגו'..." כלומר יש להמשיך ולחיות, לשמוח ולהשתקם, כי לא ניתן לבטל את המשכיות החיים ואת הרצון לפרוח מחדש, אבל מאידך אנחנו מחויבים למצוא דרכים כדי להזכיר לעצמנו כל הזמן את האובדן, לא להשכיחו. ואכן, תחושת האובדן, הייאוש וההרס שחווה העם היהודי בחורבן בית המקדש השפיעה רבות על המשך קיומו ותרבותו. תחושה זו גולמה לזיכרון כואב הנישא עד ימינו ומוזכר בכל תפילה, בכל חתונה ובכל חג. ואולם, לתחושת החורבן וההרס מצטרפות בכל התפילות התקווה והכמיהה לגאולה. כל טקס יהודי מסתיים בתקווה ובשאיפה לשלום ולבנייה מחודשת. שני המועדים בחודש אב - ט' באב וט"ו באב - מנכיחים אף הם את החורבן והרצון להמשיך ולחיות. ט' באב מציג את החורבן והאבל הקשה של העם, אך שישה ימים אחריו חוגגים אנו את חג האהבה. אם היינו נשארים בחורבן לא היינו יכולים לחגוג את האהבה. והאהבה מניעה, היא כח חזק של המשכיות חיים. |
כשחרב הבית בשנייה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין.
נטפל להן ר' יהושע אמר להם: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואי אתם שותים יין?
אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבים על גבי המזבח ועכשיו בטל?! נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו בטל?!
אמר להם: אם כן, לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות, אפשר בפירות? פירות לא נאכל שכבר בטלו ביכורים, מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים?!
שתקו.
אמר להם: בני, בואו ואומר לכם, שלא להתאבל כל עיקר אי אפשר שכבר נגזרה גזרה, ולהתאבל יותר מדי אי אפשר, שאין גוזרין גזירה על הציבור אלא אם כן רוב הציבור יכולין לעמוד בה.
אלא כך אמרו חכמים: סד אדם ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט. עושה אדם כל צורכי סעודה ומשייר דבר מועט. עושה אישה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט, שנאמר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחכי" וגו'. תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף ס/ב |
|
|
|
בקרוב מאד נשלח אליכם את כל הפרטים על מסגרות הלימוד שלנו בתשע"ט.
ובינתיים האזינו לשיר "היי שקטה" מאת רחל שפירא בביצוע ריקי גל, המבטא את היכולת לקום ולפרוח מחדש.
חודש טוב!
אילנה עב"ו-גולן
|
|
|
זרעי קיץ 2018 - בית מדרש לצעירים וצעירות
"זרעי קיץ" הינה תכנית לצעירים וצעירות, שמשלבת למידה בנושאי מגדר, מזרח תיכון, רב-תרבותיות, יהדות, כלכלה וחברה, ציונות ועוד. היא מורכבת מחמישה שבועות של הרצאות, סיורים, סדנאות ומפגשים עם אנשים ונשים מובילים בתחומם בחברה הישראלית.
אם הנך מחפש/ת תכנית שתפתח לך את הראש, שתעזור לך להעמיק בשאלות שכבר יש לך, לחפש דרך לפעול בה ולהיות חלק משינוי חברתי שהולך וגדל ויחד עם כל זה גם להכיר חברים וחברות שיהיו שותפים לדרך – זו בדיוק התכנית בשבילך!
תאריכי המחזורים: מחזור ראשון - 17.7-23.8
מחזור שני - 14.8-19.9 "חשוב לי שאחרים ידעו שהתכנית היא רק פתח לעשייה רחבה הרבה יותר של אקטיביסטים, מחנכים ויוזמים, שאותם ניתן להכיר לאורך התכנית. ושגם אתאיסט גמור יכול להתעניין, להתווכח וללמוד דבר או שניים משיעורי היהדות בתכנית, אין צורך להרתע מהם!" (אורי וינטראוב, מחזור ו' של "זרעי קיץ") |
|
ביום שני האחרון התקיים מופע מקורוק בפאב "הפרה" שבי ציון. המופע היווה ערב מסכם לפעילות שהחלה בפסח, כאשר 12 בני נוער מרחבי הגליל המערבי נפגשו למחנה של 4 ימים לכתיבת שירים מקוריים (לחן, מילים ועיבוד) על-פי מקורות יהודים. לאחר מכן המשיכו בחזרות והקלטות בניהול מוסיקלי של האמן מיקי שביב.
המיזם מקורוק נולד ב-2010 בעמק חפר ע"י המייסד דוד אביב, ומאז פרש כנפיים. כיום הוא מתקיים ב-20 רשויות, והשנה זו לו שנה ראשונה במסגרת "אשרינו - תרבות יהודית ישראלית במטה אשר".
מופע הסיום המרגש כלל 11 שירים בהרכבים שונים. התמונות והסרטונים מדברים בעד עצמם.
|
| |
פלטפורמת שיווק
